נתחיל מהסוף. "פרוד" היא סדרה חמודה, עם אחלה קאסט (ניל פטריק האריס המקסים בתפקיד ראשי) ובהחלט אפשר להעביר איתה כמה שעות לא מחייבות מול נטפליקס. זו דרמה קלילה וקומית, על גבר ניו-יורקי בשנות ה-40 לחייו שנהנה מהשגרה והיציבות של מערכת יחסים בת 17 שנים, ופתאום הוא צריך להתחיל לבנות את חייו מחדש כשבן זוגו עוזב את הבית במפתיע.
פתאום מייקל (האריס) צריך להתרגל להיות רווק, בעולם שהשתנה מקצה לקצה מאז הפעם האחרונה שהוא יצא לדייטים. מכאן העלילה די כותבת את עצמה, ואפשר לדמיין לבד את המסע שעומד מייקל לעבור, כשהוא מתאבל על מערכת היחסים שלו, מנסה להבין מה קרה, מתנגד ללחץ של הסביבה להמשיך הלאה עם חייו, מנסה להתגבר ולהתאקלם באמצעות שרשרת גברים-לפרק-אחד וכו'. כמובן, הוא כבר לא בשנות העשרים שלו ואין לו מושג מה הולך בסצנת הדייטינג ומה זה אומר להיות הומו רווק בימים אלה.
למזלו של מייקל, לצידו נמצאים, בנוהל, קבוצת חברים וחברות שתפקידם הוא לתמוך בו בזמן שהוא עובר התמוטטות מוחלטת ומתרכז בעצמו אפילו יותר מקודם, ולהסביר לו איך עושים "גריינדר", ושהוא חייב שתמיד תהיה לו תמונת דיקפיק זמינה. חבורת הבסטיז ההומואים שסביב גיבורנו כוללת את זה ששוכב עם כולם כל הזמן ולא רוצה להתמסד, זה שלא מצליח לו בכלל במערכות יחסים, והחברה הטובה (והשותפה העסקית של מייקל) שתפקידה הוא להיות האישה הסטרייטית ולתת גם את נקודת המבט הזאת. נכון, זה לא מקורי, אבל כולם מוצלחים וחמודים, ובעיקר בולטות טישה קמפבל בתפקיד סוזאן החברה ומרשה גיי הארדן בתפקיד הלקוחה העשירה והמוגזמת.
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
במסגרת עבודתו של מייקל הוא גורר אותנו לתצוגות של דירות ניו-יורקיות מטורפות ומעוצבות למשעי שאין סיכוי שאי פעם נראה במציאות, וכולם בסדרה הם אנשי נדל"ן, אנשי כספים, בעלי גלריות, אושיות טלוויזיה… אתם יודעים. כל מיני מקצועות של אנשים עם חיים פריבילגיים, שנראים טוב בניו יורק כשהיא מצולמת עם הכי הרבה פילטרים שיעשו אותה הכי מוש שאפשר. האם הזכרתי שהסדרה מתרחשת בניו יורק? אל דאגה, אף אחד לא ייתן לנו לשכוח את זה. כל מעבר בין סצנות מלווה בשוטים של העיר בשיא הסקסיות שלה, הפנטזיה המושלמת של תחכום, סטייל, חוצפה והרגשה שהכול אפשרי. באמת, מזמן לא הייתה לנו סדרת המשך ל"סקס והעיר הגדולה".
לא תופתעו לשמוע שמאחורי הסדרה עומד בין השאר דארן סטאר, זה שהמציא את "סקס והעיר הגדולה". והאמת, שבמובן מסוים, "פרוד" היא למעשה מה ש"פשוט ככה", החידוש המודרני ל"סקס והעיר" מהשנה שעברה, רצתה להיות, ואולי הייתה יכולה להיות אם היא הייתה פחות היסטרית. שתיהן עוסקות בתכנים דומים - אובדן של מערכת יחסים בשלב מאוחר יותר בחיים, הנפילה הפתאומית לתוך העולם הלא סלחן שמנהלים אנשים צעירים יותר שמדברים בשפה שכבר לא מובנת לגיבורים, וכמובן, סקס והניסיון להיכנס למועדונים הכי נחשקים בניו-יורק. לשתיהן גיבורים אמידים פלוס-פלוס, שחיים חיי פנטזיה עם מקצועות פנטזיה ודירות פנטזיה. העניין ברור.
לוקחת את עצמה בקלות
כדי להצליח איפה ש"פשוט ככה" הסתבכה, "פרוד" פשוט הורידה את הווליום ב-50%. העיסוק בסקס פחות שערורייתי (או שאנחנו כבר לא מזדעזעים כל כך בקלות), הסצינות המביכות הרבה יותר נסבלות, ותודה לאל שחסכו מאיתנו את משחקי המילים הבלתי נסבלים ששלטו בפרנצ'ייז של "סקס והעיר". אבל מעל הכול, "פרוד" לא מתאמצת כל-כך להתאים לעידן ה-Wokeness עד שהיא נופלת על הפנים, כמו שראינו ב"פשוט ככה".
כן, מייקל צריך ללמוד איך לצאת עם גברים אחרי 17 שנה של מונוגמיה, הוא צריך ללמוד איך אפליקציות היכרויות של גייז עובדות בקטע קצת לא אמין ("מה, הם שולחים הודעות בגריינדר למרות שהם ממש פה איתנו במועדון?"), הוא מזדעזע לגלות שכיום כבר לא משתמשים בקונדומים, כי "הצעירים" לא זוכרים איך זה לחיות תחת פחד תמידי מאיידס. אבל אף אחת מהסיטואציות האלה לא חוצה את הקווים והופכת לאבסורד.
"פשוט ככה" כרעה תחת הנטל של הייצוג שמצופה כיום מכל מוצר טלוויזיוני או קולנועי, אבל נקודת הפתיחה של "פרוד" קלה יותר בקטע הזה - היא מראש סדרה על הומואים, ונראה שזה הספיק להם. הם לא טרחו הרבה מעבר לזה, אפילו לא בייצוג להטב"קי (אין אפילו איזו לסבית מזדמנת). באופן כללי יש תחושה שזו סדרה שלוקחת את הכול די בקלות: הסיפור שהיא מספרת לא חדש, הדמויות לא סופר מורכבות, הלוקיישנים לא מקוריים, היא פשוט בוחרת לספר סיפור חמוד וסטנדרטי - שבמקרה הוא על גבר הומוסקסואל וקהילה של גייז.
אז אם לא בא לכם להשוות אותה ל"סקס והעיר" בדרך הכי מתבקשת, ולשחק את המשחק האהוב "מי הכי סמנת'ה" עם הדמויות, אתם מוזמנים במקום זה לגלוש על גל נוסטלגיה שיחזיר אתכם לעוד סדרה פורצת דרך מאותו עידן, "הכי גאים שיש". מה שקארי וחברותיה עשו כדי לפרוץ גבולות ולשבור תקרות זכוכית כשזה נוגע לסקס נשי הטרונורמטיבי, עשו בריאן קיני וחבורתו עבור הומואים (וקצת לסביות) באותה תקופה. זו הייתה סדרה שדיברה והראתה כל תנוחה וכל סיטואציה מינית ורומנטית וחברית אפשרית בדינמיקה של משפחת חברים, בלי היסוס ובלי להתנצל. גם היא הייתה הרבה פעמים מגוחכת והסיטואציות היו מוקצנות - במטרה לנרמל את מה שהיה אז טאבו מזעזע. כל מה ש"פרוד" עושה, "הכי גאים שיש" עשתה לפניה, והרבה הרבה יותר קיצוני.
למעשה, יחסית לסדרות שמהן היא נולדה, "פרוד" ממש מתונה ולא מסעירה, ולא משנה כמה עירום של ניל פטריק האריס יהיה וכמה ידברו שם על איברי מין. היא פשוט לא צריכה להילחם יותר את המלחמות שקודמותיה נלחמו, כי הן עשו את העבודה שלהן, וכיום העירום והסקס והשפה הבוטה והפתיחות המינית הם המיינסטרים. אם יש לה אמירה, היא על הקשיים של אנשים בשנות ה-40 שלהם שכבר מרגישים אבודים בעולם של הדורות שהגיעו אחריהם, וגם זו לא אמירה נוקבת במיוחד. וזו הסיבה ש"פרוד" היא רק סדרה חמודה, עם אחלה קאסט, שבהחלט אפשר להעביר איתה כמה שעות לא מחייבות מול נטפליקס, וזהו.