"כל הזמן שואלים אותי אם תהיה עונה שנייה של 'חזרות', אני חושב שזה יקרה"

אם יש דבר שארז דריגס למד על עצמו לאחר התפוצצות פרשת התכתובות הפוגעניות שלו עם נשים הוא שהוא חזק משחשב. "אשתי ואני עברנו דבר לא פשוט", הוא אומר בריאיון לפודאקסט 'ועדת תרבות' של וואלה! תרבות. "זה היה בווליום מאוד גבוה וזה תפס אותנו בהפתעה גמורה. שבועיים שלא יצאנו מהבית, אבל הבנתי שאם אני בסדר עם עצמי ועם הסביבה שלי, אפשר לעבור דברים קשים. כשזה התפוצץ הייתי כבר בחיים אחרים, אחרי שעברתי תהליך החלמה, עם אורח חיים אחר ועם בת זוג. אם זה היה מתפוצץ כמה שנים לפני כן, אני לא יודע איך הייתי צולח את זה. אני לא יודע אם הייתי נשאר בחיים".

עד כדי כך?

"באורח החיים הקודם שלי לא הייתי אדם מנוהל בכל אספקט של החיים שלי. אני חושב שלא הייתי מסוגל להתמודד עם ההצלחה של הסדרה 'חזרות' ולא עם המשבר שנוצר בעקבות התחקיר שפורסם עליי. כל הסיפור הזה היה מעיף אותי לחלל. לא הייתה לי דרך להתמודד עם זה. למזלי ולשמחתי זה פגש אותי כשכבר היו לי כלים וידעתי דבר או שניים על עצמי. אני אומר תודה לאלוהים שהחלטתי לעשות שינוי בחיים שלי הרבה לפני שפורסם התחקיר וששודרה 'חזרות'. הייתי במקום אחר לגמרי עם עצמי".


צפו למעלה בריאיון המלא עם ארז דריגס או האזינו לו ממש כאן למטה

וכאן אפשר להאזין לפודקאסט בספוטיפיי

ארז דריגס (41) הוא שחקן, במאי, תסריטאי ומחזאי. במשך שנים הוא משחק ומביים לתיאטרון, אך את עיקר פרסומו השיג כשיצר - בצוותא עם נועה קולר ואסף אמיר - את הסדרה "חזרות", בה גם כיכב בתפקיד ראשי. אחרי שפורסם התחקיר עליו הוא הוריד פרופיל וחזר לתיאטרון. השנה עיבד לבמה את הסרט "אביבה אהובתי" עבור תיאטרון הבימה והתיאטרון העירוני באר שבע וביים את ההצגה "המשתמט" בתיאטרון בית ליסין, שבה הוא גם משתתף.

הנה עיקרי הדברים של השיחה עם ארז דריגס בפודקאסט "ועדת תרבות" (צפו למעלה בריאיון המלא או האזינו לו ממש כאן למעלה):

על ההצגה "המשתמט" בבימויו שעלתה בבית ליסין:

"זה התחיל מפסטיבל תיאטרון קצר, אחר כך ביקשתי מרועי חן שיכתוב מחזה, זה רץ בצוותא לפני הקורונה ועכשיו בית ליסין הציעו להעלות אותה ושמחנו. ההצגה מדברת על אנשים בני 40 שבזמנו השתמטו משירות ועכשיו באמצע החיים הם מגויסים לטירונות. יש שם המון סיטואציות שכולנו היינו בהן והן מאוד מצחיקות. היה מאוד ברור שרועי כתב משהו מאד רלוונטי ומשהו מאד מצחיק. מה צריך יותר מזה?".

יש בהצגה הזו גם לא מעט ביקורת על אמנים שמדברים על ערכים אבל פועלים בסופו של דבר אחרת לגמרי.

"זו הצגה שמתעסקת בכמה נושאים חברתיים, צבא, גיוס, השתמטות. היה לנו חשוב שההצגה לא תהיה שמאלנית ולא ימנית. כולם בהצגה הזו קצת מצחיקים, נלעגים, מטופשים. אנחנו מראים שעקרונות זה דבר נהדר עד שמכופפים אותם. כולם ככה, גם בני אדם רגילים וגם פוליטיקאים. אגב, זה בסדר לשנות את דעתך".

על השאלה אם הוא במאי יותר טוב או שחקן יותר טוב:

"אני שואל את עצמי את השאלה הזו כל הזמן ומשתדל לא לענות. התחלתי כשחקן בתיאטרון גשר ואני זוכר שבאיזשהו שלב התלבטתי לגבי בימוי. שאלתי את יבגני אריה שהיה נחרץ ואמר: 'אתה רוצה להיות במאי? לך תלמד ותעשה רק את זה. כדאי שתהיה דבר אחד'. קשה לא להתייחס למה שהוא אומר ברצינות, ובאמת יש משהו שקשור להתמקצעות שאני מעריך, מעריץ והוא גם חסר בארץ. הדברים של יבגני נשמעו לי הגיוניים ובאמת לקח לי כמה שנים להבין שאפשר גם להתמקצע וגם לג'נגל. אני אוהב את השילוב, את הגם וגם. כשהבנתי שהשילובים מעניינים אותי, הנחתי לזה. לפעמים זה גם וגם, זה עניין של תקופות".

על עבודתו כבמאי:

"אני בא לחפש את העבודה יחד. שחקנים הם יוצרים, הם לא באים לעשות מה שהכנו להם מראש. יש אנשים שאומרים שהם מרגישים שהבמאי הוא שחקן בעצמו. אני מרגיש שזה קשור, שאני מביים כמו שאני משחק".

על ההצלחה של "חזרות":

"לא היה לי שום מושג שזה יצליח ככה. חד משמעית. לא חשבנו שמישהו ישים לב לסדרה. למה היא בכל זאת הצליחה? קודם כל הייתה קורונה. אנשים היו בוואקום והיו צריכים משהו טוב, משהו עם אופטימיות, תקווה, לב שמאוד הורגש כנראה ושאנשים כנראה היו מאוד צריכים. כך שהטיימינג מאד פעל לטובתנו. דבר שני, אני חושב שעשינו סדרה טובה. עבדנו עליה המון זמן, כמעט עשור. אני חושב שזה ניכר בה. יצא לנו משהו עם לב - ובסופו של דבר לב מנצח. באמת לא חשבנו שסדרה על תיאטרון תצליח, אבל בתכל'ס זו לא סדרה על תיאטרון, זו סדרה על יחסים ועל אינטימיות".

מה לגבי עונה נוספת?

זו השאלה שהכי הרבה שואלים אותי. גם איתי תורג'מן, ששיחק בסדרה, אמר לי ששואלים אותו את השאלה הזו יותר מאשר מתי הוא מתחתן. כרגע זו בחירה שלנו לא לעשות עונה שנייה כי גם לא תכננו אחת כזו. כתבנו את הסדרה לעונה אחת. יש שם סוף שהוא מאוד שלם. התחלנו סיפור והשלמנו אותו".

אבל בטוח יש לכם רעיונות לאן ללכת בעונה השנייה.

"ברור, יש לנו ים רעיונות מה לעשות ומדגדג לנו לחזור ולכתוב. בינתיים עשינו בחירה לא לעשות עונה שנייה כי אנחנו מרגישים שצריך להיות סיפור ממש טוב כדי שיהיה שווה לנגוע בו שוב. אגב, אני חושב שזה יקרה, שתהיה עונה שנייה, אבל לא יודע מתי. זה צריך להתאים לנועה ולי".

גם אם זה יהיה עוד כמה שנים?

"לפעמים אתה אומר 'אוי ואבוי, ישכחו מהסדרה', אבל יש משהו טוב לא לעשות דברים מתוך לחץ, אלא מהסיבות הנכונות".

איך אתה ונועה קולר בימים אלו?

"בסדר גמור, אנחנו בקשר טוב אבל כל אחד עובד על דברים משלו".

על החרטות שחש בעקבות הפרשה סביבו:

"קודם כל תודה לאל שמהסיבות הנכונות החלטתי לעשות שינוי בחיים שלי הרבה לפני שהתחקיר פורסם וש'חזרות' שודרה. אני חושב שזה עשה הבדל ונתן לי יכולת לצלוח את הכול. אני לא יכול להתחרט על כך שזה קרה כי גם יצאו מזה דברים טובים. גם שכתבתי על זה בסדרה 'חזרות' וגם שזה אפשר לי לדבר על הנושא הזה בפתיחות. זה מאוד חשוב ולא נמצא בכלל במודעות. כל השיח על פגיעות התקדם כמה צעדים חשובים. חלק מזה אמנם ברעש ובצלצולים אצל התקשורת, והיו פרסומים חסרי אחריות שפגעו באנשים, אבל נהיה שיח חשוב על איך מדברים ואיפה עוברים הגבולות. חשוב גם אספקט החמלה. כולם עסוקים רק בלהעניש. זה חשוב אבל לא מספיק. אני באופן אישי מקבל המון תגובות לאורך השנתיים. החל מאנשים שחושבים שהם מכורים ורוצים לעזור לעצמם, בני ובנות זוג, נשים שאמרו לי ששמחו על מה שעשיתי".

הפרשה מאחוריך?

"באופן אישי זה מאחוריי אבל מכל מיני בחינות זה אף פעם לא יהיה מאחוריי. לא חשבתי שאהיה שגריר ושזה יהיה חלק מהזהות שלי, אבל זה בסדר".

זה פגע בקידום עונה שנייה ל'חזרות'?

"לא, זה לא שייך. זה טלטל אותי, את נועה, אבל זה לא היה פקטור בהחלטה אם תהיה עונה שנייה. היו מלא כותרות מטופשות, דברים שקריים לחלוטין שלא הוכחשו".

למשל?

"לא הייתה לי שום פגישת נזיפה בתאגיד, לא אמרו מעולם שיעשו עונה שנייה בלעדיי כי זה לא אפשרי גם. זה לא עובד ככה. הכול שטויות, באמת. אסף, נועה ואני צריכים להחליט כי אנחנו אלה שיצרנו את הסדרה. מה שכן, זה נתן את אותותיו על מסך הטלוויזיה. אני לא ממש עושה אודישנים יותר מדי. הציפייה הייתה שאחרי 'חזרות' הקריירה תמריא, אבל הפרשה נתנה לקריירה הטלוויזיונית שלי ברקס גדול. אני מאוד מקווה שזה ישתחרר כי אני חושב שזה צריך להשתחרר. אני לא רואה סיבה שלא".

על טלוויזיה:

אתה רואה את יובל לוי, ששיחקה לצדך ב"חזרות", מככבת ב"האח הגדול"?

"לא, שמעתי שהיא שם אבל אני בכלל לא צופה בזה. אני לא רואה בכלל טלוויזיה, לא חדשות, לא רשתות חברתיות, לא כלום. הדבר היחיד שאני צופה בו זה סדרות בבינג'. החיים שלי יותר נעימים ושקטים בלי זה".

היית עושה ריאליטי?

"חד משמעית לא. מה אני צריך את זה?".

גם "המירוץ למיליון" לא?

"את זה דווקא ממש הייתי רוצה לעשות כי זה לרוץ מסביב לכל העולם ואני אוהב משימות. אבל אני לא אעשה את זה בחיים כי אוכלים שם ג'וקים. לא רוצה את זה".

אחרי "חזרות", אתה עושה עוד משהו לטלוויזיה?

"גור קורן המוכשר ואני עובדים על סדרה שהוא כתב לתאגיד. זו היצירה הבאה שלי. בגדול זה עיבוד למחזה שלו שרץ בקאמרי".

על האהבה לתיאטרון:

"תמיד שואלים אותי את השאלה מאיפה נולדה האהבה שלי לתיאטרון ואז אני אומר שאבא שלי ייצר תפאורות לתיאטרון ויצא שבאתי איתו לעבודה. זאת נשמעת תשובה הגיונית, אבל אני מודה שלא חשבתי על זה אף פעם לעומק. כשהשתחררתי מהצבא ידעתי שאני רוצה ללמוד משחק, כך שאני לא יודע במדויק מה התשובה".

מה היום מושך אותך בתיאטרון?

"אני מאוד אוהב את הקבוצה, את תחושת הקהילה. הרבה מאיתנו הרגישו שזה חסר להם, בעיקר אחרי הקורונה. תיאטרון זה קרקס נודד, משפחה של חברים שעושים משהו יחד. אני תמיד אהבתי את חדר החזרות יותר מהבמה. העבודה עצמה בחדר חזרות היא האהובה עליי ביותר. זה מאוד ייחודי לתיאטרון. לא עושים חזרות בקולנוע בטלוויזיה. בתיאטרון 90% מהזמן זה חזרות, זה המקום שבו יוצרים ועובדים יחד".

על השאלה איך מביאים קהל צעיר לתיאטרון:

"נורא כיף לנסוע ללונדון ולראות המון צעירים באים לראות הצגות מסוגים שונים, ולא כי הם חיילים שדרשו מהם להגיע להצגה. ברור לכולם שתיאטרון הוא מדיום לא פופולרי וגם העולם היום עובד אחרת. אנשים לא קוראים ביקורת בעיתון ואז מחליטים אם לבוא או לא. חוקי המשחק משתנים. אני מעדיף לענות על זה כיוצר שאומר שצריך לעשות דברים טובים, צריך לספר סיפורים טובים ואז אנשים יבואו".

על החלום שמתחשק לו להגשים:

"מאוד מתחשק לי לשחק בסרט ומאוד מתחשק לי למצוא מחזה שאני ממש רוצה בתיאטרון ולביים אותו".