כמה מן הבמאים המובילים בעולם הקולנוע האמנותי פרסמו הצהרה הקוראת להפסקת אש בעזה. ההצהרה מתייחסת למתרחש בעזה כ"טבח בממדים קיצוניים", ועם זאת היא קצת פחות חד-צדדית מן הנהוג בז'אנר. היא קוראת גם לשחרור החטופים הישראלים ומכירה בכך שהמלחמה החלה בעקבות מעשי חמאס, אותם היא מכנה פשוט "האלימות הנוראה של השבעה באוקטובר".
המעניין הוא שעל ההצהרה חתומים לא מעט במאים שקשה לכנותם אנטי-ישראלים, שכן לא רק שהם לא החרימו את ישראל - הם ביקרו בה פעמים רבות, לפעמים אפילו בקיץ האחרון. כאלה הם למשל הצרפתייה קלייר דני, שהיתה שופטת בפסטיבל ירושלים והגרמני כריסטיאן פצהולד, שביקר בפסטיבל הסטודנטים והסטודנטיות בתל אביב. הבמאי הצרפתי רובר גדיגיאן ביקר בישראל לפני כמה שנים והצהיר לא פעם על אהבתו לה ותמיכתו בה, ובלה טאר ההונגרי היה בפסטיבל ירושלים לפני כעשור. נוסף לכך, ראשון החותמים על ההצהרה הוא נדב לפיד הישראלי, שזכה בדב הזהב בפסטיבל ברלין על "מילים נרדפות" ובפרס חבר השופטים בקאן על "הברך"
גילוי הדעת התפרסם במקור בשפה הצרפתית ביומון היוקרתי ליברסיון. לשון ההצהרה: "האלימות הנוראית של השבעה באוקטובר גררה את הישראלים ואת הפלסטינים לפרק חדש של אלימות ואכזריות. טבח בממדים קיצונים מתרחש כעת בעזה והוא הורג אלפי ילדים ונשים ומונע מעם שלם כל סיכוי לשרוד. אנחנו דורשים להפסיק מיידית את ההפצצות בעזה, מסדרונות הומניטריים וסיוע כפי שדורשים כל הארגונים הבינלאומיים ואת שחרור החטופים".
לסיכום, גילוי הדעת גורס כי ישראלים חזו את המצב הטרגי הזה כבר לפני חמישים שנה, ומצטט מאמר שכמה פעילי שמאל ישראלים, בהם חיים הנגבי ואורי ליפשיץ, פרסמו ב"הארץ" עוד ב-1967: "הזכות להגן על עצמנו מפני השמדה לא מעניקה לנו את הזכות לדכא אחרים. הכיבוש מביא לשלטון זר. שלטון זר מביא להתנגדות. ההתנגדות מביאה לדיכוי. הדיכוי מביא לטרור ואנטי-טרור. קורבנות הטרור הם בדרך כלל חפים מפשע. יש לצאת מן השטחים הכבושים מיידית".
נוסף לשמות שכבר הוזכרו, על גילוי הדעת חתומים בין השאר ריוסוקה המגוצ'י, שזכה באוסקר לסרט הזר לפני שנתיים על "הנהגת של מר יוסוקה"; אקי קאורסימקי, שצפוי להיות מועמד לאוסקר השנה על "עלי שלכת"; לורן קנטה, שזכה בדקל הזהב לפני 15 שנה על "בין הקירות"; ארתור הררי, שהיה שותף בכתיבת התסריט של "אנטומיה של נפילה", שזכה השנה בדקל הזהב; אפיצ'טפונג ויראסתקול, שזכה בדקל הזהב לפני 13 שנה על "הדוד בונמה"; ז'יה ז'אנג-קה הסיני, שבחרנו את "מגע של חטא" שלו לסרט העשור הקודם; עבדרחמן סיסאקו ש"טימבוקטו" עטור הפרסים שלו הוא הסרט הכי טוב שנעשה על זוועות האלימות האיסלמיסטית באפריקה; ויקטור אריסה, אחד מן הבמאים הוותיקים והמוערכים בספרד; ועוד הרבה שמות מובילים בעולם הסינמטקים - פדרו קוסטה, ראדו ג'אדו, קלייר סיימון, אנדרה טשינה, קורנליו פורומבויו, איירה זקס, סדריק קאהן ואחרים. חלקם יהודים וכמעט כולם הקרינו את סרטיהם בארץ בשמחה רבה, כולל לאחרונה.