קצת אחרי שחגגה יומולדת 40, השחקנית המוערכת בת חן סבג מככבת בסדרה החדשה והמעולה "ילד רע" בהוט. בפתח הכתבה זו הזדמנות טובה לברר עם סבג: איך תיפתח הסדרה שיום אחד אולי תיצור בהשארת החיים שלה? "אם יעשו סדרה מחיי, שתהיה סאגה, אפוס, על כל החיים מהילדות, ואם הולכים כרונולוגית, אז הסצנה הראשונה, שמתחילה לעצב את סיפור חיי, זה כשאני ילדה עם אימא שלי, אומרים לה 'איזה ילדה יפה' ואימא שלי עונה בקריזה: 'היא לא רק יפה!'", אומרת סבג. "זה אחד העיצובים הראשונים שחטפתי שהפכו אותי למי שאני, והובילו אותי לרצון הזה כל חיי, להוכיח שאני לא רק פרצוף יפה, שיש בי עוד".
"ואם זה סרט ולא 25 פרקים, ובגלל שאני יודעת היום שאפשר לערוך סרט אחרת ולקפוץ בזמנים, אני חושבת שאחת הנקודות המגניבות הייתה כשנכנסתי למכור את הסדרה 'מטומטמת' להוט, לפגישה עם מירית טובי (מנהלת הדרמה בחברה - ש"ב). הייתי כבר אחרי שנה של כתיבה, התפטרתי מכל העבודות ולא היה לי שקל ולא היה לי 14 שקל להוציא את הרכב מהחניון. כל הפגישה איתה, כל מה שיש לי בבאק של המיינד זה שאין לי כסף להוציא את הרכב, האשראי שלי לא יעבור ואין לי כסף. חשבתי, אני ארד ואני אסתדר עם השומר. אני אגיד לו, אין לי, מה תעשה? ואז, בדרך החוצה מהמשרד, פתאום המזכירה שלה צעקה לי, 'את צריכה כרטיס לחניה?'"
דרך ארוכה עברה מאז סבג. הסדרה "מטומטמת", שעליה היא חתומה ככותבת ושחקנית ראשית, קטפה ביקורות מהללות וסבג זכתה על משחקה בה שני פרסים מהאקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה. באחרונה סיימה לצלם סדרה חדשה להוט שתעלה בשנה הבאה, "הורסת" שמה, גם עליה היא חתומה ככותבת ושחקנית ראשית. ובימים אלה היא מככבת כאמור בסדרה "ילד רע". את יצירת הסדרה מובילים רון לשם ("אופוריה", "שעת נעילה") והבמאית הגר בן-אשר ("הנותנת", "נשים מתות מהלכות").
היא נוצרה בהשראת סיפורו האמיתי של הסטנדאפיסט דניאל חן, שגם מופיע בה. בן דמותו בסדרה הוא דין (גיא מנסטר), שבצעירותו היה אסיר בבית כלא קשוח לנוער והתיידד שם עם אסיר מתבגר מסתורי המרצה מאסר על רצח. בת חן משחקת בסדרה את קרן, המורה לדרמה בכלא (צפו למעלה בהצצה מהסדרה). עוד משחקים בה האבטאמו פרדה, לירז חממי ונטע פלוטניק. הסדרה בת שמונת הפרקים הופקה על ידי SIPUR וטדי הפקות ומשודרת בימי חמישי ב-22:00 בהוט 3 ובנקסט טי-וי.
הביקורות אהבו מאוד את הסדרה, על סמך שלושת הפרקים הראשונים שנשלחו למבקרים. כאן בוואלה כתב עליה בן בירון: "הפרקים... עוברים ברגע ובנשימה עצורה ומצליחים, למרות הדילוג בזמנים והמעבר בין סצנות קשות ומדממות (ראו הוזהרתם) למטופשות ומגוחכות, להיות סוחפים ומאוד מדויקים... 'ילד רע' מצליחה לבסס את עצמה כחוויה ייחודית וכמעט חסרת תקדים בטלוויזיה שלנו. היא לא מתיישרת לפי החוקים של שום ז'אנר, לא מתנחמדת ולא מקלה על הצופים ובכל זאת קשה להוריד ממנה את העיניים".
בת חן, אני יודע שיצרת בשנים האחרונות סדרה חדשה, מחזה ואפילו מוזיקה, ובכל זאת נשאלת השאלה: לאן ולמה נעלמת מהפרונט של המסך במשך חמש שנים ארוכות?
"הייתי פה, ממש פה, בבית הקפה הזה. ישבתי, כתבתי. לקח לי ארבע שנים לכתוב את הסדרה 'הורסת'. יצא שאני לא מרבה לשחק בדברים שלא אני כתבתי. רוב העבודה שלי היא ככותבת, אז אני פחות בפרונט. התפקיד ב'ילד רע' היה הראשון שהסכמתי לבוא אליו, בגלל שאני שרופה על דניאל והוא חבר, ובגלל הגר בן אשר".
הדמות שלך ב"ילד רע", המורה לדרמה של הכלא, אומרת: "כל הכוכבים פה כבר זהרו על הבמה הזאת". את לא דוחפת את הכוכבות שלך במינון של אמנים ויוצרים אחרים, ולא נראית כמי שעובדת בלהיות כוכבת.
"אני ממש לא דוחפת את הכוכבות. יש גם הרבה דברים שאני מאוד לא אוהבת להתערבב בהם. אני מאוד נהנית מהחיים הרגועים, ועד כמה שניתן אנונימיים ורגילים. נכון, אני לא עובדת במפורסמות. באיזשהו אופן, יש לי יחסים מאוד מורכבים עם הדבר הזה. מצד אחד, זאת העבודה שלי, מצד שני, גם הרבה פעמים זה לא נעים. אני לא אוהבת להיות מוכרת. הרבה פעמים זה לא נעים תשומת הלב הזאת. באותה נשימה, אני גם אומרת, בסדר, אבל את עדיין עושה את זה, אם באמת לא היית רוצה את זה, היית בוחרת בקריירה אחרת. זה מורכב גם מטוב וגם מרע".
דמות המורה לדרמה בכלא שאת משחקת מאוד משמעותית בחיי הדמות הראשית של דין. במקום מאוד אפל, היא משמשת לו ככלי כדי למצוא את הזהות שלו ואת הסטנדאפיסט שבו. מה חיבר אותך לדמות?
"נכון, קרן עוזרת לדין למצוא חבל הצלה בחיים האלה. היא באמת הדמות המיטיבה היחידה בחייו. בגלל שאני מכירה את דניאל קצת, הוא סיפר לי על האישה האמיתית, המורה לדרמה שעליה מבוססת הדמות. הוא הראה לי תמונות שלה וראיתי איך היא מדברת. תשמע, בתור מישהי שהגיעה מבאר שבע, אמנם לא הגעתי מאיזו שכונת מצוקה או מרקע של עוני, ועדיין היה משהו במשחק שהיה עבורי איזושהי דרך יציאה. יש מסלול חיים מאוד ישראלי שאנשים עושים, תיכון, צבא, טיול אחרי צבא, תואר, מתחתנים. יש משהו בלצאת רגע מהמסלול הקבוע הזה וללכת לעשות אמנות".
הבמאית הגר בן אשר אמרה לוואלה תרבות: "בת חן לא רק שחקנית, היא יוצרת וכותבת. אני מאוד מעריכה ומוקירה אותה והיא הייתה מדהימה בתפקיד. היה לי מאוד כיף לבוא למפגש איתה תוך איזו מין שותפות יצירתית כזאת. אמרתי לה, קחי את זה לאן שאת רוצה. זה לא היה מחקר משותף ביחד של שתינו לדמות, אני רק רציתי לתת לה להביא מעצמה כמה שיותר. אני סומכת עליה במאה אחוז. הרגשתי שאנחנו חולקות טעם וסגנון.
"'מטומטמת' היה מדהים. זה מאוד שונה מ'מטומטמת' - אבל גם לא. יש בה מין חתירה לאמת פשוטה, תכל'ס, משהו לא משהו מתייפייף ולא עטוף בשום דבר. אני נורא אוהבת את הסגנון שלה. הרבה מהדברים שיש על המסך הם אימפרוביזציה שלה, בגלל שהיא יוצרת. יש לה המון ניסיון במשחק, אבל לא כשאומרים לה מה לעשות, אלא כשהיא יודעת מה לעשות ובגלל זה היא חופשייה".
אני מצטט לסבג את דברי בן אשר, היא מתרגשת ואומרת: "אני מתרחבת מנחת. כזאת חמודה, הגר, אני מאוד אוהבת אותה. באמת היה כיף לעבוד ביחד. זו באמת סדרה מאוד אמיצה ונועזת ונמצאת בדארק של החיים. אני אוהבת שזה יצא אפל, בקטע טוב. מגניב שזו סדרה על נוער אבל לא לנוער, זו קומדיה שהיא לא מצחיקה כאילו אלא אפלה. והיא צודקת, אני אוהבת שנותנים לי חופש לסגל את הטקסט אליי, אל הטאצ'ים ואל הסלנגים שלי, גם בגלל שאני בנאדם כותב. זה גורם לי להרגיש בנוח ואז אני יכולה לשחרר".
הסדרה מתרחשת בכלא מוקף חומות. באילו מצבים בחייך הרגשת שאת נהיית תלויה בחומות?
"כשאני חושבת על חומות אני נזכרת שאמרו לי בחיים 'את לא יכולה', 'אי אפשר', וכשאמרו לי את זה נכנסתי לדרייב מטורף כדי להוכיח שאפשר. הרבה פעמים ביצירה, כשאני כותבת דברים ואומרים לי, 'מה, לא יתנו לך לעשות את זה', 'מי ישלם לך על זה כסף', הרבה פעמים כששמים לי את הברקס הזה, זה מה שגורם לי לעשות נא בעין. ובאיזשהו מקום, כל הדמויות שאני כותבת לעצמי מתחילות במקום מאוד כלוא. אני מפחדת מכליאות פנימית, להיות בנאדם שתקוע בתוך תפיסות, מחשבות, חוקי ועקרונות. כל הדמויות שלי תמיד מתחילות ממקום מאוד כלוא ומסוגר ועטוף חומות שהן צריכות לפרוץ החוצה".
שבוע אחרי שעלה פרק הבכורה של "ילד רע", נודע על הישג נאה לסדרה: היא נרכשה על ידי נטפליקס להפצה עולמית וצפויה לעלות ב-190 מדינות בשירות הסטרימינג במהלך 2025. ואילו הסדרה של סבג, "מטומטמת", עלתה בפברואר לנטפליקס ישראל, ונחשפה לראשונה בפני צופים ישראלים רבים שפספסו אותה בזמן אמת.
"זו לגמרי עדנה מחודשת", אומרת סבג. בנוסף, גם היא עוררה עניין בעולם. היא נמכרה לשידור עם דיבוב בפולין ובשלוחה הלטינית של HBO מקס וכן נעשה לה רימייק גרמני. "התארחתי על הסט ברימייק הגרמני בתפקיד אורח, נסעתי לשם להצטלם, אני חולפת בפריים בדייט של אחת הדמויות. היה מעניין לראות את התעתיק הגרמני. מאוד שמחתי ואהבתי לראות שהם עשו דברים באופן מאוד דומה, אפילו ברמת הקאטים והמוזיקה. אמרתי, טוב, כנראה שזה היה מספיק טוב כדי שהם לא ישנו וזה. הם צמצמו 25 פרקים לשמונה פרקים. הם הורידו כל מיני קטעים שבגרמניה אולי פחות עובדים, כמו הפרק שבו שירי מתחפשת לניצולת שואה. המפיק הגרמני הסביר לי, לנו אסור עוד לצחוק על השואה. הוא אמר, לך מותר, לנו אסור. אחד הדברים הכי מצחיקים זה לספר לגרמני בדיחות שואה. כי הוא רוצה לצחוק אבל לא נעים לו לצחוק, והוא רוצה לנזוף בך שאת צוחקת על זה אבל לא נעים לו גם לנזוף כי לך מותר לצחוק. זה מין תמהיל כזה של פאניקה עם רצון לצחוק. אהבתי להתקיל אותם עם זה".
סבג ביקשה לקיים את הריאיון בבית קפה קבוע שלה ביפו, הנמצא בבניין בית הספר למשחק ניסן נתיב. באמצע הריאיון היא מפנה את תשומת ליבי למנטרה המלווה את המקום, "בואו נירגע, כולנו הולכים למות", המופיעה גם על גבי מדבקות המחולקות בבית הקפה וגם על גבי לוח גיר גדול במקום. "כולנו הולכים למות. אף אחד לא חי לנצח", אומרת סבג, "בזמן הקורונה מישהו שם שלט על בניין שהיה כתוב עליו 'כולנו הולכים למות' עם קשת בענן. אמרתי, יא, איזה בן אדם גאון. בסגר הראשון כתבתי את זה פה, בבית קפה, על הלוח. אנשים התחילו לצלם את זה ולהעלות. ואז הבעלים של בית הקפה, יוני, הדפיס מדבקות עם המשפט הזה עם המשפט 'כולנו הולכים למות', ולפני זה המילים שהוספתי 'בואו נירגע', כי אמרו לי שצריך לתווך את זה, שזה בקטע טוב. העליתי את זה לאינסטגרם עם התמונה המקורית וניסיתי למצוא למי לתת קרדיט. ביקשתי שיתייגו את מי שכתב את המשפט המקורי. ואז כתבו לי כמה בנות שמי שעשתה את זה, קראו לה חלי, היא אמא לשלושה ילדים והיא ונפטרה מדום לב אחרי שלושה שבועות. ואז יצאה לי הנצחה מבלי שהתכוונתי. מאז אני מסתובבת על מלא מדבקות, לקחתי על עצמי את ההפצה של המשפט הזה, בארץ וגם בחו"ל. אנשים שלחו לי תמונות של זה מכל מיני חורים בעולם'. זה נעשה בימי הקורונה, כשהאסון היה גלובלי ולא רק אצלנו, היום אולי זה פחות מרגיע".
אגב כולנו הולכים למות, לפני שלושה חודשים הגעת לגיל 40. היה משבר?
"ממש לא, האמת. אני בדרך כלל בימי הולדת שלי לא בארץ, אני לרוב נוסעת לרוב, מנתקת את הטלפון, חוגגת עם עצמי. השנה, לכבוד ה-40, החלטתי שאני חורגת מהמנהג הזה ועושה מסיבה, והרמתי מסיבה ממש גדולה כזה עם חברים. הייתי מאוד עטופה ואהובה ומורמת השנה בחגיגות ה-40 שלי. מה גם שברגש, בלב ובנשמה אני מרגישה שנולדתי בת 40. הגעתי לגיל שמנטלית תמיד הייתי בו".
פחות מחודש לפני ה-7 באוקטובר, הוצגו שני הפרקים הראשונים של "ילד רע" בבכורה בפסטיבל בטורונטו. ואז באה השבת הארורה ששינתה הכל. "בחודש הראשון אחרי 7 באוקטובר לא הייתי מסוגלת לכתוב מילה", אומרת סבג. "הכל היה נראה לי נורא מטומטם. לכתוב נראה לי דבר חסר חשיבות. התנדבתי בכל מיני דברים, עשיתי מה שיכולתי". בשבוע הראשון של המלחמה, העלתה סבג לרשתות תמונה של עצמה עם שני דגלי ישראל קטנים הצמודים לגבה ולצדם כתבה We shall overcome. "אני עדיין מאמינה ש-We shall overcome", היא אומרת. "יהיה ממש מדכא אם לא נאמין בזה שעוד יכול להיות טוב ושיהיה טוב. אני מאמינה שנצמח מהדבר הזה, זה פשוט אולי עוד ייקח הרבה זמן עד ואנחנו עוד נשלם מחיר גדול עד שזה יקרה, אבל האור עוד ינצח".
בהמשך המלחמה צילמה את הסדרה המסקרנת החדשה שלה, קומדיית האימה המשפחתית "הורסת" בבימוי דפנה לוין, הנמצאת כעת בשלב העריכות ואמורה לעלות בתחילת שנה הבאה. כמו ב"מטומטמת", גם כאן היא חתומה ככותבת וכשחקנית ראשית. "בסדרה יש מידה גדולה של אסקפיזם. זו בחירה שעשיתי, ליצור סדרה שלא נוגעת בשום צורה לביטחוני, לצבאי ולפוליטי. זה נטו סדרה שמתעסקת במשפחתיות. היה רגע שהתלבטתי אם לעדכן כי כל המציאות השתנתה אבל החלטתי לא לשנות מתוך מחשבה שאנשים זקוקים לאסקפיזם המוחלט הזה, וגם לכתוב על מה שאנחנו עוברים בזמן שאנחנו עוד באירוע עצמו זה נורא קשה. צריך שיעבור זמן ושיהיה לך איזו רטרוספקטיבה על המאורע כדי שתוכל לכתוב עליו. הבחירה שלי באסקפיזם באיזשהו מקום הצילה אותי.
"'הורסת' זה סיפור על מישהי שגדלה עם אמא, שכל החיים אמרה לה 'אנחנו מקוללות וכל מי שאוהב אותנו מת'. בגיל 40 היא חוזרת לגור עם אמא שלה המשוגעת ועם סבתא שלה באשקלון, ומבינה שאמא שלה צדקה ויודעת הכי טוב. מכאן זה מתחיל. באיזשהו מקום הסדרה מדברת על נשיות ועל מיניות נשית, ונשים שמוכרזות כ'מכשפות', במירכאות. הבחירה לקרוא לסדרה 'הורסת' מהדהד אם הורסת בקטע חיובי או אם זה הורסת את החיים של כל מי שנמצא סביבה. יש שם גם איזה סימן שאלה מאוד גדול סביב מערכת היחסים של הבת שאני משחקת, לאמא שמשחקת קרן מור, של מי פה הרסה למי את החיים. באיזשהו מקום זה מדבר על משפחתיות רעילה ועל העברה בין דורית".
במהלך כתיבת הסדרה "הורסת", סבג עברה לאשקלון לשנה. "פעם בכמה שנים, אני עוזבת את העיר לתקופה. בפעם הקודמת זה היה להר ירושלים, ועכשיו אשקלון. גם צילמנו באשקלון והיו שם חוויות נורא הזויות. היינו בסיור לוקיישן בבית העלמין באשקלון. סבא שלי קבור שם. בזמן סיור הלוקיישן הייתה אזעקה. זה ממש יושב ליד הכיפת ברזל אז הסאונד מטורף ואת רואה את הכיפה הזאת שנפתחת. והיינו בשטח פתוח. זה היה רגע מפחיד".
אחרי הצלחה ענקית עם "מטומטמת", כשאת בדרך לסדרה חדשה ככותבת וכשחקנית, יש בך פחד מתסמונת האלבום השני - כישלון?
"בוודאי, יש חשש. יש התרגשות מאוד גדולה. אני מאוד סקרנית מה יגידו, כי זה מאוד שונה. מצד אחד, זו סדרה שונה, ז'אנר אחר, קצב אחר, דמויות אחרות. מצד שני, זה גם מאוד אני וזה גם מאוד ההומור שלי ומשיכת המכחול שלי. אפשר להגיד: אם אהבתם את שירי אזוגי, אז בואו תראו באיזה בית היא גדלה. אני מאוד מאוד מאוד סקרנית איך זה יתקבל על ידי הקהל".
איתי לוי ישחק בסדרה בתפקיד ראשון בטלוויזיה, ופורסם שליום הצילום הראשון הוא איחר בשעתיים לסט וגורמים בהפקה כעסו וצרחו.
"הוא איחר ביום הראשון. הוא לא הבין לגמרי מה זה המשמעות של יום צילום. בוודאי שהיה כעס. אם מישהו מאחר שעתיים, אני לא אצעק? יש גם משהו מאוד מלחיץ ביום צילום ואיחור של שעתיים פותח חור, שאחר כך מסבך את הכל. אז הוא באמת הגיע באיחור, אבל הוא הגיע והוא היה חמוד מאוד ובאותו יום הספקנו לעשות את כל מה שרצינו והוא לא איחר יותר. הוא עשה תפקיד מהמם. אני מאוד זלזלתי בהתחלה, כשאמרו לנו 'תעשו אודישן לאיתי לוי'. לא חשבתי שהוא באמת יביא אותה. אבל הוא עשה אודישן מדהים. הוא פתח את הפה ואמרתי - זה בול הדמות. באמת היה תענוג לעבוד איתו, הוא איש יקר וחמוד ברמות. התאהבתי בו בצילום. מבחינתי, בעונה השנייה התפקיד שלו יגדל".
הוא הביא מסג'יסט מאחורי הקלעים, כמו שעשה ב"הכוכב הבא"?
"לא, הוא לא הביא מסג'יסט אבל ביום הראשון הוא הגיע חולה, מיובש, אז היה רופא שבא לעשות לו אינפוזיה. עשה לו עירוי של נוזלים (צוחקת). איתי שאל אותי, את רוצה? הוא הציע לי כאילו זה מיץ קרח! חמוד".
בריאיון לוואלה תרבות עם שי קפון, שותפה של סבג ליצירת "מטומטמת" ובמאי הסדרה, הוא סיפר כי "היה קשה ומאתגר לצלם את 'מטומטמת' כמו ז'אנר עליון עם תקציב אפסי. היה לזה מחיר מפחיד. המחיר הוא שהצוות יקרוס". אני מצטט זאת לסבג ומנסה לברר אם התקציב ל"הורסת" היה הוגן יותר.
"כן, תודה לאל", היא אומרת, "הפעם עבדנו בתקציב אחר, וזה לא היה כמו ב-sweatshop של 'מטומטמת'. 'מטומטמת' הייתה דרמה יומית וצילמנו פרק ביום וחצי. 'הורסת' היא סדרה של שמונה פרקים וצילמנו כל פרק במשך חמישה ימים".
שר התקשורת קרעי אמר השבוע "צריך לבטל את בג"ץ. אנחנו יכולים לשנות את שיטת המשטר אם נרצה". מה תחושתך לנוכח חזרתה בגדול של ההפיכה המשטרית בזמן מלחמה איומה?
"הם הפסיקו לנסות לעטוף את הכוונות במשהו אחר. זה פחד אלוהים. אני אוהבת את המדינה הזאת ואוהבת לחיות פה ואני מקווה שאנחנו לא הולכים לאזורים חשוכים שלא תהיה מהם דרך חזרה. מפחיד מאוד כל מה שקורה פה. מפחיד ועצוב".
כבי סקסואלית מוצהרת, עד כמה זה מייאש אותך כשאת שומעת את האמירות ההומופוביות של המפכ"ל של בן גביר, שבעצמו בעבר ביקר במה שהוא קרא "מצעד הבהמות" וקילל את קהילת הלהט"ב? אותו בן גביר כמובן מקבל רוח גבית מנתניהו. ומקרי האלימות נגד הקהילה הגאה הולכים ומתרבים.
התבטאויות כאלה מפחידות מאוד וצריכות להפחיד את כולם, גם סטרייטים. ברגע שבן אדם צובר כל כך הרבה כוח וכאלה תפקידי מפתח, ומתבטא ומתנהג בצורה כל כך אלימה ובריונית, זה צריך להפחיד את כולם, לא משנה לאיזו קהילה הם משתייכים. אני מקווה שאנחנו עוד נצא מזה ומנתניהו שמחזיק מדינה שלמה כבת ערובה. דברים פה מפחידים והולכים למקומות יותר ויותר חשוכים. הכל נהיה פה הזיה. קורים דברים שלא העלית את דעתך שאפשר שיקרו. בכל ערב כשאתה פותח חדשות, אתה מופתע מחדש וסף ההפתעה כל כך עלה ששום דבר כבר לא מפתיע. הכל נורא קשה. נשאר לנו רק לעשות את מה שאפשר, ללכת להפגנות ולקוות שהטוב ינצח".
יש לך זוגיות כרגע?
"כרגע לא".
בחודש שעבר פורסם שהאקסית שלך מהעבר, אורנה בנאי, נפרדה מבת הזוג שלה. יש מצב לקאמבק? זה זמן טוב כי עכשיו כולם מתאחדים, הכבש ה-16, צעירי תל אביב.
"אני מאוד אוהבת את אורנה ואני מאחלת לה בהצלחה, אבל אנחנו לא נעשה קאמבק".
שיחקת בספין אוף ל"עניין של זמן", שפחות הצליח. יש מצב שבמלאת 20 שנה לעליית "מטומטמת" יהיה ספין אוף לסדרה? או לעונה 4 עוד קודם?
"ספין אוף? לך תדע. Never Say Never. לגבי עונה רביעית - כרגע אני לא מתכננת לעשות. אבל לך תדע. אולי אני אעשה כמו 'טריינספוטינג', כשכולנו נהיה זקנים. זה לא יקרה. כרגע יש את 'הורסת' ואני אמורה לכתוב עוד עונה עבורה, ויש עוד סדרה שאני עובדת עליה בשביל הוט ואני עובדת על מחזה לתיאטרון. אז כרגע לא מתוכנן ספין אוף ל'מטומטמת'. למרות שיכול להיות מצחיק לכתוב סדרה רק על עלילות לירז, כמו פינוקי, בכל פעם במקום אחר".
איפה הרגשת בחייך פער גדול בין התדמית שלך לבין המציאות?
"יש פער. באיזשהו מקום, הדמויות שלי הן קצת האלטר-אגו קיצוני שלי. זה מה שהייתי עלולה להיות. מה שהייתי מתה מפחד להפוך להיות. אני בחיים שלי הרבה יותר רגועה מהדמויות שלי, בכל הרבדים. הרבה פעמים אני מוצאת עם אנשים שחושבים שאני הפרסונה המופרעת הזאת של הדמויות שלי. אבל אני גם מאוד דומה לדמויות שלי, אז אני מבינה גם את הבלבול הזה".
עד כמה הילדה שהיית בבאר שבע עדיין קיימת בך?
"בוודאי, היא חלק גדול ממני. היא עדיין שם ואני מייחלת שהיא גם לא תיעלם. היא חלק ממני. בסדרות שלי, גם ב'מטומטמת' וגם בסדרה החדשה 'הורסת' , אני מבקשת להעביר את עצמי תהליכים טיפוליים וללמוד רגע לרקוד עם הילדה המטומטמת, הבאר שבעית והוואחשה.
"באיזשהו אופן, הדמויות שאני כותבת לעצמי תמיד מתחילות מפצע, שאני מאוד מזדהה איתו ומתחברת אליו והן עוברות איזשהו תהליך של שחרור, ריפוי והבנה. אם ב'מטומטמת' זה היה על מערכות יחסים מנצלות בין גברים לנשים, אז ב'הורסת' זה מתעסק יותר בצד המשפחתי".
הדמות שלך ב"ילד רע" משמשת במידה מסוימת עבור דין כתחליף לאמא שנטשה אותו. מה שמעורר את התהייה אם במציאות את רוצה להפוך לאמא. בעבר אמרת: "ילדים? לא כרגע. אולי גם לא בכלל! הגנטיקה שלי לא כזאת מופלאה שממש חייבים להעביר אותה". זה השתנה?
"נכון, אני משחקת דמות מיטיבה. כל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו. תראה, אני לא שוללת אימהות. אין לי שום החלטה בעניין אבל זה גם לא משהו שאני מרגישה לגביו 'וואו, עכשיו אני רוצה'. אני זורמת עם החיים. עוד אין לי החלטה אבל הגנטיקה שלי עדיין אותה גנטיקה".
היה קורע מצחוק כשסיפרת בפודקאסט "לשחרר את הדב", שלא פעם קיבלת מכל מיני גברים הצעות לתרומת זרע.
(צוחקת) "זה נראה לי בטבע של הגברים, זה מה שהם רוצים לעשות. להרבות את זרעם בעולם. נפגשתי פעם עם נדב פרישמן. הייתי אז בזוגיות. ועלתה השאלה אם כן תרומת זרע או לא תרומת זרע. הוא נורא רצה אז שלבן שלו יהיה אח. הוא הראה לי תמונה של הבן שלו, להראות לי איזה יופי הגנטיקה. ילד באמת מהמם, בלונדיני, עיניים כחולות. לא ברור איך הוא יצא לפרישמן. סתם. ואז הוא אמר שאם אני רוצה, אבל זה היה מצחיק. ואז הוא הציע לי תרומת זרע. אמרתי לו, תודה, אבל לא. הוא לא היה היחיד שהציע ואמר לי, אולי תיקחו את זה? יש לגברים נטייה כשהם פוגשים שתי לסביות להציע את הזרע שלהם".