שבוע בלבד חלף מאז שהחלה העונה השנייה של "האחרונים מבינינו", וכבר מגיע הפרק שכולם מדברים עליו. ובצדק גמור. כזכור, הדרמה הפוסט-אפוקליפטית של HBO (ובישראל ביס, סטינג טי-וי, הוט, נקסט טי-וי וסלקום טי-וי) מבוססת על משחק הווידאו המצליח The Last of Us, ומככבים בה פדרו פסקל ובלה רמזי (שגילמו שניהם דמויות בלתי נשכחות ב"משחקי הכס").
עלילתה מתרחשת בעולם שבו פטריה השתלטה על בני האדם והפכה המונים מהם לזומבים, ולאחרים נותר רק לנסות לשרוד כנגדם וכנגד בני אדם אחרים. ג'ואל, אב שכול קשוח ומחוספס, נשלח ללוות את הנערה אלי בדרכים המסוכנות האלה אל מרפאה של הארגון המחתרתי "הגחליליות", כדי שרופאיה יוכלו לבחון את מצבה הייחודי של הנערה: בניגוד לאחרים, אלי לא הופכת לזומבי אחרי שהיא ננשכת.
הפרקים החדשים מתרחשים חמש שנים לאחר מכן, כאשר ג'ואל ואלי מתמודדים עם אתגרים חדשים, בפרט סכסוך בינה לבינו. זה קורה בעקבות אירועי סוף העונה הראשונה, שבה ג'ואל גילה כי כוונת הרופאים היא לחלץ ממוחה של אלי את המרכיב שמייחד אותה כדי ליצור חיסון, מה שבפועל יהרוג אותה. ג'ואל רצח אז את כל השומרים ואת הרופא המנתח וחילץ משם את אלי, שבשלב הזה כבר הייתה תחת הרדמה.
לנערה הוא סיפר שהייתה פשיטה על המקום ולכן נאלץ לקחת אותה, וכשווידאה איתו שהוא מספר לה את האמת, הוא הבטיח שכן. בעונה השנייה נראה שהיא בעליל לא מאמינה לו. בכל זאת הוא לא סיפר לה, גם לא אחרי כל השנים, ולכן היא לא יודעת שרצח גם את הרופא החף מפשע ושיש סיבה טובה לכך שנותרו מאחור אנשים שמאוד מעוניינים ללכוד אותו.
שימו לב, מכאן והלאה ספוילרים ענקיים לפרק השני בעונה השנייה, "גיא צלמוות" ("Through the Valley")
יעניין אתכן גם:
היכולת של "האחרונים מבינינו" לזהור גם בעוצמה וגם בשקט היא ההוכחה לגדולתה: ביקורת עונה 2
יוצר "האחרונים מבינינו": "העבר שלי בישראל תרם לאותנטיות של הסדרה"
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
מה לראות החודש בטלוויזיה: כל הסדרות השוות שעולות בקרוב
הפרק "גיא צלמוות" מביא את הרגע שכל מי שמכיר את משחק המקור ציפה לו בחשש: מותו האכזרי של ג'ואל מילר. אכן, אחד משני גיבורי הסדרה איננו עוד.
האירוע הטראגי מתרחש כאשר סופת שלגים יורדת על ג'קסון, ומשימת סיור שגרתית משתבשת בצורות הכי גרועות שניתן להעלות על הדעת. ג'ואל, יחד עם דינה (איזבלה מרסד), חברתה של אלי, נתקלים באישה צעירה בשם אבי (קייטלין דיוור) הנאבקת לשרוד מול להקת נדבקים. ג'ואל, במעשה של חסד שיתברר כטעות הגורלית האחרונה שלו, מציל את חייה של אבי.
הצעירה מובילה את ג'ואל ודינה למבנה מרוחק בהרים, שם מחכים חבריה - קבוצה של לוחמי "הגחליליות" לשעבר. מהר מאוד מתברר כי זוהי מלכודת קטלנית וג'ואל נפל לידיהם כפרי בשל: אבי היא בתו של הרופא שג'ואל הרג בסצנת הטבח בבית החולים של "הגחליליות" בסוף העונה הראשונה.
הנקמה של אבי ברוטלית במיוחד. לאחר שהיא יורה ברגלו של ג'ואל, היא חובטת בו שוב ושוב עם מחבט גולף, תוך שהיא מסבירה לו למה הוא ראוי למות. "הרגת את אבא שלי", היא אומרת, כשג'ואל חבול ומדמם. המצלמה מתמקדת בפניהם של חבריה של אבי, שליוו אותה במסע הנקמה שלה לאורך כל השנים האלה, וכעת חלקם צופים בזעזוע באכזריות של המעשה, במיוחד מל (אריאלה ברר), שלא מצליחה להסתיר את דמעותיה. לבסוף, אבי שוברת את מחבט הגולף ונועצת את הקצה השבור בצווארו של ג'ואל.
הדרמה מגיעה לשיאה כאשר אלי, שיצאה לחפש את ג'ואל, מגיעה למבנה המרוחק. היא עוד מנסה להציל את ג'ואל אבל האחרים מתגברים עליה במהירות ומורידים אותה אל הקרקע. כל מה שנותר לה זה לראות כנגדה כיצד אבי נועצת את המחבט השבור בצווארו של ג'ואל. אלי, חסרת אונים ופצועה אחרי מאבק עם אנשיה של אבי, נאלצת לצפות במות האדם היקר לה ביותר - דמות האב שמעולם לא היה לה.
הסצנה המרגשת ביותר מתרחשת כאשר אלי זוחלת לעבר גופתו של ג'ואל, לא רק כדי להיפרד, אלא כפי שמסביר יוצר הסדרה קרייג מייזין, שגם כתב את הפרק, בריאיון ל"וראייטי": "היא זוחלת לשם כדי שהיא תוכל להיות איתו במוות. זה המקום שבו היא רוצה להיות".
רגע אחר שנוסף במיוחד עבור הסדרה ואינו קיים במשחק הוא הרגע שבו ג'ואל, שרוע על הרצפה כולו דם, מרים מעט את ראשו כששומע את קולה של אלי. "הוא שומע אותה, והוא מודע לנוכחותה. הוא רוצה לקום, הוא פשוט לא יכול", אומר מייזין. "אם יש אדם אחד בעולם שיכול לגרום לו לעשות את הבלתי אפשרי, זאת אלי שאומרת לו לקום. זה גם מספר לנו שהוא ידע שהיא הייתה שם, והוא הספיק לראות אותה. פניה הם הדבר האחרון שהוא רואה".
מה שהופך את צילומי הסצנה למורכבים ומרגשים במיוחד הוא הנסיבות האישיות של קייטלין דיוור. בריאיון ל"אנטרטיינמנט וויקלי" חשפה השחקנית כי צילמה את סצנת המוות של ג'ואל כשבועיים-שלושה לאחר שאיבדה את אמה שלה למחלת הסרטן השד, איתה התמודדה במשך 14 שנים.
"אם להיות כנה ככל האפשר", היא אומרת, "פשוט אגיד שהימים שהובילו לסצנה הזו היו נוראיים מבחינתי. איבדתי את אמא שלי שבועיים או שלושה לפני שצילמתי את הסצנה הזאת, והלוויה של אמא שלי הייתה שלושה ימים לפני יום הצילום הראשון שלי. אז הייתי בתוך מין ערפל. הייתי בטשטוש".
צמד יוצרי הסדרה היו מלאי התפעלות מדיוור על העוצמה שהפגינה בתקופה זו. "אמרנו, 'קחי את הזמן שלך. קחי את כל הזמן שאת צריכה,'" נזכר מייזין. "למרות שאכפת לי באופן יוצא דופן מהסדרה, זאת עדיין רק סדרת טלוויזיה. אני לא הולך לשבש את תהליך האבל של מישהו על ההורה שלה, במיוחד עם סדרה שבחלקה עוסקת בתהליך האבל".
צוות ההפקה שינה את לוח הזמנים של הצילומים כמחווה, והפנה את תשומת הלב לצילומים אחרים שיכלו לצלם ללא דיוור בינתיים. היא בחרה את היום שבו הרגישה הכי בנוח לצלם את הסצנה הגדולה של אבי עם ג'ואל. הצילום היה סגור כדי להגביל את מספר העוברים והשבים לאנשים הנחוצים בלבד.
"הבקשות האישיות של דיוור היו מינימליות", מוסיף מייזין, "שהיה קל לכבד - ואז המשכנו בדרכנו".
הדברים היחידים שדיוור זוכרת שצרכה באותה תקופה היו חורי דונאטס וכמויות כבדות של קפה. "זה כל מה שהייתי במצב רוח לאכול," היא אומרת. "בגלל נסיבות החיים שלי, לא יכולתי להיות בשגרה הרגילה שלי כשחקנית, מה שהיה ממש מעניין כי הייתי קצת מודאגת לגבי זה. בדרך כלל אם יש לי מונולוג כזה, אני משננת אותו שלושה שבועות לפני שאני עושה אותו. הייתה לי גישה שונה, ואני חושבת שזה באמת שירת את הדמות בהרבה מובנים. הייתי מסוגלת לסוג של... אני לא יודעת, פשוט באמת לשחרר ולא לחשוב על זה יותר מדי, כי המילים על הדף היו כל כך חזקות בכל מקרה".
מהרגע הראשון, "גיא צלמוות" מאותת ש"האחרונים מבינינו" מגיעה לאירוע בצורה שונה מכפי שהוא מתרחש בחומר המקור. המשחק מעכב את סיפור הרקע של אבי כדי שהמשתמשים יוכלו לגלות את המידע הזה בזמן שהם משחקים הן כאבי והן כאלי בנקודות שונות, ואילו העיבוד הטלוויזיוני משלב חומר חדש כדי ליצור אמפתיה לדמות מוקדם יותר.
אחד מהשינויים הללו הוא סצנת חלום שפותחת את הפרק השני. אבי העתידית פוגשת את עצמה הצעירה במסדרון בית החולים של הגחליליות בסולט לייק סיטי, מיד אחרי הטבח של ג'ואל. היא מנסה להזהיר את עצמה על מה שיקרה אם היא תיכנס לחדר שבו אביה שוכב מת.
"זה פשוט מגלם את כל מה שהיא מרגישה לטובת הסצנה שבאה אחר כך", מסבירה דיוור, שמעולם לא שיחקה כנגד עצמה לפני כן. "היא כל כך רוצה את חייה הישנים בחזרה. היא כל כך רוצה שהמצב לא יהיה כפי שהוא".
מייזין גם כתב מונולוג לדיוור שאינו במשחק הווידאו. בדקות שלפני שאבי הורגת את ג'ואל, היא מספרת לו על כל מה שמעיק עליה. בעיני מייזין, סוג כזה של המצאה, של מילוי הפערים בסיפור המשחק, הוא החלק הכיף בעבודה שלו.
"זה באמת רק לדמיין כמה היא כועסת וכמה היא פגועה, אבל גם כמה היא צודקת בעיני עצמה", הוא מסביר. "מה שחשוב לה להעביר הוא שמה שהוא עשה היה לא בסדר. נקודה. אשם. נידון למוות. אין ויכוח. אין דיון. שום דבר. אני באמת אוהב איך פדרו גילם את הקבלה הזו שם.
"האמת היא, מה שהוא עשה הוא מה שהיא עושה עכשיו. אנחנו הורגים למען האנשים שאנחנו אוהבים. לג'ואל יש חוויה שלא לאלי ולא לאבי יש - ואנחנו הולכים לחקור את זה יותר בעונה - וזאת החוויה של לאהוב ילד, שזה שונה מלהיות ילד ולאהוב הורה".
שני שינויי סיפור מאסיביים נוספים מספקים גוונים שונים של הסיפור שהגיימרים הכירו פעם. במשחק המקורי היה זה אחיו של ג'ואל, טומי, שנמצא איתו בהיתקלות עם אבי, ובהמשך מוכה ומאבד את הכרתו כשההכאה מתחילה. בסדרה, דינה, אהבתה של אלי, ממלאת עכשיו את התפקיד הזה.
"מוקדם מאוד דיברנו הרבה על הבהרה, או לפחות הדגמה, עד כמה לדינה אכפת מג'ואל", אומר מייזין. "לדינה באמת אכפת מאוד מג'ואל. לשים את דינה במקום הזה ולהפוך אותה למשתתפת בשורה הראשונה ברצח הזה, זה מחבר אותנו יותר אליה. הבחירה שלה להישאר לצדה של אלי לאורך כל הדרך מכאן והלאה, מונעת באותה מידה מהאובדן שלה כפי שהיא מונעת מהחברות שלה עם אלי".
תפקידו של טומי (גבריאל לונה), בינתיים, הוסב למטרה אחרת. זהו פרק שכל כולו סערות שהיכו בו זמנית, בכל מובן. במקביל לרצח ג'ואל, קהילת ג'קסון מתמודדת עם התקפה מאסיבית של נדבקים שפורצים את שערי העיר, וטומי הוא האיש שמנצח על ההגנה. בכך למעשה נבלמת האפשרות שג'ואל יקבל איזשהו סיוע.
ניל דרוקמן, יוצר המשחק המקורי ויוצר שותף של העיבוד הטלוויזיוני, מסביר ל"וראייטי" מדוע הוסיפו את האלמנט הזה לסיפור: "במשחק אנחנו מדברים על כך שג'קסון מאוימת על ידי נדבקים או פושטים. היה חשוב לנו להראות את זה כאן, מבנית, כי יכולנו לדלג הלוך ושוב בדרך שאנחנו לא יכולים לעשות במשחק, וזה יכול להעלות את המתח. אבל גם ג'קסון היא עכשיו דמות בסיפור, והיא דמות שאנשים צריכים לקחת בחשבון בהמשך".
בריאיון ל"אנטרטיינמנט וויקלי" הוא מוסיף: "באמת רצינו לדבר על קהילה. זה היה משהו שפשוט לא יכולנו לעשות במשחק כי היינו כל כך דוגמטיים לגבי נקודת המבט. במשחק אתה רואה רק אירועים דרך העיניים של אלי או העיניים של אבי, זהו".
מותו של ג'ואל משנה את מסלול הסדרה כולה. כפי שמסביר מייזין, "אנחנו יודעים שג'ואל היה תקוע במשך זמן מאוד ארוך עד שאלי הגיעה והוציאה אותו מזה. אנחנו נראה בעונה איך דינה, במובן מסוים, תקועה. ואנחנו בבירור רואים כאן שאבי תקועה מאוד. זה חלק מהשבריריות האנושית שלנו. אנחנו נפגעים מהפצעים האלה, ואם אנחנו אפילו לא יכולים לעצור את עצמנו מללכת במסדרון (כמו בחלום של אבי, ע"י), איזה סיכוי יש לנו להתקדם הלאה מזה?"
המשך העונה יתמקד באלי, כשהיא מונעת על ידי אבל וזעם, ויוצאת למסע נקמה נגד אבי וצוותה. "זה לא סיפור נקמה," מדגיש מייזין. "זה סיפור על אבל ועל איך אנשים מתמודדים עם אבל".
מייזין מציין כי הדבר הקשה ביותר בצילום הסצנה לא היה צילום המוות עצמו. "הדבר הקשה ביותר היה לצפות בבלה צופה בזה קורה. פדרו ובלה קרובים באופן יוצא דופן. הם עבדו יד ביד, הם דואגים עמוקות זה לזה. אם אתה הולך להעמיד פנים שאתה ברגע הזה, זה כנראה דבר פשוט, אבל זו לא העמדת פנים. אני יכול להגיד לך רק מלהיות בחדר הזה, זה קורה: הכאב שהיא מרגישה שם ואז הזעם הזה... זה לא מחושב או סינתטי. היה קשה להרגיש כאילו אנחנו שוברים משהו שכולנו בילינו כל כך הרבה זמן בזהירות רבה לבנות ולגרום לזה לעבוד".
"מעולם לא בכיתי קודם מקריאה של משהו כתוב, אבל הייתה לי תגובה כזאת מהקרביים", אומרת רמזי. "שיחקנו את הדינמיקה הזאת, אני ופדרו, במשך שנה, וזה מרגיש כמו אבא-בת בדרך כלשהי. אני חושבת שהתגובה שלי לסיום הזה הייתה די הדרגתית. גם לדעת שזה יהיה הסוף של פדרו ואנחנו שנינו עובדים יחד במעמד הזה".
כעת רמזי נשארת כשחקנית ראשית לבדה. "זה בהחלט הרגיש כבד יותר", היא מודה. "הרגשתי את כובד האחריות של זה יותר, ולא את האחריות של להיות הדמות הראשית כל כך. זה יותר רק עומס העבודה ולהיות שם ממש כל יום. הרגשתי לפעמים שאני נושאת את כל הדבר על הגב שלי, שכמובן זה לא נכון. כל כך הרבה אנשים תורמים. ככך שהסיפור הזה נעשה אפל בעונה הזאת זה בהחלט הרגיש כבד, אבל קיבלתי תמיכה כל הזמן".
"אני בהכחשה פעילה", מודה פסקל. "אני מבין את זה יותר ויותר ככל שאני מתבגר, אני מוצא את עצמי גולש להכחשה שמשהו נגמר. אני יודע שאני לנצח קשור לכל כך הרבה חברים מהחוויה ופשוט צריך לראות אותם בנסיבות שונות, אבל לעולם לא בנסיבות של לשחק את ג'ואל ב'האחרונים מבינינו'. ולא, אני לא מבלה הרבה זמן בלחשוב על זה כי זה גורם לי עצב".
התגובות של הגיימרים בשעתו למוות של ג'ואל היו קיצוניות במיוחד, עד כדי איומים על חייה של השחקנית שגילמה את אבי, לורה ביילי, ועל חיי תינוקה שעוד לא נולד אז. דיוור מצפה לתגובות זועמות אבל מודה: "בכנות, אני לא יודעת מה לעשות. אני לא יודעת איך להתכונן לזה. אני לא יודעת איך אנשים יגיבו. אני מקווה שאנשים יעריכו מה שעשיתי עם התפקיד, וזה כל מה שאני באמת יכולה לעשות".
אפרופו המשחק, אשלי ג'ונסון, שגילמה את התפקיד המקורי של אלי במקור ושיחקה את אמה של אלי בעונה הראשונה של העיבוד הטלוויזיוני, מתארחת בקולה במוזיקה של סצנת הסיום. היא מבצעת גרסה לשיר הפולק שנתן לפרק את שמו, "Through the Valley" של שון ג'יימס משנת 2012. זהו אותו השיר שג'ונסון הקליטה עבור הטיזר הראשון שהכריז על The Last of Us Part II בשנת 2016. מייזין מאשר שהקטע המופיע בפרק הוא שילוב של הביצוע המקורי ו"גרסה מעודכנת קלות".
פרק חדש בעונה השנייה של "האחרונים מבינינו" משודר מדי יום שני ביס, הוט וסלקום טי-וי.