מופע התרמה למען תושבי עזה התקיים אמש (שני) בתל אביב בפני כמאתיים אנשים ובהשתתפות אמנים ויוצרים יהודים וערבים רבים. בין המשתתפים חתן פרס ישראל אוהד נהרין, נועם ענבר (הבילויים), רם אוריון ואוהד פישוף (נושאי המגבעת), קרני פוסטל, יהוא ירון, אסף ואייל תלמודי, דניאל מאיר, יעל בירנבאום, זוהרה, אברי ג'י, נרדין בלאן, נג'ם סרור, אדם קומן, עמי שלו ועדי סקוטק.
המופע התקיים בשיתוף "שותפות השלום", איגוד של עשרות ארגונים, תנועות, קבוצות ומפלגות, שהוקם סביב הקריאה להפסקת אש מיידית, עסקה שתחזיר את כולם הביתה וקידום פתרון מדיני. המוזיקאים אילן וולקוב ואורי כוכבי חתומים על ארגון האירוע. כל הכנסות האירוע יועברו לסיוע הומניטרי לתושבי עזה. לוואלה תרבות נודע כי גוייסו מעל ל-40 אלף ש"ח באירוע.
האירוע הגיע לסולד אאוט ובניגוד לצפוי עבר ללא הפגנה, במידה רבה בגלל שהיה מתחת לרדאר התקשורתי וברגע האחרון עבר למיקום סודי שלא פורסם בתקשורת - מבית רדיקל לבית הסגול בית הסגול של "עומדים ביחד" בתל אביב. בהארץ פורסם כי לפי גורם שהיה בקשר עם ההפקה הסיבה לשינוי המיקום הם איומים על האירוע מצד פעילי ימין, שהתגברו לאחר שפעיל ההסברה יוסף חדאד פרסם פוסט על האירוע.
"תיזהרו כי זה יגרום לכם להקיא!", כתב חדד לפני כשבועיים בפייסבוק. "שורה של אמנים יופיעו והכסף של הכרטיסים יילך לטובת העזתים (...) זה פשוט בושה שבמדינת ישראל מאפשרים קיום של אירועים למענם! אם היינו עכשיו שבוע אחרי השביעי באוקטובר נראה לכם למישהו היה אומץ לעשות אירוע כזה? אז כנראה יש אנשים ששכחו את השביעי באוקטובר ושכחו שהמלחמה עוד נמשכת והחטופים עוד שם בעזה (....) כל תרומה לעזה היא תרומה לטרור, תרומה לחמאס, תרומה לאויב!!!"
מנגד, מארגני האירוע הציגו אותו כך בהזמנה אליו: "בימים שבהם האלימות וההרס היומיומי נראים אינסופיים, אנחנו מזמינים אתכם לבטא עמדה אנושית בסיסית וחד משמעית נגד ההרג המתמשך בעזה ונגד מציאות, שדנה את שני העמים החיים במרחב למעגל אלימות חסר מוצא. התקשורת הישראלית מטשטשת את הזוועות היומיומיות, ורצף האירועים הבלתי פוסק ממסך את התודעה ומקהה את הרגש אל מול החורבן המתמשך.
"ערב זה נועד להשמיע קול רם וברור בעד הפסקת אש מיידית, עצירת ההרג ההמוני של הפלסטינים, חזרתם הביתה של החטופים וחידוש האספקה הסדירה של מזון, מים, דלקים ומוצרים חיוניים אחרים לאזרחי הרצועה. האירוע הוא יוזמה פרטית ואינו נתמך על ידי גוף או מוסד פוליטי. כל ההכנסות יועברו ישירות למיזם Jumpstarting Hope in Gaza, פרויקט משותף של מכון הערבה ללימודי הסביבה, ודאמור - עמותה פלסטינית לפיתוח קהילתי. המיזם מעניק פתרונות חירום וסיוע מציל חיים לקהילות עקורות ברחבי עזה, הכולל אספקת מים נקיים, ציוד מחסה, מערכות תברואה, מזון, ציוד היגיינה ועוד".
בתחילת האירוע אמש אמרה המנחה פאטימה מוחסן: "אנחנו נפגשים כאן לא רק מתוך חמלה, אלא מתוך אחריות מוסרית עמוקה ומתוך אמונה בכוח שלנו לפעול, להשפיע ולשנות. מאחורי כל מספר שאנחנו שומעים בחדשות - יש אדם, יש משפחה ויש סיפור. הערב הזה מוקדש להם, למי שזקוק עכשיו יותר מתמיד לתקווה, למזון, לתרופה ולחיים. ביחד נוכל להפוך את הכאב הזה - למעשה".
הצ'לנית והזמרת קרני פוסטל אמרה: "פעם שאלו את פורטיס מאיפה הוא לוקח את ההשראה למילים שהוא כותב. הוא אמר: 'אני קורא חדשות'. זה באמת. מה שאני מקווה מאוד שבפעם הבאה שהוא יכתוב שיר, החדשות יהיו קצת אחרות". לאחר מכן ביצעה גרסת כיסוי לשיר "נעליים" של פורטיסחרוף, שכולל את השורה "המלך מפה והמלכה משם, טובלים עצמם עמוק בתוך דם".
לאחר מכן, עלתה לבמה להקת אנטיגונה רקס, המורכבת מיהוא ירון, קוקי אריאל ואור מעוז. היא ביצעה את השיר "נעצים" שנפתח במילים: "בעולם הזה יש נעצים, אנשים רעים מאוד, הם שונאים את היהודים מרססים בתי קברות, הם גם קלף למיקוחים של ישראל מול העולם, איזה מזל שאנחנו עם מושלם".
אחד משיאי האירוע היה ביצוע מרטיט לב של הזמר והמוזיקאי נעם ענבר, חבר להקת הבילויים, לשירו "דור" שגרסה שלו הוציא לפני שנה. הטקסט מבוסס על שיר סורי, חלקו בערבית וחלקו בעברית בתרגומם של ענבר ויונתן לוי ועל הלחן חתום מרואן חלבי. השיר כולל את המילים: "סובבי אהבה סובבי, את הלבבות, ופזרי על מחוזות החושך, עוד ועוד אור".
כשראיתי במתחם שניים מבוגרי להקת נושאי המגבעת, אהד פישוף ורם אוריון, לרגע קיוויתי שמתוכנן מיני איחוד מפתיע. זה לא קרה, השניים הופיעו בנפרד. לעומת זאת, הערב כן איחד בין ערבים ויהודים גם בביצוע של רביעיית מיתרים שביצעו יצירה של פליקס מנדלסון. הזמרת והיוצרת המקסימה זוהרה, הזכורה בין השאר מהופעותיה עם להקת אוי ואבוי, ביצעה שיר מקורי שלה שכולל את השורה הרלוונטית למנהיגי המלחמה "They don't want any of it to end".
לאחר הופעה של חתן פרס ישראל אוהד נהרין, שהפעיל את הקהל תנועתית, עלו לבמה האחים אייל ואסף תלמודי, שביצעו ניגון שלמדו מאמיל קרויטור, מגדולי האקורדיוניסטים של מולדובה. לפני הביצוע אמר אסף: "חזרתי מחופשה משפחתית עם שלושה ילדים. שמעתי כמה פעמים ביום את המשפט: 'אבא, אני רעב'. אני מסתכל על אשתי ואני אומר: שנספר להם שהם לא באמת רעבים?".
בנוסף לקטעי האמנות גם נישאו כמה דברים. המרגש שבהם היה מפיו של ד"ר עלי אל-אעור, מנכ"ל מכון אל קודס ללימודי ישראל, בעל דוקטורט מהמחלקה לאסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים ומנהל ברשות הפלסטינית בתחום ירושלים. "כולנו באנו בשביל מטרה אחת: הפסקת אש, לסיים את המלחמה והכי חשוב להחזיר את החטופים עכשיו!", אמר וזכה למחיאות כפיים מהקהל.
"אני יליד עזה. כל יום אני בקשר עם המשפחה שלי. במלחמה הזאת נהרגו שבעה אנשים מהמשפחה שלי", אמר ופרץ בבכי, "ועדיין אני מאמין בשלום ויש לי תקווה שיגיע שלום. כשראיתי את התמונות של אביתר ורום זה כאב גם לי. יש הרעבה בעזה. אנחנו חייבים כמה שנוכל להפעיל לחץ בשביל לפתוח את המעברים. כמו אביתר ורום, שנמצאים במנהרה בלי אוכל ומים, גם הנכדה שלי נמצאת בלי חלב בעזה. היא בת שנתיים. כשהתקשרתי לנכדה שלי היא אמרה לי: היא אמרה לי אני רוצה חלב, רוצה אוכל! בעזה אין אוכל. יש רעב. יש הרעבה. כולנו יחד, העם הישראלי והעם הפלסטיני, צריכים לפעול בשביל שלום". כמו אל-אעור, גם רבים בקהל התקשו שלא להזיל דמעה.
נימת תקווה נוספת הובעה בסופו של האירוע, כשהראפרים הערבים אברי ג'י וחסן MC ביצעו כמה משיריהם המרימים ואחד מהם כלל את התפילה הבאה: "אני מדמיין עולם יותר טוב לילדים שלנו, עולם בלי מלחמות, בלי צבא, רק שלום, אהבה ואחדות בעולם". הפזמון החוזר היה "פיס טו דה מידל איסט!"