השחקן האמריקאי רוברט רדפורד מת היום (שלישי) בגיל 89. בניו יורק טיימס מדווחים כי הוא מת בשנתו.
רדפורד נחשב לאחד משחקני הקולנוע האמריקאיים החשובים ביותר, שהשפיע על התרבות האמריקאית והעולמית דרך שפע של סרטים איקוניים וייסוד פסטיבל סאנדנס. בין היתר כיכב בסרטים "קיד וקאסידי" (1969), "העוקץ" (1973), "כל אנשי הנשיא" (1976) ו"זיכרונות מאפריקה" (1985). לצד קריירת המשחק המבריקה שלו, רדפורד התבסס כבמאי חשוב עם סרטים כמו "אנשים פשוטים" (1980), "חידון האשליות" (1994) ו"נהר זורם ביניהם" (1992).
תחילת הקריירה של רדפורד החלה בתיאטרון בניו יורק בסוף שנות החמישים. הוא זכה להכרה רחבה בברודווי כשגילם את הבעל הנוקשה במחזה "יחפים בפארק" (1963) של ניל סיימון, לצד אליזבת' אשלי. במקביל החל להופיע בטלוויזיה החל מ-1960, עם הופעות אורח בסדרות נחשבות כמו "אלפרד היצ'קוק מציג" (1961) ו"אזור הדמדומים" (1962).
רדפורד עשה את צעדיו הראשונים בקולנוע עם "מאחורי קווי האויב" (1962), אך פריצת הדרך האמיתית שלו הגיעה עם הגרסה הקולנועית של "יחפים בפארק" (1967) לצד ג'יין פונדה. הקפיצה הגדולה של רדפורד לסטטוס של כוכב בינלאומי הגיעה עם "קיד וקאסידי" (1969), שם שיחק לצד פול ניומן בזוגיות שהפכה לאחת המפורסמות בקולנוע. הסרט, שנכתב על ידי ויליאם גולדמן ובוים על ידי ג'ורג' רוי היל, זכה להצלחה מסחרית עצומה ומיצב את רדפורד כשחקן מוביל. השילוב בין הכריזמה הטבעית שלו, המראה הבלונדיני האופייני והיכולת להציג דמויות חכמות ואמינות, הפך אותו לסמל של הגבר האמריקאי האידיאלי.
שנות השבעים היו שיא הקריירה הקולנועית של רדפורד כשחקן. בין 1973 ל-1976 הוא נחשב לכוכב הקופות המוביל בהוליווד. "כך היינו" (1973) לצד ברברה סטרייסנד הפך לאחד הסרטים הרומנטיים המוערכים של העשור, ואילו "העוקץ" (1973), איחודו מחדש עם פול ניומן, זכה לשבחי הביקורת והיה הסרט הרווחי ביותר של 1974. משחקו ב"העוקץ" זיכה אותו במועמדות היחידה שלו לפרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר.
רדפורד המשיך את רצף ההצלחות עם "שלושת ימי הקונדור" (1975), מותחן ריגול מופתי לצד פיי דאנאווי, ו"כל אנשי הנשיא" (1976) לצד דסטין הופמן, שבו גילם את הכתב בוב וודוורד, שחקר את שערוריית ווטרגייט, ואף הפיק את הסרט. "כל אנשי הנשיא" שיקף את מעורבותו הפוליטית של רדפורד ואת אמונתו בכוחה של העיתונות החקרנית. הסרט זכה לשמונה מועמדויות לאוסקר וזכה בפרס התסריט הטוב ביותר.
בשנת 1980 ביצע רדפורד מעבר לכס הבמאי עם "אנשים פשוטים", דרמה רגישה על משפחה מהמעמד הבינוני הגבוה המתמודדת עם מותו של בן. הסרט זכה בארבעה פרסי אוסקר, כולל הבמאי הטוב ביותר עבור רדפורד והסרט הטוב ביותר. הביקורת זיכתה אותו בשבחים על יכולתו להניב ביצועים דרמטיים חזקים מהשחקנים, במיוחד ממרי טיילר מור, שהייתה ידועה בעיקר כשחקנית קומית, דונלד סאת'רלנד וטימותי האטון, שזכה באוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר.
כשחקן המשיך רדפורד לכוכב בסרטים מוצלחים לאורך שנות השמונים והתשעים. "זיכרונות מאפריקה" (1985) לצד מריל סטריפ היה הצלחה מסחרית וביקורתית עצומה, שזכתה בשבעה פרסי אוסקר כולל הסרט הטוב ביותר. "הטוב מכולם" (1984) ביסס את מעמדו כשחקן המסוגל לגלם גיבורים אמריקאיים קלאסיים. במקביל המשיך במסלול הבימוי עם סרטים כמו "מלחמתו של מילאגרו בינפילד" (1988) ו"נהר זורם ביניהם" (1992), שהעלה את בראד פיט לגדולה.
אחד מהישגיו החשובים ביותר של רדפורד היה הקמת מכון סאנדנס בשנת 1981. עם ההכנסות מהצלחותיו הקולנועיות, החל מהשכר שהרוויח בזכות "קיד וקאסידי", רכש רדפורד אתר סקי בהרי יוטה ויצר מרכז לקולנוע עצמאי. פסטיבל סאנדנס הפך לפסטיבל הסרטים העצמאיים החשוב ביותר באמריקה, ומשפיע מאוד על התעשייה הקולנועית עד היום. המכון תמך באלפי יוצרים עצמאיים ונתן במה לקולות חדשים ומקוריים בקולנוע האמריקאי.
באמצע שנות התשעים המשיך רדפורד להוכיח את עצמו כבמאי מעולה עם "חידון האשליות" (1994), חקירה מרתקת של שערוריית תוכניות הטלוויזיה בשנות החמישים. הסרט זיכה אותו במועמדות לפרסי הבמאי הטוב ביותר והסרט הטוב ביותר.
בשנות האלפיים רדפורד המשיך לעבוד הן כשחקן והן כבמאי, תוך הרחבת פעילותו כמפיק. "משחק החיים" (2000), "משחקי ריגול" (2001) לצד בראד פיט, ו"הקנוניה" (2010) הדגימו את המשך הרלוונטיות שלו. כמפיק עמד מאחורי "דרום אמריקה באופנוע" בכיכובו של גאל גרסיה ברנאל (2004), הסרט על צ'ה גווארה הצעיר שזכה להכרה בינלאומית.
שיא מאוחר בקריירת המשחק של רדפורד הגיע עם "הכל אבוד" (2013), מונודרמה מרתקת שבה הוא השחקן היחיד על המסך כאדם הנאבק על חייו בים. משחקו זיכה אותו בפרס מעגל מבקרי הסרטים בניו יורק לשחקן הטוב ביותר, והוכיח שגם בעשור השמיני של חייו הוא מסוגל להעביר ביצועים רגשיים ופיזיים מורכבים.
לאחר מכן, רדפורד נכנס גם לעסקי גיבורי העל בתפקיד בסרט "קפטן אמריקה: חייל החורף" (2014) של מארוול, ובהמשך גם ב"הנוקמים: סוף המשחק" (2019), בשני המקרים בתפקיד אלכסנדר גודווין פירס. סרטו האחרון כשחקן, "הג'נטלמן והאקדח" (2018), היה חזרה הולמת לשורשיו הקולנועיים, כשגילם שודד בנקים חביב, תפקיד שזיכה אותו במועמדות לגלובוס הזהב.
לאורך הקריירה קיבל רדפורד עשרות פרסים וכיבודים. זכה בפרס האוסקר לבמאי הטוב ביותר, קיבל אוסקר כבוד בשנת 2002, פרס של כבוד מטעם קנדי סנטר (2005), ומדליית החירות הנשיאותית מברק אובמה (2016). הוא זכה גם בפרס הוקרה בצרפת (2019) ובאריה הזהב על מפעל חיים בפסטיבל ונציה (2017).
מעבר להישגיו הקולנועיים, רדפורד היה פעיל חברתי ופוליטי למען איכות הסביבה. תמך בסוגיות אקולוגיות שונות ושימר את הטבע סביב אתר סאנדנס. המחויבות הסביבתית שלו השפעה על דורות של יוצרים ואנשי ציבור.