לצד ההצלחה הגדולה של הסדרה "רק לא זה" בנטפליקס, היא גם ספגה לא מעט ביקורות שליליות. מבקר וואלה אבנר שביט מתח ביקורת על כך שבעונה הראשונה, לאורך עשרה פרקים, המילה אנטישמיות מוזכרת רק פעם אחת, וגם זה בצורה מחויכת. "התחושה היא ש'רק לא זה' מתרחש ביקום מקביל, שבו ליהודים אין בעיות מלבד אלה שהם יוצרים לעצמם".
אני מצטט את הביקורת לכוכבת ההוליוודית היהודייה אמריקאית טובה פלדשו, המגלמת את בסדרה את בינה, אמו של נואה. "מה אני חושבת על זה?", היא אומרת בריאיון בלעדי לוואלה תרבות, "אני חושבת שאנחנו צריכים להסתכל על למה זה להיט בישראל. הסיבה היא היעדר הבעיות האלה. זו לא סדרה פוליטית. זה לא 'פאודה'. אני חושבת שהסדרה משווקת כקומדיה רומנטית בכוונה כדי לחשוף את התרבות היהודית באזורים הטובים ביותר שלה. יש לסדרה ערכים חברתיים.
"לג'קי טון, שמשחקת את כלתי, יש מונולוג נפלא בעונה השנייה על מה זה אומר להיות יהודי ועל הסובלנות שבלהיות יהודי. זה נכתב על ידי כותבים יהודים מתוך התרבות האמריקאית. העובדה שזו הייתה התוכנית מספר אחת בנטפליקס בארצות הברית במשך כל כך הרבה זמן היא הדבר הכי טוב שקרה ליהודים. עדיין צופים בנו, עדיין מאוהבים באדם ברודי, רבי לוהט. אין נשק בסדרה. אגב, השם המקורי של הסדרה 'רק לא זה' היה 'שיקסה'. הצטערתי שהם ויתרו עליו. כנראה שאיזה יהודי בנטפליקס נבהל. לדעתי זה היה שם נהדר".
ביקורת נוספת שכתב שביט על הסדרה: "למרות שהסדרה מתיימרת להציג כמעט כל אספקט של החיים היהודיים בימינו, אף אחת מן הדמויות לא מזכירה את המילה 'ישראל' ולו פעם אחת. תאמינו לי, זה לא הגיוני (...) 'רק לא זה' מתעלמת מן הנושא מסיבה פשוטה: פחדנות. הרי די בדיאלוג אחד על המזרח התיכון כדי להביא לסערה במדיה החברתית, שתהפוך את הסדרה למשוקצת".
"אני לא יודעת אם זה נכון, אבל תחשוב כמה ישראל חזקה. אם זו תהיה התגובה רק בגלל שיגידו 'עם ישראל חי' או 'ישראל', אז איזה כוח עוצמתי יש למדינה הקטנטנה הזו, שלעולם לא תוותר. כמו שגולדה מאיר אמרה, אנחנו חייבים לנצח בכל מלחמה, כי אין לנו לאן ללכת, המקום היחיד שאנחנו יכולים ללכת אליו הוא הים התיכון".
במדינה הקטנטנה שליד הים התיכון תבקר בקרוב השחקנית האגדית טובה פלדשו. היא תגיע לישראל להקרנה מיוחדת של הסרט "המרפסת של גולדה - הסרט" שתיעד הצגת יחיד באותו השם בכיכובה, בסינמטק ירושלים ב-8 בדצמבר. זה קורה לציון יום השנה ה-47 לפטירתה של ראשת ממשלת ישראל, ו-IZZY-TV אמונים על הגעתה של פלדשו.
במרכז המחזה "המרפסת של גולדה" שכתב ויליאם גיבסון - הישגיה, מאבקיה ומנהיגותה של גולדה מאיר. ההצגה עלתה בברודוויי בשנת 2003, רצה במשך 493 הצגות, והפכה למחזה היחיד הארוך ביותר בהיסטוריה של ברודוויי. מאז יציאת הסרט ב-2019 הוא הוקרן במעל ל-75 פסטיבלים בינלאומיים וזכה לשורה של פרסי "חביב הקהל". לצד גולדה, בהצגה היא מגלמת עשרות דמויות נוספות, בהן בן-גוריון, משה דיין והנרי קיסינג'ר.
"יפה מכדי לשחק את גולדה"
מה שהוביל להצלחה הגדולה של ההצגה, לדברי פלדשו, הוא העניין הרב בקהילה היהודית בארצות הברית בדמותה העוצמתית של גולדה מאיר. "בארצות הברית לגולדה יש מעמד של אברהם לינקולן. פה לא רואים את המורכבות של מלחמת יום הכיפורים", אומרת פלדשו. "דבר נוסף שתרם להצלחה של ההצגה זו הנחישות של המפיק, שלא הסכים לקבל 'לא' כתשובה, וגם שלי. מעולם לא פספסתי הצגה בה שיחקתי בברודוויי במשך 50 שנה".
הביקורות על "המרפסת של גולדה" היו מעורבות. מצד אחד, הניו יורק טיימס הגדיר את ההצגה כ"ההופעה של השנה". מצד שני, ב"טיימס" קראו לה "מוגזמת בקיטשיות שלה". איך את מתמודדת עם ביקורות?
"אני כבר לא קוראת אותן הרבה בימים אלה, כי יש לנו כל כך הרבה דרכים אחרים להפוך הצגה ללהיט. פעם, ה'טיימס' היה הכול. היינו מחכים במסעדה ליציאת הניו יורק טיימס. אני זוכרת ששיחקתי ב'ינטל' שכתב יצחק בשביס זינגר. הייתי אז שחקנית צעירה שהתפרצה לראשונה לתודעה האמריקאית בברודוויי. הביקורות היו מטורפות בתמיכה שלהן.
"בשלב של 'המרפסת של גולדה' כבר הייתי כוכבת בברודוויי למעלה מ-30 שנה. היו לביקורות שאלות לגביי בחירות של הבמאי סקוט שוורץ בדברים מסוימים בהפקה. אבל לא נראה שזה עצר את ההפקה. למה שהיא תרוץ 16 חודשים אם זה לא עובד? זה היה סולד אאוט. הגיעו להצגה עיתונאים גדולים כמו ברברה וולטרס, השחקן קירק דאגלס וגם אהוד ברק".
לאחר ליהוקה של הלן מירן לתפקיד גולדה מאיר בסרט "גולדה" בבימוי זוכה האוסקר גיא נתיב, נשמעו על כך טענות משונות שטענו שלא ראוי ששחקנים לא יהודים יגלמו יהודים ואף הצמידו לתופעה את הכינוי JewFace. מה חשבת על זה?
"ובכן, אני חושבת שמנסים להשיג את השחקן הטוב ביותר. התרבות המערבית שלנו היא קפיטליסטית. צריך טוכעס על הכיסאות, אז הרעיון היה שהלן מירן תוכל למכור כרטיסים. הלן מירן תוכל למכור את מספר הכרטיסים הגבוה ביותר. אז תן לה את זה.
"תראה, מריל סטריפ שיחקה את מרגרט תאצ'ר. אני בטוחה שהיו שחקניות בריטיות שאמרו: 'מה?!', אבל נתנו את זה למריל. כמובן שהיא זכתה באוסקר. זה לא קרה לי. הדבר היחיד שפספסתי היה הסרט 'מינכן' של סטיבן ספילברג. רציתי לשחק שם את גולדה מאיר. ספילברג בא אליי ואמר: 'אנחנו אוהבים אותך. את גולדה נהדרת בברודוויי. אבל את לא נראית כמו גולדה. אין לך את הפנים של גולדה'. ספילברג בעצם אמר שאני יפה מכדי לשחק את גולדה".
"מעציב אותי מה שנהיה מביבי"
אחרי מלחמת יום הכיפורים, גולדה מאיר בסופו של דבר לקחה אחריות והתפטרה. לעומת זאת, ראש הממשלה נתניהו עדיין מסרב לקבל אחריות על השבעה באוקטובר. כשאת מסתכלת על ישראל מבחוץ, איך את רואה את המצב הפוליטי הנוכחי בישראל ואת תפקידו של ראש הממשלה נתניהו?
"זה מעציב אותי מאוד. הכרתי את ביבי לפני כל זה, בצעירותו. כשהיה את משבר הסקאדים, הוא היה כמו ישו. כלומר, הוא היה הדבר הגדול ביותר שקרה לחדשות הבינלאומיות. הוא דיווח על זה ובאמצע הדיווח היו טילים. זה היה ייצוג מופלא למדינת ישראל באותה תקופה. הקושי בכך שהוא לא לוקח אחריות ולא מתפטר הוא שזה מחליש את האומה - ויש לך 500 אלף אנשים שמפגינים נגדו. ואז האויבים שלנו ראו את השסע שלנו, את החולשה שלנו, והם תקפו, כי היה קונפליקט ותסכול עוד לפני שבעה באוקטובר והם מצאו את ההזדמנות שלהם. שם אני מאחלת שביבי היה פועל אחרת.
"בסופו של דבר, מבחינת קארמה, המאזניים יתאזנו שוב. אני מאמינה שיגיע יום הדין לזה. צה"ל שלא הופיע במשך שש שעות וזה מה שעלה לישראל בכל כך הרבה חיים. זה היה בלגן נורא. איפה הם היו? הוא היה עסוקים ביהודה ושומרון? זה מה שקרה? אני פשוט לא מבינה את זה. אז האקלים הפוליטי מאתגר ובסופו של דבר יהיה ראש ממשלה אחר ואז אתם תחליטו מה אתם הולכים לעשות עם החקירה. אני יודעת שאנשים מאוד לא מרוצים מביבי".
לאחר תום הריאיון ביקשה פלדשו להוסיף את ההבהרה הבאה: "לא ביקרתי את נתניהו ישירות. ביטאתי כמה הרבה בישראל התנגדו לראש הממשלה. אני יושבת במרחק אלפי קילומטרים, אני לא מותקפת ישירות (לפחות לא עדיין), אני לא מרגישה שזו זכותי לתקוף את ראש ממשלה בזמן מלחמה".
"כמו ב-1973, אבל גרוע יותר"
האירוע בסינמטק ירושלים עם פלדשו יהיה חוליה נוספת בשרשרת ארוכה של תמיכתה בישראל, שבלטה גם במהלך השנתיים של מלחמת עזה, במיוחד על רקע העובדה שכל כך מעט כוכבים הוליוודיים תמכו בישראל.
"אנשים לא מבינים שישראל חוטפת כדורים עבור העולם המערבי", היא אומרת. "תעזוב רגע רק את האסלאם הרדיקלי, אנחנו מדברים על ג'יהאד עולמי, שחודר גם לאנגליה, שם חצי מהמשפחה שלי גרה, סבתא שלי הייתה בריטית. איזה בלאגן. אלו זמנים מאתגרים מאוד. אף פעם לא היתה לנו קבוצת מיעוט אתנית שנכנסה לארצות הברית, לאנגליה, לשוודיה או לנורווגיה - כדי לכבוש אותה. האבות שלי הגיעו לאמריקה כדי להפוך לאמריקאים. החלוצים שהקימו את הקיבוצים באו להיות ישראלים. זו סיטואציה מאוד קשה כרגע. אני תומכת לגמרי בישראל, גם אם יש ויכוח עצום סביב ראש הממשלה שלכם. ממרחק אלפי קילומטרים, מי אני שאשפוט כשאנשים מגנים על חייהם? אני לא לובשת אפוד מגן. אני יושבת פה בסנטרל פארק".
השחקן ברט גלמן ("דברים מוזרים") אמר לי בריאיון לוואלה בתחילת המלחמה, שחברים ניתקו איתו קשר בגלל התמיכה שלו בישראל וזה מאוד אכזב אותו. האם משהו כזה קרה גם לך?
"למיטב ידיעתי, לא. אני חושבת שזה בגלל שהשם שלי הוא טובה פלדשו. אף פעם לא שמעתי הערה אנטישמית. אבל שמעתי דברים כלליים אחרי. סוזן סרנדון אמרה ב-8 באוקטובר 'הם קיבלו את מה שמגיע להם' או משהו בסגנון. זה היה מחריד. היא שחקנית נהדרת וסביר להניח שבנאדם נהדר, אבל מאוד לא משכילה עד הסוף בנושא המסוים הזה. מארק רפאלו, עוד אמן מאוד טוב, האמירה שלו לגביי פלסטין היא פשוט מעבר להבנתי. וחאווייר בארדם.
"אומרים לי, 'אל תגידי שמות'. אבל הם אחראים למה שהם אומרים ואני אחראית למה שאני אומרת. זאת לא הגנה על נתניהו אלא הגנה על העם הישראלי. מה הייתם אמורים לעשות? אם, חס וחלילה, המקסיקנים היו חוצים את הגבול של טקסס, הורגים, אונסים וחוטפים 250 סטודנטים מאוניברסיטת טקסס אל מעבר לגבול - אתה יודע איך מקסיקו הייתה נראית? כמו אחרי הפצצת אטום. לא היינו חוסכים שום רחמים אם זה היה קורה לנו.
"אבל אנשים מעמידים את ישראל בסטנדרט אחר של אנושיות, כאשר החיים של הישראלים מאוימים. להאשים את הקורבן זה ממש מתוך ספר ההפעלה הפשיסטי. אנחנו מטרה קלה. אנחנו רק 15.8 מיליון אנשים. עדיין לא התאוששנו מהשואה. ואני נולדתי אחרי השואה, למשפחה מהמעמד הבינוני-גבוה, והיה לנו סוס ואנשים התבוללו והיה לי מנוי לאופרה. היינו יהודים אמריקאים מתבוללים. ואז הדברים האלה קרו בתקופת חיי. זה מהדהד חזק את מה שקרה ב-1973, חוץ מזה שעכשיו זה גרוע יותר".
"אמה סטון צריכה לבדוק את הראש שלה"
מה הרגשת לגבי העצומה שעליה חתמו אלפי קולנוענים שקראה להחרים את תעשיית הקולנוע הישראלית בעקבות מלחמת עזה?
"אני חושבת שהם מטומטמים. אני חושבת שאמה סטון צריכה לבדוק את הראש שלה. אלה אנשים מאוד מוכשרים. הערבים, באופן כללי, מעולים בדבר אחד - בכיבוש. זו סכנה רצינית. יש להם מעל 50 מדינות. בזמני, 50 אחוז מאוכלוסיית לבנון הייתה נוצרית. זה כבר לא כך. הייתה אוכלוסייה יהודית גדולה בסוריה. זה כבר לא כך. אין יותר יהודים בעיראק ובמצרים. עזוב רגע אותנו. האסלאמיסטים הרדיקלים אומרים: 'קודם אנשי השבת, ואז אנשי יום ראשון'. 500 אלף נוצרים נהרגו ביבשת אפריקה על ידי אסלאמיסטים מיליטנטיים. מה זה? נעשה שימוש במיליטנטיות כדי לכבוש בשם אלוהים.
"אני עדיין דמוקרטית אבל אני חייבת לומר אני חייבת לומר - שיש לנו מזל שהיה לנו את ג'ארד קושנר ואת הגישה של הנשיא טראמפ למזרח התיכון. זה הכל. אני לא מדברת על המצב המקומי שלנו בארצות הברית עם הנשיא הזה. אני מדברת על מדינה קטנטנה, בגודל עיר בינונית בארצות הברית - ישראל".
פלדשו מוטרדת מאוד מהאנטישמיות בהוליווד. "תסתכל על גל גדות, הכוכבת המופלאה שלכם, ועל מה שהיא נאלצה לעבור. כל כך מעט מאיתנו - דברה מסינג, מיים ביאליק, אני ואל יודעת מי עוד - מדבר בגלוי בעד העם היהודי. זה מאוד אופנתי כאן בהוליווד להיות אנטי ישראלי. הם טיפשים. הם לא מבינים. אבל הם יבינו. הם יבינו".
פלדשו, מהשחקניות היהודיות המוערכות בעולם, נולדה בניו יורק לפני 76 שנה. "כשהייתי בקושי בת 18, בחרתי לשנות את השם שלי מטרי סו לטובה, וכל הנוף של חיי האמנותיים השתנה. כשאנשים רואים את השם טובה פלדשו הם חושבים 'השם הזה כל כך יהודי!'", היא אומרת. היא הפכה לכוכבת בברודוויי לפני מעל ל-50 שנה. בשנת 1975 שיחקה בגרסה במתית של "ינטל", המבוסס על ספרו של יצחק בשביס זינגר, לפני שעובד לסרט בכיכובה של ברברה סטרייסנד.
מה מבאס אותך יותר - העובדה שהתפקיד של ינטל, שגילמת בתיאטרון, לא ניתן לך בקולנוע אלא לברברה סטרייסנד, או העובדה שאנשים ממשיכים לשאול אותך על זה כל הזמן?
"יצחק בשביס-זינגר היה מבואס מזה שאני לא משחקת את ינטל בסרט. אמרתי: 'מר זינגר, אני לא מותג בינלאומי. היא כן מותג בינלאומי. בנוסף, ברברה רצתה לעשות את זה בטירוף בשביל אבא שלה. היא שמה בזה כמה מיליוני דולרים ביצירת הסרט. היא הייתה המפיקה בפועל. היא פשוט הוציאה את הכסף מהבנק והשקיעה אותו בהשלמת הסרט. עשיתי את הסרט 'לנשק את ג'סיקה שטיין' וברברה התקשרה אליי הביתה לברך אותי. לך תבין. ואז אנדרו, בעלי, שהוא ראש מחלקת הנדל"ן במשרד עורכי דין, נעשה עורך הדין של ברברה במכירת הדירה שלה. אני אוהבת את ברברה סטרייסנד, ואם היא מפיצה את הבשורה על 'ינטל', אז זין געזונט!".
"לאמהות יהודיות יש אחריות לוודא שהצעירים שלהן שורדים"
לאורך השנים פלדשו הייתה מועמדת לארבעה פרסי טוני, אחד מהם על ההצגה "המרפסת של גולדה", וכן הייתה מועמדת לשני פרסי אמי: ב-1978 בקטגוריית שחקנית המשנה במיני הסדרה האמריקאית "שואה: סיפורה של משפחת וייס" של NBC, בה שיחקה לצד מריל סטריפ וג'יימס וודס, וב-2003 בקטגוריית שחקנית אורחת בסדרת דרמה על תפקידה ב"חוק וסדר" של NBC. לקהל הישראלי פלדשו זכורה גם מהסדרות "המתים המהלכים", "האקסית המטורפת" ובאחרונה כאמור כיכבה בסדרת הלהיט של נטפליקס "רק לא זה".
פלדשו שיחקה בסרטים רבים, ובהם "ללכת על הירח" (1999), "לנשק את ג'סיקה שטיין" (2001), "מצחיקה שכזאת" (2014), "ימים של תום" (2022) והשתתפה גם בסרט הישראלי-גרמני "חיי אהבה" בבימוי מריה שרדר, המבוסס על רומן באותו שם של צרויה שלו, לצד אבי סיין, נטע גרטי וישי גולן.
שיחקת בתפקידים רבים ועדיין את מזוהה במיוחד עם דמות האמא היהודייה, היידישע מאמע. לא נמאס לך לפעמים מהסטראוטיפ הזה?
"העבודה שלי היא לא להיות 'אמא יהודייה רעה'. האמא היהודייה מנסה לשמור על הצעירים. אנחנו לא אומרות: 'לך לחנות ותיהנה מקניית שוקולד'. אנחנו אומרות: 'כשאתה הולך לחנות, תלך כמו חייל. תנועה אחת לא נכונה ואתה מת. כשאתה הולך לחנות, תסתכל סביבך. תראה אם יש משהו שיכול לאיים על קיומך. כשאתה הולך לחנות, תישאר ערני'. לאמהות יהודיות יש אחריות לוודא שהצעירים שלהן שורדים. אנחנו מכירים את הג'ונגל טוב יותר מאנשים אחרים. אנחנו מעולים בהישרדות. שרדנו הכול במחיר כבד. אתה יודע, האוכלוסייה שלנו עדיין לא התאוששה מהשואה".
אחד מהתקריות המתוקשרות הנוגעות אליה נוגעת לתפקידה כיהודייה בשואה במיני הסדרה "שואה: סיפורה של משפחת וייס" של NBC שעלתה ב-1978. חתן פרס ישראל, הסופר אלי ויזל, ניצול שואה שעסק בהנצחת זכר השואה, העביר ביקורת חריפה בפני פלדשו על הסדרה, אחרי שצפה בפרמיירה. "איך יכולת לעשות את זה? זה כמו אופרת סבון", שאל אותה.
מעל ל-45 שנה אחרי זה אומרת פלדשו: "אני לא מאשימה אותו. הוא עבר את זה, אז ברור שאין מילים. אמרתי לו: 'אלי, תקשיב לי. אנחנו לא עושים את זה בשבילך. אנחנו לא עושים את זה בשביל הניצולים. אנחנו עושים את זה בשביל האנשים במונטנה שלא יודעים על השואה. העובדה שבזכות הסדרה כמה מדינות ערביות עכשיו מלמדות על השואה - היא נס".
"הילרי קלינטון הייתה גיבורה שלי"
ביססת את הדמות שלך ב"המתים המהלכים" על הילרי קלינטון. בהתחשב במצב הפוליטי הנוכחי, היית עושה את אותה בחירה?
"הילרי קלינטון הייתה גיבורה גדולה שלי. טראמפ כמובן השמיץ אותה בצורה איומה, הוא אמר שצריך לכלוא את הילרי. האם הייתי היום עושה את אותה בחירה? אני לא יודעת. פגשתי את הילרי באופן אישי, והיא נהדרת בקבוצות קטנות. היא אמא נהדרת וסבתא נהדרת. הבת שלה התחתנה עם יהודי וזה די מטורף. ביססתי את הדמות עליה. היו לה מעלות אדירות בתור הגברת הראשונה, העצמאות שלה, שהרגיזה מאוד את השמרנים. אבל זה סלל את הדרך לאנשים כמו מישל אובמה, שהייתה בעלת עמוד שדרה עצמאי והתמקדה בנושאים פחות שנויים במחלוקת.
"ואז הגיע טראמפ והרס את האגף המזרחי. כשאתה חושב שהגענו לשפל, אנחנו יורדים עוד מדרגה. הנשיא הזה ייזכר בשני אספקטים - איך הוא היה כנשיא לאומי ואיך הוא היה כמדינאי בינלאומי. תראה, ניקסון היה מדינאי בינלאומי גדול - ועדיין היה את ווטרגייט".
באחרונה הצטלמה לסרט "Tuner" בבימוי דניאל רוהר, לצד דסטין הופמן, ליאו וודול וליאור רז, שגם ישוחח עם פלדשו לאחר הקרנת "המרפסת של גולדה - הסרט" בסינמטק ירושלים.
רז אומר לוואלה תרבות: "טובה היא שחקנית מדהימה. היה לי הכבוד לשחק איתה עכשיו בסרט 'Tuner'. היא שחקנית שאוהבת לעשות אימפרוביזציה, חמה, תומכת ואוהבת. לשמחתי היא צפתה ב'פאודה' וידעה מי אני, כמו שאני ידעתי מי היא. היה לנו תענוג לעבוד ביחד. היא פרטנרית מדהימה שבאמת יודעת גם להצחיק על הסט וגם להיות רגישה ואינטליגנטית מאוד במשחק שלה. אני מאוד אוהב אותה ומאוד מקווה שייצא לנו לעבוד ביחד בהמשך".
אני מצטט את דבריו לפלדשו, היא מתרגשת ואומרת: "מה יכול להיות טוב מזה? אני מורידה בפניו את הכובע. אני חושבת שהוא כישרון מבריק וחם וחביב כמו דוב גדול. העבודה שלו ב'פאודה' העיפה את המוח. היינו המומים. אני חושבת שלישראלים באופן כללי יש חיבור למציאות, בזמן שאנחנו קצת בארצות הברית קצת מרופדים. אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לחיות בפנטזיה - אתם לא. יש סיבה לכך שיש לכם מספר חתני פרס נובל כל כך גבוה ביחס לגודל האוכלוסייה. הרבה מזה קשור לאיום המוות ולכך שהחיים מוערכים כל כך. לאבד חיים זה לאבד יקום.
"אין לנו 72 בתולות שמחכות לנו אם נרצח אדם אחר. איזה מצב עצוב שמלמדים ילדים לקום, לקחת רובה ולהרוג אנשים שלא דומים להם. זה פשוט מזעזע מה שהאסלאמיסטים האלה עשו. זו טרגדיה עצומה. אני רוצה שכולם יחיו. אני לא רוצה לצאת ולהזיק לאף אחד, לא משנה מה הצבע, הגזע או הדת שלהם. אני אמריקאית. זה בבסיס החוקה שלנו. אבל אם אתה רוצה להרוג אותי, אני אגן על עצמי.
"נחזור לליאור רז. שאלתי אותו באיזה חיל בצה"ל הוא שירת. הוא אמר: 'באיזה חיל את חושבת?'. אז מה שהוא כתב עליו ב'פאודה' קרוב להבנה ולידע שלו. זה היה ריגוש לעבוד איתו ולחלוק את המרחב איתו. דסטין הופמן בן 88 והוא דסטין הופמן. אבל דסטין צריך את האהבה והתמיכה שלנו. אני מקווה שאהיה צלולה כמוהו בגיל שלו".
"לא שקלתי לעלות לישראל. אין לי את האומץ שלכם"
מי שמביא את פלדשו לישראל היא כאמור חברת IZZY-TV, פלטפורמת הסטרימינג הבינלאומית המוקדשת ליצירה הישראלית, שמייסדה ומנכל"ה הוא נתי דינר. האירוע מתקיים במקביל להשקת הסרט בבכורה בינלאומית על גבי פלטפורמת הסטרימינג IZZY-TV, שיאפשר לקהל ברחבי העולם לצפות בהופעה האיקונית של פלדשו.
"ההקרנה המיוחדת של 'המרפסת של גולדה' בסינמטק ירושלים היא הרבה יותר מערב קולנוע. בעיניי זו מחווה עמוקה לדמות אדירה בהיסטוריה של ישראל", אמר דינר. "זהו סרט שמצליח להאיר את הרגעים הדרמטיים בחייה של גולדה מאיר דרך הופעה יוצאת דופן של טובה פלדשׁו, ומחבר בין עבר להווה בצורה מרגשת ומעוררת מחשבה. העובדה שהאירוע מתקיים ביום השנה לפטירתה מוסיפה לו משמעות מיוחדת מאוד, וזו זכות גדולה עבורנו באיזי להביא אותו לקהל הישראלי והבינלאומי במסגרת אירוע כזה".
על IZZY-TV אומר דינר: "המשימה של איזי פשוטה בעיניי, אבל גם עמוקה: לחזק את הקשר בין ישראל לבין העולם דרך סיפורים. אנחנו עושים את זה באמצעות קולנוע וסדרות שמציגים את ישראל כפי שהיא באמת: מורכבת, אנושית, מרגשת ומלאת השראה. בעידן שבו השיח על ישראל לעיתים חד ממדי, אנחנו מאמינים שכוחו של סיפור טוב יכול לפתוח לבבות ולהשפיע הרבה יותר מכל הסבר או מאבק תודעתי".
טובה, הביקור הנוסף שלך בישראל מעלה את התהייה: האם שקלת לעשות עלייה?
"לא שקלתי. אין לי את האומץ שלכם. יש לי את החיים הנפלאים האלה כאן, משפחה שהייתה באוניברסיטת הרווארד מאז 1930. אנחנו מאוד גאים בזה, למרות ההיסטוריה האחרונה של האוניברסיטה. בושה עליהם ועל אוניברסיטאות אחרות. אבל גם את זה סידרנו. נשיאי אוניברסיטאות הוחלפו. לא שקלתי לעשות עלייה. העבודה שלי היא לאהוב את ישראל ולגייס לכם כסף. גייסתי מיליוני דולרים ואני ממשיכה לעשות את זה ולתמוך בכם".
איזו עצה תתני לבחורה יהודייה צעירה שמתחילה קריירה כשחקנית?
"שתי עצות. אחת, לעולם אל תוותרי, זה עיקרון שמאוד קרוב לנשמה היהודית. העצה השנייה נאמרה לי על ידי אמא שלי, שהייתה נוקשה. היא דחפה אותי בעדינות בחזה ואמרה לי: 'תזכרי מי את ותהיי גאה בזה, כי העולם יזכיר לך את זה בכל מקרה'. המסר הזה חדר אליי עמוק.
"אחת מהנכדות שלי חזרה הביתה ושרה: 'אני אוהבת להיות יהודייה, כי אני אוהבת את המשפחה שלי'. אמרתי לה: 'זה השיר הכי נפלא'. אחד מההורים שלה אמר: 'תשירי את זה רק בדירה, בגלל האקלים באמריקה'. אני אמרתי: 'את יכולה לשיר את זה בבית ספר עברי. את יכולה לשיר את זה בדירה שלנו. את יכולה לשיר את זה בבית הכנסת. את יכולה לשיר את זה במקומות אחרים בציבור. אל תדאגי'. כלומר, את לא הולכת להיכנס לסטארבקס ולשיר את זה. תראה, אנחנו בארצות הברית במצב כזה שצריך לחשוב פעמיים לפני שאתה עונד מגן דוד".
אמא שלך, שנפטרה בגיל 103, נהגה לומר: "צחוק ושוקולד על בסיס יומי". אימצת את העצה הזאת?
"אני מנסה להימנע מהשוקולד כי אני אוהבת להישאר רזה, אבל בטח שאימצתי את הצחוק. כשאבא מת ב-1996, אמא שלי הייתה בת 85. בת דודתי לוסיל, שתהיה בת 100 במאי הקרוב, באה אליי ואמרה: 'את רוצה שאמא שלך תישאר בחיים? תהפכי אותה למרכז המשפחה שלך ותתני לה אירועים לצפות להם'. אז סחבתי את אמא שלי לעולמות שלי בברודוויי ובקולנוע, לצילומים ביוון, לפגוש את בני הדודים הבריטים שלי, לבית של גד יעקובי, שהיה אז שגריר ישראל באו"ם. לקחתי את אמא שלי לכל מקום שהוזמנתי אליו, והייתי, אתה יודע, 'הכוכבת היהודייה של ברודוויי'. ואמא שלי חיה עוד 18 שנה. היא הייתה ניסוי רפואי מוצלח, ונפטרה בגיל 103 ושלושה חודשים. לא רע, די טובה".