חודש בלבד לאחר שצוינו 40 שנה לצאת הסרט "מחץ הדלתא", וצמוד לחגיגות יום הולדתו ה-86, הלך לעולמו כוכב סרטי האקשן צ'אק נוריס. נוריס, שמת בבית חולים בהוואי, חייב את פריצתו הגדולה לתודעה העולמית לשני הישראלים שזיהו את הפוטנציאל שלו בהוליווד: מנחם גולן ויורם גלובוס. כבעלי חברת "קנון גרופ", השניים הפיקו עבורו שורת סרטי פעולה אייקוניים שהפכו אותו לאב-טיפוס של הגיבור האמריקאי הבלתי מנוצח.
"צר לי על מותו של נוריס", אומר גלובוס בן ה-84 בריאיון לוואלה תרבות ממקום מושבו בבוורלי הילס. "מנחם (גולן) ואני זיהינו את הפוטנציאל שלו בתחילת שנות ה-80. צ'אק נוריס היה יותר ידוע באמנויות הלחימה שלו ואמרנו 'ניקח אותו ונעשה ממנו כוכב קולנוע'. וכך היה. החתמנו אותו לשבע שנים בלעדיות רק אצלנו בקנון. היו ויכוחים איזה סרטים נעשה וכל אחד מושך לכיוון שלו. אבל היחסים היו כאלה טובים שאפילו כשהיו ויכוחים הכל הסתדר. תמיד הסתדרנו על הצד הטוב ביותר.
"עשינו לפחות שני סרטים איתו בשנה, שרובם היו מוצלחים מאוד", מוסיף גלובוס. "הסרט הראשון היה 'מבצע בעורף האויב', ובן לילה הוא הפך לכוכב קולנוע. אחר כך עשינו חלק שני וחלק שלישי. הוא נהיה כוכב קולנוע של סרטי אקשן מהגדולים בעולם. אתה יכול לספור אותו עם סטאלון, ז'אן קלוד ואן דאם ומייקל דודיקוף, שכולם היו איתנו. הוא פשוט היה אדם נהדר, היה תענוג לעבוד איתו.
"אחרי זה, ב-85', עשינו עם נוריס את הסרט 'המטרה אמריקה' (Invasion U.S.A). התקציב קפץ בממדים ענקיים. התקציב המקורי היה 10 מיליון והסרט עלה בסוף 18 מיליון. הסרט היה מאוד מרהיב ומאוד טוב. הקוריוז הוא שבאמריקה לא קיבלו את השם שלו, Invasion U.S.A. האמריקאים לא אהבו את הרעיון שמחבלים, טרוריסטים, יבואו ויכבשו את אמריקה. הם לא קיבלו את זה. בעולם זה היה להיט ענק. אבל כשיצאנו עם הווידאו, אנחנו מכרנו לו למעלה מ-500 אלף קלטות רק באמריקה. זה היה הצלחה אדירה".
ואז באה ההצלחה הענקית של "מחץ דלתא". אם הסרט הזה היה יוצא היום, היו אומרים שזה סרט איסלמופובי ושזה בעייתי להציג את המחבלים כמחבלים ולא כלוחמי חופש.
"אני לא יודע מה היה קורה אם הסרט היה יוצא היום. הדורות מתקדמים. מה שהיה אתמול היה נכון לאתמול. אתה שואל איך הסרט היה מתקבל היום ואני חושב שמה שצה"ל עושה היום יכלו פעם להגיד שזה רק בקולנוע ושזאת לא המציאות. אתה רואה שהמציאות גדולה מהחיים. על 'מחץ הדלתא' אני מוכרח לתת את הקרדיט למנחם גולן. הוא הגה את הרעיון הזה וגם היה שותף לתסריט ולכל הסיפור, שהפך להצלחה בינלאומית גדולה מאוד".
רוב מבקרי הקולנוע לא ממש העריכו את נוריס כשחקן דרמטי.
"זכותם של המבקרים לומר מה שהם רוצים. הקהל הצביע ברגליו. זה היה אחד החישובים שלנו כשהחתמנו את נוריס לשבע שנים בלעדיות. זה היה סיכון של קנון. ראינו שהווידאו מגיע. חזינו את זה הרבה לפני החברות הענקיות ואמרנו שסרטי אקשן יילכו טוב מאוד בווידאו. בווידאו היינו מספר אחת והרבה תודות לצ'אק נוריס".
גם על הסרטים עצמם מבקרים רבים ציקצקו. אמרו עליהם למשל שהם "פשטניים מבחינה מוסרית".
"העט כותב והנייר סובל. מה שחשוב זה כמה אנשים באו לבית קולנוע, כמה קלטות וידאו נמכרו, איך הטלוויזיה רכשה את הסרטים, איך הוא הפך מאמן אמנויות לחימה וגיבור בווייטנאם לכוכב קולנוע ענק. זאת השורה התחתונה".
למרות המבקרים, נוריס הפך לאב-טיפוס אמריקאי מובהק של כוכב אקשן. מה תרם לזה?
"הוא איש נהדר. כמה שהוא נראה חזק ושרירי והכל, היה איש רגיש וג'נטלמן וממש".
ביום שישי בוראייטי התפרסם מאמר דעה, שכותרתו "צ'אק נוריס היה כוכב אקשן גדול - אבל הפוליטיקה עלולה להאפיל על המורשת שלו". אתה מסכים עם האמירה?
"תראה, הוא היה רפובליקני בדמו. הוא נלחם בווייטנאם. היה הרבה על ליבו ובשביל זה הוא רצה לחזור לעשות את הסרט 'מבצע בעורף האויב'. הוא אהב מאוד את אמריקה ומי שאוהב את אמריקה אהב אותו".
נוריס נודע כתומך במדינת ישראל וביקר מספר פעמים בארץ. "בשנת 85' הייתי איש השנה של הבונדס ונוריס בא כאורח כבוד. כשאמרנו לו לבוא לצלם בישראל את 'מחץ הדלתא' הוא מיד הסכים, בזמן שהרבה כוכבים בכלל לא רצו לשמוע על לבוא לצלם בארץ. זה לפני שישראל נהפכה למעצמת קולנוע בזעיר אנפין".
בעוד שנוריס במשך שנים תמך בישראל, מאז מלחמת עזה ישראל מאוד לא אהודה בעולם והתמודדה עם עם חרם קולנוענים גדול.
"עדיין יש לישראל הרבה תומכים, כוכבים גדולים כמו סטאלון וג'ון ווייט תומכים בישראל. זה נכון שיש גם הרבה שלא תומכים. לדעתי הם לא תומכים כי הם לא יודעים את מהות הבעיה. הרבה לא תומכים סתם כי אמרו להם לא לתמוך והרבה לא תומכים לדעתי בגלל שהכסף הקטארי קנה אותם".
במהלך שנות השישים והשבעים גלובוס ובן דודו מנחם גולן הפיקו עשרות סרטים ישראליים, רבים מהם זכו להצלחה רבה ובהם "סאלח שבתי", "אסקימו לימון", "קזבלן" ו"מבצע יונתן" שהיה מועמד לאוסקר בקטגוריית הסרט הזר. בנוסף הם ניהלו בתי קולנוע והפיצו סרטים. בסוף שנות השבעים עברו השניים להוליווד והקימו את חברת הפקות הסרטים "קנון", שהפכה לסיפור הצלחה. היא הפיקה סרטים בתקציבים נמוכים, וגילתה בין השאר את ז'אן קלוד ואן דאם, שרון סטון וכאמור את צ'אק נוריס. הסרט הראשון שהפיקו בו כיכב נוריס היה "מבצע בעורף האויב" בבימוי ג'וזף זיטו שיצא ב-1984 והכניס כ-23 מיליון דולר, בשנה לאחר מכן הפיקו את הסרט "Invasion U.S.A", שוב בכיכובו של נוריס, שהכניס כ-17.5 מיליון דולר, ובשנת 1986 הוציאו את הסרט הראשון בסדרת סרטי "מחץ הדלתא" שביים מנחם גולן והכנסותיו נאמדות על כ-18 מיליון דולר.
מה למדת מצ'אק נוריס?
"אני אהבתי אותו בגלל הצניעות שלו. הוא לא היה משחק את הכוכב הגדול, אתה יודע, הוא היה באמת איש בגובה העיניים".
גלובוס הדגיש לאורך השיחה כמה פעמים את צניעותו של נוריס, אולם יש גם מי שתיאר את נוריס באופן קצת שונה. הבמאי האגדי בועז דוידזון סיפר לפני שנה בריאיון מיוחד לוואלה תרבות על רגע שהפתיע אותו בצילומי הסרט "הבלתי נשכחים 2", שדוידזון היה אחד ממפיקיו: "צ'אק נוריס היה אמנם בחור טוב אבל הכניסו לו לראש שהוא צריך שמירה כמו הנשיא. הוא הגיע לסט עם צוות שלם של שומרי ראש. גרנו כולנו באותו מלון. בלילה נתקלתי במסדרון באחד מהשומרים שלו. שאלתי, 'מה אתה עושה פה בשעה כזאת?', הוא אמר לי, 'אנחנו עכשיו עובדים על מסלולי נסיגה, שיצליחו לסגת במקרה של התקפה' (מתפוצץ מצחוק)".
אני מצטט את דברי דוידזון לגלובוס, שלא היה מעורב בסרט הזה ושואל אם הוא מכיר התנהגות או גינונים כאלה של נוריס. "זו פעם ראשונה שאני שומע על זה. הייתי קרוב מאוד לצ'אק נוריס, בשבע השנים שהוא היה בבלעדיות אצלנו כמעט כל יום שני הייתי פוגש אותו, אם במשרדים או על הסט. הוא היה איש צנוע מאוד, לא הייתה לו שום שמירה אצלנו. אולי בצילומי 'הבלתי נשכחים' היה, אבל בזמננו זה לא היה כך. הרגליים שלו תמיד היו על הקרקע".
יצא לך לדבר עם נוריס בשנים האחרונות?
"בשנים האחרונות לא יצא לנו כי הוא כבר פרש מהקולנוע ולא גר בלוס אנג'לס. הוא קנה חווה, אני חושב בטקסס או במקום אחר ופשוט נעלם. הוא איש צנוע, חי את החיים שלו. היה היה אבא טוב מאוד לילדיו".
נוריס נולד במרץ 1940 באוקלוהומה, ארצות הברית. לאחר ששירת בחיל האוויר של ארצות הברית, נוריס זכה באליפויות אומנויות לחימה רבות ומאוחר יותר ייסד ענף לחימה בעצמו, צ'אן קוק דו שמו. בהמשך, נוריס אימן באמנויות לחימה ידוענים בהוליווד. נוריס התחיל את דרכו כשחקן בתפקיד קטן בסרט "The Wrecking Crew". ברוס לי הזמין אותו לגלם את אחד הנבלים הראשיים בסרט "שאגת הדרקון" (1972) ובהמשך שיחק בתפקיד הראשי בסרט האקשן "ללא מעצורים" (1977) שזכה להצלחה מסחרית. הוא הפך במהרה לכוכב סרטי פעולה ואמנויות לחימה. כאמור גלובוס וגולן תרמו רבות לפריצתו הגדולה לתודעה והוא הפך לכוכב הגדול ביותר המזוהה עם החברה שהיו בראשה, "קנון", בין השאר בסרטים "מבצע בעורף האויב" ו"מחץ הדלתא". מעבר לזה, נוריס שיחק בסרט "בלתי נשכחים 2" ובסדרת הפעולה "ווקר טקסס ריינג'ר" - שם גילם את אחד התפקידים המזוהים איתו ביותר. בדימויו הציבורי מתואר נוריס בהומור כגיבור כל יכול וגבר קשוח, וככזה הופיעה דמותו גם בסדרות אנימציה "איש משפחה", "משפחת סימפסון" ו"פיוצ'רמה".
במשך שנים, הסרטים שלך ושל מנחם גולן, עם או בלי צ'אק נוריס, יצרו היסטריה ומילאו אולמות. ואילו בשש שנים האחרונות חלק גדול מהזמן בתי הקולנוע בישראל סגורים, החל מימי הקורונה ועד המלחמות. איך אתה מרגיש לגבי זה?
"כואב לי הלב. זה עצוב מאוד. בקולנוע הישראלי בקיץ האחרון סרט אחד של שלישיית מה קשור מכר יותר ממיליון כרטיסים. סרט אחד. אבל זו הבעיה, שאי אפשר להתקיים על סרט אחד או שניים. הקולנוע צריך הספקת סרטים סדירה. זו בעיה גדולה".
"אני רוצה להגיד שהאמנתי מאוד בקולנוע", מוסיף גלובוס. "בשנות ה-80 לקנון היו למעלה מאלף מסכים באירופה, באנגליה, בהולנד, באיטליה ובדנמרק, וגם באמריקה אלף. האמנתי מאוד בקולנוע, אמרתי כל זמן שיש צעירים, הקולנוע יהיה קיים. לצערי הרב דברים השתנו, גם בגלל הקורונה. בעלויות הפרסום לכל סרט שיוצא למסכים באמריקה, אם אתה לא משקיע בין 20 ל-50 מיליון דולר, לא שומעים עליו. האנשים הפסיקו ללכת לקולנוע, סרטים הפסידו והפרסום פשוט שבר את המפיקים. ובאו הסטרימינג כמו נטפליקס ודיסני ואפל. כל הסרטים האמנותיים או האקשנים או סרטי המשפחה ישר הולכים לסטרימינג היום. זה שבר. הקולנוע לא יכול להתקיים רק על סרטי קיץ או על סרטי כריסמס. באמריקה יש את אותה בעיה. לדעתי הקולנוע יהפוך את עורו שוב. הקולנוע יחזור למסכים הגדולים בעתיד לדעתי".
מה הסיכוי שתחזור לגור בארץ ולהפיק בה סרטים ישראליים?
"אני בטוח אחזור לארץ! כל המשפחה שלי, הילדים, הנכדים והנינים בארץ, אז אני אחזור. כרגע אנחנו עובדים כאן על סרט. הוא נקרא 'State of Us', זה סרט יוצא מן הכלל, אנחנו עכשיו עושים לו עכשיו ליהוק ואני מקווה שתוך חודשיים נצא לצילומים. זה סרט אימה. סרטי אימה הם כמעט היחידים שכולם מגיעים לקולנוע. הקהל בא לראות אותם. ולעשות סרט בארץ? תמיד יש סיכוי. אתה יודע, כששואלים אותי מה הסרט הכי טוב שעשיתי, אני תמיד עונה 'הסרט הבא'".