לפני שלוש שנים, כשהעונה הראשונה של "סיטדל" עלתה באמזון פריים וידאו, השאלה הגדולה הייתה האם כסף גדול ושמות גדולים מספיקים כדי לקנות הצלחה. התשובה, כפי שהתברר, הייתה חד משמעית: לא. לפי דיווחים, עלות העונה הראשונה תפחה עד כ-300 מיליון דולר בעקבות צילומי השלמה נרחבים, החלפת שואוראנרים ומהפכה בצוות ההפקה. היא זכתה לביקורות פושרות, דירוג של 51 אחוזים ברוטן טומטוז, וגם אם אמזון ניסתה למסגר אותה כהצלחה בינלאומית, קשה היה לראות בה את הניצחון התרבותי שהחברה קיוותה לו. ביום רביעי השבוע יעלו כל שבעת פרקי העונה השנייה, אבל הנוף מסביב השתנה עד לאין הכר, ולא לטובת הסדרה.
השינוי הדרמטי ביותר הוא עזיבתה של ג'ניפר סאלקי. במרץ 2025, לאחר שבע שנים בראש אולפני אמזון MGM, סאלקי פרשה מתפקידה ועברה לעסקת הפקה עצמאית. מייק הופקינס, ראש פריים וידאו ואולפני אמזון MGM, הודיע שהתפקיד שלה לא יאויש מחדש, ובמקום זאת ראשי מחלקות הטלוויזיה והקולנוע, ורנון סנדרס וקורטני ולנטי, ידווחו ישירות אליו. מאחורי הניסוחים המנומסים על ייעול מבנה הניהול, הדיווחים בתעשייה ציירו תמונה שונה: חוסר שביעות רצון מתמשך מצד ההנהלה הבכירה בסיאטל, מתחים סביב זיכיון ג'יימס בונד וחוסר תשואה על ההימורים היקרים שסאלקי הובילה. "סיטדל" הייתה כנראה ההימור הגדול ביותר מכולם, ובוודאי הכואב ביותר.
אלא שעזיבתה של סאלקי היא רק חלק מהתמונה. החזון הגדול שעמד מאחורי "סיטדל" כלל לא רק סדרת אם אמריקאית, אלא יקום מתח שלם שאמור היה להתפרס על פני גרסאות מקומיות ברחבי העולם. הגרסה האיטלקית "סיטדל: דיאנה" עלתה באוקטובר 2024, הגרסה ההודית "סיטדל: האני באני" עלתה בנובמבר באותה שנה. על הפרק היו גם תוכניות לגרסאות נוספות, בהן במקסיקו ובספרד, על פי הדיווחים.
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
מה לראות החודש בטלוויזיה: כל הסדרות השוות שעולות בקרוב
הצ'מפיון איננה
הרעיון היה מהפכני על הנייר: כל סדרה מקומית בונה קהל משלה, ובסופו של דבר כל הקהלים האלה מתאחדים באירוע גלובלי ענק. בפועל, דבר מזה לא קרה. באפריל 2025 הודיעה אמזון על ביטול שתי הסדרות הבינלאומיות, גם "דיאנה" וגם "האני באני", למרות שהאחרונה דווקא הפכה לסדרה הנצפית ביותר בפריים וידאו בסוף השבוע הראשון לשידורה. קווי העלילה של שתיהן ישולבו כעת בעונה השנייה של סדרת האם. תוכניות לספין-אופים נוספים הוקפאו.
מה שנותר, אם כן, הוא עונה שנייה שנדרשת לבצע כמה משימות בו זמנית, וכולן קשות. ראשית, עליה להוכיח שהסדרה עצמה מסוגלת לספק את הסחורה שהעונה הראשונה נכשלה באספקתה: דמויות עם עומק, עלילה שמחברת רגשית ולא רק רצף של סצנות פעולה יעילות שנשכחות רגע אחרי שהן נגמרות. שנית, היא צריכה לשלב בתוכה את קווי העלילה של שתי סדרות שבוטלו, בלי שהתוצאה תרגיש כמו עבודת טלאים. שלישית, ואולי זו המשימה הקשה מכל, עליה להצליח בכל זאת בלי הגנתה של סאלקי, שהייתה הדמות הבכירה ביותר באמזון שהאמינה בפרויקט.
ורנון סנדרס, שעמד אז בראש חטיבת הטלוויזיה של אמזון MGM, ניסח את המצב בלשון אופטימית, כפי שמצופה מבכיר בחברה: קווי העלילה מהודו ומאיטליה "ישולבו" בעונה השנייה, שתהיה לדבריו "המרגשת ביותר עד כה". אבל בתעשייה מעריכים שלסנדרס ולהופקינס הסבלנות תהיה מוגבלת בהרבה מזו שגילה ג'ף בזוס כלפי סאלקי. ההקשר התעשייתי הרחב רק מחדד את זה: מאז 2025 אמזון מחזיקה בשליטה יצירתית בזיכיון ג'יימס בונד, ודני וילנב כבר נבחר לביים את הסרט הבא. כשיש לך את זיכיון הריגול המפורסם בעולם בכיס, הצורך ב"סיטדל" כזיכיון ריגול מקורי נראה הרבה פחות קריטי.
הרף אפילו יותר גבוה
ובכל זאת, אמזון בחרה לתת לסדרה הזדמנות נוספת, והיא מגיעה עם שורה של שינויים. העונה השנייה מונה שבעה פרקים, כולם יעלו ביום אחד, עם צוות שחקנים מורחב שכולל שמות חדשים כמו ג'ק ריינור ("מידסומר", "מועדון שנות ה-80"), מאט ברי ("מה שקורה בצללים") ולינה אל ערבי ("הפוריה") לצד המוכרים ריצ'רד מאדן, פריאנקה צ'ופרה ג'ונאס וסטנלי טוצ'י. דיוויד ווייל ("ציידים"), שהובא כשואוראנר אחרי משבר העונה הראשונה, ממשיך בתפקיד ומחזיק הפעם במושכות מההתחלה. האחים רוסו עדיין מעורבים כמפיקים, אם כי המעמד שלהם בהוליווד ספג מהלומה אחרי ש"המדינה החשמלית", סרטם היקר בנטפליקס, נכשל אף הוא.
השאלה המרכזית שנותרת פתוחה היא מה קורה אם גם העונה השנייה לא מצליחה. בניגוד ל-2023, כשלסאלקי היה מספיק כוח כדי להגן על הפרויקט ולחדש אותו לעונה נוספת עוד לפני שהראשונה יצאה לאוויר, הפעם אין שום רשת ביטחון. ההנהלה החדשה של אמזון כבר הוכיחה שהיא מוכנה לקצץ: שתי הסדרות הבינלאומיות בוטלו בלי היסוס רב, ותוכניות ההרחבה הוקפאו. הרף שהסדרה צריכה לעבור כדי לזכות בחידוש נוסף גבוה בהרבה מכפי שהיה.
ואולם יש גם צד אחר למטבע. "סיטדל" מגיעה הפעם בלי נטל הציפיות המופרזות שליוו את העונה הראשונה, ודווקא מהמקום הנמוך הזה יש לה אולי יותר מרחב לתמרון. הסדרה לא צריכה לשנות את פני הטלוויזיה העולמית, כפי שבזוס חלם. עליה רק להיות סדרה טובה, כזו שגורמת לצופים לרצות לראות עוד פרק. זה נשמע כמו רף נמוך, אבל בהתחשב בהיסטוריה הסוערת של הפרויקט, זה יהיה הישג לא מבוטל.
מה שעומד על הכף מבחינת אמזון הוא לא רק גורלה של סדרה אחת. מדובר בשאלה רחבה יותר על היכולת של החברה ללמוד מהטעויות שלה. שנים של השקעות מופרזות, מ"טבעות הכוח", דרך "כישור הזמן" ועד "סיטדל", יצרו דפוס מטריד: תקציבים אסטרונומיים שלא תמיד מניבים תוצאות שכובשות את הצייטגייסט. פריים וידאו הוכיחה שהיא מסוגלת לייצר להיטים כשהיא עובדת בצורה חכמה ולא רק יקרה: "ריצ'ר", "פולאאוט" ו"הבנים" הן הדוגמאות האולטימטיביות לכך. השאלה היא האם "סיטדל" תצטרף לרשימה הזו, או שתישאר סמל לתקופה שבה אמזון ניסתה לקנות גדולה תרבותית בכוח הכסף בלבד.