פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מצעד סדרות השנה 2016 של וואלה! תרבות: מקומות 31-40

      גם ב-2016 קיבלנו יותר טלוויזיה מאי פעם בעבר, וגם הפעם הצלחנו להתרגש, להתאהב ולהתמכר לסדרות חדשות, מבלי לזנוח את אלו שכבר נכנסו ללב וחזרו לעונות חדשות. אלו 50 הסדרות שאהבנו במיוחד. חלק שני מתוך חמישה

      מצעד סדרות השנה 2016 של וואלה! תרבות: מקומות 31-40

      בסרטון: הטריילר לעונה 2 של "UnREAL"


      מקומות 41-50: "מיליארדים", "UnREAL" ועוד

      הסדרות הכי טובות שלא שודרו בישראל

      מפחי הנפש הגדולים של 2016 בטלוויזיה

      עשר הסדרות הגדולות של 2015

      מצעד סדרות השנה של וואלה! תרבות נמשך. לא מבינים מה אנחנו עושים כאן? הקליקו.


      40. שקרניות קטנות

      במצעד 2015: מקום 35.
      רשת: Freeform (משודרת בישראל ב-HOT).

      לכתוב ש"שקרניות קטנות" מיצתה את עצמה זה קצת 2014 אבל זה עדיין נכון. סדרת הטראש למתבגרות (ולמתבגרים ומבוגרים שאוהבים סדרות טראש למתגברות) הגיעה לשיא בשנה שעברה אחרי שחשפה את הדמות המסתורית שהתעללה בכוכבות הסדרה לאורך שנים. אבל אז אותה דמות מסתורית מתה והגיעה דמות מסתורית חדשה שהתחילה להתעלל בכוכבות הסדרה. סוג של מעגל קסמים טראשי שמסרב להסתיים. לצערן של השקרניות הקטנות, כל דבר טוב צריך בכל זאת להסתיים, ועשרת הפרקים הראשונים של העונה השביעית, צריך להודות באמת, לא היו באמת טובים.

      מנגד, יש דבר חיובי אחד בעונה האחרונה של "שקרניות קטנות": הקפיצה לעתיד והעובדה שכבר לא מדובר בתלמידי תיכון אלא באנשים מבוגרים לכל דבר, מאפשרת לתסריטאים להציף את המסך במיניות ובאלימות קיצונית. מה זה "אלימות קיצונית"? ובכן, בפרק האחרון אחת הדמויות מעדה על גרזן וראשה נכרת בטעות. קורה.

      (אביעד קדרון)

      39. האנטומיה של גריי

      במצעד 2015: מקום 25.
      רשת: ABC (משודרת בישראל ב-yes).

      בסיכום השנה שעברה כתבנו שנראה שלפי תחילת העונה ה-12 של "האנטומיה של גריי", אלן פומפאו הצליחה לעמוד באתגר ולהוביל בעצמה את התוכנית הוותיקה האהובה. בסיכום השנה הנוכחית אנחנו כבר יכולים לכתוב שכל הדיבורים על יכולותיה של פומפאו היו מיותרים. אור הזרקורים שנפל על מרדית' גריי בעקבות מותו של דרק שפרד גרם לפומפאו לצמוח ולהציג יכולות משחק שלא נצפו עד כה בסדרה, הישג די מדהים בהתחשב בכך שמדובר בדמות שרצה על המסך כבר 13 שנים.

      אז נכון, חברי הקאסט הזוטרים החדשים לא מסוגלים להיכנס לנעליהן של הדמויות האהובות שמתו בדרכים שונות ומשונות, אבל זה לא קורה באף סדרה, מוצלחת ככל שתהיה ומוכשרים ככל שיהיו אותם שחקנים חדשים. נכון לעכשיו "האנטומיה של גריי" עוסקת במרדית' גריי, ובינינו, באמת הגיע הזמן שזה יקרה.

      (אביעד קדרון)

      האנטומיה של גריי (יח"צ)
      "האנטומיה של גריי" (צילום: יח"צ)

      38. דרדוויל

      במצעד 2015: לא דורגה.
      רשת: נטפליקס.

      בזמן שאחיותיה ליקום הטלוויזיוני של מארוול עשו את טבילת האש המוצלחת שלהן, "דרדוויל" היתה הראשונה מבין סדרות הקומיקס של נטפליקס שזכתה להתמודד עם משבר העונה השנייה. כמו במקרה של סדרות סרטי הז'אנר, הקושי האמיתי מתחיל כשסיפור המקור מוצה והגיבור צריך לפלס לעצמו דרך עצמאית. אחרי כליאתו של הקינגפין בסיום העונה החולפת, התקשתה "דרדוויל" להמציא דמות משמעותית שתעמוד מול מאט מרדוק. במקום זאת נקלענו שוב לסוגיה המתישה של דילמות מוסר, ועל הגבול האחרון שאותו הגיבור לא מוכן לחצות. הדילמה הזאת מגיעה בדמותו של "המעניש", שמוכן ללכת עוד צעד קדימה ולהרוג את הפושעים שבהם הוא נלחם, תוך כדי ביטול הממסד ורשויות החוק. לא רק שהסוגיות הללו מוצו לחלוטין בטרילוגיית "האביר האפל", "איירון מן" ואפילו "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים", "דרדוויל" גם שקעה עמוק לתוכם מעצם היותה סדרת טלוויזיה שצריכה למלא 13 שעות שידור.

      "המעניש" לא צץ בעונה הזו כדי לקדם מסלול עלילה, אלא לכל דבר ועניין השיק כאן את סיפור המסגרת שיוביל לסדרה בכיכובו בעתיד. וכשמצרפים לכך גם את אלקטרה, עוד דמות מרכזית שהוצגה והפכה לחלק מרכזי מהעולם הזה, המקום שניתן לדרדוויל עצמו הפך מצומצם ומפוזר. קארן ופוגי המשיכו ליהנות מההמולה ולהיות גם השנה מרתקות ומשמעותיות יותר ממאט, אלא שהפעם לא ממש היתה להם כתובת להילחם בה. החסרונות האלו העיבו על סדרה שהמשיכה להיות ממתק ויזואלי, עם בימוי מוקפד ומרשים של סצנות אקשן ותנועות מצלמה שהפכו כבר לסוג של סמל זיהוי. קרב המרתף מהעונה שעברה? קרב המסדרון של העונה השנייה השאיר אותו עמוק בצל.

      (אילן קפרוב)

      37. רואדיז

      במצעד 2015: לא דורגה.
      רשת: Showtime (שודרה בישראל ב-HOT).

      הדבר הכי יפה אצל קמרון קרואו, ומה שהגיע למיצוי מושלם ב"כמעט מפורסמים", הוא שבמיטבו הוא מצליח לתאר בכנות נוגעת ללב ובאמינות נטולת ציניות רגעים שבידיים גסות יותר היו הופכים לקיטש בלתי נסבל או לקומדיה רומנטית שמתבוססת באותן קלישאות מוכרות. על הקו הזה מהלכת "רואדיז" כולה, בין הזיוף לכנות, בין החיים המנותקים האלה של הרואדיז לבין העולם האמיתי. בין הפנטזיה חדורת האמונה של אוהבי המוזיקה, לבין המציאות שאורבת שם בחוץ ולפעמים גם מתגנבת פנימה. "רואדיז" מודעת היטב לתמהיל הזה, ועליו היא קמה ונופלת. האידאליזם המופרז ותחושת השליחות האצילית של רבות מהדמויות, ובעיקר של קלי אן, נראים לפעמים כמו יצירה של ארון סורקין במירעו, כלומר כמו "חדר החדשות", ומביאים לגלגולי עיניים תכופים מדי, ומן הסתם גם לשלל הביקורות האיומות שניתזו עליה השנה.

      במרכזה של רואדיז נמצאת כמובן המוזיקה, ורגעיה הטהורים יצרו לא פעם קסם מחשמל שהפך פתאום את הלהט של הדמויות למובן ומוצדק. היה מובן סוף סוף, ולו לרגע קצר, מה כל כך חשוב להן ומה מנחה אותן. ברגעים כאלה צצה ההתגלות שממלאת את החסכים של "רואדיז", שמחפה עליה. משפטים פלצניים הפכו יותר מתקבלים על הדעת. פתאום אפשר היה לזרום עם המאבטח האינדיאני שחש מה הולך לקרות, ולחוש יחד איתו שהעניינים הולכים להסתדר. מה שלא קרה, כי היא בוטלה אחרי עונה אחת.

      (עידו ישעיהו)

      רואדיז, קרלה גוג'ינו, לוק ווילסון, אימוג'ן פוטס (יח"צ)
      "רואדיז" (צילום: יח"צ)

      36. עמק האושר

      במצעד 2015: מקום 36.
      רשת: BBC (משודרת בישראל ב-yes).

      העונה השנייה של "עמק האושר" נמצאת במקום ה-36 בסיכום השנתי. בדיוק אותו מקום בו נמצאה העונה הראשונה בסיכום השנתי הקודם, וזה משעשע. זה משעשע כי בדיוק כמו המיקומים, גם "עמק האושר" נותרה תקועה. עם הבדל אחד.

      בזמן שעונתה השנייה של "עמק האושר" לא היתה שונה בהרבה מובנים מקודמתה, חשוב לזכור שעונתה הראשונה היתה מעולה למדי ושהמשחק של שרה לנקשייר, שמגלמת את הדמות הראשית, היה מופתי. כל זה קורה שוב גם בעונה השנייה. כלומר עוד מאותו הדבר, והדבר הוא טוב. זה לא אומר שצריך להסתפק בדבר הטוב אבל זה כן אומר ש"עמק האושר" הצליחה להתגבר על מחסום העונה השנייה שבו נתקלות סדרות רבות (כמו "UnREAL" למשל).

      (אביעד קדרון)

      35. קטסטרופה

      במצעד 2015: מקום 23.
      רשת: ערוץ 4 הבריטי (משודרת בישראל ב-HOT).

      חודשים ספורים אחרי עונה ראשונה מושלמת, חזרה "קטסטרופה" לעונה שנייה (בישראל, על כל פנים) שבה מצאנו את צמד הגיבורים שלנו, שהם גם יוצרי וכותבי הסדרה (רוב דילייני ושרון הורגן), עמוק בתוך החיים המשותפים שלהם, הורים לילדים. מוכרחים להודות באמת, זו היתה עונה פחות טובה מקודמתה. אולי "קטסטרופה" התקשתה לעמוד בסטנדרטים של עצמה, זה קורה כל הזמן, אבל האמת היא שבעונות שמורכבות מששה פרקים אנחנו מצפים לשמור על סטנדרטים בקלות גדולה יותר.

      אפילו כך מדובר בסדרה נפלאה, שבאופן מרשים מצליחה להיות ממש מצחיקה למרות העיסוק באתגרים אנושיים אמיתיים ומורכבים; במקרה של העונה השנייה - הצללים של בגידות והקושי לשמור על עניין בזוגיות. הדמויות האותנטיות שלה, הפתיחות שלהן, הכימיה האדירה בין רוב ושרון ובעיקר הבדיחות המעולות, משאירות את "קטסטרופה" כאחת הסדרות הטובות של השנה. ואם משווים לסדרה הנוספת שהורגן יצרה השנה, "גירושים" בכיכובה של שרה ג'סיקה פרקר, אפשר להבין עד כמה זה לא פשוט ליצור סדרה כה מצוינת.

      (עידו ישעיהו)

      קטסטרופה (יח"צ)
      "קטסטרופה" (צילום: יח"צ)

      34. הגשר

      במצעד 2015: לא דורגה.
      רשת: SVT1 (משודרת בישראל ב-HOT).

      עונתה השלישית של "הגשר" עמדה בפני מבחן גדול: קים בודניה, שגילם את מרטין רוד והיווה משקל נגד לדמותה המופלאה של סאגה נורן, עזב את הסדרה והותיר את סופיה הלין לבד בחזית. בהתחשב בזה שמערכת היחסים הסבוכה בין רוד ונורן היתה אחד ממוקדי המשיכה של שתי העונות הראשונות, היה מעניין לראות כיצד יוצרי הסדרה והלין מתמודדים עם תנאי השטח החדשים.

      אחת הדרכים היתה לעבות עוד יותר את דמותה של נורן, השוטרת בעלת הקשיים החברתיים, ואכן העונה התמקדה בה וזנחה את הנושאים הסוציו-אקונומיים שבהם התמקדה בעבר. בתחילה זה היה מוזר, אולם ככל שהעונה התקדמה התברר ש"הגשר" יודעת לטפל גם בבני אדם ולא רק במה שמעסיק אותם. עונה עתידית ואחרונה (ככל הנראה) תבחן האם "הגשר" תצליח לשלב בין שתי הגישות, ואנחנו ממש לא יכולים לחכות.

      (אביעד קדרון)

      33. מראה שחורה

      במצעד 2015: לא דורגה.
      רשת: נטפליקס.

      מדהים איזה הבדל יכולות לעשות חמש שנים. רק ב-2011 "מראה שחורה" היתה נביא הזעם בשער, הסדרה שהכריחה אותנו להסתכל לראשונה על הקדמה הטכנולוגית שמקיפה אותנו בחשש. כולם דיברו עליה, כולם עסקו בדימויים האפלים שלה, והנה גילינו שהמציאות השיגה את הנבואה. שובה לעונה חדשה בנטפליקס הציג אותה לפתע באור מעט מיושן, הרבה יותר תוכנית תעודה מאשר פנטזיה אפלה. מרבית פרקיה עסקו בסוגיות שהן כבר מנת חלקנו, ואגב כך חשפו את החולשה הגדולה ביותר שלה: הקושי הגדול במערכות שלישיות. צ'רלי ברוקר הוא מאסטר של בניית קונפליקט, אבל נוטה לזלזל בצורך לפתור אותם.

      לא פלא אם כך שהפרק הזכיר והמדובר ביותר מהעונה הזו הוא בכלל לא פרק "מראה שחורה" קלאסי. מדובר ב-"San Janipero" היפהפה, עם תצוגת משחק נפלאה ונוגעת ללב, שהציג לנו לראשונה לפחות קמצוץ של אופטימיות בתוך הסדרה. זה היה פרק אנושי יותר וחם יותר מכל פרק אחר בעולם הקר והמאיים של "מראה שחורה", וגם אם חלק מהפרשנויות לסופו הן לא בהכרח שמחות, אפשר רק להודות על כך שאכן נעשה.

      (אילן קפרוב)

      מראה שחורה (יח"צ)
      "מראה שחורה" (צילום: יח"צ)

      32. ה-100

      במצעד 2015: לא דורגה.
      רשת: ה-CW (משודרת בישראל בנטפליקס).

      סדרת המד"ב המפתיעה כבר עברה את השלב ההתחלתי שלה כמעין שכפול של דיסטופיות נעורים א-לה "משחקי הרעב" (שכמו סדרת הסרטים גם היא מבוססת על סדרת ספרים), וככל שהתקדמה נעשתה בוגרת יותר ויותר, ואף פדתה את הסבוניות ההתחלתית והפכה אותה למצע רגשי טעון וחשוב. העונה השלישית גוללה במהלכה סיפור קצת מעיק ומוכר (ההוא עם א.ל.י. וההשתלטות על המחשבות) שבשלב מסוים מיצה את עצמו, אבל גם הפעם עשתה זאת תוך שהיא מציבה בפני גיבוריה אתגרים נפשיים עצומים, חלקם מהאמיצים שנראו בטלוויזיה, או לפחות מאז "באפי". לא מדובר ביצירת מופת, אבל "ה-100" מבדרת, נועזת ומתהדרת במניין מתים שלא יבייש את "משחקי הכס".

      (עידו ישעיהו)

      31. החיים עצמם

      במצעד 2015: לא דורגה.
      רשת: NBC ?(משודרת בישראל ב-yes).

      בשלב הזה די ברור ש"החיים עצמם" היא הסיפור הגדול של עונת הסתיו הנוכחית בטלוויזיה עם נתוני רייטינג נאים בהחלט עבור סדרת ברודקאסט. כשמנסים לפצח את סוד ההצלחה שלה, מתברר שיוצרי "החיים עצמם" הלכו על הנוסחה הפשוטה מכולן: סיפור משפחתי. והרי ברור שהנוסחה הזו עובדת - לכולם יש משפחה. מערכות היחסים בין הדמויות בסדרה נארגות בעדינות ובקיטשיות, כפי שמתבקש שיקרה בטיפול במערכות יחסים בין בני משפחה. הדמויות כתובות בצורה חזקה ומפתה אשר גורמת לצופים לחזור למסך מדי שבוע ולעקוב אחרי הדמויות האהובות, המגולמות על ידי קאסט די מצוין שמאפשר גם לשחקני המשנה לגנוב את ההצגה. לעתים נדמה ש"החיים עצמם" מבקשת להאכיל בכפית את הצופים, אבל גם זה בסדר גמור. עצמאות היא לפעמים אוברייטד.

      בסך הכל, "החיים עצמם" נכנסת באופן מושלם לוואקום שהותירו "הורים במשרה מלאה" ו"אחים ואחיות". לפעמים, בין כל הציניות, טוב שיש גם סדרות מחבקות.

      (אביעד קדרון)

      החיים עצמם (יח"צ)
      "החיים עצמם" (צילום: יח"צ)