כבר בפרק השני של העונה תהינו, "אם מוחו (של ברנרד) נושא זיכרונות ששייכים לאיש שעליו הוא מבוסס - האם בטווח של השבועיים האחרונים ברנרד איכשהו מוזג עם ארנולד, בעזרתה האדיבה של דולורס?". כזכור, סצנת הפתיחה הזו הוצגה לנו במנותק מיתר העלילות בפרק. מיד אחריה ראינו את ברנרד/ארנולד (להלן ברנרנולד) מתעורר על החוף ונאסף על ידי צוות המבצעים בראשות קארל סטרנד, שהגיע לעשות סדר בפארקים, ונחשפנו לעובדה שעברו שבועיים מאז שמרד המארחים החל ופורד מת. מעט אחרי כן ברנרנולד התחיל להיזכר מה עבר עליו בשבועיים האלה. בהבזקים ראינו אותו חווה זיכרונות שבדיעבד אחד מהם שייך לארנולד (דולורס והוא ביבשת, לקראת המצגת עבור משקיעי תאגיד דלוס), חלקם התבררו כשייכים לברנרד והתרחשו במהלך הימים החסרים הללו, ואחרים עדיין לא ראינו אבל כפי הנראה ניתקל בהם בקרוב: שלד של מארח חדש בשלבי הכנה, וכן ברנרד מרסס בנשק אוטומטי משהו כנגדו, ואז עומד בצד ומתבונן באלימות שממלאת את חדר הבקרה.
כעת, בגילוי מרעיש, הפרק נפתח עם אותה סצנה שפתחה את העונה כולה - ארנולד מראיין את דולורס - אלא שהפעם אנחנו רואים מה קורה בהמשך. זוהי בעצם בת החוואי שמראיינת את ברנרנולד. מן הסתם זה קורה בטווח שבין אירועי הפרק הזה (שבעה ימים אחרי הטבח - אנחנו יודעים כי אלסי אומרת שזה מספר הימים שבו העריסה מתקשרת עם מערכות אחרות בפארק) לבין התעוררות ברנרנולד על החוף. זוהי שיחה שדולורס וארנולד מנהלים על מנת לבחון נאמנות, לגרום לכך שתודעתו של האחרון תסכין עם העובדה שהיא הפכה לקוד והוא עצמו למארח. ממש כשם שוויליאם ניסה לעשות לאורך עשורים עם חמיו, ג'ים דלוס, ונכשל פעם אחר פעם.
אף על פי שעדיין אין לכך אישוש, הסצנה הזו מביאה אותנו להסיק שהמארח שעתיד להתעורר על החוף והצטרף אל אנשי מחלקת המבצעים של הוא ארנולד בגופו של ברנרד (להלן ברנרנולד). אך לא בדיוק באותו גוף, אלא תקין ומשויף, אולי אפילו חדש לגמרי - צופים חדי עין הבחינו שברנרד שאחרי תחילת המרד נושא את הצלקת שהותירה הירייה שלו בעצמו בפקודת פורד (עונה 1, פרק 9), ואילו בהווה, על החוף, הצלקת הזו איננה. זה מסביר את הבלבול הגדול של ברנרולד. הוא קם עם החול על פניו, קימץ במילים ובעיקר נראה כמו מישהו שנקלע למשהו שאינו יודע מה הוא. לבסוף הודה שהוא זה שהרג את כל המארחים שראה לפניו במים. האם בלבל ביניהם לבין המארחים שאכן הביא למותם - ואז גם למותו - לפני כ-35 שנים באמצעות דולורס וטדי?
אבל רגע, חייבים לקחת צעד אחורה, כי כדרכה של "ווסטוורלד" הגילוי רק מבלבל עוד יותר. בניגוד לשאר הסדרה, שהצילום בה מוצג ביחס הרגיל והמוכר של אורך ורוחב (16:9), הריאיון בין דולורס לברנרנולד שפתח את הפרק ואת העונה מצולם ברזולוציה רחבה יותר, כך שבסצנה הזו יש פסים שחורים למעלה ולמטה. זו הפעם היחידה בסדרה שרזולוציה מהסוג הזה מוצגת בפנינו, עד הפרק הזה. כי מלבד השיחה הזאת, המסך מתרחב פעם נוספת רק בעוד מקרה אחד: בסימולציה שברנרד חווה בתוך העריסה. אם כך, רוב הסיכויים שהשיחה הזו בין דולורס לבין ברנרנולד מתרחשת אף היא בעריסה.
ככה המסך נראה בדרך כלל:
ככה הוא נראה בשיחה בין דולורס וברנרנולד - מלבנים שחורים למעלה ולמטה:
וככה זה נראה כשברנרד נכנס לעריסה - שוב מלבנים שחורים:
מרחב מופע
"מוצרט, בטהובן ושופן מעולם לא מתו. הם פשוט הפכו למוזיקה"
(ד"ר רוברט פורד, רגע לפני מותו)
אחרי אזכור אגבי בפרק השלישי של העונה והסבר קל בפרק החמישי, סוף סוף אנחנו מגלים מהי בדיוק העריסה: גיבוי דיגיטלי של כל המארחים, הנראטיבים שלהם וקווי העלילה, שלמעשה הופך אותם לסימולציה שמתקיימת במעין ממד וירטואלי, ובה אפשר לבחון את התסריטים ונראטיבים חדשים עוד לפני שהם מוצגים בפועל. שם הפרק, "מרחב מופע" ("Phase Space"), הוא מונח מתמטי בתאוריית המערכות הדינמיות, המתאר מרחב רב-ממדי שבו כל ציר סימטריה תואם לאחת הקואורדינטות הנדרשות על מנת לציין את מצבה של מערכת פיזית. באופן הזה מיוצגות כל הקואורדינטות, כך שנקודה כלשהי במרחב תואמת למצב של המערכת האמיתית. בהקשר של "ווסטוורלד", העריסה אמורה לגלם בו זמנית כל התרחשות אפשרית של האירועים ושל האופן שבה יתרחשו בעולם הפיזי של הפארק, כך שלכאורה הצבעה על נקודה מסוימת בסימולציה תלמד אותנו מה צפוי לקרות גם מחוצה לה באותם תנאים.
אולי יש בכל זה כדי לרמוז לנו מה עשה כאן פורד, למה הוא מצליח היכן שוויליאם נכשל עם ג'יימס דלוס, ומדוע גם דולורס צפויה כנראה להצליח עם ארנולד. במקום לנסות לקיים את התודעה של אדם בגופו של מארח בעולם האמיתי ולהיכשל 149 פעמים במשך כל כך הרבה שנים, יש להניח שהעריסה - בהיותה מרחב המכיל בו את כל האפשרויות בו זמנית - מאפשרת לעשות זאת הרבה יותר מהר. "זה מבחן, כזה שעשינו אינספור פעמים בעבר", אומרת דולורס לברנרולד. מתי בדיוק היה להם זמן לעשות את המבחן הזה אינספור פעמים? ובכן, ייתכן שבעריסה הזמן אינו דוחק. כמו חלום שנדמה כמו נצח אבל בעצם אורך דקות.
אגב כך למדנו שיחידת המידע שהדפיס ברנרד - ה"פנינה", בז'רגון של הסדרה - הייתה פורד, כמו שציפו וקיוו רבים מהצופים. ולא סתם פורד, אלא בזקנתו, מה שמשיב אלינו את אנתוני הופקינס, עניין שקשה לא לשמוח עליו. עוד לפני שברנרד פוגש שוב בבוראו, את עינו לוכד כלב-ציד שמהלך ברחוב. זהו ג'וק (Jock), הכלב מילדותו של רוברט, שזכה אף הוא לדמות מארח שחיה עם משפחתו המשוכפלת של פורד בפאתי הפרק.
"גרייהאונד הוא כלב מירוצים שמעביר את חייו בריצה במעגלים, רודף אחרי חתיכת לבד שנראית כמו ארנב", הסביר פעם פורד לביל הזקן, המארח המכני שאהב לשתות לחיי האישה עם הנעליים הלבנות. "יום אחד לקחנו אותו לפארק... אחי הסיר את הרצועה וברגע הזה הכלב איתר חתול. אני מניח שהוא נראה ממש כמו חתיכת הלבד ההיא. הוא רץ עד שלבסוף תפס אותו, ולאימת כולם, הרג את החתול הקטן. קטע אותו לגזרים. ואז הוא פשוט ישב שם, מבולבל. הכלב הזה העביר את כל חייו בניסיון לתפוס את הדבר הזה. עכשיו לא היה לו מושג מה לעשות עם זה".
זו הייתה מטאפורה יפהפיה לסדרה כולה - לחיי הלולאה של המארחים ושל האורחים, למה שמצפה להם אם ישיגו את הדבר שהם מחפשים, בכללם פורד עצמו שבדיעבד גילינו כי העביר את העשורים האחרונים בחישוב חירותם של המארחים. על כן נוכחותו של הכלב רק מדגישה עד כמה שברירית הדרך שבה פוסעת "ווסטוורלד", עד כמה היא עלולה להרוס את מה שבנתה כל כך יפה בעונה הראשונה, ואפשר רק לקוות שכאשר תתגלה האג'נדה של פורד, היא תהיה מספיק משביעת-רצון ומניחת-דעת כדי להצדיק את שובו.
בינתיים נוכחותו שם מסבירה לא מעט ממה שראינו עד כה. המארחים שפורד התגלם בהם לא עשו זאת כי תוכנתו על ידו מבעוד מועד, אלא בזמן אמת, מבעד למערכת. הרי כמו שאלסי אמרה, העריסה מחוברת עכשיו לכל שאר המערכות של הפארק. כך מבעד לגופו המכני של רוברט הילד הוא השיק את המשחק של וויליאם, כיוון אותו באמצעות אל לאזו בפרק השני ואז באמצעות בתו של לורנס בפרק הרביעי של העונה. למעשה, בתו של לורנס תיקשרה כך עם האיש בשחור כבר בתחילת העונה הקודמת, כך שהדעת נותנת שפורד העלה את תודעתו לעריסה כמה ימים טובים לפני מותו. כמו כן פורד דאג לכך שקלמנטיין תביא את ברנרד אל אלסי בפרק הרביעי, ללא ספק במטרה שלבסוף יעשה את דרכו אליו בתוך העריסה.
הרוח במכונה
בפרק הקודם דולורס אמרה לטדי ש"כדי לגדול, כולנו צריכים לסבול". זהו הדהוד לדברי הפרידה של פורד לברנרד בעונה הקודמת, בעוד דולורס עצמה נוכחת שם איתם: "חוששני שכדי להצליח להימלט מהמקום הזה, עליכם לסבול עוד". גם בפרק הנוכחי ישנה הקבלה בולטת: גם דולורס וגם פורד מנגנים על הפסנתר המזייף של "המריפוסה". תמונת המראה הזו מסקרנת, בעיקר כי העונה ביססה את הבדלי השקפות העולם בין דולורס למייב באופן שמזכיר את העימותים בין פורד לארנולד כששניהם היו בחיים. ערלות-לב ומולה חסד, ניצול המארחים וכנגדו הרצון לתת להם אפשרות בחירה, מימוש המטרה בכל מחיר לעומת שיקול דעת עתיר חמלה. אין לדעת אם העונה תמשוך בהכרח לכיוונים האלה, אם דולורס ומייב ייצגו את מייסדי הפארק, אולם רעיון כזה יוצק הרבה יותר משמעות במפגש הקצר בין השתיים בפרק השני של העונה, כמו גם בשמו: "איחוד".
מעניין לראות את דולורס מופתעת לנוכח המעשים והדברים של טדי. היא אמנם זו ששינתה אותו כך, אבל נדמה שרק עכשיו, בדיעבד, היא מבינה שהגבר שאהבה הוא כבר לא הגבר שאהבה. יתר על כן, טדי אמנם אומר לה שגרסתו הקודמת הייתה חלשה ומועדת לכישלון, אך מאוחר יותר ברכבת הוא אומר כמעט במרירות, "אף פעם לא חשבתי שארצה לעזוב, אבל אני מניח שתיקנת גם את זה". למרות השינויים עדיין נראה שדולורס וטדי לא בדיוק רואים עין בעין.
באשר למייב - כצפוי היא גילתה שהבת שלה לא מסתובבת מיותמת לבדה בשממה, אלא הילדה כמובן לא זוכרת אותה ולוהקה לה אם אחרת. אף על פי כן מייב נאלצת לקחת אותה איתה כאשר אומת הרפאים מסתערת עליהן. הטראומה לנוכח מה שהילידים עשו להן בעבר עדיין מונעת ממנה לחשוב כשורה, אחרת אין דרך להסביר מדוע היא לא מנסה להפעיל גם עליהם את הוודו שלה. הפעם היא לפחות יודעת לדבר איתם בשפתם, הלקוטה.
לאורך כל העונה - וגם בסופה של הקודמת - ראינו את אומת הרפאים מספר פעמים, ובשום שלב הם לא פגעו פיזית באורחים. גם הפעם הם לא עושים דבר מלבד לשעוט לעברם, לא פוגעים במארחת שהחליפה את מייב בתור האמא, ואפילו לא משיבים באלימות כאשר הקטור ושאר החברים יורים לעברם ופוגעים. למעשה, נראה שכל חפצם הוא מייב. הצ'יף, אקיצ'טה, מבקש ממנה לבוא איתם. "נועדנו לאותו מקום", הוא אומר. מייב פחות מסכימה.
אז מה הסיפור של אומת הרפאים? האם - כשמם כן הם - הם פועלים בפקודת פורד? עד כה דבריהם הספורים היו אניגמטיים, אולם בהחלט עשויים להתאים ליוצר ה"מנוח" של הפארק. "זמנו של מביא המוות קרוב, המוות מגיע", אמרה הזקנה לסטאבס. "אתה חי רק כאורך חיי האחרון שזוכר אותך", אמר לו אקצ'טה מאוחר יותר, רגע אחרי שהוא ואנשיו שחררו אותו ואת יתר השבויים. ועכשיו אקצ'טה מדבר על הדבר שמייב והוא נועדו אליו. מהו, בדיוק? המארחת המתעוררת אמנם נמצאת עכשיו עם בתה, אך עבור הילדה היא לא אמה, ואין סיבה שתרצה להמשיך איתה. מה יהיה הצעד הבא של מייב במקרה כזה? לאן היא נועדה? כל מה שאנחנו יודעים זה שהיא רצתה לעזוב את הפארק עם בתה. האם זה יקרה גם אם הקטנה תבחר לא לעשות זאת איתה?
קטנות
כמה יפה ומרגשת הייתה הסצנה בין ביל לבתו. ההתנצלות שלה, ההבטחה שלו לחזור איתה. לרגע זה נראה כאילו הושלם תהליך הגאולה שלו, אבל לא. עדיין יש לו דלת למצוא. אד האריס מספר שבחר להעביר את הרגע הזה כאילו ביל באמת התכוון באותו רגע לדבריו, ורק אחרי כן נמלך בדעתו ונעלם לה עם אנשיו.
צוות המבצעים הגיע סוף סוף כדי לחלץ את הנצורים בפארק, אנשיו מצליחים להשתלט מחדש על חדר הבקרה ולהפעיל שוב את המפה. אלא שכבר ראינו את האנשים האלה ברגעים העתידיים שהוצגו לנו בפרקים הקודמים - כגופות. הם, או לפחות חלקם, עומדים למות, קרוב לוודאי שגם בעזרת ברנרד, שבהבזקי הזיכרונות שלו בפרק הראשון ראינו אותו עומד שם בצד ומרסס במכונת ירייה בפנים חתומות. זאת מן הסתם הסיבה ששבוע אחרי כן יגיע צוות מבצעים חדש בראשותו של סטרנד.
כולם בפרק הזה יורדים על אשלי סטאבס, על שמו ועל יכולות האבטחה הקלוקלות שלו לכאורה, כאילו מישהו יכול היה למנוע את מה שקרה שם. מקווה שבסוף הוא יתגלה כגיבור האמיתי, בדרך זו או אחרת.
הנריו, המקבילה של ארמיסטיס בשוגון וורלד, נטשה את עולמה לטובת ווסטוורלד והצטרפה אל פמליית מייב.
העונה השנייה של "ווסטוורלד" משודרת במקביל לארה"ב ב-yes, HOT וסלקום TV.