כשהבטחנו שהסרט "פוקסטרוט" יהיה מועמד לאוסקר
יעידו ליאו מסי, ג'קו אייזנברג ומבקר הקולנוע של וואלה! תרבות אבנר שביט, שעל צה"ל אסור להשחיר ואת מירי רגב עדיף לא לעצבן אף פעם גם אם כל קשר בין הזעם של השרה לבין המציאות מקרי בהחלט - שמא רוחות שמיים ונרות שבת יזמנו לכם הפסד צורב והשפלה כואבת.
במקרה של אבנר שביט שלנו, נדמה שהפעם הבחירה להצטרף אל מקהלת המבקרים השמאלנים שמתענגים על הוצאת דיבתנו רעה בעולם - הייתה טעות. בכך כשהבטיח בביטחון מלא שהסרט "פוקסטרוט" של שמוליק מעוז יגיע לאוסקר בוודאות, הוא לא רק תרם לתעשיית השקרים של התקשורת בארץ אלא גם הוסיף חטא על פשע והשוויץ בתשואות הנרגשות להן זכה בהקרנות הבינלאומיות עתירות אנטישמים צמאי דם. בשורה התחתונה, הסרט נותר מחוץ לתחרות ושביט אולי סוף סוף יפנים שעדיף לא להתעסק עם צה"ל או עם קללת מירי רגב. ובקיצור, תלמדו מנטע ברזילי לשמור את הדעות שלכם לעצמכם ובתמורה תזכו בתהילה בינלאומית.
כשהתחלנו להאמין שנטע ברזילי תפסיד באירוויזיון
תראו, ההישגים של מדינת ישראל בתחרויות בינלאומיות גדולות יותר מזכירות לנו את התעודה שילדים נחושים עם רגליים קצת שמאליות מקבלים על השתתפות בחוג התעמלות. כלומר, הידד לך מדינת ישראל על המוטיבציה והנכונות, את חמודה והכל אבל אולי בשנה הבאה תצליחי יותר.
כך שגם בזמנים בהם השם של נטע הלך וצבר תאוצה בטבלאות ההימורים של תחרות האירוויזיון ותרחיש בו אנשי התאגיד לא מאמינים שכל הטוב הזה קורה להם, לצד עם שלם שמתאחד ונרטב במי הבריכה הדלוחים בכיכר רבין כאחרונת הקלישאות של יאיר לפיד, אנחנו מיהרנו לצנן את ההתלהבות עם התחזקותה של אלני מקפריסין ושלחנו אתכם להמשיך לריב בטוקבקים על הדברים הרגילים. זה לא שרצינו במפלתה של נטע ברזילי כמו צנצנת חמוצים מחלידה מנאום של ביבי, אבל כמו שלא רצים לספר לחברים שניגשתם לטסט על כל מקרה שתיכשלו - אנחנו עמוק בלב העדפנו להיות מופתעים לטובה מאשר לצפות ולהתאכזב. תראו איזה תירוץ חמוד, איך אפשר לכעוס עלינו?
כשהספדנו את סטטיק ובן אל בפעם השנייה
נכון לכתיבת שורות אלו, הסינגל האחרון של סטט בוי ובן אל, "גומיגם", עומד לחגוג 11 מיליון צפיות באופן לא מפתיע במיוחד. ההצלחה הכמעט מובנת מאליה של צמד מלכי הפופ לא מנעו ממבקר המוזיקה הישראלית שלנו נדב מנוחין, לטעון כי מדובר בשיר "די משעמם" וב"להיט קיץ שאף אחד לא רוצה בו". למרבה הצער, זו לא הפעם הראשונה שמנוחין מספיד ואנחנו מתנצלים. מי ייתן וזו תהיה הפעם האחרונה.
אבל חשוב להסביר - להבדיל מהמעריצים של סטטיק ובן אל, נדב מנוחין נולד לפני שנת 2000 וכבר הספיק להיכוות ממטאפורות שמגיעות מעולם הארטיקים והשלגונים כדוגמת השיר האייקוני של צביקה פיק (ארטיק מסטיק לג'יט. אבל שוקולד לימון? מי הסוטה שחשב על זה?). ובשונה מההתנגחות הקודמת, הפעם הודה כי מדובר במכונת להיטים משומנת שפשוט כבר לא מעוניינת לבדר לבבות זקנים ומותשים כמו שלנו. הבטחות לשנה החדשה? אנחנו נניח ל-11 מיליון צפיות לזרוק את המיקרופון, נפסיק להלעיז ונתמקם בנוחות בתיאטרון היידישפיל הקרוב לביתנו.
כשלא ממש התלהבנו מהאח הגדול של רשת
אחרי עזיבה של האחות הגדולה, חוסר נאמנות מוחלט לפורמט, פרישה מאסיבית של דיירים, תוכן שיווקי אגרסיבי, מנחים בלתי אפשריים (חוץ מלירון וייצמן חולים עלייך ממי) ומריה דומרק נשכחת אחת - תודו שגם אתם, בדיוק כמו כותב הבלוג "מול האח", בן בירון, צקצקתם וחשבתם שהמעבר של האח הגדול לערוץ רשת 13 הוא לא יותר מצפייה מחודשת בשקיעתה של הטיטאניק בפריסה של ארבעה חודשים מייגעים. אבל מי כמו אביבית בר זוהר יודעת שאין שום דבר שתוספות שיער וקצת סיליקון מתאילנד לא יכולים לתקן - והצילה במו ציפורניה המלאכותיות את הספינה הזו מטביעה. רגע לפני שהתחיל לעלות ליורם זק ואסי עזר, הפקת התוכנית התעשתה על עצמה וסיפקה עונה ראויה בתנאים מחפירים. הכי הלכנו ללעוס את מה שנשאר מהכובע של אבי ניר.
כשהכרזנו על הסרט "האמן הגדול מכולם" ככישלון
"האמן הגדול מכולם" הוא סיפור סינדרלה קולנועי קלאסי. סרט שהתחיל עם פתיחה צולעת, תנועה חלשה בקופות וביקורות לא מאוד מחמיאות, בדיוק כמו זו שפורסמה אצלנו על ידי מבקר הקולנוע של וואלה! תרבות, ד"ר אבנר שביט, שכינה אותו כישלון לא פחות משלוש פעמים ולא חיבב אותו באופן כללי. זכותו עד כה.
אבל קארמה היא כלבה נשכנית וכאן מגיע הטוויסט הכואב בעלילה שלנו: זה לקח קצת זמן אבל "האמן הגדול מכולם" צבר מומנטום די מדהים ואף הכניס כ-450 מיליון דולר לבעליו. בנוסף, הוגדר כאחד מעשרים הסרטים המצליחים של השנה וזכה למעמד של פולחן. כיאה לאדם בעל דוקטורט, ד"ר שביט וגאוותו מעולם לא טרחו להתנצל ולתקן את המעוות. אז אנחנו נעשה את זה בשמו, נכפר על חטאיו ונקבע סופית: האמן יצא הגדול מכולם. ואתה, ד"ר שביט, אתה השרלטן הגדול מכולם.
