בולע ביוגרפיות, נרדם בסרטים: מהו הטעם התרבותי של נתניהו?

"כשאני נכנס לחנות ספרים, אין לי חשבון", סיפר בנימין נתניהו במוסף סופשבוע של מעריב באמצע שנות השמונים, כשהיה שגריר ישראל באו"ם. "אני מוציא הרבה כסף כי איני רואה בקניית ספר הוצאה, אלא השקעה. אני קונה ספרים בארץ ובחו"ל וגם מקבל בכמות לא מבוטלת. קשה לי ללכת לישון בלי לקרוא, אפילו אם השעה מאוחרת מאוד. הקריאה יוצרת מעבר נאות בין היקיצה לשינה".

ההגיגים הנחמדים האלה של נתניהו הצעיר מבהירים שני דברים: אחת, היו ימים שאשכרה שילם מכספו על קניות ולא על התבסס על סיוע ממיליארדרים, כפי שעולה מכתבי החשדות האחרונים שהוגשו נגדו. שתיים, אז וגם היום הז'אנר התרבותי האהוב ביותר על ראש הממשלה הוא ספרות, בעיקר היסטורית, אולי בגלל שגדל בבית של היסטוריון. מה שמתחבר גם לכוחו ללהטט במילים, שיש מי שהגדיר כ"כוח דברא".

"מלבד ספרות עיונית וקולנוע, התרבות לא מעניינת בכלל את נתניהו", אומר לוואלה! תרבות גורם שעבד איתו הרבה במשך שנים ומכיר את ראש הממשלה היטב. "כשמדברים איתו על שאר הז'אנרים בתרבות, זה ממש לא עניין אותו בכלל. מה גם שנתניהו חושב שכל האמנים שמאלנים. התפיסה של נתניהו ושל מירי רגב מאוד דומה בעניין הזה. אבל אני לא יכול להגיד שבגלל זה הוא לא צרכן תרבות".

זוהי כתבה חמישית ואחרונה בפרויקט "דור נתניהו" של וואלה! תרבות, והפעם נבדוק: מה טעמו התרבותי של ראש הממשלה? שוחחנו עם מקורבים וחברים בעבר ובהווה, בהם אדם שעבד איתו זמן רב, עם עיתונאי ובמאי שחקרו בנפרד את חייו של ביבי לטובת ספרים וסרט אודותיו, וגם פשפשנו בארכיונים כדי לגלות: אילו ספרים, סרטים, תוכניות טלוויזיה, הצגות ויצירות אמנות הוא אוהב - אם בכלל?

"כשהכרתי את ביבי, הדהימה אותי כמות הספרים שהוא קורא", אומר לוואלה! תרבות בני ציפר, עורך מוסף "תרבות וספרות" של הארץ, הנחשב למקורב לראש הממשלה. "ההעדפות שלו הן בתחום ההיסטוריה והעיון. יש לו בקיאות בלתי רגילה גם בנישות שלא חשבתי שהוא יגיע אליהם. פעם, למשל, עוד לפני שהכרתי אותו, הוא פתח את ישיבת הכנסת בציטוט מסופר ועיתונאי צרפתי בשם אלבר לונרד, שביקר בארץ ישראל בתחילת המאה ה-20 וכתב את 'היהודי הנודד הגיע', ספר שלא רבים מכירים. שמעתי ממנהל הוצאת הספרים נהר, שביבי קנה מאות אם לא אלפי עותקים של הספר, כמעט את כל המהדורה, כדי לתת את זה לחברים, מרוב שהוא התלהב מהספר. כלומר, יש לו אהבה גדולה לספרי היסטוריה ולכל מה שקשור לארץ ישראל. הוא מת על ספרים של סופרים אמריקאיים, אנגלים וצרפתים במאה ה-19 שנסעו לארץ ישראל כמו מארק טוויין. יש לי הרגשה שהוא באופן כללי פחות מתעניין בפיקשן".

בריאיון בעבר אישר נתניהו שאינו מתעניין ברומנים ספרותיים. "למיטב ידיעתי, נתניהו לא קורא ספרות יפה", אומר הגורם שעבד איתו. "אף פעם לא ראיתי אותו קורא ספרות יפה ולא שמעתי אותו מדבר על זה. ראיתי אותו קורא רק ביוגרפיות וספרי היסטוריה שהוא אוהב מאוד, הוא קורא למשל בישיבות כנסת משמימות כאלה שהוא נאלץ לשבת בהן שעות, בטיסות ועוד. האם הוא מחביא ספרים ובלילות כששרה נרדמת הוא קורא צ'כוב כדי לדעת מה הדבר הזה שמירי רגב אמרה שהיא לא קוראת? לא נראה לי".

"נתניהו קורא באובססיביות ספרים, שותה אותם ומעמיק בהם בסקרנות. הוא מאוד משכיל. זאת לא הצגה, שרואים אותו בצילומים עם ספרים פה ושם. הוא לא עושה סתם ניים דרופינג, הוא קורא באמת", אומר העיתונאי בן כספית, "וכשאתה מדבר איתו על היסטוריה, על גיאוגרפיה, על גיאו-פוליטיקה, על תפיסות שונות ועל פילוסופים, אתה נתקל בבנאדם שהוא משכמו ומעלה. אז מה השתבש? אני עונה על זה בספר שלי. זה סיפור מאוד מורכב".

"למרות שנתניהו מקדיש את רוב יממתו לעם ישראל, הוא מוצא זמן לקרוא. הוא קורא הרבה", אומר השחקן והקומיקאי מוטי גלעדי, הנחשב למקורב לראש הממשלה נתניהו. "הוא בקיא בתנ"ך. כשהיינו נפגשים בקידוש בימי שישי, הוא שר 'כי באנו בחרת' עם הנוכחים, ואז אבנר וביבי היו מדסקסים את ספר חבקוק. היה תענוג לשמוע את הניתוחים שלהם. פתאום ביבי היה יכול לשאול אם מישהו יודע מה השם האמיתי של הסופר שלום עליכם, והוא ידע כמובן. הוא גם מעריץ נלהב של צ'רצ'יל ואוהב את הספרים הנוגעים לו. הוא אוהב את דעתו של צ'רצ'יל שמעמדות תמיד יהיו - תמיד יהיה מעמד עליון ומעמד תחתון, אבל החכמה היא איך לקצר את המרווח ביניהם".

נתניהו מזכיר את צ'רצ'יל בעישון הסיגרים ובחיים על חשבון מיליונרים, למשל.

"אפשר להביע דעה לגבי נהנתנות מסוימת של ביבי. יש נהנתנות מסוימת. אבל לעתים היא גם מגיעה לו. אני חושב שראש ממשלה שחוזר הביתה בשתיים בלילה, אחרי יום ולילה עמוסים, מגיע לו מרק חם, גם אם צריך להעיר את השף. אני מימיי לא ראיתי את ביבי ואשתו שותים שמפניה. וגם לסיגר הוא לא מכור כמו צ'רצ'יל, ממש לא. בשביל אתנחתא של ערב אחרי יום עמוס, הוא מעשן סיגר".

"חוץ מספרות, קולנוע הוא התחום היחידי שמעניין את נתניהו", אומר הגורם שעבד עם נתניהו. "הוא ושרה מתים על קולנוע, וצורכים סרטים מעבר לרגיל". העיתונאי בן כספית מוסיף: "אני יודע שבצעירותו, כשגדל באמריקה, הוא אהב מאוד מערבונים וסרטי פעולה אמריקאיים". בראיונות נתניהו סיפר בעבר על אהבתו לסרטים "קזבלן" וגם "קזבלנקה", והזכיר כי צפה גם ב"וונדר וומן" תוך שהוא מחמיא להופעתה של גל גדות.

בתחילת 2017 פרסם כספית במעריב כי משה אדרי ואחיו ליאון, שמאז הלך לעולמו, המפיקים החזקים בעולם הקולנוע ובעלי ה"סינמה סיטי", נחשבים למקורבים מאוד לבני הזוג נתניהו. האחים אדרי, שסרטים רבים שהפיקו נתמכו על ידי המדינה, נהגו להוציא את בני הזוג בקביעות לצפייה בסרטים, בהקרנות פרטיות באולם הפרטי של "יס פלאנט", במתחם ההנהלה של החברה בהרצליה פיתוח. "יס פלאנט" הם המתחרים של "סינמה סיטי", וכספית העריך שהאחים אדרי שילמו על הקרנות אלה "אלפי שקלים להקרנה".

רוני מאנה, שהיה חבר טוב של הזוג נתניהו והפך מאז ליריבם המושבע, אומר שבעבר נערכו הקרנות פרטיות לזוג גם בביתו של המפיק יורם גלובוס בקיסריה. "הייתי איתו בהקרנות סרטים פרטיות אצל יורם גלובוס בקיסריה. הוא היה מגיע, אוכל, ואז כולם ירדו למרתף לראות סרט, תמיד כשאני הייתי איתו שם בסרטים - הוא נרדם. אין לו סבלנות לסרטים".

אלה לא הפעמים היחידות שבהן נתניהו נרדם בסרטים. לפני קצת יותר מחודשיים, במהלך הביקור המדיני בצ'אד, סיפר נתניהו לכתבת וואלה! NEWS טל שלו כי צפה בסרט "קינג ביבי" במהלך טיסתו למדינה האפריקאית. הוא חשב ש"קינג ביבי" טוב ומעניין, אך נרדם באמצע. לא כי השתעמם, אלא מתוך עייפות, הבהיר.

הסרט מגולל איך נתניהו רכש את טכניקת ההופעה מול המצלמה, עד שהפך למאסטר בתחום. לדברי נתניהו, הבמאי דן שדור העניק דגש מוגזם לקשר בינו למורה למשחק ליליאן ווילדר. "ישבתי איתה פעמיים בלבד לשתי פגישות", אמר. "היא אמרה לי תעשה מה שבלבך. אם יש לך מה להגיד - תגיד". נתניהו גם לא רווה נחת מכך ש"קינג ביבי" מתבסס אך ורק על קטעי ארכיון של הופעותיו השונות, ומתמקד במילותיו ולא במעשיו. "הסרט מדבר הרבה על הדיבור, אבל לא על העשייה. המחשבה שהדרך שאתה משפיע על אנשים נובעת מקמעות או כישוף, מיכולת להסביר או להקסים את האנשים ולקחת אותם איתך, היא לא נכונה", אמר. "זה לא כישוף. לקחתי מדינה סוציאליסטית והפכתי אותה למדינה של שוק חופשי, הייתי צריך להילחם בתזות מטורפות".

"ביבי חובב קולנוע ובקיא בקולנוע. הוא ראה את 'גלדיאטור' לפחות שלוש-ארבע פעמים", אומר חברו השחקן מוטי גלעדי. "הוא מחקה אחד לאחד את קלארק גייבל מהסרט 'חלף עם הרוח' אומר 'Frankly, my dear, I don't give a damn' יותר מדויק מכל חקיין אחר בעולם. אגב חיקויים, ביבי היה גם מחקה אותי מחקה את שמעון פרס. ביום הולדתי, אני נוסע במכוניתי ומקבל טלפון מביבי, והוא מחקה את פרס ואומר לי: (גלעדי מחקה את נתניהו מחקה את גלעדי מחקה את פרס) 'שלום מרדכי, אני רוצה לברך אותך ליום הולדתך ולומר לך שלולא אתה לא הייתי קיים!'. יצא לו חיקוי לגמרי לא רע של פרס".

למרות שנתניהו בעיני רבים הוא "שחקן" - פעם למשל התלוצץ עם חברו מוטי גלעדי ואמר לו "אולי אעזוב הכל ונרים איזה מופע" - התעניינות אמיתית בעולם התיאטרון אין לו. כך לפחות טוענים רבים שהיו בסביבתו. "לא ידוע לי שתיאטרון בכלל עושה לו משהו. אף פעם לא שמעתי אותו מדבר על תיאטרון ולא ראיתי אותו הולך להצגות", אומר הגורם שעבד איתו. לאריק ולילי היו מושבים קבועים בפילהרמונית, הם אהבו גם תיאטרון. שנים עבדתי עם ביבי, ולא ראיתי מעולם אהבה לתרבות כמו זו של אריק".

אבל לכל כלל יש יוצא מן הכלל. בספטמבר 2017 פרסם הצהובון "Page Six" כי ראש הממשלה ביקר מספר פעמים בהצגה האינטרקטיבית "Sleep No More" שהועלתה בניו יורק. ההצגה, המבוססת על המחזה "מקבת" של שיקספיר, נוצרה בהשראת סרטי הפילם נואר, והקהל בה עוטה על עצמו מסיכות. על פי הפרסום, שצוטט בכמה כלי תקשורת, נתניהו ביקר בהצגה עם מסיכה על פניו שלוש פעמים - פעם אחת בשנת 2016 ופעמיים נוספות באותו שבוע ב-2017, במהלכו גם נפגש עם הנשיא טראמפ. למרות שהמסיכות על פני הקהל מאפשרות שמירה על אנונימיות, על פי הדיווח בצהובון הוא בכל זאת לווה במספר מאבטחים.

מחזמר אחר בניו יורק שבו ביקר נתניהו הוא הסנסציה "המילטון" בברודוויי, מחזמר להיט שעוסק בחייו של הפוליטיקאי אלכסנדר המילטון, מהאבות המייסדים של ארצות הברית. "בסיום המופע", סיפר נתניהו לפני שנתיים לעיתון החרדי "משפחה", "ניגשתי אל הבימאי וביקשתי ממנו להוסיף פרט חשוב למופע. סיפרתי לו על כך שקראתי כי המילטון נולד באיים הקריביים, וכשהיה ילד לא היו שם בתי ספר מסודרים. לכן הוא למד אצל אישה יהודייה מספרד. בין היתר, היא לימדה אותו לדקלם את עשרת הדיברות בעברית. אחד מבניו של המילטון חשף מאוחר יותר שלמרות שאביו לא דיבר כמעט מעולם על ילדותו, דבר אחד הוא נהג לספר - בעודו ילד הוא שינן את עשרת הדיברות. כן, זה מה שהוא זכר מאז. את עשרת הדיברות, תורת הנצח של העם היהודי".

האם אתה צופה בסדרה "בית הקלפים", נשאל נתניהו בתוכנית "ערב טוב עם גיא פינס" לפני בחירות 2015, וענה: "פה ושם, אני חי את זה, מה אני צריך לראות את זה? לפעמים המציאות עוד יותר קשה, אבל יש הבדל אחד בין בית הקלפים באמריקה לבית הקלפים בארץ: ההבדל הוא פשוט - בארצות הברית הפוליטיקאים משתמשים בתקשורת, פה התקשורת משתמשת בפוליטיקאים, במיוחד גורם אחד, מתחיל ב-נ'. זה בית הקלפים האמיתי בישראל. אני אגיד את השם במפורש - נוני מוזס, זה בית הקלפים של המדינה". עוד סיפר באותו ריאיון כי הוא צופה בסדרות "שובר שורות" ו"רומא".

בליכוד TV, שידורי התעמולה מבית הליכוד, "ראיין" אלירז שדה את נתניהו בתחילת החודש שעבר. בסופו של שיחה בת 20 דקות שאל שדה את נתניהו מה הם הרגלי הצפייה שלו. "אני רואה סדרה לא רעה, 'איש חשוב מאוד'", טען ראש הממשלה. "ראית גם את העונה הראשונה?", שאל שדה. "התחלתי עם הראשונה, קפצתי לאחרונה, אין זמן", אמר נתניהו. נזכיר כי הסדרה של HOT כוללת עד כה רק שתי עונות, מה שמעורר סימן שאלה גדול עד כמה ראש הממשלה באמת מכיר את הסדרה.

בנוסף אמר נתניהו כי צפה גם ב"אחים לנשק", מיני סדרה אמריקאית משנת 2001 שיצר טום הנקס וגם הפיק בצוותא עם סטיבן ספילברג עבור HBO, ועוסקת בפלוגה במלחמת העולם השנייה. "אני זוכר סדרה שראיתי, מהממת, 'אחים לנשק'. ראיתי את כל הפרקים כי זה הזכיר לי חוויות שעברתי בצבא. חציית נהר, מאוד טראומטית, שכמעט לא יצאתי ממנה חי, זה מזכיר לי את הדברים". וכך, גם כשנתניהו משתף את הצופים בסדרה שראה, הוא לא יכול לעשות זאת בלי לספר שהוא צופה בסדרה בגלל זיכרונות מהצבא.

אנשים בסביבתו של נתניהו, שביקרו מספר פעמים בביתו, מעידים שלא ראו אותו מעולם צופה במשהו מלבד שידורי חדשות, אקטואליה וספורט. בין האנשים האלה - חברו מוטי גלעדי, ומני נפתלי, שהיה אב הבית במעון ראש הממשלה בין 2011 ל-2012. "יש לביבי טלוויזיה בחדר העבודה, והוא צופה רק בחדשות כל הזמן, כדי לדעת איפה הוא עומד, מה אמרו עליו, מה הרייטינג שלו", אומר נפתלי, "לא ראיתי אותו צופה במשהו מלבד חדשות. כל הזמן הוא בעניינים פוליטיים".

אתה חושב שביבי ושרה צופים ב"הישרדות VIP" בהשתתפותך?

"לדעתי שרה בטוח רואה את זה. אני יודע שהיא צופה ב'האח הגדול' בקומה העליונה".

ואיפה היה קשה יותר לשרוד - במעון ראש הממשלה או ב"הישרדות"?

"אין ספק שהיה קשה יותר בבית ראש הממשלה. 'הישרדות' הייתי מוכן לעשות שוב, ולבית ראש הממשלה בחיים לא הייתי חוזר. מה שקרה לי ב'הישרדות', שהרגש שלי חזר אליי, ולכן בכיתי שם. הלכתי לשם ללא רגש, כל הפרשה הזאת העלימה לי את הרגש. פתאום התגעגעתי לאישה ולילדים, והמשחק היה מאוד קשוח. הייתי בטוח שהליכוד ייקח את הקטע שאני בוכה ב'הישרדות' וישים אותו בשידורי התעמולה שלו".

ומה בנוגע למוזיקה? "אין לנתניהו חיבור מיוחד למוזיקה", מספר הגורם שעבד עם ראש הממשלה במשך שנים. מני נפתלי מסכים: "בשנתיים שעבדתי אצל נתניהו לא ראיתי את ביבי מעולם מקשיב למוזיקה". וגם רוני מאנה מוסיף: "בכל התקופה שהיינו ביחד הוא לא שמע אפילו שיר אחד. לביבי אין זמן למוזיקה. 95 אחוזים מהזמן שלו ביבי עסוק בפוליטיקה. גם כשהוא הולך לשירותים הוא מתעניין בפוליטיקה".

נתניהו עצמו דווקא מנה כמה העדפות מוזיקליות שלו. כך עשה בשני ראיונות שונים שהתקיימו לפני בחירות 2015 - ראיון בצוותא עם רעייתו שרה לעודד מנשה בתכנית "הנבחרים" בערוץ 24 ("הזוג חיפש ריאיון מחבק", אמר אחר כך לתקשורת מנשה), וריאיון סולו ל"ערב טוב עם גיא פינס" בערוץ 10. בריאיון לפינס אמר נתניהו: "אהבתי מאוד את אריק איינשטיין. הוא לא היה שחקן, הוא היה זמר" (ממש ככה: ראש הממשלה לא ידע שאריק איינשטיין היה גם שחקן). בהמשך אמר על איינשטיין: "הוא צלצל אליי יום אחד כשהייתי ראש ממשלה והוא אומר 'תשמע, אני לא יכול לסבול את מה שהעיתונות עושה לך'. ואני מאוד הערכתי את זה. אדם מאוד ישר". איינשטיין, למרבה הצער, לא היה עמנו כדי לאשר או להכחיש את הסיפור הזה.

נתניהו גם סיפר על אהבתו ליהורם גאון ול"כל שיר שלו על ירושלים". שאלה נוקבת נוספת ששאל מנשה את הזוג נתניהו: האם הם העדיפו את עופרה חזה או ירדנה ארזי. שניהם השיבו: עופרה. שרה התלוננה באותו ריאיון שילדיהם שומעים כל הזמן "הכפשות" על הוריהם. היא ביקשה "שהתקשורת קצת יניחו לנו". ומיד לאחר מכן נבחר השיר "כשאת עצובה" של עמיר בניון, ואחרי שמנשה הקריא את השורה "בצבא הכי חזק שבעולם אלחם למענך" ביבי החזיק יד לשרה.

ואנקדוטה מוזיקלית אחרונה: כשהגיע המוזיקאי האגדי קליף ריצ'ארד לישראל ב-2013 הוא ביקר בבית של הזוג נתניהו וניגן על הגיטרה של אבנר. באותו שבוע שרה וביבי הגיעו להופעתו בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, אחת הפעמים הנדירות שבני הזוג הלכו להופעת מוזיקה.

באמצע שנות השמונים, כשהיה שגריר ישראל באו"ם, דירתו של נתניהו היתה ממוקמת מול מוזיאון מטרופוליטן בניו יורק ולפעמים היה עובד מהקפיטריה של המוזיאון. "מדי פעם נכנסתי למוזיאון והלכתי לאיבוד לכמה שעות", סיפר בזמנו למוסף סופשבוע של מעריב.

לפני שלוש וחצי שנים התקיימה ארוחת הערב המתוקשרת של בני הזוג נתניהו בביתו של בני ציפר ברעננה. "ביבי נכנס דרך הדלת של המרפסת", אומר ציפר, "הסתכל ימינה, ראה ציור וזיהה שזה אקוורל של הצייר מרדכי אבניאל. הסתכלתי וראיתי שבאמת חתום על הציור אבניאל. אני אומר לו: איך אתה יודע? והוא אומר לי: 'אני יודע'. זה מראה שיש לו זיכרון אדיר לפרטים!". בקיאות יוצאת דופן בעולם האמנות? ספק רב. אותו צייר היה במקרה חבר של בן ציון נתניהו, אביו של ראש הממשלה, ומכאן ההיכרות הקרובה עם יצירתו. גם העיתונאי בן כספית, שכתב שני ספרים על ראש הממשלה, מסכים: "אני בספק רב אם נתניהו בענייני תערוכות וגלריות".