ילדים אבודים הם צו השעה בטלוויזיה הישראלית. סוחרי סמים מתחילים ב"בני אור", אלימים בטירוף ב"עלומים", פסיכופתים בני עשירים ב"בלקספייס", גזענים ב"שעת אפס". בכל המקרים - אבודים, עם הורים, מבוגרים ומורים שלא מסוגלים להבין, להכיל או להתמודד איתם, עד שהקונפליקט מתפרץ במעשים שאי אפשר להחזיר לאחור.
לחבורה הזאת מצטרפים השבוע גם הילדים של "העיר הטובה", סדרה חדשה של הוט שיצר אלירן אליה ("מוטלים בספק", ממלא מקום וסגן ראש עיריית אור יהודה). תושבי עיר פריפריאלית כלשהי, תחת ראש עיר מושחת, מסגרת שלא מאמינה בהם ומתוך משפחות עניות וחצי מתפקדות - הם מנסים להתבגר, ללמוד ולמצוא משמעות, אך בדרך מסתבכים בצרות, אלימות, הימורים. אפילו הם לא רואים אופק.
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
על כיתת מה שפעם קראו לו מב"ר מופקד אדם (עוז זהבי), מורה מחליף נחוש, עקשן ומעט ילדותי בעצמו, בעצמו נער בסיכון לשעבר, שמטפל במקביל גם באמו הדכאונית (תיקי דיין) שפוטרה מעבודתה. אדם נלחם בשביל התלמידים שלו, אבל מרוב שהוא מזדהה איתם, הוא גם חוצה גבולות בלי הפסקה. הוא מכופף חוקים ואומר דברים שמחנך לא אמור להגיד, ויותר מדי פעמים יש לזה השלכות מסוכנות. בהשאלה, הוא מעין פיטר פן של הילדים האבודים האלה, וכמוהם מסרב להתבגר.
לאדם, שבכלל חי בתל אביב ומשכיר חצי מהדירה שלו לתיירים, יש סוד: הוא הומו בארון, אבל מסרב לקבל את זה. הוא נפגש רק עם תיירים ועובר טיפולי המרה מסוכנים מתוך תקווה "להירפא". מפגש מקרי עם צעיר משוחרר בשם דוד (אימרי ביטון, "רק להיום", "שעת נעילה") מאלץ אותו לקבל את עצמו.
הסיפור הזה אם כן פונה להרבה כיוונים, ונע בין מלודרמה על זהות מינית, סיפור התבגרות, מותחן חברתי-כלכלי בסגנון ריאליסטי ואולי, כפי שנרמז בתקציר הסדרה אך טרם בא ממש לידי ביטוי בארבעת הפרקים הראשונים שנשלחו לעיתונאים, גם דרמה פוליטית. העלילה מתפזרת בין כל הכיוונים האלה ומתקשה להתמקד בקו עלילה אחד - וחבל, כי כמה מהם מקוריים ומעניינים מאוד. באחד מהם, נער שכולם ויתרו עליו מוצא משמעות בסדרת פשעים אנרכיסטיים נגד הממסד וכוחות אחרים שפוגעים בשכבות חלשות (ופוגע בדרך גם בחפים מפשע). בהוליווד אולי היו הופכים אותו לגיבור-על טראגי. בשכונה הזאת, המפלצות הן מכונות מזל שמזינות התמכרות, אלימות ועוני.
עם נערים ונערות שאלו התחנות הראשונות שלהם בעולם המשחק - כשלצדם קאסט עטור פרצופים מוכרים הכולל גם את אילנית לוי, אגם בוחבוט, אושרית סרוסי, לירית בלבן, שיפי אלוני ויעקב כהן כראש העיר - "העיר הטובה" מבקשת להיות מין "בני אור" 2: הסדרה שמראה איך באמת נראים החיים בעיניהם של בני נוער מהשכונות, ואילו סיכויים יש להם בכלל בעולם הזה. אפילו אור פלח, שגילם את "יתושי" בסדרה ההיא, מככב כאן בתפקיד מרכזי.
כמו הסדרה ההיא, "העיר הטובה" נעה בין ריאליזם לבין פאתוס, בין בגרות לילדותיות, ובין רגעים מקסימים, נוקבים ומסקרנים לדיאלוגים חלשים. המתח הזה מאפיין כל אלמנט ואלמנט בסדרה, מהתסריט הלא-מאוזן והפשטני והמופרך לעתים, ועד המשחק. זהבי, למשל, נכנס לתוך התפקיד הראשי עם הרבה אנרגיה, והכריזמה שלו ניכרת בתפקיד שבמהותו הוא מעורר השראה באנשים צעירים. אבל לצד סצינות רגישות שלו ושל דמויות אחרות, ישנן גם כאלה שבהן הכול נדמה כדקלום לא משכנע. התוצאה היא סדרה נגישה עם לב טוב, אך גם כזאת שמתקשה לצלול לעומקים רגשיים או לדיון חריף באמת.
המוקד של ההתרחשות נע כל הזמן בין אדם המורה אל התלמידים שלו ובחזרה, כשנושא המפתח הוא קבלה עצמית ומעבר מהישרדות ללקיחת אחריות. אם הגיבורים עצמם לא יעשו זאת, אף אחד אחר לא יעזור להם לצאת. עניין מרכזי נוסף שמשתקף בעלילה הוא חוסר אמון מוחלט בין האזרחים לבין הממסד ושלוחיו, לרבות הרווחה והביטוח הלאומי, כשהציבור חש שהוא נאלץ לרמות את המוסדות האלה כי רק כך יוכל לשרוד. מעגלים של עוני, חוסר תפקוד, אלימות הולכים ומתרחבים, הילדים טובעים בתוכם, והאחראים חסרי אונים.
ואמנם, עם כל הכבוד למבוגרים, השחקנים הצעירים - שהודרכו בידי מגי אזרזר - פשוט נפלאים, מצחיקים וכובשים. "העיר הטובה" התברכה בהם, ואפשר לקוות שהיא גם תגרום לדמויות שהם מגלמים להבין זאת.