שימו לב, "ספוילרים" ל"סמוך על סול" עונה 6 פרק 11, וכן ל"שובר שורות" ול"אל קמינו"
בסדרה כה מעודנת ועתירת ניואנסים כמו "סמוך על סול", בפרק השלישי לפני הסוף הפציע רגע כה בולט בבוטות היחסית שלו, כזה שקשה היה לטעות בסמליות שביקש להעביר: המצלמה התמקדה בקבר שוולט וג'סי הכינו אי אז כדי לאיים על סול גודמן ב"שובר שורות", ואז הטמיעה בתוך החלל הזה את דמותו העתידית של ג'ין, רגע לפני שהעבירה אותנו אל הסצנה הבאה, שבה הוא בעצם שוכב במיטתו. הסדרה רומזת עבות: הנה אדם שכורה את הקבר של עצמו.
שלושה פרקים מהסוף, "סמוך על סול" מבהירה לנו שג'ימי/סול/ג'ין לא השתנה. אחרי כל מה שעבר, אחרי כל מה שהעביר אחרים, הוא שוב, ובכן, שובר שורות. הוא מתקשר לפרנצ'סקה - ולראשונה השחור-לבן עובר גם לאלבקרקי - לשיחה שעל פני השטח תכליתה היא להבין אילו מהנכסים והכסף עדיין לא נתפסו, אבל בעצם נועדה לחבר בין ההווה לעבר, ולעבר היותר רחוק, כדי להדגיש את מסעו של הגיבור. מסעו הדורך במקום.
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
באופן כללי, הפרק מקביל בין המפגש הראשון של סול עם "הייזנברג" ו"איגור", המפגש שיוביל למפלתו, לבין האירועים שמתרחשים שנים לאחר מכן באומהה. האם גם הם יסתיימו בכי רע? על פי הבבואות האלה ניתן לשער שכן. יש לציין שאפשר היה בהחלט גם בלי הופעות האורח המדוברות כל כך, בדיוק כשם שהסצנה עם וולט לא נדרשה בסרט "אל קמינו" שעסק בג'סי. עד כה הסדרה סמכה עלינו לעשות את הקישורים גם בלי להיות כה גלויה וברורה, ואילו הפעם הרגשתי שמאכילים אותנו בכפית - בסצנת הקבר; בשיעול המדמם של וולט רגע לפני שג'ין נפגש עם חולה סרטן אחר; במכשיר העיסוי שהוא רוכש, בדיוק אותו אחד שהשתמש בו כשהיה סול, כפי שהפרק מציג לנו בפירוש מופרז; בהתעקשות של סול להמשיך בעבר למרות ההפצרות של הקרובים אליו, ומולה ההתעקשות של ג'ין להמשיך הפעם.
גם הסצנה שבה ג'ין מבקש מפרנצ'סקה מידע על כל המתרחש באלבקרקי הייתה מוגזמת. היא אמנם קצת פרודיה על המעריצים שמנסים לקושש מידע על גורלן של הדמויות, אבל בשורה התחתונה היא גם הייתה הדבר עצמו - סיפוק מיותר של רצון המעריצים. כך אנחנו למדים דברים שכבר הסקנו לבד או היינו יכולים בלעדיהם: סקיילר שעתה להמלצה של וולט והשיגה עסקה עם התובעים הפדרליים בתמורה למקום קבורתם של האנק וסטיב. הרשויות מצאו את הרכב של באדג'ר בגבול עם מקסיקו ומאמינים שג'סי חצה דרומה, בשעה שלמעשה הוא באלסקה - כלומר, התוכנית של סקיני ב"אל קמינו" עבדה. היול שוחרר מהבית הבטוח שבו שהה תחת סוכני מחלק הסמים וחזר ללואיזיאנה.
בעיניי, סך כל הדברים האלה חטא לרוחה של "סמוך על סול" דווקא פסע לפני סופה. אפשר בהחלט היה להסתפק באזכור שג'ין עשה בפרק הקודם למורה לכימיה שהוא עזר לו להפוך לאיל סמים עשיר כקורח. ההיסטוריה של ג'ימי מקגיל - כרוכה בהיסטוריה של היקום הטלוויזיוני כולו - קמה כדי להציג בפנינו את מסעו האחרון של אדם שההדחקה שלו מוציאה ממנו את צדדיו הרעים ביותר.
הפרק בכל זאת כלל ניואנס מדהים ונפלא, שלא קשור כלל ל"שובר שורות" אלא ל"סמוך על סול" עצמה. ההיכרות המוקדמת ביותר שלנו עם סול גודמן הייתה בעונה הרביעית. צ'אק מת, ג'ימי לא ניסה להתמודד עם זה אלא דחס למגירה חשוכה בנפשו גם את האבל על אחיו וגם את פעימות מצפונו. תחת הכינוי "סול גודמן" הוא התחיל למכור טלפונים סלולריים חד-פעמיים, בנה לעצמו מאגר לקוחות מבטיח.
גם כשכבר אולץ להתעמת עם זכרו של אחיו כדי לקבל בחזרה את רשיון עריכת הדין שלו, הוא עשה זאת מהשפה אל החוץ, ובהתאם מיד כשזה נגמר הוא התמסר כליל לשם המקצועי החדש שלו. ההשתלשלות הזו התבררה כקו אופי בסיסי של ג'ימי מקגיל. הטרגדיות בחייו הורחקו מתודעתו הצדה, אחורה, למטה, והפכו אותו לדמות אחרת. בדיוק כשם שאמר לקים אחרי רצח הווארד - "יום אחד לא נחשוב על זה ואז נדע שאנחנו יכולים לשכוח", כך הוא מנסה הפעם לשכנע את באדי לשדוד בכל זאת את חולה הסרטן: "בבקשה תאמין לי, אתה תשכח מכל זה לפני שתשים לב". מתברר שכאשר אדם מעמעם בקביעות את המצפון על הדברים שעשה וחווה, הוא מעמעם את המצפון שלו גם בנוגע לכל דבר ולכל אחד אחר. הופך למפלצת ערלת-לב, כמו גרסה מעוותת ועצובה של הענק הירוק שנתקעה בלי יכולת לחזור לאחור.
בתחילת הפרק החמישי של העונה הרביעית ההיא, הסדרה קפצה פתאום כמה שנים לעתיד. היא הציגה בפנינו את סול אורז בטירוף את כל הכסף שהוסתר במשרדו בעוד פרנצ'סקה גורסת את כל המסמכים, ולאחר מכן מתקשר לאיש שואבי האבק כדי שיחלץ אותו. באותה הזדמנות גם נודע לנו שסול קבע את השיחה עם פרנצ'סקה, זו שראינו בפרק החדש, המתרחשת ב-12 בנובמבר. "אני אהיה שם, אבל אם הטלפון לא יצלצל בשלוש על השנייה, אני הולכת", אמרה לו אז.
השיחה הנוכחית ביניהם היא המשך ישיר לסצנה הזו, שכל כך קל לשכוח אותה, ואנחנו למדים המון מהחיבור ביניהן. ראשית, מה שהיה אז קשור בעבותות למה שקרה לאחר מכן ולמה שקורה עכשיו. יש סיבה לכך שבזמן שג'ימי התעלם מהאבל על אחיו, פיטר גולד ווינס גיליגן בחרו לקפוץ קדימה בזמן ולהציג לנו את אחריתו של סול גודמן. שנית, אמנם ידענו על פי העיתון בפרק הקודם (ורמזים נוספים עוד לפני כן בסיפורים של ג'ין) שמועד עלילותיו העתידיות הוא 2010, אך החיבור בין הסצנות מבהיר לנו שאנחנו עדיין באותה שנה שבה נמלט, כחצי שנה לאחר שעזב את אלבקרקי. כלומר, כל הערגה שלו לעבר, קלטת הווידאו שהוא צופה, היא של אדם שהזיכרון של ימי הזוהר האלה עדיין טריים מאוד בדעתו.
חשוב מכל: הוא עדיין אותו אדם. אין כאן לקחים שנלמדו, אין זהות חדשה באמת, אלא בסך הכל מעטה דקיק ונוח להתפורר. זה עדיין סול גודמן, אמנם נטול תסרוקת ההלוואה והחיסכון המפוארת והמגוחכת שלו, שהוצגה לנו במלוא הדרה בפרק התשיעי, אבל כזה שנאלץ לדכא את האינסטינקטים הכי מיידיים שלו. לא תמיד בהצלחה, ע"ע הצעיר בקניון שג'ין קרא לו להשיג עורך דין. ככזה, לא נדרש הרבה כדי ששוב יתדרדר אל הרגליו הגרועים ביותר.
בדיוק כמו שמוקדם יותר העונה קים עשתה פניית פרסה שחרצה את גורלה - ויתרה על פגישה חשובה כדי לחזור ולסייע ברגעים המכוננים של מבצע העוקץ נגד הווארד - כך ג'ין ניצב בצומת דרכים, שוב מפורש, אבל בשוט יפהפה, ואז חוזר על עקבותיו אל הטלפון הציבורי כדי להתקשר אליה. אם חשבנו שיהיה סוף טוב לשניים האלה, הפרק הזה מרחיק אותנו מאוד מהאופציה הזו. קים בכלל לא נמצאת בנברסקה, מדינת הולדתה שבה נמצא כעת ג'ין, אלא בפלורידה, עובדת בחברה או חנות בשם "ממטרות פאלם קוסט".
משום מה אנחנו לא שומעים את השיחה הזו של ג'ין. לא ברור אם הוא מדבר איתה או עדיין מנסה להגיע אליה ללא הצלחה, אבל לפי התגובות שלו נראה שהוא מדבר עם מישהי שהוא מכיר. הוא מגיע לרמות סערה וזעם שגורמות לו לעלות שוב על "דרך הבחירה הרעה", כפי שכינה אותה בעבר אחרי השיחה עם מייק בעקבות ההרפתקה המשותפת שלהם במדבר. כמו אחרי מותו של צ'אק, וכמו אחרי מותו של הווארד והפרידה מקים, ג'ין מתמסר שוב לסול, והפעם בצורה הרסנית ומרושעת מאי פעם.
לא נראה שג'ין באמת צריך כסף - מהסצנה הראשונה איתו בפרק הראשון בסדרה אנחנו יודעים שיש לו יהלומים בשווי הון, ומן הסתם גם נותרו לא מעט מזומנים שארז איתו בסצנה ההיא, גם אם חלקם הגדול הלך לתשלום על ההיעלמות. ואפילו אם זה אכן היה קשור לכסף, באדי בוויכוח איתו מציין שהם כבר מתגלגלים במזומנים. בפרק שההקבלות בו מפורשות, הרגעים האלה מבהירים שלא מדובר רק בהשוואה בין סול של אז לסול של היום, אלא גם בינו לבין וולט. או כלשונו, "מישהו עם שפם כזה כנראה לא עושה יותר מדי החלטות טובות בחיים". כמו שוולט הפך למכונת אגו בלתי ניתנת לעצירה במסגרת התירוץ להרוויח כסף עבור משפחתו אחרי מותו, כך ג'ין, מסיבותיו שלו, ממוקד עתה במטרת-העל שלו ודורס כל דבר אחר בדרך.
שם הפרק שבו הפציע סול גודמן לראשונה ב"שובר שורות" היה "סמוך על סול". שם הפרק שבו הגיעו וולט וג'סי לראשונה אל "סמוך על סול" נקרא "שובר שורות". מעגל נצחי של אנשים שבורים, נזק היקפי ודם. שלושה פרקים לפני סופה, "סמוך על סול" מפתיעה וגורעת פעם נוספת, וביתר שאת, מהאנושיות של הגיבור במרכזה. לא ברור איזה גורל ממתין לו בזמן שנותר, אבל עושה רושם שג'ימי מקגיל הולך ומתרחק מהאפשרות להיגאל.
קטנה
הפרק הבא בסדרה נקרא Waterworks, ומאחר שאנחנו יודעים עכשיו שקים עובדת בחברת ממטרות, ולנוכח משחק המילים שקשור גם לדמעות, האם כולו יוקדש לה? מן הראוי, בהתחשב בכך שהיא הדמות המשמעותית בסדרה אחרי ג'ימי. אחרת לא מן הנמנע שיקרה שוב מקרה ג'סי פינקמן - גיליגן יקלוט שזנח את הדמות החשובה בפרקים האחרונים ויחליט להקדיש לה סרט משל עצמה.