הנסיך הארי, בנו הצעיר של מלך אנגליה, יצא למלחמה. האויב? העיתונות הצהובה בבריטניה. עוד לא עבר חודש מאז שעלה החלק השני של סדרת נטפליקס על הארי ומייגן, סדרה תיעודית שסוקרה בהרחבה בכל העולם, והנה מגיע הגל הבא בהתקפה, בצורה של רצף ראיונות בפרופיל-גבוה לקידום ספרו האוטוביוגרפי החדש, שיצא השבוע. הארי ישב עם מראיינים רציניים כמו אנדרסון קופר באמריקה וטום ברדבי בבריטניה, והתארח גם בתכנית הלילה של סטיבן קולבר, לריאיון קליל ומחויך יותר.
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
מאז שיצא הספר לאור לפני כמה ימים, מתעסק כל העולם בפצצות שהארי הנחית שם, בסודות השערורייתיים שנחשפו בספר חושף-הכל הזה. כרגיל, יש הרבה יותר עיסוק בחלקים הסנסציוניים והצהובים, בסיפורים על מה שקורה בחדרי חדרים של ארמון בקינגהם, והאינטרנט מלא בכתבות שלקחו משפטים ללא הקשר וסידרו אותם ברשימות קליק-בייט מסוג "26 דברים מזעזעים שהנסיך הארי סיפר על אחיו וויליאם". אבל לפי הארי, מטרת הספר היא לא לחשוף את מוסד המלוכה ללעג ולספר סודות.
שם הספר רומז מיד על איזה סוג סיפור עומד להיות מסופר בו. הוא נקרא "Spare" ומתייחס לעובדה שהארי, בתור הילד השני של יורש העצר (וכיום המלך) צ'ארלס, ידע תמיד שהוא הנסיך ה"רזרבי", הילד הנוסף שנמצא שם "ליתר ביטחון", למקרה שחס וחלילה יקרה משהו לנסיך הבכור וויליאם. הוא כותב בספרו שבמשפחה כינו את האחים The Heir and the Spare - יורש העצר והנוסף, "לא בשיפוטיות, אבל גם לא בצורה שמשתמעת לשני פנים. אני הייתי הצל, התמיכה, תכנית ב'". היחסים בין האחים, שתמיד נראו כל כך קרובים, נחשפים בספר ובראיונות כמשהו הרבה יותר מורכב. יחסי האהבה/אכזבה שלו עם כל אדם במשפחתו, כולל סבתו המלכה המנוחה, אביו האוהב אך הקר, ואחיו הגדול שלאהבתו הוא כמה כל כך - כל אלה, וכמעט כל פן אחר שאי פעם עניין אתכם בחייו של הנסיך, עולים לדיון בעקבות האוטוביוגרפיה
כן, הארי רוצה שנבין אותו, שנראה שהוא בן אדם כמו כולנו - דפוק ופגיע וסוחב טראומת ילדות, ומשתדל להיות הכי טוב שהוא יכול להיות לעצמו, לאשתו וילדיו. הוא כותב בגילוי לב וברגישות נוגעת ללב על ילדותו, האובדן של אמו והדרך שבה ניסה להתמודד עם הטראומה הזאת בצעירותו. אבל לצד כל זה, הוא לא היסס לשפוך כל פרט וכל סוד שיכול להביך את משפחתו - שנות הדיכאון שלו, גיל ההתבגרות המרדני שבו פנה למסיבות, אלכוהול וסמים, סיפורים קשים על מריבות עם קרוביו, ביקורת ישירה על אשת אביו, קמילה, ואפילו איך איבד את בתוליו. למה הוא עושה את זה? למה לכתוב ספר חושפני כל כך, בזמן שאתה מבקש שוב ושוב שיכבדו את הפרטיות שלך ושל משפחתך?
אז כאמור - זו מלחמה. הספר הזה, והסדרה התיעודית שהקדימה אותו ובצורה מחושבת היטב סללה לו את הדרך, זו הדרך של הארי להחזיר לעצמו את השליטה על הנרטיב של חייו. עד היום, הוא אומר, במשך 38 שנה, שמעתם כל הזמן רק צד אחד של הסיפור - השקר שהתקשורת הבריטית מכרה לכם. עכשיו הגיע הזמן לשמוע את הסיפור האמיתי, לא מ"מקורות יודעי דבר" או "מקורבים לארמון" או "מומחים לענייני משפחת המלוכה", אלא מפי האתון.
למשפחת המלוכה יש הסכם ידוע של שיתוף פעולה עם העיתונות שמסקרת אותה, ולכן זה ברור לכולם שכל אותם מקורות אנונימיים הם לא אחרים מאשר חברי המשפחה עצמם. הנסיך איבד כידוע את אמו הנסיכה דיאנה בתאונת דרכים שנגרמה כשברחה מגדודי פפראצי, גדל עם הטראומה הזו וצפה במערכת היחסים המעוותת של משפחת המלוכה עם תעשיית הרכילות הבריטית. לאחר שצפה באשתו הטרייה נרדפת באכזריות על ידי כתבים, עד כדי סיכון חייה, החליט שהוא יהיה זה שישנה את התרבות החולה הזאת בבריטניה. הארי ומייגן חשבו שאם יסירו את עצמם מהחיים של הארמון, יעזבו את בריטניה, ופשוט לא יהיה מול עיני המצלמות, זה ירגיע את אלה שרדפו אותם. זה לא עזר, אז הם הפסיקו לברוח והתחילו לתקוף.
בריאיון עם ברדבי הוא מדבר על כך שהקרובים לו לא עמדו לצידו ולצד משפחתו כשהעיתונות הצהובה רדפה אותם ללא רחם ופרסמה עליהם שקרים. הוא אומר שביקש עזרה ממשפחה, לא ממוסד. "רציתי משפחה. ואני מבין למה קשה להם להפריד בין השניים, אבל עבורי, עם כל מה שחוויתי והייתי עד לו במהלך השנים, חייבת להיות הפרדה". הכמיהה לחיבוק המשפחתי היא מהנושאים החוזרים בנרטיב שלו, צורך שיכול לעורר הזדהות אצל כולנו. זה מה שהארי מבקש מאיתנו - שנקשיב לסיפור שלו בלי דעה קדומה, פשוט כסיפור על רגשות ומערכות יחסים, ולא על ארמונות וכתרים.
מדובר באדם שנולד לתוך הפלאשים של המצלמות, והוא יודע טוב מאוד איך להתראיין ואיך להתאים את עצמו לקהל היעד של הריאיון. הוא עובר מצלמה ותמיד נראה חביב, מדבר לעניין, שפת הגוף שלו משדרת כנות ופתיחות. הוא סטרייטי ורציני ב-"60 דקות" של אנדרסון קופר, שנון ושטותי אצל סטיבן קולבר. הארי יודע בדיוק איך לענות על שאלות קשות, כי יש לו שני מסרים פשוטים: הוא אוהב את משפחתו ושונא את התקשורת הבריטית. המראיינים שינסו לתפוס אותו בכל מיני הצהרות קשות, ייתקלו שוב ושוב בגרסאות שונות למסר הזה.
יעניין אתכן גם:
עודד בן עמי תיאר בייאוש איך המדינה שוקעת לתהום - והודה בתבוסת התקשורת
ג'ניפר קולידג', אדי מרפי והעקיצות של המנחה: שלושה רגעים גדולים מטקס גלובוס הזהב
הלהיט הכי גדול בקולנוע הוא לא סרט, הוא בית חרושת ליצור ממים
למרות שהוא תמיד קול, בראיונות האמריקאים הארי באמת פורח. הרי בהכרח, כל מראיין בריטי שייפגש איתו הוא חלק מהקבוצה שנגדה הנסיך יוצא, העיתונות הבריטית. וכמובן, אמריקה די קיבלה אותו בזרועות פתוחות, ובשבילם הלבביות והסחבקיות שהוא משדר לא הולכות כנגד שנים של איפוק אנגלי אטום שמצופה ממשפחת המלוכה בבריטניה. מגדיל לעשות סטיבן קולבר, שבתחילת הריאיון מוזג לנסיך טקילה.
באופן מפתיע, ואולי בכלל לא, הריאיון עם קולבר הוא הטוב והמעמיק מבין השלושה. למרות שהאווירה הופכת לפעמים לשטותית, קולבר חכם ואמפתי מספיק להביא שאלות מורכבות וחודרות, והם מדברים גם על האנקדוטות ה"שערורייתיות" בספר, וגם על ענייני נפש אחרים. הם עוברים משיחה על טראומה והחלמה, טיפול ובריאות נפשית, לסיפור הקרינג'י על טיול באנטארקטיקה שבו קפאו לנסיך האיברים האינטימיים. בריאיון הזה גם תגלו את התשובה לשאלה הכי מעניינת - האם מייגן והארי צופים בסדרה "הכתר".
מזלו של הנסיך הארי שהמטרה שלו היא לא לשנות את דעת הקהל כלפיו, כי זה כנראה לא יקרה. מי שאוהב אותו ואת מייגן מרקל, ימשיך לאהוב ולפרגן. מי שבא לשנוא אותם, ימשיך לחשוב שהם מפונקים ורודפי פרסום. אבל מה שהוא עושה עכשיו זה לשבור את כל הכלים ולעבור על כל החוקים של מערכת היחסים המתעללת בין התקשורת הבריטית למשפחת המלוכה - ויש סיכוי גדול שלמעשים שלו, שעליהם הוא הולך לשלם מחיר יקר, בהחלט יהיה את הכוח לעשות את השינוי שהוא שואף לו.