בשנה הבאה ימלאו 35 שנה ליציאתו של "בת הים הקטנה" מבית דיסני. סרט שהדביק אינספור ילדות וילדים באובססיית בנות ים, שהכניס את השמות הווארד אשמן ואלן מנקן להיכל התהילה של הפסקולים - וגם הפך לרגע משמעותי בהיסטוריה של דיסני ושל האנימציה הקולנועית בכלל. ההצלחה המדהימה שלו בישרה כיוון חדש עבור האולפן הוותיק, שכבר שקל לעבור להתמקד בסרטים מצולמים במקום מצוירים, והולידה את מה שכונה "הרנסנס של דיסני" - רצף שוברי הקופות אהובים ומצליחים, ביניהם "אלאדין", "היפה והחיה" ו"מלך האריות".
"בת הים הקטנה" זכה לשני המשכונים ששוחררו ישירות לצפייה ביתית וגם להפצות מחודשות חגיגיות, והשבוע הגיע תורו להצטרף לרשימה המתארכת של סרטי דיסני קלאסיים עם רימייקים היפר-ריאליסטיים - לכאורה מצולמים, אבל עדיין מונפשים במידה רבה. בשלב הזה כל הפצה של רימייק כזה, לקולנוע או ישר לדיסני פלוס, כבר מרגישה פחות כמו עוד אירוע קולנועי ויותר כמו עוד יום במשרד. קל ואפילו מתבקש לקבל אותו בציניות מרירה קלות, כעוד תוצר ממוחזר ומשעמם שדיסני מספקים כדי לסחוט עוד קצת מיץ מהלהיטים הבטוחים שלהם. הסרט החדש הוא אכן כל הדברים האלה, אבל האמת המפתיעה היא שהוא עושה את זה בכלל לא רע.
עוד על הגרסה החדשה של "בת הים הקטנה"
"השם קתרין דוחה": הסרט "בת הים הקטנה" עוקץ את קייט מידלטון בשם מייגן מרקל?
ילדות שחורות ראו לראשונה את "בת הים הקטנה" השחורה. כך הן הגיבו
כמו ההוא מהאייטיז, גם "בת הים הקטנה" מודל 2023 מספר על אריאל, בת הזקונים של מלך הים טריטון. אריאל, כמו בנות נוער רבות לפניה, משקיעה את רוב שעות יומה בתחום עניין שאבא שלה ואחיותיה הגדולות לא ממש מבינים. במקרה שלה מדובר בתרבות של בני האדם, ובהמשך בבן אדם אחת ספציפי - אריק, הנסיך הצעיר והחתיך של ממלכה סמוכה. לאחר שהיא מצילה את אריק מטביעה, אבא שלה משמיד את אוסף החפצים האנושיים האהוב שלה והיא בורחת מהבית.
הנערה המאוהבת נופלת ישר לתוך זרועות התמנון של מכשפת הים המרושעת אורסולה, שמציעה לה להחליף את הזנב הצבעוני ברגליים אנושיות. אם לצטט את הדיבוב העברי המקורי: "המחיר הוא זול, רק הקול". אילמת ומבולבלת, אריאל מוצאת את עצמה בעולם בני האדם ומוצאת מחסה בארמון של הנסיך אריק. כדי להישאר בדמותה האנושית עליה לנשק את הנסיך נשיקת אהבה אמיתית, ואם היא לא תצליח בכך תוך שלושה ימים, היא תחזור לצורתה המקורית ותהיה "שייכת" לאורסולה - גורל לא לגמרי ברור, אבל בהחלט אפל ומפחיד. אמנם הכימיה בינה לבין אריק מיידית, אך מכשולים עדיין עומדים בדרכם. למשל, העובדה שאריק לא מבין שאריאל היא-היא הנערה המסתורית שהצילה את חייו.
הסרט החדש עושה כמה שינויים בסיפור שדיסני יצרו בהשראתו (הרופפת) של הנס כרסיטיאן אנדרסן, אבל הם לא מהותיים במיוחד. אריק קיבל סיפור רקע חדש כתינוק שניצל מספינה טרופה ואומץ על ידי מלך ומלכה של אי קאריבי כלשהו, לאחיות של אריאל יש שמות חדשים, השחף מהסרט המצויר הוא עכשיו עוף ים מסוג סולה וכן הלאה. חלק מהשינויים מוצלחים, אחרים תמוהים ומסורבלים, אך אף אחד לא מכעיס כמו יציאות מוזרות אחרות של דיסני מהעבר. יש גם שלושה שירים חדשים באדיבות אלן מנקן ולין מנואל מירנדה, מעריץ נלהב של המקור. זה כנראה הרימייק הכי דומה למקור אחרי "מלך האריות" - אולי בגלל המקום המיוחד ש"בת הים" תופסת בהיסטוריה הפרטית של דיסני, ואולי כדי לא להרתיע עוד יותר את מי שזעמו על הליהוק של בת ים בגוון עור כהה יותר מפורצלן.
התגובות הגזעניות לליהוק של האלי ביילי לתפקיד הראשי מדכאות עוד יותר אחרי הצפייה בסרט - לא רק שהיא מתאימה מאוד לתפקיד אריאל, היא כנראה הדבר הכי טוב בסרט. ראשית מפני שהיא זמרת נהדרת, אבל גם משום שאריאל שלה היא כל מה שבת הים הקטנה אמורה להיות - סקרנית, אקספרסיבית ואנרגטית, מלאה חדוות חיים ופשוט מקסימה. גרסת דיסני של "בת הים הקטנה" היא סיפור פשוט ואפילו פשוט מדי, אבל משהו עבד בו ברמה הרגשית מספיק כדי לגרום לדורות של צופים להתאהב בנסיכת בנות הים. גם לגרסה החדשה יש את זה - גם כשדברים מטופשים למדי קורים, הרגש משכנע מספיק כדי לחבר את כל החלקים יחד. לביילי יש חלק לא קטן מההצלחה הזו.
העובדה ש"בת הים הקטנה" החדש הוא בערך אותו הדבר כמו הישן אומרת שגם כל הבעיות בסיפור המקורי קיימות גם פה. זה סרט ארוך יותר, אבל הוא לא משתמש בזמן הנוסף כדי להוסיף עומק ועניין לדמויות, אלא יותר מדלל במים את הסיפור הקיים. קחו את הנסיך אריק, למשל - אפילו שיש לו עכשיו קצת יותר רקע ושיר סולו (לא מעניין במיוחד), הוא עדיין יותר פנטזיה שאריאל משליכה עליו מאשר מישהו שהקהל מתאהב בו בזכות עצמו. בהתאם לכך, השחקן ג'ונה האוור-קינג הוא ליהוק טוב עבורו כי הוא חלבי לגמרי.
גם אורסולה היא דמות שהייתה יכולה להרוויח מקצת העמקה, אבל דיסני לא ניצלו את ההזדמנות כדי לעדכן את הדמות מעבר ל"היא רעה ושונאת את המלך טריטון". זאת לא חלילה אשמתה של מליסה מקארתי, שמגלמת אותה היטב ומתגלה גם כזמרת לא רעה בכלל. חוויאר בארדם סביר ומטה בתור המלך טריטון, בעוד דוויד דיגס (לנצח ג'פרסון מהמחזמר "המילטון", וגם גיבור "רכבת הקרח") מהנה למדי כמשרתו הנאמן סבסטיאן. ואגב סבסטיאן - הסרט נראה לא רע בכלל והוא עשיר בצבעים ובתנועה, אבל מתרסק על הפרצוף בכל הנוגע לדמויות המצוירות שלו. היצורים הימיים שרק עוברים ברקע או קופצים לביקור בנאמבר "בתוך הים" נראים קצת יותר טוב, אבל סבסטיאן, סקאטל ופלאונדר מכוערים למדי, מוגבלים בהבעות הפנים בגלל היומרה לריאליזם ואיכשהו עדיין לא נראים כמו חיה אמיתית.
דיסני חטפו לאורך השנים כל ביקורת אפשרית על נבחרת הנסיכות שלהם, ובפרט על דמותה של אריאל שמוכרת את קולה כדי לזכות בנשיקתו של הנסיך. הבעייתיות ברורה, אבל זה מעט לא הוגן ובעיקר שטחי לתפוס את אריאל כ"מודל לחיקוי גרוע לילדות" ותו לא. קודם כל כי המסר אף פעם לא היה "תהיי יפה ותשתקי", אבל גם כי אריאל היא דמות שכולה אישיות ורגש, שנשארת אקטיבית גם ללא קול. הרימייק מנסה להתמודד עם הבעיה הזו בלי באמת לשנות את הסיפור עצמו - הוא מעבה את הסקרנות ויצר ההרפתקנות של אריאל וגם נותן יותר מקום לכאב ולקושי שלה כשהיא רק עולה מעל פני המים. גם יש לה שיר חדש ויפה שמושר בדיאלוג הפנימי שלה ויוצר דיסוננס כואב בין עולמה הפנימי הסוער למה שהיא מצליחה להראות כלפי חוץ.
כשידור חוזר מושקע של המקור, "בת הים הקטנה" הוא סרט ממש לא רע. רק אל תצפו ממנו לשום דבר מעבר לזה. אין כאן עומק חדש, פרשנות שונה על העלילה ועל דמות כלשהי, רק ביצוע מחודש בצבעים עזים ועם צילום נחמד (אל תיבהלו מהטריילרים החשוכים - זה סרט מואר וצבעוני מאוד). למרבה המזל, אם תרצו פרשנות חדשה לגמרי והרבה יותר מרחיקת לכת של הסיפור הזה, יש שתי גרסאות אנימציה אחרות שעשו את זה נהדר: "פוניו על הצוק ליד הים" של הייאו מיאזאקי הוא פרשנות סוריאליסטית, מוזרה ומתאימה לילדים לאותו סיפור, בעוד "לוקה" מבית דיסני מתרחק עוד יותר מהאגדה המקורית ומספר על נער ממשפחה של מפלצות ים שבורח מהבית אל עיירה אנושית קטנה באיטליה. תנו להם צ'אנס, וכנראה שלא תתחרטו.