בימים הנושנים של "הכתר", כשאליזבת' הייתה מלכה צעירה ויפה שנראתה כמו קלייר פוי, היא ופיליפ (בגילומו של מאט סמית') יצאו ביחד לסיור עולמי דחוס במדינות חבר העמים הבריטי. הלחץ המתיש גבה מבני הזוג מחיר: הם נקלעו לריב נורא, אפילו אלים, וכאשר הרימו את ראשם הם גילו שהם מתועדים על ידי צוות צילום. מעט אחרי כן יצאה אליזבת' אל הצוות כדי להצטלם בצורה רשמית יותר שאולי תשכנע אותם לא להשתמש במה שצולם בהיחבא. בלי שתבקש אפילו, הצלם הוציא את סרט הצילום המפליל והעניק לה אותו כמתנה.
התקשורת הבריטית עברה כברת דרך מאז הימים ההם, וכך גם "הכתר". עוד בתחילת יחסיהם של צ'ארלס (ג'וש אוקונור) ודיאנה (אמה קורין) בעונה הרביעית, הסדרה הדגישה כיצד צלמי הפפראצי מקיפים אותה, דוחקים אותה. רגע שהזכיר לנו את אחריתה הטראגית של הנסיכה כבר בהיכרות הראשונה שלנו איתה.
אולם "הכתר" של היום היא לא זו של פוי וסמית', וגם לא של אוקונור וקורין. עם השנים הסדרה התרחקה עוד ועוד ממה שהיה בה כל כך יפה ומרשים, מהחבל הדק שעליו הילכה, בין הערצה כלפי המלכה והמלוכה לבין ביקורת נוקבת על מגרעות האישיוּת של בני המשפחה, אלה שהופכים אותם לבשר ודם בדיוק כמו נתיניה. ואם בעבר עלילת פרק אחד של "הכתר" חלשה על פני שבועות וחודשים רבים, סיפרה סיפור אחד גדול באמצעות הרבה סיפורים קטנים, הפעם ארבעת הפרקים בחלקה הראשון של העונה השישית מתארים סיפור אחד בלבד שמתרחש לאורך חמישה שבועות.
בדיוק כמו הציבור הבריטי, גם פיטר מורגן, יוצר הסדרה, התמסר לדמות הבולטת ביותר שהניבה המשפחה המלכותית. כבר בעונה החמישית "הכתר" הייתה "המופע של הנסיכה דיאנה" יותר מאשר כל דבר אחר, והגיוני מאוד שמותה, ללא ספק האירוע הגדול ביותר בכל ימי מלכותה של אליזבת', יזכה לטיפול מעמיק ומפורט יותר ביחס לשאר האירועים.
פה ושם בפרקים החדשים יש רגעים חורקים. מדי פעם, למשל, מבליחות שורות דיאלוג נוקשות מדי, כאלה שנועדו לשקף אמירה גדולה יותר אבל בפועל משוות לדברים נופך תיאטרלי ומאובן. ה"רוחות" של דיאנה ודודי אל-פאיד - התגלמות דמויותיהם אחרי מותם לקרוביהם כדי לשקף את חשבונות הנפש של הנותרים מאחור - הן צעד אחד יותר מדי.
עם זאת, רוב הזמן הפרקים מתארים ביופי ובעדינות את ימיה האחרונים של דיאנה, ומצליחים לעניין ולרגש אפילו כשהם מתארים אירוע שתועד כל כך הרבה, ואפילו שרבים מהצופים צרכו את הדברים האלה בזמן אמת. גם הפעם, וביתר שאת, אליזבת' דביקי נפלאה בתפקיד דיאנה. מעבר לגילום המדויק של דמותה של הנסיכה כפי שהצטיירה בציבור, דביקי מעבירה אותה גם לרגעים המדומיינים בחדרים סגורים, מקרינה את אנושיותה מלאת הסתירות על רגעיה הנעלים והפגומים.
יעניין אתכן גם:
פתאום, בעונה השלישית של הסדרה, משהו מופלא קרה
כוכבי "חברים" מאט לבלאנק וקורטני קוקס נפרדים ממת'יו פרי: "געגוע כל יום"
"ילדה יקרה": הסדרה הזו הגיעה משום מקום וכבשה את נטפליקס. בצדק גמור
רוצים המלצה לסדרה טובה? הנה כל מה ששווה לראות בטלוויזיה החודש
סדרות מומלצות בנטפליקס: המדריך הגדול
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
השחקנית והסדרה עצמה משקפים היטב את הציר שעליו נעה דמותה, בין הזוהר הנוצץ שמקיף אותה, מבלה בבגד ים על יאכטות יוקרתיות ובתי נופש מנקרי עיניים, לבין אישה שבבסיסה נראית אבודה. מבודדת עוד ועוד עם כל פלאש מעוד מצלמה, מוקפת עד כדי קלאוסטרופוביה, עד שברור למה הדבר שהיא הכי רוצה הוא יותר זמן בשקט עם שני בניה. יש כימיה אמיתית בין דביקי לבין הילדים שמגלמים את וויליאם והארי (אד מקביי ולות'ר פורד), והרגעים המשותפים שלהם מרגשים ואפקטיביים.
לאחרים בקאסט הפעם יש פחות הזדמנויות לזרוח מאשר לדביקי, אך גם אימלדה סטונטון בתפקיד המלכה מצוינת כהרגלה, חליד עבדאללה נהדר בתפקיד דודי אל-פאיד, וסלים דאו הישראלי פנטסטי בתפקיד אביו השאפתן, ואז גם האָבֵל, מוחמד. בכלל, "הכתר" עושה חסד עם דודי ומתארת גם אותו כדמות מתוסבכת ונוגעת ללב, שגדלה בצל של אב דומיננטי הרבה יותר מדי.
העצב ניכר בארבעת פרקים האלה. אף שכל צופה יודע מהו גורלה הממשמש של דיאנה, העונה בכל זאת נפתחת עם רגע התאונה הנוראה - בצורה מאופקת - ואז חוזרת אחורה בזמן כדי לספר מה קרה בתווך. אנחנו רואים את מה שאנחנו יודעים שהוא הפעם האחרונה של כל דבר, טריוויאלי ככל שיהיה, בעוד הדמויות עצמן לא מעלות זאת על דעתן. השיחה המפויסת הסופית עם צ'ארלס כשהוא אוסף את וויליאם והארי, שיחת הטלפון עם ילדיה בלי שאף אחד מהם ידע שזו פרידה, ההכרה שהדבר שהיא הכי אוהבת הוא להיות עם הבנים שלה.
זה מרכיב שמציג את הצד שהסרט "המלכה" מ-2006, גם הוא פרי עטו של מורגן, לא עסק בו. דיאנה עצמה, משפחת אל-פאיד והתסבוכים שלה - טאץ' ראוי לקורבן נוסף של הטרגדיה שלא ממש נוטים לדבר עליו (והיה גם הנהג, שאפילו במקרה הנוכחי טרגדיית מותו לא ממש זוכה לאזכורים). אך "המלכה", עם התפקיד שהעניק להלן מירן את פרס האוסקר היחיד שלה עד כה, גם מדגיש את כל מה שחסר בעונה הזו של "הכתר".
הפרק הרביעי של העונה החדשה מתאר בדיוק את אותה תקופה שהסרט בבימויו של סטיבן פרירס עסק בה: ההתרחשות בשבוע שאחרי מותה של הנסיכה, התגובה של בית המלוכה גם לטרגדיה וגם לאבל והיגון הפומביים שסחפו את הממלכה ואת כל העולם. טוני בלייר, ראש הממשלה הטרי (בגילומו של מייקל שין בסרט), ניסה לשכנע את אליזבת' לעזוב את הטירה בסקוטלנד ולחזור ללונדון כדי להיות בקרב צאן מרעיתה, בזמן שהאומה כולה שיוועה לה.
בלייר היה סמל מהותי בשיקוף מקומה של דיאנה בממלכה ובעם הבריטי אחרי מותה, מה שהיה חלק מליבת הסרט, אך כאן הוא נעדר כמעט לגמרי. אפשר להבין מדוע מורגן לא רוצה לחזור שוב על אותו סיפור בדיוק, אבל מחייתו של ראש הממשלה מהעניין - מלבד הערת אגב - פשוט משונה. במקומו, צ'ארלס הוא הנציג הבלעדי שמתווך למלכה את רחשי הציבור, במה שנראה כמו ניסיון נוסף של "הכתר" לגאול את דמותו (שראשיתו בעצם הליהוק המחמיא מדי של דומיניק ווסט - שחקן מעולה אך פשוט לא מתאים לתפקיד הזה).
ומילא אם בלייר היה נוכח במקומות אחרים, אבל זמן המסך שלו בסדרה (בגילומו של ברטי קארוול) מועט להכעיס ביחס לחשיבותו ההיסטורית. ראש הממשלה הראשון מטעם מפלגת הלייבור זה 18 שנים, כזה שסימל עידן חדש בבריטניה וניצב כהבטחה לעתיד ורוד כנגד המאובנות והנוקשות של בית המלוכה. כל כך הרבה ראשי ממשלה עברו בלשכתה של המלכה לדורותיה ב"הכתר", אך אחד המעניינים והבולטים שבהם פשוט זוכה להתעלמות.
בכלל, הסדרה חדלה כמעט לגמרי לספק הקשר פוליטי ואקטואלי מחוץ למה שמתרחש בארמונות. בעידן כה מרתק, ההתעלמות מהפן הזה היא עוול שחוטא לרוחה של "הכתר" ולמוטיבים המרכזיים שלה - דעיכתה המתמדת של האימפריה הבריטית, הניסיון הבלתי פוסק לאזן בין המסורת שכל כך חשובה למוסד הזה לבין הזמנים המשתנים. ייתכן שחלקם עוד יזכה לטיפול בחלקה השני של העונה, אך כרגע היעדרם זועק. יתר על כן, במסגרת ההשלכות של מות דיאנה היה מעניין גם לעסוק בהכאה על חטא של התקשורת הבריטית, אך גם בזה הפרקים לא נוגעים.
המיקוד של החלק הראשון בעונה השישית עוזר לה להתעלות על קודמתה. לא הישג גדול בהתחשב בכך שהעונה החמישית הייתה הכי פחות טובה עד כה. יחד עם זאת, קשה למחול על הדברים שהסדרה בוחרת להשמיט. נדמה שיחסו של מורגן כלפי משפחת המלוכה התרכך מאוד עם השנים - לא רק אלה שחלפו מאז "המלכה" ועד היום, אלא מאז תחילתה של "הכתר" ב-2016 ועד עונתה האחרונה. מה שהיה אז מבט מרוחק ומפוכח מצדו על אירועי עבר נושנים, הפך בעונות האחרונות למין מכתב אהבה שזונח את מה שהפך את "הכתר" לנפלאה. חבל.
החלק הראשון בעונה השישית של "הכתר" זמין במלואו בנטפליקס. החלק השני, הכולל שישה פרקים, יגיע ב-14 בדצמבר.