שתי העונות הראשונות של "העלאה" ("Upload"), שעשתה את בכורתה ב-2020 באמזון פריים וידאו, נראו תמיד כמו חזון של משהו מאוד מתקבל על הדעת - כזה שממש נמצא מעבר לפינה. הרעיון של חיים אחרי המוות באמצעות שימור התודעה הדיגיטלית הוא כזה שכבר הוצג רבות בעבר ביצירות מדע בדיוני. עם זאת, הפן התאגידי החזירי שנוסף לו בסדרה הנהדרת, זה שהופך את התודעות הללו לרכושן של חברות ענק שבראשן עומדים מיליארדרים נטולי לב, מהדהד למציאות שלנו יותר ויותר ככל שנוקפות השנים.
בעונה השנייה, למשל, ביער נידח המאכלס מתנגדי טכנולוגיה, נתקלה נורה (אנדי אלו) בפרצוף שהיא מכירה היטב מעבודתה ב"לייקוויו" (Lakeview), גן העדן הדיגיטלי - זה של איש הבינה המלאכותית (אואן דניאלס, בנו של יוצר הסדרה גרג דניאלס ואחד מכותביה), שתפקידו לשרת את האורחים בכל הדברים היומיומיים. נורה נחרדה לגלות את היצור הדיגיטלי במרחב המציאותי, אך הוא הבהיר לה שהוא אדם אמיתי, השחקן שעליו מבוססת דמותו של ה-AI ב"לייקוויו". "קיבלתי 1,200 דולר בסך הכל כדי שישתמשו בפנים ובדמות שלי לנצח", סיפר לה והדגיש: "1,200 דולר".
אלה בדיוק הדברים ששביתת השחקנים שהסתיימה ממש לאחרונה עסקה בהם. לאורך החודשים שבהם נמשכה, לא מעט שחקנים וניצבים לא מוכרים חשפו בטוויטר כיצד נוצלו על ידי אולפנים, פניהם ודמויותיהם נסרקו לשימוש בלתי מוגבל והם קיבלו על כך סכום עלוב חד פעמי. סביר להניח שגרג דניאלס הוותיק (בין היתר יוצר "המשרד" האמריקאית ו"מחלקת גנים ונוף") וצוות הכותבים שלו הכירו כבר אז סיפורי ניצול מעין אלה, אבל הם הבודדים שהטמיעו אותם בסדרה שחזתה את העיסוק הנרחב בנושא. וקשה להאמין שזו תתברר כנבואתה היחידה של "העלאה".
מה שמצער הוא שדווקא כאשר המציאות מתחילה להדביק את הפער עם הבדיון, "העלאה" הציגה את עונתה המפוזרת והחלשה ביותר. יחסית לסדרה לבבית ומתוקה, היא תמיד הייתה שאפתנית מאוד במסרים הנוקבים שביקשה להעביר. זה איזון עדין שהצליחה לעמוד בו: להקסים אותנו בדמויות חמודות ובסיפור אהבה כובש, ובמקביל לגולל תעלומת רצח וקנונייה מסועפת לפגוע באוכלוסייה הכי פגיעה, העניים, ולנצל אותה.
גם בעונה השלישית, שהגיעה אל סיומה ביום שישי האחרון, ליהטטה "העלאה" בין המשעשע לקודר-בלי-להיות-קודר, אך קשה לא להרגיש שהיא רקדה על יותר מדי חתונות בניסיון להרחיב את העולם שמחוץ ל"לייקוויו". חלק מהעלילות נדמו חפוזות, בזמן שאחרות היו מיותרות ואף מייסרות לצפייה, משהו שלא חשבתי שאכתוב אי פעם על הסדרה הזו.
הפרק שבו ניית'ן (רובי אמל) ונורה התארחו אצל משפחה חקלאית שאילצה אותם להירתם לעבודה בשאיבת פרת ענק היה מטופש מכל היבט - גם מעצם הרעיון וגם כי למה לעזאזל שניית'ן ונורה יעשו את זה? הם אלה שעשו למשפחה הזו טובה כשהביאו להם את הכונן הקשיח עם התודעה הדיגיטלית של בנם, אחרי זה הם עוד צריכים לעבוד עבורם? זו אמנם נקודת שפל ספציפית, אבל היא משקפת את התעייה בסיפור של השניים בעונה הזו. לראשונה הם מאוחדים באמת, בשר ודם, וכמו שהמצב הזה פותח אצלם שלב שונה ומעט מהוסס, כך נראה שגם העלילה שלהם לא ממש סגורה על עצמה.
אך מה שהעונה השלישית המחישה הוא שגם כאשר "העלאה" אינה בשיאה, היא עדיין כיפית ומעוררת מחשבה. שימו לב, ספוילרים מכאן והלאה:
יעניין אתכן גם:
"ילדה יקרה": הסדרה הזו הגיעה משום מקום וכבשה את נטפליקס. בצדק גמור
"ואן פיס": הסדרה של נטפליקס נהדרת בעיקר כשהגיבור לא נמצא על המסך
הוליווד משקשקת: סרט ההופעה של טיילור סוויפט שובר שיאים - ומאיים לקבוע כללי משחק חדשים
רוצים המלצה לסדרה טובה? הנה כל מה ששווה לראות בטלוויזיה החודש
סדרות מומלצות בנטפליקס: המדריך הגדול
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
הפעם גילו הגיבורים שחברות ההעלאה השונות עושות יד אחת כדי להיפטר מאזרחים עניים ובכך להשפיע על תוצאות הבחירות, על מנת שיתאפשר להן להעביר חוק שבמסגרתו יוכלו להעסיק עובדים גם אחרי מותם. שוב, רעיון מבעית ובכל זאת כל כך מתקבל על הדעת בהתחשב באנשים שמנהלים את חברות הענק הנצלניות והדוחות האלה, כולל - וזה באמת מדהים - זו שהסדרה משודרת אצלה.
המרכיב המוצלח ביותר של הסדרה גם במקרה הזה הוא דמויות המשנה. עד כמה שניית'ן ונורה חביבים, חבריהם ממשיכים להאפיל עליהם, מה שנכון ביתר שאת לנוכח הדשדוש של צמד הגיבורים בעונה השלישית. איש הבינה המלאכותית, עם הפרצוף המגוחך שלו, היה אחראי לכמה המצחיקים והחכמים ביותר, כאלה שבוחנים את המנגנון של מה זה בכלל להיות אנושי. לוק התלותי (קווין ביגלי), שהלב שלו מספיק עצום כדי להיות מאוהב גם בניית'ן וגם באלישה (זיינב ג'ונסון), היה משעשע בתלות התמידית שלו וכובש בנאמנותו הגורפת. ומעל כולם, כמו בעבר, אינגריד, בגילומה הנפלא של אלגרה אדוארדס.
כבר שרתי לה שיר הלל בעונה השנייה, וגם הפעם אינגריד הייתה הדבר הכי טוב בסדרה. הכי מרגשת, הכי מצחיקה וזו שהכי מתפתחת ומעמיקה לאורך השנים. היא הייתה חלק מהעלילה הכי יפה של העונה: הגרסאות המשוכפלות של ניית'ן. במסגרת סיפור מורכב ומעניין במיוחד על אדם שפתאום דרכו מתפצלת לשניים והוא מתפצל איתה, לאינגריד ניתנה הזדמנות נוספת. הזדמנות לזכות בלבו של הגבר שהיא כל כך אוהבת וממשיכה שוב ושוב לאבד, לעשות את הדברים אחרת, להיות אמיתית וכנה. וזה עבד, וזה נפלא, וקשה לא להריע לה גם כשהיא מועדת ברוב אנושיות.
הטוויסט (הצפוי למדי) של סוף העונה שוב טורף עבורה את הקלפים. יהיה מצער אם אינגריד תאבד את ניית'ן פעם נוספת, ובה בעת גם מרתק לראות איך תתמודד במצב כזה. עונה רביעית עוד לא הוזמנה, אך מאחר שהיא מצליחה זה כנראה רק עניין של זמן, ואפשר להניח שגם בה אינגריד תהיה גולת הכותרת. נקווה שגם מסביבה הדברים יהיו הדוקים יותר.
כל שלוש העונות של "העלאה" זמינות באמזון פריים וידאו.