וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הסדרות הטובות של 2023 - חלק ב': עמק האושר, נפילת בית אשר, אור קטן

עודכן לאחרונה: 26.12.2023 / 23:38

מצעד הסדרות של וואלה! תרבות נמשך עם סדרת הפנטזיה שמעטים מדי מכירים, וחבל, הקומדיה האוסטרלית שהפכה ללהיט עולמי, קומדיית הפשע הנשכחת של נטפליקס, זו שעשויה למלא את החלל שמשאירה "יורשים" והאישה שהצילה את אנה פרנק. חלק שני

טריילר לסדרה "נפילת בית אשר"/נטפליקס

מדרגים: עידו ישעיהו, אילן קפרוב, אופיר ארצי, שירי ישועה, עמית סלונים, נדב מנוחין, בן בירון וזוהר אורבך.

דירוג סדרות 2023 של וואלה! תרבות: חלק ראשון | חלק שני | חלק שלישי | חלק רביעי | חלק חמישי

הסדרות הישראליות הטובות של השנה

הצביעו לסדרות השנה שלכם בסקר וואלה! תרבות

מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר

מה לראות החודש בטלוויזיה: כל הסדרות השוות שעולות בקרוב

מתוך הסדרה "אור קטן". דיסני פלוס,
נושאת את הסדרה על כתפיה. בל פאולי, "אור קטן"/דיסני פלוס

40. אור קטן

שם מקורי: A Small Light
גוף שידור: דיסני פלוס

גם כעבור כ-80 שנה, אנה פרנק היא עדיין סמל משמעותי של תקופת השואה. היומן שכתבה בעליית הגג ברגישות אינסופית הוא גם היום מהטקסטים המפעימים ביותר שנותרו לנו מן המאה ה-20. הסיפור הזה סופר שוב ושוב ושוב משלל זוויות, ו"אור קטן" בוחרת לה גיבורה אחרת מתוך המחבוא בעליית הגג - מיפ חיס, המזכירה הנמרצת ורבת התושייה של אוטו פרנק, שהיא ובן זוגה יאן, יחד עם עוד כמה עובדים נאמנים, סייעו להסתיר את בני המשפחה וכמה יהודים נוספים במסתור, והיו לחסידי אומות העולם. כשהייתה מרצה לצעירים על סיפורה, נהגה חיס לומר שגם מזכירה, עקרת בית או מתבגר יכולים, בדרכם, להדליק אור קטן בחדר חשוך.

למרות הנושא הגדול והדמויות המוכרות לכל, "אור קטן" היא בסופו של יום סדרה קטנה ואינטימית, אפילו בנאלית, שלא מתיימרת להגיד שום דבר שלא נאמר כבר על מה שנשפכו עליו אינספור מילים. ובכל זאת, היא מצליחה להקסים, בעיקר בזכות בל פאולי ("תוכנית הבוקר") בתפקיד הראשי, שנושאת למעשה את כל הסדרה על כתפיה. חיס של "אור קטן" היא גיבורה שמזכירה במחוות שלה גיבורות מילניאליות - מוזרה, מצחיקה, אימפולסיבית, אמיצה ואידיאליסטית, שמוצאת כוח להתנגד לחברה שהסתאבה והתמסרה לאידיאולוגיה נתעבת. ככלל, הגם שהיא דידקטית, לא מאוד מקורית ולא מספיק אמיצה - ביחס לסדרה על אחת התקופות הנוראיות בהיסטוריה יש בה לא מעט חיוכים וטוב לב.

(נדב מנוחין)

"אור קטן": ריאיון עם במאית וכוכבות הסדרה

עוד בוואלה!

הסדרות הטובות של 2023 חלק א': ריק ומורטי, המלכה שרלוט, פוקר פייס

לכתבה המלאה
דיאן מורגן, "השקפת עולם עם פילומינה קונק". Jonathan Browning,
קורעת מצחוק. דיאן מורגן, "השקפת עולם עם פילומינה קונק"/Jonathan Browning

39. השקפת עולם עם פילומינה קונק

שם מקורי: Cunk on Earth
גוף שידור: נטפליקס

יש סדרות שצריך לצלוח כמה פרקים של אקספוזיציה כדי להישאב לתוכן. סדרות שצריך להתאהב בדמויות לאורך זמן כמו ברומן רוסי עב כרס. ויש עדיין סדרות שצריך לא יותר מדקה, גג דקה וחצי, כדי לדעת אם הן בשבילך. המוקומנטרי שיצרו צ'ארלי ברוקר (יוצר "מראה שחורה") והקומיקאית דיאן מורגן (שמככבת בסדרה) עבור ה-BBC, הוא דוגמה ליצירה שניתן להבין את טיבה אחרי כמה דקות בודדות. אם לא צחקת מהריאיון הראשון של פילומינה קונק עם מומחה כלשהו, כנראה שזה לא יקרה גם בהמשך. אם נחרת מצחוק כבר מהשאלה הראשונה שלה, בסגנון "האם הפירמידות נבנו בצורה הזאת כדי למנוע מהומלסים לישון עליהן?", כנראה שמחכה לכם פצצת הצחוק הגדולה ביותר של השנה.

רבים הדביקו לתכנית תארים כמו "גאונית" או "פורצת דרך" אבל האמת היא שמדובר פשוט באסופת רגעים אידיוטיים, שמצחיקים בפני עצמם, ומודבקים יחד לכדי יצירה אחת וקורעת מצחוק שאפשר לצפות בכולה בתוך יום.

(עמית סלונים)

הסדרה "אגדת ווקס מכינה" (The Legend of Vox Machina), קריטיקל רול. אמזון פריים וידאו,
בנייה חכמה לאורך זמן. "אגדת ווקס מכינה"/אמזון פריים וידאו

38. אגדת ווקס מכינה

שם מקורי: The Legend of Vox Machina
גוף שידור: אמזון פריים וידאו

בתוך שלל הצלחות אנימציה מהשנים האחרונות, "אגדת ווקס מכינה" נותרה כמעדן ליודעי דבר - וחבל. היא החלה כסדרת רשת בכיכובם של כמה מהמדבבים האהובים ביותר בעולם משחקי הווידאו, ואחרי קמפיין מימון המונים נלהב, קיבלה את ההזדמנות באמזון פריים וידאו. ההנאה מ"אגדת ווקס מכינה" כנראה גדולה יותר אם תגיעו עם היכרות כלשהי בעולמות המבוכים ודרקונים, אבל היא ממש לא דרישת חובה. הסיפור והדמויות מוצלחים ונהדרים גם כסיפור הרפתקאות בפני עצמו, שהחלק הטוב ביותר בו הפרטים שמרכיבים את חבורת הגיבורים הבלתי שגרתית הזאת.

אחרי עונה ראשונה מהנה, ניכרים ב"אגדת ווקס מכינה" עומקים של בנייה חכמה לאורך זמן. העונה השנייה שלה מרחיבה מאוד את ההיכרות שלנו עם הגיבורים שלה ועם עברם, תוך שהיא משליכה אותם להרפתקה חדשה, אפלה ומורכבת הרבה יותר מזו של העונה הראשונה. על פניו הסדרה הומוריסטית וקלילה עם כתיבה חדה ושנונה ודיבובים נהדרים, אבל היא לא חוששת לנדוד גם למחוזות כבדים יותר, לאתגר ולסכן את גיבוריה, לגרום להם להשתנות ולגדול לנגד עינינו. סביר מאוד להניח שאם הייתה נוחתת באכסניה אחרת, "אגדת ווקס מכינה" הייתה מוכרת הרבה יותר. ודווקא זו הסיבה ששווה מאוד להתמכר אליה, היא לא זקוקה ליח"צ. היא מעולה בזכות עצמה.

(אילן קפרוב)

הרייט דייר, פטריק ברמאל, הסדרה "קולין מהנהלת חשבונות". יח"צ,
כובשת ומרעננת. "קולין מהנהלת חשבונות"/יח"צ

37. קולין מהנהלת חשבונות

שם מקורי: Colin from Accounts
גוף שידור: Foxtel (בישראל ביס)

הקומדיה הרומנטית הכובשת והמרעננת הזו יצאה מאוסטרליה והפכה ללהיט עולמי גדול במהלך השנה, ובצדק גמור. הסיפור המופרך מתחיל כשאשלי, סטודנטית לרפואה, הולכת ברחוב ומחליפה מבטים עם פטריק, בעל מבשלת בירה טרנדית אבל לא מאוד רווחית. ברגע של ספונטניות היא מסיחה את דעתו של פטריק כשהוא נוהג, וגורמת לו לפגוע בכלב עם המכונית שלו. עכשיו לשני הזרים הגמורים האלה יש כלב פצוע במשותף, ולמרות רצונם הם צריכים להחליט איך הם משתלבים זו בחיי זה ומטפלים בכלב הזה.

את הסדרה יצרו הזוג הנשוי הרייט דייר ופטריק ברמאל (שמוכר בין השאר מסדרות כמו "גליץ'" ו"אהבה מלידה" המצליחה), שגם מככבים בה. אולי זה מסביר חלק גדול ממה שעובד בסדרה הזאת. נראה שהם כתבו סדרה לעצמם, שעובדת על ההומור המשותף שלהם ועל הכימיה שקיימת ביניהם באופן טבעי. גם דמויות המשנה תורמות לא מעט. בפרט אמה הנוראית של הגיבורה (שמפרנסת גם רגעים דרמטיים מוצלחים), ובעיקר הווטרינרית איווט, שהיא גם אקסית של פטריק וגונבת בקביעות את ההצגה (הודות לשחקנית אנני מיינרד, שגם גילמה את אשתו של ברומל בסדרה קודמת ששיחקו בה יחדיו).

גם במקרה הזה (ע"ע "אבא בהפרעה" במקום 44), שמונה פרקים הם פשוט מעט מדי. עד שהתחלנו להרגיש בנוח, לחבב את דמויות המשנה ולהיות מושקעים בגורל הזוגיות (שלא לדבר על גורלו של הכלב החמוד), פתאום מגיעים הסוף. טוב שצפויה עונה שנייה.

לביקורת המלאה על "קולין מהנהלת חשבונות"

שרה לנקשייר, "עמק האושר" עונה 3. Matt Squire/Lookout Point/BBC,
מדהימה בכל מה שהיא עושה. שרה לנקשייר, "עמק האושר"/Matt Squire/Lookout Point/BBC

36. עמק האושר

שם מקורי: Happy Valley
גוף שידור: BBC (בישראל ביס)
במצעד 2016: מקום 36

כאשר העונה השנייה של "עמק האושר" הסתיימה אי אז ב-2016, גיבורת הסדרה קת'רין קייווד הביטה בריאן, נכדה הקטן שהיא עצמה מגדלת בהיעדר הוריו, ותהתה אם ייתכן שירש את מאפייניו של אביו, טומי לי רויס, אנס סדרתי ורוצח סוציופת שאך זה הצליחה ללכוד ולהכניס לכלא. זה היה סוף שדרש המשך, ונדרשו שבע שנים תמימות עד שהגיע כזה. התוצאה אינה מושלמת. העונה הראשונה הייתה ונותרה הטובה ביותר של הסדרה, ואחריה כל אחת הייתה קצת פחות מוצלחת. עם זאת, "עמק האושר" עם מגרעות עדיין עולה על רוב הטלוויזיה שמסביב. רק נסו לחשוב על סדרת המתח הבריטית האחרונה שהותירה בכם חותם אמיתי - יש כל כך הרבה מהן ורובן כה בינוניות.

אפשר להגיד בלב שלם שההמתנה לעונה שלישית של "עמק האושר" השתלמה, ולמעשה פרק הזמן שחלף רק שירת את הסדרה. התהייה במוחה של קת'רין נעשית מוחשית ומסוכנת יותר כאשר הילד הופך לנער וזהותו הבוגרת מתגבשת, על אחת כמה וכמה כשמתברר לה שהוא היה בקשר מכתבים עם אביו מאחורי גבה כל השנים האלה. עצם המראה של אותו שחקן צעיר שמגלם את ריאן - אפילו שהוא רחוק מלהיות מבריק בתפקידו - יוצק בו כוח המגלם בו את השנים החולפות ואת העתיד השברירי.

ומה שבאמת שווה הכל הוא צמד השחקנים הראשיים: שרה לנקשייר מדהימה בכל דבר שהיא עושה, ובידיה קת'רין קייווד היא אחת הנשים המהממות והמרשימות על המסך. ג'יימס נורטון מופלא בתפקיד טומי, שמצד אחד הוא כל כך בזוי ושפל ונורא, ומצד שני מפגין תועפות של רגש בכל הקשור לבנו.

אבי לי, "הצד האפל של פלורידה" ("Florida Man"). נטפליקס,
מקסימה ושובת לב. אבי לי, "הצד האפל של פלורידה"/נטפליקס

35. הצד האפל של פלורידה

שם מקורי: Florida Man
גוף שידור: נטפליקס

בשנה שבה הגיע עיבוד רשמי ליצירה של אלמור לנארד, ההמשך הסתמי-מאוד של "צדק פרטי" ("Justified"), דווקא הסדרה הזו עשתה לנארד בלי שבאמת תתבסס על כתביו. אל תתנו לשם העברי הטיפשי שלה להשלות אתכם - אין ממש אפלה בקומדיית הפשע הזו. מדובר במעשיית פשע שטופת שמש וחמודה מאוד שעלילתה עוקבת אחר מייק ולנטיין, שוטר שהודח מתפקידו ושקע בחובות וכעת עובד אצל מאפיונר צעיר ולא מאוד יוצלח. כאשר זוגתו של האחרון נמלטת ממנו אל פלורידה, מייק מופקד על המשימה המפוקפקת לצאת אל העיר שבה גדל בפלורידה, למצוא את הבחורה ולהשיבה. אלא שבתוך כך הוא נשאב לניסיון פרוע ומסוכן למצוא אוצר.

חלק ניכר מעלילות ספריו של אלמור לנארד אכן התרחשו בפלורידה, והוא ללא ספק היווה השראה לסדרה החדשה. כמו ספריו, "פלורידה מן" שנונה, קלילה ופיקחית, ומאוכלסת בדמויות שובות לב גם כשהן מהצד המנוול של המתרס. אדגר רמירז מוצלח בתפקיד הראשי בסדרה, אנת'וני לפלייה מצוין בתפקיד אביו, אבל ההפתעה האמיתית היא הדוגמנית לשעבר אבי לי. היא בקושי הותירה חותם בתפקידה בסדרה "ארץ לאבקראפט", שם היא נראתה לא יותר מאשר ברבי שתפקידה מסתכם בלהופיע ולהיראות אניגמטית, אבל במקרה הזה היא מקסימה ושובת לב.

קייט סיגל, סאוריאן ספקוטה בסדרה "נפילת בית אשר" (The Fall of the House of Usher). Ricardo Hubbs/Netflix,
מפעפעת לתוך הנשמה. "נפילת בית אשר"/Ricardo Hubbs/Netflix

34. נפילת בית אשר

שם מקורי: The Fall of the House of Usher
גוף שידור: נטפליקס

מאסטר האימה מייק פלנגן חזר בסדרה האחרונה שלו בנטפליקס (מכאן והלאה נמצא אותו באמזון פריים וידאו) לנוסחה המנצחת של "מי מתגורר בבית היל" ו"מי מתגורר באחוזת בליי", ובשל כך היא יכולה להיחשב גם לפרק האחרון בטרילוגיה. מדובר, כפי שניתן להסיק מהשם, בהישענות על סיפורו הקצר של אדגר אלן פו. אלא שהמחווה אינה מסתכמת ביצירה אחת של פו: היא שיר הלל לסיפוריו ושיריו של סנדק האימה האמריקני. לכל אורך הסדרה שוזר פלנגן מוטיבים ואזכורים בולטים מפואמות שונות של פה, בראשן "העורב" ו"אנבל לי".

התוצאה מהפנטת ומרגשת. מדובר ביצירה מתוחכמת, מחלחלת ומפעפעת לתוך הנשמה. כן, יש קלישאות אימה כמו חתולים שקופצים מארונות ועוד שאר טכניקות של הבהלות זולות, יש גם מסר צדקני, פשוט כי פלנגן לא יכול בלי, אך זה אינו העיקר. לזכותו ייאמר שהוא לא מכור לבהלות פתע, אלא משתמש בהן במקרה הזה בתבונה ומוהל אותן היטב עם דיאלוגים מחכימים, חלקם מקפיאים.

"נפילת בית אשר" שואבת אנרגיות באופן חיובי, לשם שינוי בימים הללו. היא סוחטת, מעוררת מחשבה, מחלחלת ובעיקר עושה מה שסדרה בת שמונה פרקים צריכה לעשות - כיף שיעביר את הזמן. תמיד טוב שיהיה בנמצא מוצר ראוי לצפייה. בתקופה הזאת זה אפילו הכרחי.

לביקורת המלאה על "נפילת בית אשר"

ההיסטוריה המטורפת של העולם, חלק 2. Tyler Golden/Hulu,
ההנאה פשוט נשפכת מהמסך. "ההיסטוריה המטורפת של העולם: חלק 2"/Tyler Golden/Hulu

33. ההיסטוריה המטורפת של העולם: חלק 2

שם מקורי: History of the World, Part II
גוף שידור: הולו (בישראל בדיסני פלוס)

42 שנה אחרי הסרט הפרודי של מל ברוקס, אוסף מפואר של קומיקאים - ובראשם ניק קרול, וונדה סייקס ואייק ברינהולץ - החזיר עטרה ליושנה בברכתו ובהשתתפותו של ברוקס עצמו, כבר בן 97. המטרה: לקחת את ההיסטוריה המאוד רצינית של העולם, לחבר אותה עם הז'אנרים המאוד רציניים של הקולנוע והטלוויזיה האמריקניים, ולהפוך את הכול לבדיחה אחת גדולה. מישו עד לנין וסטאלין, ממרקו פולו עד מלחמת האזרחים של ארצות הברית, ומגלילאו ועד הסכמי אוסלו (!), עם הרבה בדיחות בוטות ופרות קדושות שנשחטות בצד הדרך.

נכון, היא לא אחידה ברמתה, ההומור שלה בדרך כלל מטופש להפליא והרבה רעיונות הולכים לאיבוד בדרך מחדר הכותבים אל המסך, אבל בכל יש משהו מהנה באופן חריג בסדרה הזאת. מעבר למחווה לאחד המאסטרים הגדולים מכולם של הז'אנר הפארודי, ולנס שבעצם כתיבת פרק מחודש לסרט פולחן ותיק ונשכח, יש ל"ההיסטוריה המטורפת של העולם, חלק 2" מאפיין נוסף חשוב במיוחד: גם אם לא כל בדיחה בה מצחיקה (רחוק מזה), אין בה פריים שלא ניכרת בו ההנאה של כל המעורבים, מהכותבים והשחקנים ועד מעצבי התפאורה והתלבושות. לכן, פשוט קשה להפסיק לחייך למול הפרקים הקצרים שלה, שנגמרים ממש מהר מדי.

(נדב מנוחין)

מייקל שין, דיוויד טננט, "בשורות טובות" עונה 2. אמזון פריים וידאו,
לא פחות כיפית. "בשורות טובות"/אמזון פריים וידאו

32. בשורות טובות

שם מקורי: Good Omens
גוף שידור: אמזון פריים וידאו
במצעד 2019: מקום 18

בעוד העונה הראשונה של הלהיט הייתה מבוססת על ספר הפולחן של ניל גיימן וטרי פראצ'ט המנוח, העונה השנייה של "בשורות טובות" נאלצה להיכתב יש מאין על ידי גיימן. פער האיכות בין שתי העונות ניכר, כמו גם תחושת הנחיצות של העונה הנוכחית, אבל זה לא הופך אותה לפחות כיפית. גיימן, אחד ממספרי הסיפורים הגדולים של ימינו, הבין שהעלילה פחות חשובה, ובמקומה נתן למעריצים בדיוק את מה שהם חיכו לו כל השנים - את ההתפתחות האישית של שני הגיבורים הראשיים - המלאך אזירפאל והשד קרולי.

דייוויד טננט ומייקל שין שחזרו לתפקיד שלהם מ-2019, בתצוגת משחק שנעה בין המרשימה למוגזמת, מאפשרים לעצמם קצת יותר להשתחרר מהנאמנות לדמויות הספרותיות. אם בעבר אנשי דת הקימו עצומות בגלל הבחירה להציג את אלוהים כאישה בסדרה, הטוויסטים בעלילת העונה השנייה עשויים לעורר את זעמם של אנשים קנאים הרבה יותר: מעריצי ספרי פנטזיה. איזה כיף שתהיה עונה שלישית שתחתום את כל הסיפור.

(עמית סלונים)

משפחת ג'מסטון עונה 2. HBO,
טרללת גדולה וסוחפת. "משפחת ג'מסטון"/HBO

31. משפחת ג'מסטון

שם מקורי: The Righteous Gemstones
גוף שידור: HBO (בישראל ביס, הוט וסלקום טיוי)
במצעד 2019: מקום 34

"יורשים" אולי איננה, אבל אם יחסרו לכם קרבות בין אחים שנולדו עם כפית זהב בפה על הירושה של אב דומיננטי שהקים אימפריה, "משפחת ג'מסטון" עדיין איתנו. ההבדל בין שתי הסדרות של HBO אמנם גדול. מעבר לז'אנרים השונים (דרמה - מצחיקה ככל שתהיה - לעומת קומדיית פשע ברקע כנסיית-על ברצועת התנ"ך, הלועגת למטיפים דתיים עשירים כקורח על חייהם המופרזים), "משפחת ג'מסטון" פשוט מלאה בלב ונשמה. מופרעת ככל שתהיה, והיא בהחלט מופרעת, הודות למגע ידו של דני מקברייד, היוצר והכוכב - היא אוהבת את הדמויות שלה.

בעונה השלישית זה ניכר היטב. איליי (ג'ון גודמן הגדול) פרש והילדים לא הצליחו לשמור על שלמות הקהילה, ובקושי על השלמות שלהם עצמם, ובמקביל, המשפחה כולה הייתה צריכה להתמודד עם אירועי עבר ששבו לרדוף אותם: גם דוד חדור-נקם (סטיב זאן הגיע להתארח) שהקים מיליציה אלימה, וגם עוקץ באג אלפיים שאיליי ואיימי-לי המנוחה ביצעו בשעתו על קהילתם. לאלה תוסיפו את משחק הטלוויזיה המטומטם שהמציא את בייבי בילי (וולטון גוגינס האדיר), קרע ביחסים - ואז עליית מדרגה - בין קלווין לקיף (אדם דיויין וטוני קבאלרו גונב ההצגה) וחוסר נאמנות מצד ג'ודי (אידי פטרסון) כלפי בעלה בי ג'יי (טים בולץ), וקיבלתם עונה מצחיקה, חכמה ומלאה ברגעי WTF נהדרים. טרללת גדולה וסוחפת ש"משפחת ג'מסטון" מאזנת בתבונה באמצעות אותם לב ונשמה, אנושיות השומרת את רגליה של הסדרה על הקרקע ועוזרת לנו להריע לגיבוריה למרות הכל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    9
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully