טקס האוסקר ה-96 התקיים הלילה בלוס אנג'לס. כצפוי, "אופנהיימר" התגלה כמנצח הגדול של הטקס, עם לא פחות משבעה אוסקרים - כולל בקטגוריית הסרט, הבמאי (כריסטופר נולאן), השחקן הראשי (קיליאן מרפי) ושחקן המשנה (רוברט דאוני ג'וניור), וגם הצילום, העריכה והמוזיקה המקורית.
זה היה האוסקר הראשון בקריירה של מרפי, שהקדיש את הפסלון ל"עושי השלום ברחבי העולם"; של דאוני ג'וניור; וגם של נולאן - שקיבל את הפרס מידיו של סטיבן ספילברג, במעין העברת שרביט בין הבמאים ההוליוודיים המובילים בדורם.
בפרס השחקנית, זכתה אמה סטון מ"מסכנים שכאלה", ובגיל 35 בלבד נכנסה למועדון המצומצם של שחקניות שזכו באוסקר לשחקנית הראשית פעמיים - היא כבר זכתה בו על "לה לה לנד". "מסכנים שכאלה" זכה בשלושה פרסים נוספים - עיצוב תלבושות, עיצוב הפקה ואיפור.
סרט השואה "אזור העניין" זכה בפרס הסרט הבינלאומי - זה סרט בריטי דובר גרמנית - וגם בפרס הסאונד. "ברבי" הסתפק בפרס קטגוריית השיר על "What Was I Made For" של בילי אייליש ואחיה פיניאס. זה האוסקר השני בחיים הצעירים שלהם, אחרי שכבר זכו על שיר הנושא של "לא זמן למות" לפני שנתיים. הפרס הראשון בטקס היה לשחקנית המשנה הטובה ביותר. כצפוי, זכתה בו דאווין ג'וי רנדולף על "נשארים לחג".
קישר בין השואה למתרחש בעזה - נאום הזכייה באוסקר שמעורר סערה
האקדמיה בהלם: הכוכב שהגיש את פרס האוסקר בעירום מלא
כבר בתחילת הטקס, נחלה ישראל אכזבה מרה. "מכתב לחזיר", סרטה של טל קנטור שהיה מועמד בקטגוריית סרט האנימציה הקצר, הפסיד את הפרס ל"War is Over" שהפיק שון לנון על פי המוזיקה של הוריו, ג'ון לנון ויוקו אונו.
לנון ג'וניור הקדיש את הפרס לאימו לכבוד יום הולדתה ה-91 שחל בחודש הקודם ולכבוד יום האם שחל היום, והקהל הצטרף אליו בקריאות "יום האם שמח". אגב, זה האוסקר השני של משפחת לנון אחרי שג'ון זכה בו, יחד עם כל הביטלס, על המוזיקה של "Let It Be" ב-1971.
הבמאי הבריטי-יהודי ג'ונתן גלייזר זכה בפרס הסרט הבינלאומי על "אזור העניין", העוסק במפקד מחנה ההשמדה אושוויץ רודולוף הס, ובמשפחתו. הוא היחיד שהתייחס בנאומו למלחמה בעזה, בנאום שטען כי ישראל משתמשת בשואה כדי להצדיק את הכיבוש, וכי גם קורבנות השבעה באוקטובר הם קורבנות שלו.
הנאום היה מעורפל למדי, וגלייזר גם השתנק במהלכו. "כל הבחירות שלנו בסרט נועדו לשקף את ההווה ולעמת אותנו איתו. לא להגיד מה הם עשו אז, אלא לשאול מה אנחנו עושים עכשיו", אמר על הסרט, המתרחש במהלך מלחמת העולם השנייה. "הסרט שלנו מראה לאיזה שפל הדה-הומניזציה יכולה להוביל אותנו. אנחנו עומדים כאן כאנשים המסרבים לכך שישתמשו ביהדות שלהם ובשואה לשם כיבוש שפגע בכל כך הרבה אנשים חפים מפשע, בין אם זה הקורבנות של השבעה באוקטובר או המתקפה המתמשכת על עזה".
בהמשך, גלייזר התייחס בנאומו לאחת הדמויות בסרט, שכולו מבוסס על דמויות שהיו במציאות - ילדה נוצרית בשם אלכסנדרה, שניסתה לעזור לאסירים היהודים במחנה ואף השאירה להם אוכל. "איך נתנגד לדה-הומניזציה הזו? אלכסנדרה בחרה להתנגד ואני מקדיש את הסרט לזכרה ולזכר ההתנגדות שלה". למרות האמביוולנטית המסוימת בנאום, התגובות ברשת קראו אותו בצורה אחת - כנאום פרו-פלסטיני.
בהמשך לכך, בילי אייליש ואחיה פיניאס קיבלו את הפרס לשיר הטוב ביותר על "What Was I Made For" ועלו על הבמה עם הסיכות הקוראות להפסקת אש, אך לא דיברו על הנושא בנאום הזכייה.
"אנטומיה של נפילה" הצרפתי זכה בפרס התסריט המקורי, ו"מעשייה אמריקאית" בפרס התסריט המעובד.
בקטגוריית סרט האנימציה הארוך, "הילד והאנפה" של אולפני ג'יבלי ניצח והעניק למאסטר הייאו מיאזאקי את האוסקר השני שלו, אחרי שכבר זכה על "המסע המופלא". הבמאי היפני ואנשי צוותו לא היו נוכחים בטקס, ומגישי הפרס אניה טיילור-ג'וי וכריס המסוורת' קיבלו את הפסלון בשמו.
פרס נוסף ליפן: "גודזילה מינוס אחת" הפך לסרט הלא-אמריקאי הראשון שזוכה בפרס האפקטים, שבדרך כלל הולך לשוברי קופות הוליוודיים עם תקציב ענק, ועשה זאת עם תקציב משוער של כעשרה מיליון דולר בלבד. "20 יום במריופול" האוקראיני זכה בפרס לסרט הדוקו הטוב ביותר.
המנחה ג'ימי קימל הוציא את הטקס לדרך במונולוג עתיר פאנצ'ים. הוא התייחס בין השאר להדרה של במאית "ברבי" גרטה גרוויג מקטגוריית הבימוי ואמר לכוכב הסרט ריאן גוסלינג "אתה כל כך לוהט, בוא נצא לקמפינג ביחד ולא נגלה לנשים שלנו", פנה לבמאי "אופנהיימר" כריסטופר נולאן ולכוכב הסרט רוברט דאוני ג'וניור וסיפר בדיחות על פורנו ועל איברי מין, התלוצץ עם בראדלי קופר על כך שהוא תמיד בא עם אימא שלו לטקס ועם רוברט דה-נירו על הגיל הצעיר של בנות הזוג שלו.
הרגע הוויראלי ביותר של הטקס היה כשהשחקן ג'ון סינה הגיש את פרס עיצוב התלבושות כשהוא עירום לחלוטין, מלבד המעטפה עם הזוכה שהסתירה את מבושיו. גם ריאן גוסלינג חרך את הבמה ואת הרשת עם הביצוע שלו ל"I'm Just Ken" מתוך "ברבי".
בסיום הערב, נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ טרח להקדיש פוסט ארוך כדי לתקוף את מנחה הטקס, קימל, מצידו, הקריא את הביקורת שלו על הבמה ולעג לו: "אתה עדיין ער? זה לא אחרי השעות שלך בכלא?".
לפני האוסקר, וכרגיל לאחרונה בעולם, מפגינים פרו-פלסטינים לבושים בכאפיות הפגינו בסמוך לזירת הטקס ואף חסמו את התנועה בשדרות סנסט בסמוך לאולם. הם עשו זאת בריקודים, בשירים ובזעקות "Free Palestine" ו"הפסקת אש עכשיו". המפגינים נתקלו בכוחות מתוגברים של משטרת לוס אנג'לס, אך לפי דיווחים, שיבושי התנועה היו כה חמורים עד שכמה מן הנוכחים באירוע נאלצו לצאת מן המכוניות שלהם ולצעוד ברגל.
אחת המפגינות, במאית לא מוכרת בשם לורה דלהאור, אמרה לניו יורק טיימס "שובר את לבי לדעת שמשתמשים בכסף של משלמי המיסים כדי לממן רצח אזרחים חפים מפשע".
על השטיח האדום עצמו, שמות מוכרים בהרבה התבטאו לגבי עצירת המלחמה, בהם בילי אייליש ואחיה פיניאס שענדו את הסיכה האדומה המזוהה עם הקריאות להפסקת אש עוד לפני שעלו איתן על הבמה לנאום הזכייה. רמי יוסף, המככב ב"מסכנים שכאלה", ענד את הסיכה ואמר בריאיון לתקשורת האמריקאית - "המסר הוא 'בוא נפסיק להרוג ילדים'. אנחנו בעד צדק לעם הפלסטיני. חייבת להיות הפסקת אש. אין דרך אחרת". גם מרק רופלאו, המככב בצידו בסרט, ענד את הסיכה.
רשימת הזוכים המלאה
הסרט הטוב ביותר: "אופנהיימר"
הבמאי: כריסטופר נולאן ("אופנהיימר")
השחקן הראשי: קיליאן מרפי ("אופנהיימר")
שחקן המשנה: רוברט דאוני ג'וניור ("אופנהיימר")
השחקנית הראשית: אמה סטון ("מסכנים שכאלה")
שחקנית המשנה: דאווין ג'וי רנדולף ("נשארים לחג")
הסרט הבינלאומי: "אזור העניין" (בריטניה)
הסאונד: "אזור העניין"
התסריט המקורי: "אנטומיה של נפילה"
התסריט המעובד: "מעשייה אמריקאית"
הצילום: "אופנהיימר"
העריכה: "אופנהיימר"
המוזיקה המקורית: "אופנהיימר"
השיר המקורי: "What Was I Made For" ("ברבי")
עיצוב ההפקה: "מסכנים שכאלה"
עיצוב התלבושות: "מסכנים שכאלה"
האיפור ועיצוב השיער: "מסכנים שכאלה"
האפקטים: "גודזילה מינוס אחת"
סרט האנימציה הארוך: "הילד והאנפה"
סרט הדוקו הארוך: "20 יום במריופול"
סרט האנימציה הקצר: "War is Over"
הסרט העלילתי הקצר: "הסיפור המופלא של הנרי שוגר"
סרט הדוקו הקצר: "The Last Repair Shop"
והנה מה שחשבנו על הזוכים הבולטים בטקס
"אופנהיימר": למה ליהקו אירי לגלם יהודי חתיך?
"מסכנים שכאלה": מגיעים לאמה סטון חמישים אוסקרים
"נשארים לחג": הסרט הזה הוא קלאסיקה מיידית
"מעשייה אמריקאית": סרט אמריקאי שרלוונטי מאוד לישראל
"אנטומיה של נפילה": סרט שהוא התעלות רגשית וקולנועית
"אזור העניין": "סרט השואה הכי טוב מאז 'רשימת שינדלר'" מתגלה כפשטני ומקומם
"20 ימים במריופול": כך נראית קריסת האנושות, דקה אחר דקה. וזה קשה מאוד לצפייה
טקס האוסקר שודר בשידור ישיר ב-yes וב-+STING, הטקס הערוך והמתורגם ישודר ביום שלישי בשעה 21:00 ב-yes MOVIES DRAMA.