השיר של שלמה ארצי הציל את עדינה משה בשבי חמאס. ארצי שמע זאת ובכה

ב-500 הימים האחרונים, מאז 7 באוקטובר 2023 ולאורך חודשים ארוכים ועצובים של מלחמה ואבל קולקטיבי, החברה הישראלית שאבה עוצמות גם מהכוחות התרפויטים של המוזיקה. מוזיקאים הופיעו בהתנדבות ללא הרף בפני מפוני העוטף, חיילים, פצועים וגם בהלוויות; שירים רבים נכתבו בתגובה למצב; וגם בתחום ההופעות הורגש ביקוש גובר למוזיקה נוסטלגית, מנחמת ומחבקת. כמו שבעצם תמיד ידענו: גם בשעות החשוכות של הלילה, ואולי דווקא בהן, לשירים יש את הכוח לעזור.

ובעוד החברה הישראלית ההמומה ניסתה לאסוף את השברים אחרי הטבח ולאורך תקופת המלחמה, גם באפלת השבי נאחזו החטופים בשירים וצלילים אהובים, בין אם בלב, בין אם בקול, כדי לגייס נחמה ועידוד, כוחות ואמונה, או אפילו הסחת דעת מהמציאות הבלתי נסבלת. במלאת 500 ימים לפרוץ המלחמה, שוחחתי עם כמה פדויי שבי, שסיפרו על השירים שסייעו להם לעבור את התקופה הקשה בחייהם.

עדינה משה נחטפה ב-7 באוקטובר על ידי מחבלי חמאס מביתה בקיבוץ ניר עוז, שרצחו את בן זוגה סעיד, ושוחררה בעסקה הראשונה.

"בזמן השבי בעזה, עלו לי בראש שירים של אריק איינשטיין ושלמה ארצי", היא אומרת לוואלה תרבות. "אריק היה אהוב לבי ושלמה היה אהוב לבו של בעלי (סעיד משה, שנרצח ב-7 באוקטובר - ש"ב) ותמיד היו ויכוחים בינינו מי מהם יותר נכון. אני אוהבת את כל השירים של אריק איינשטיין, השירים שלו מדברים את הסיפור. בשבי בעזה נזכרתי בשיר 'איסלנד' של שלמה ארצי, שסעיד היה שר לי אותו תמיד: 'אני בא חשוף באור/ מחבק אותך חיבוק שלא נגמר/ ולוחש: אלמלא היית כאן, אין לי שום מחר'. זה היה המוטו שלו בחיים שלי. אני אומרת עכשיו דבר נורא רגשי. האמירה הזאת, 'אלמלא היית כאן, אין לי שום מחר', היא התהפכה. אני פה - אבל הוא לא כאן. אבל אני רואה את זה אותו דבר. יש בזה עצב שמשולבת בו נחמה. זה לא עניין שהשיר נתן נחמה. זו השירה עצמה שנתנה נחמה. כדי לצאת מתוך הבועה הזאת, שרתי שיר".

שלמה ארצי התרגש מאוד מדבריה של עדינה משה, ואמר לוואלה תרבות: "עדינה יקרה. קראתי ובכיתי... אין לי מספיק מילים מול ההרגשה המיוחדת שאת מתארת. אלמלא את ונשים כמוך, גם לי אין שום מחר. את השראה ענקית עבורי, ומול סעיד שאהב את שיריי אני מוריד ראש בהכנעה וכאב לזיכרו, ומתאבל. עדינה, תזכרי שאני איתך ברגע הזה. ואני בטוח שגם אריק. וביום ה-500 למלחמה הנוראית, אני נזכר בשורה המקדימה מאיסלנד: 'הנה שוב מתחיל הבוקר, שנינו שוב פוקחים עיניים'. שורת עידוד ונחמה... ואחר כך 'אני בא חשוף באור', זה ההמשך ששר לך סעיד האהוב. וקולו נשמע למרחקים. תודה עדינה יקרה על השיתוף המרגש".

אוהד ורז בן עמי נחטפו בקיבוץ בארי. רז שוחררה בעסקה הראשונה, ואוהד שב החודש מהשבי בעזה אחרי 491 ימים.

אלה בן עמי, בתם של השניים, סיפרה לוואלה תרבות: "אבא שר בשבי המון את 'שיר למעלות' ("אשא עיניי אל ההרים, מאין יבוא עזרי"), חזר עליו כל הזמן. אמא שרה את 'שקיעות אדומות' של עדן חסון, זה היה שיר שגלי טרשצ'נסקי (הנערה שנחטפה מקיבוץ בארי ושוחררה בעסקה הראשונה - ש"ב) אהבה והייתה שרה להם".

עדן חסון אמר בתגובה לוואלה תרבות: "רגעים כאלה מזכירים לי למה אני עושה מוזיקה. זה מרגש, ממלא ומשמח אותי. הן גיבורות ואני שמח שהייתי נקודה קטנה של אור בתוך החושך שהן היו. הלוואי שיראו אור כל החיים!".

דניאל אלוני נחטפה לרצועת עזה ב-7 באוקטובר עם בתה אמיליה ושישה קרובי משפחה נוספים. היא שוחררה בעסקה הראשונה לאחר 49 ימים בשבי חמאס. שניים מקרוביה, האחים דוד ואריאל קוניו, עדיין בשבי.

"השיר שליווה אותי לאורך ימות השבי, אם בראש ואם בקול חלוש, מידי פעם, היה השיר 'אייכה' של שולי רנד", הא אומרת לוואלה תרבות. "בתוך הממ"ד בניר עוז, כשיורים עלינו ומעלים אותנו באש, לא הפסקתי להתפלל את תפילת 'שמע ישראל'. במנהרות התפללתי כל יום ביחד עם הבת שלי, לאו דווקא תפילה דתית, זו היתה תפילה שנשרוד, שלא נתייאש, ביקשתי שלום וביטחון לנו ולכל החטופים, ביקשתי רחמים, התפללתי שכל הילדים ייצאו מזה בשלום, גם אם אנחנו, המבוגרים, לא נשרוד. השיר הזה ליווה אותי בכל מיני תקופות אפלות בחיי, ובעיקר בתקופה הזו שהיתה המאתגרת בחיי".

אלוני מצטטת קטעים מהשיר: "כאן יהודי שעל חוט השערה הוא תלוי/ נלחם בעצבות בייאוש המכרסם כתולעת/ השמחה נסתלקה ממני וגם הדעת (...) אבל אני מוסיף בחושך לחתור", ומוסיפה: "זה תרתי משמע, חושך אמיתי בו ישבנו והחושך בנפש. ביקשתי ממנו, מאלוהים, שיהיה איתנו, שישמור עלינו, שייתן לנו לעמוד בגבורה במבחן הזה שהציב לנו, בלי להבין אפילו למה. אף פעם לא שאלתי למה אנחנו, למה הבנות שלנו היו צריכות לעבור את כל הזוועות שהן עברו. הודיתי לו כשיצאנו מהגיהנום ואומרת תודה כל בוקר מאז, כשהשמש מאירה אותי ואת דרכי".

שולי רנד אמר בתגובה לוואלה תרבות: "זה מאוד משמח לשמוע, ששיר שעבר דרכך, עזר ופעל לטובת מישהו בעולם, ובמיוחד בסיטואציה הבלתי אפשרית שדניאל היקרה הייתה בה. מתפלל לשובם של כל אחינו ואחיותינו".

התצפיתנית לירי אלבג, שנחטפה ממוצב נחל עוז ב-7 באוקטובר, ושוחררה לפני קצת יותר משלושה שבועות לאחר 477 ימים בשבי החמאס, סיפרה לוואלה תרבות שהיו שני שירים ישראליים שעודדו וחיזקו אותה בשבי, ושהיא הרבתה לשיר אותם לכל אורך התקופה בגיהנום שבו הייתה: השיר "שקיעות אדומות" שעדן חסון שר ויצר עם דולב רם, פן חזות ויעקב למאי, והשיר "קחי את הפחדים" שבניה ברבי יצר ושר. כפי שפורסם לראשונה אתמול בוואלה תרבות, לאחר שחרורה משבי חמאס, אלבג קעקעה על רגלה הימנית שורה ממילות השיר של ברבי: "תראי בסוף כל לילה החושך נעלם".

"בשבי עזר לי השיר 'קחי את הפחדים' של בניה ברבי. אחרי השבי, קעקעתי משפט מהשיר את המשפט 'תראי בסוף כל לילה החושך נעלם'. גם השיר 'שקיעות אדומות' של עדן חסון עזר לי לעבור את תקופת השבי. שרתי את השירים האלה והתעודדתי מהם לכל אורך תקופת השבי", סיפרה אלבג לוואלה תרבות.

הצעד של אלבג נגע ללבו של בניה ברבי. "אין דבר מרגש מזה" אמר ברבי לוואלה תרבות. "זכות ענקית בשבילי שהיצירה והמוזיקה שלי הצליחו לתת ולו במעט כוח לגיבורים האלו, וללירי אלבג בפרט, שהיא גיבורה אמיתית. כמה כוח יש למוזיקה, כמה ריפוי תעצומות ויכולת להחזיק חיים. אסור לנו לעצור עד שכולם יחזרו אלינו הביתה וכמה שיותר מהר. אנחנו נמשיך בעשייה ובתפילה עד שכולם ישובו לחיק משפחותיהם".

עמית שני נחטף בשבת השחורה בעודו בן 16 מביתו בקיבוץ בארי, ושוחרר משבי חמאס בעסקה בנובמבר 2023.

הוא סיפר לוואלה תרבות כי בעודו בשבי שאב כוח מהשיר "דעת" של וייב איש. "השיר העלה את מצב הרוח שלי והכניס תחושה טובה", הוא אומר. "התעודדתי במיוחד מהמילים: 'אם משהו לא בא זה לא סתם/ כנראה הוא גם ככה, לא היה שם בשבילי'. זה שיר שגורם להעריך פשוט ולהגיד תודה, על מה שיש עכשיו - ועל מה שיהיה בעתיד".

אור שושנה, הפועל בשם וייב איש, אמר בתגובה: "עמית היקר, קודם כל שמחה גדולה שחזרת למשפחה שלך ואלינו בחתיכה אחת, ומאחל לך חזרה בריאה ומוצלחת לחיים ולשגרה שלך. תודה שהזכרת לי מה הכוח של מוסיקה , ושתדע שכמו שהשיר שלי עזר לך בתקופה הזאת תהיה בטוח שלשמוע מילים כמו שלך זה מה שעוזר לי להמשיך ליצור בתקופה הזאת. אוהב אותך ומאחל לך את כל הטוב שבעולם".

יפה אדר, שנחטפה מביתה בקיבוץ ניר עוז ב-7 באוקטובר, הוחזקה 49 ימים בשבי חמאס וחזרה הביתה במסגרת עסקת חילופי השבויים הראשונה. בשבי, היא שאבה כוחות בעזרת זימזום משיריו של זמר הטנור האיטלקי האהוב עליה, אנדראה בוצ'לי.

"לא היה לי לא רדיו, לא טלוויזיה, לא כלום. כדי להעביר את הלילות, עשיתי לעצמי חיים שכאלה. עברתי בראש על החיים שלי. עברתי את החיים שלי", סיפרה אדר בריאיון לאילנה דיין ב"עובדה" בקשת 12. עשיתי מצעד פזמונים. אני נורא אוהבת את בוצ'לי. כל בוקר זמזמזתי לי את הבוצ'לי ואמרתי אלוהים, אולי זה יהיה לי יום טוב? אולי זה היום הטוב? אבל זה לא קרה".

כלתה של אדר פנתה אל המפיק גדי אורון, שהביא את בוצ'לי בעבר לישראל, כדי שיעביר את הסיפור לזמר הטנור באמצעות מנהליו. בוצ'לי העביר לאדר מכתב נרחב שבו הביע את התרגשותו מהסיפור, את הערכתו אליה, אמר שהיא נותנת לו השראה והזמין אותה להופעה שלו.

"יפה אדר היקרה", כתב בוצ'לי, "הלוואי שהייתי יכול לתת לך חיבוק. אני רוצה להודות לך על כמה שריגשת אותי, כששמעתי את הסיפור שלך, על איך כשהיית בשבי הייתה לי את הזכות שהקשבת למוזיקה שלי. אני לא מאמין שהייתי חלק מההתמודדות שלך. לעולם לא הייתי חושב או מאמין שהקול שלי, המתנה הגדולה שקיבלתי מהשמיים, יכול להיות יום אחד כל כך משמעותי למישהו. אני מקווה שיום אחד אפגוש אותך ואוכל לשיר רק לך, כל מה שתבחרי. בתקווה להצליח למחוק אפילו קצת, אם זה אפשרי, את הזיכרון הכואב שאני אפילו לא יכול לדמיין. מעריץ את האומץ שלך מכל הלב. זו השראה לכולם. שולח הערצה וחיבה".