שימו לב, הכתבה שלפניכם מלאה בספוילרים לפרק השישי בעונה השנייה של "ניתוק" ("Severance"). מומלץ לא לקרוא אם עדיין לא צפיתם בפרק, שזמין החל מבוקר יום שישי באפל טי-וי פלוס.
יש לכם מחשבות ותיאוריות משלכם? מוזמנים לשתף בתגובות או בדיון על הפרק בקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר.
"ניתוק" 2.01 | "ניתוק" 2.02 | "ניתוק" 2.03 | "ניתוק" 2.04 | "ניתוק" 2.05
מה צריך לזכור לפני הצפייה בעונה השנייה של "ניתוק"?
מה לראות החודש בטלוויזיה: כל הסדרות השוות שעולות בקרוב
ארוחת הערב של אירווינג עם בני הזוג ברט ופילדס (איזה מין שם זה?) הייתה מרתקת. לא זאת בלבד שהדיאלוגים בה כתובים בצורה מופתית, הומים מניואנסים של רגשות מהוסים מכל סוג - מרמור, תביעת חזקה, היקסמות - אלא שהיא שיקפה בה על רגל אחת את כל מה ש"ניתוק" עושה. במהלך ביקור אחד שלושה רבדים מתמוססים זה לתוך זה.
1. נשמות שבורות
רובד אחד מספק דיון פילוסופי על עצם הזהויות של אדם כשהוא מנותק לשני חלקים שונים. ברט ופילדס (ג'ון נובל במשחק מדהים שמתעלה אפילו על שני הקליברים שלצדו) מספרים לאירווינג על הדרשה של הכומר בכנסייה שלהם - הוא אמר שכל חלק בזהותו של אדם מנותק הוא נשמה בפני עצמה.
נדמה שנקודת המוצא הזו משקפת את זו של הסדרה עצמה, ובפרק הזה בפרט היא ניכרת כל הזמן: גם המנותקים שנוכחים בארוחה עצמה, גם הלנה והלי, גם דילן שבפנים ודילן שבחוץ. למרות שמדובר באותו אדם בכל אחד מהמקרים, הגרסאות החיצוניות והפנימיות של כולם נבדלות זו מזו בתכלית מפני שהן חוות את החיים בצורה שונה לאין שיעור, וכל אחת מהן היא דמות בפני עצמה.
אם כך, מה כל זה אומר על מארק, שהחלקים השונים שלו מתחברים כעת? האם בהכרח נשמה אחת שלו תיעלם לטובת האחרת? ומה המשמעות עבור שאר חבריו ככל שהסדרה תתקדם? הרי סביר להניח שברבות הימים כולם יחזרו רק לגרסאותיהם החיצוניות, כמו אירווינג וברט, או לחלופין יעברו את תהליך ההטמעה ויתקיימו עם כל זכרונותיהם. משהו בהכרח יאבד.
2. לבבות מפוצלים
הרובד השני שמבצבץ בארוחת הערב, הוא המורכבות הבלתי אפשרית של רגשות אנושיים המתפתחים באגפים השונים של כל אחת מהזהויות. כלומר, סיפורי האהבה. הפן הכי עדין ויפה של הסדרה, וזה שמקיים אותה גם ברגעיה המאתגרים. בפרק הזה, יותר מאי פעם, ניכר עד כמה המשיכה בין שני אנשים מתעלה על הפיצול במוחותיהם. אם זה קיים בגרסתם התחתית זה קיים גם בגרסתם העליונה.
ככל שינסו להצניע אותה, ועד כמה שהיא לא ריאלית, בין אירווינג וברט מתקיימת כימיה רומנטית אפילו שם בארוחה, לנגד עיניה של צלע שלישית. ובקומת המנותקים, כמה מקסים לראות את דילן הפנימי עם אשתו גרטשן, כה תמים ופעור עיניים (ופה, תמיד פעור פה), וכמה מרתק לראות את החוויה מבעד לעיניה.
האדם שיושב מולה הוא אותו אדם, אבל גרטשן עצמה חווה אותו בדרכים שונות מן הקצה אל הקצה. היא מתארת את בעלה שבחוץ כמישהו שלא מצליח למצוא את עצמו, והצצות אל חיי הנישואין שלהם מספקים תמונה של שגרה עייפה - עד כדי כך שהפגישה עם הפנימי מוסתרת על ידה כאילו הייתה בגידה. במרתף של בניין "לומון", לעומת זאת, רוחש הקסם של פגישות ראשונות והתאהבות, טוהר הזיכרון של משהו שטרם הוכתם.
מארק ממוצב בפרק הזה כמושא כמיהה גם מצד הלי וגם מצד הלנה. בקומת המנותקים הוא שוכב לראשונה עם הלי, ובעולם שבחוץ המנהלת של "לומון", זו ששכבה מיוזמתה עם גרסתו הפנימית, פוגשת בו במסעדה וניגשת אליו. המניעים שלה מעורפלים וללא ספק נגועים בזדון. גם למארק זה ברור, עכשיו כשהוא יודע שהיא והתאגיד שהיא עומדת בראשו חטפו את אשתו וביימו את מותה.
אף על פי כן, ברור שעבור הלנה קיים גם משהו מעבר לזה. וכך, למרות כל הצללים האפלים שבתווך, השניים מפלרטטים. היא אומרת לו שהוא צריך לפגוש מתישהו את אבא שלה. "את כבר רוצה להביא אותי הביתה לאבא'לה?" הוא שואל. "אני חושבת שהגיע הזמן סוף סוף", היא עונה, ומוסיפה משפט שברור שהוא אמת בוהקת - או שמא עכורה - בתוך משחק התפקידים הזה: "אתה תהיה הראשון".
הקסם מתנפץ כשהלנה מזכירה את אובדן אשתו ואת נסיבות מותה המזויף, ואף טועה בשמה. מארק יוצא מהמקום כשדעתו נחושה לזרז את תהליך ההטמעה כפי שהציעה רגאבי. מה שמביא אותנו אל הרובד השלישי של ארוחת הערב בבית ברט ופילדס: מלאכת המחשבת של גילויים והסתרות, המסתורין שמושך את הסדרה קדימה.
3. מה מסתיר ברט גודמן?
ברמזים קטנים חושפים בפנינו ברט ופילדס את אישיותו החיצונית של הראשון. יש לפחות ארבעה כאלה שמושכים את תשומת הלב ומציירים תמונה מורכבת של מושא אהבתו של אירווינג:
א. ברט היה איש רע?
"נשגב מבינתי מה הפנימי שלך מצא בחסר התרבות הזה", אומר פילדס לאירווינג על בעלו. "בצעירותי הייתי, מה שנקרא, מנוול", מעיד ברט גודמן על עצמו בצורה שמאירה באירוניה את שם משפחתו. על פי מה שבני הזוג מספרים, הסיבה שברט עבר את הליך הניתוק היה כדי לאפשר לו לזכך את נשמתו, מעין התחלה חדשה. הפרט הזה מעיד אף הוא על משהו חשוב: גם אם ברט איש רע, הוא בכל זאת מבקש גאולה.
ב. אבל גם עכשיו הוא משקר
כמאמר חז"ל, "נכנס יין יצא סוד". חרצובות לשונו של פילדס משתחררות ככל שהערב מתקדם, ובשל כך אנחנו מגלים שברט עובד ב"לומון" לפחות 20 שנה, למרות שהמשרד המנותק הראשון נפתח רק לפני 12 שנה, ככל שאירווינג יודע (וסביר להניח שהוא יודע היטב, מאחר שהוא חוקר את החברה).
יתר על כן, פילדס מוסיף שהוא זוכר היטב את השיחה מפני שהיא נעשתה עם השותף של ברט מ"לומון". כידוע לנו, פנימיים לא יודעים מיהם עמיתיהם לעבודה. על כן אפשר לשער שברט עבד ב"לומון" שמונה שנים כעובד מן המניין לפני שעבר את תהליך הניתוק. השאלה הגדולה היא: באיזה תפקיד?
ג. בהתחשב בשם הפרק, קשה להאמין שזה משהו טוב
שם הפרק הוא "אטילה", כשם החיבה של ברט ופילדס זה לזה. הוא צמח מהכינוי "hon", כלומר "honey", אלא שזה כינוי מפוקפק. מארק סקאוט, לשעבר מרצה להיסטוריה, בוודאי היה יכול לספר שאטילה ההוני היה כובש שבדברי הימים נתפס כהתגלמות של רוע ואכזריות. העובדה שהוא נתן לפרק את שמו היא אולי העדות הכי גדולה לאופיו האמיתי של ברט (ואולי גם של פילדס).
ד. האם זה מקרי שמר דראמונד פורץ לביתו של אירווינג בדיוק אז?
אם החשדות האלה אינם מספיקים, הפריצה של מר דראמונד לביתו של אירווינג בדיוק בשעה שהלה סועד בבית עמיתו, מעוררת שאלות גדולות. כמובן, יכול להיות שדראמונד עקב אחרי אירווינג וראה שהוא יוצא, או שמישהו מטעמו עוקב אחריו באותם רגעים (כשם שסביר להניח שקרה ממש באותם רגעים עם הלנה ומארק). אבל אתם זוכרים מי בוודאות עקב אחרי אירווינג יותר מפעם אחת, ואף עשה זאת בזמן שאירב היה עסוק בדיווח רגיש וחשאי? ברט גודמן.
כשאירווינג התעמת עם ברט בפרק הקודם, האחרון אמר שהסיבה לכך היא האירוע שבמסגרתו אירב דפק בפראות על דלתו. אבל זה מוזר. במקום לארוב בתוך רכב עם פנסים כבויים, ברט יכול היה פשוט לגשת לאירווינג ולדבר איתו. בפרט בהתחשב בדבר הבא שאמר לו, שבן זוגו מזמין אותו לארוחת ערב.
אלה רמזים עבים מאוד בנוגע לאופיו ואישיותו של ברט, אבל אנחנו גם יודעים בוודאות שהוא מנסה להיות אדם טוב. אנחנו גם יודעים בוודאות שלבו אכן נוהה אחר אירווינג (כמה מקסים היה כשניסה להבין בסוף הערב אם אירווינג רוצה להיפגש שוב איתו ספציפית או גם עם פילדס). כך שבדומה להלנה עם מארק, מתחוללים בקרבו במאבקים. כאשר רגע לפני שאירווינג יוצא, ברט מתנצל בשם בן זוגו ומציין שוב שפילדס התבלבל בספירת השנים - האם זה ניסיון גמלוני לטשטש עקבות או שמא רמיזה לאירווינג שבכל זאת יש דברים בגו?
אם ברט אכן נמנה עם האנשים הרעים, החיבור בינו לבין אירווינג משקף בו משהו מורכב ומרתק אפילו יותר. ה"פנימיים" שלהם התאהבו זה בזה, בשעה שה"חיצוניים" נמצאים משני צדי המתרס, גם אם לא ידעו על זה עד כה (ואחד מהם עדיין לא יודע).
4. מהו "התודעה השלמה" שברט מתייחס אליה?
במהלך הארוחה מספר ברט כיצד בדרכו לעבודה, פעילים של "התודעה השלמה" השפריצו עליו צבע שאמור לייצג דם. את קולקטיב התודעה השלמה (The Whole Mind Collective) פגשנו כבר בפרק השני של הסדרה. מארק יצא לדייט עם אלכסה כדי לנסות להתגבר על אשתו, אבל היה נסער מדי ושתה יותר מדי. כאשר השניים יצאו מהמסעדה וראו צעירים שמוחים נגד "לומון" והליך הניתוק, מארק התעמת איתם.
חברי הקולקטיב מאמינים שההליך פוגע באוטונומיה של העובדים, ש"לומון" מנסה לכפות את ההליך על עובדים ואף על ילדים, ומשווה אותו לשעבוד מודרני. הפעילים מחלקים עלונים ומשתמשים בסיסמאות כמו "סיימו את הכליאה ההמונית עכשיו!" כדי להעלות מודעות לנושא. עכשיו מתברר שהם גם לא בוחלים בוונדליזם.
5. האם האזכור של "התודעה השלמה" דווקא עכשיו, אחרי כל הזמן הזה, אמור לרמוז לנו משהו?
או במילים אחרות: האם יש משמעות לעובדה שברט מאזכר אותם דווקא באוזני אירווינג? אולי כדי לבחון את התגובה שלו למשמע השם?
אנחנו - ועכשיו גם מר דראמונד - יודעים שאירווינג חוקר את ענייני "לומון" באופן אקטיבי, ואף מדווח על פעולותיו בקביעות מהטלפון הציבורי. ההיגיון אמר שהוא עושה זאת מטעם התארגנות רצינית יותר, כמו זו של רגאבי, אבל הרעיון הזה נעשה פחות ופחות ודאי. רגאבי ספונה בביתו של מארק, כך שאולי היא מוגבלת ביכולת שלה לתזמר פעולות בלי שמארק עצמו יהיה חשוף אליהן, ולו במידת מה. האם אירב פועל מטעם "התודעה השלמה"?
6. מה מר דראמונד מוצא בחפציו של אירווינג?
לא נראה שיש כאן משהו שלא ראינו בעצמנו בפרק האחרון של העונה הראשונה, כשאירווינג הפנימי התעורר בביתו של החיצוני. כמוהו, דראמונד מוצא בפרק הנוכחי את הקופסה הנעולה שבתוכה מסמכים שונים, בהם מפה של העיירה ובה סימונים של מנותקים שונים שאיתר, כולל ברט גודמן. הדבר שדראמונד מתמקד בו יותר מכול הוא רשימה של אנשים מנותקים מסודרת אלפאביתית, לחלקם מצורפות הערות על המועד שבו נותקו וכן תוספות בכתב יד. אירווינג עצמו מופיע ברשימה, וגם שניים בשם דילן ג' - ג'ורג' וגריפין. הראשון הוא מיודענו, מאחר שהשני בן 58.
מה שחשוב באמת בסצנה הזו הוא העובדה שעכשיו "לומון" יודעים שאירווינג חוקר אותם. סביר להניח שהם חשדו במשהו לא כשר, מאחר שמלכתחילה התמקדו בו, אבל עכשיו סימן המטרה עליו רק גדל.
פרק חדש של "ניתוק" עולה מדי יום שישי לפנות בוקר באפל טי-וי פלוס.