שימו לב, הכתבה שלפניכם מלאה בספוילרים לפרק הרביעי בעונה השנייה של "ניתוק" ("Severance"). מומלץ לא לקרוא אם עדיין לא צפיתם בפרק, שזמין החל מבוקר יום שישי באפל טי-וי פלוס.
יש לכם מחשבות ותיאוריות משלכם? מוזמנים לשתף בתגובות או בדיון על הפרק בקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר.
"ניתוק" 2.01 | "ניתוק" 2.02 | "ניתוק" 2.03
"ניתוק" חוזרת סוף סוף עם עונה שנייה: מה צריך לזכור לפני הצפייה?
מה לראות החודש בטלוויזיה: כל הסדרות השוות שעולות בקרוב
1. האם היו רמזים לכך שהלי היא בעצם הלנה?
כבר מאז הפרק הראשון בעונה השנייה של "ניתוק" חשדו רבים מהצופים שמי שנכנסה לקומת המנותקים היא לא הלי אלא הלנה. הסברות נעו לכאן ולכאן בכל פרק מאז. רבים סברו שההתנהגות של הלי (נמשיך לקרוא לה כך לשם ההבחנה) מעידה שזו אכן גרסתה הפנימית של בוסית "לומון". אחרים השתכנעו שהלנה תפסה את מקומה.
אלה הרמזים מהפרק הראשון לכך שזו אכן הייתה הלנה במסווה:
א. ההתנהגות של הלי הייתה שונה מהרגע הראשון
בפרק פתיחת העונה, מיד כשהלי יצאה מהמעלית, מארק אסף אותה לזרועותיו. התגובה שלה לכך הייתה הפתעה, ונדרשו שנייה או שתיים לפני שחיבקה אותו בחזרה. בהתחשב בכך שבפגישתם הקודמת, שהייתה 40 דקות לפני כן (הזמן שעבר מאז שיצאו למשימה שלהם ועד שחזרו אל קומת המנותקים), הלי ממש יצאה מהמעלית לפני לכתה כדי לנשק אותו, ההתאבנות שלה בשובה נראתה חריגה.
ב. היא שיקרה לגבי מה שחוותה כשהתחזתה לגרסתה החיצונית
כאשר כל החברים שיתפו מה עבר עליהם בחוץ, הלי בחרה להמציא שקר על גנן שעבד מחוץ לדירתה, מה שהעלה מיד את חשדותיו של אירווינג ובדיעבד הוביל לחשיפתה של הלנה בפרק הנוכחי.
ג. היא זו שהבחינה שאמצעי המעקב אינם
במה שנראה כמו ניסיון להרדים את עמיתיה, הלי הייתה הראשונה לשים לב שמצלמת המעקב במחלקה שלהם נפקדת. מאוחר יותר, כששוחחו בשקט בחדר המנוחה המשופר, הלי מיד הזכירה לאחרים את ההצהרה של מילצ'יק שאין בחדר אמצעי ציתות.
ד. היא התקשתה למצוא את מתג המחשב
יחסית למישהי שכל חייה הקצרים סבבו סביב העבודה הזו מול מחשב, הפרק הראשון בעונה הציג בפנינו מספר שניות מסגירות במיוחד: ידה של הלי נשלחת אל מתג ההדלקה של המחשב, אבל מגששת כדי למצוא אותו. הלי האמיתית אמורה לדעת בדיוק היכן המיקום שלו.
למרות זאת, היו מספיק סיבות טובות להאמין שאכן מדובר בהלי האמיתית ולא בהלנה. את השקר שסיפרה לחבריה על מה שקרה לה בחוץ ניתן לתלות במבוכה שלה. היא זה עתה גילתה שהיא צאצאית לשושלת איגן, זו שאחראית על הסבל שלהם.
בהמשך, בפרק השלישי, הלי הביעה מה שנראה כמו דאגה כנה כלפי אירווינג (לתמיהתו, מה שגם עשוי היה להיות רמז לזהותה האמיתית). היא יצאה עם מארק לחקור את היעלמותה של מיס קייסי, ונדמה היה שבאמת אכפת לה. בדרך לשם היה בין השניים רגע של פלרטוט נבוך במסדרון, עם הנשיקה שמרחפת מעליהם, והיה רושם שלמרות נסיונותיה לתמוך בו, מנקרת בה קנאה קטנה על עצם העובדה שהוא מחפש את אשתו. מארק אף זיהה את המבט ושאל אם היא בטוחה שזה בסדר מבחינתה.
אבל הוא, כמו רבים מהצופים, נפל בפח. מתברר שהלנה שחקנית טובה לא פחות מבריט לאוור, שמגלמת אותה על שתי גרסותיה. מלכתחילה היה היגיון רב בכך שהלנה תיכנס לקומת המנותקים ולא הלי. הפנימית שלה מרדה בה ובלומון על כל שעל, החל מאיום לקטום את אצבעות ידה, דרך ניסיון התאבדות במעלית וכלה כמובן באירועי סוף העונה הראשונה, שבה תפסה את מקומה של החיצונית. לא היה סביר שהלנה תאפשר לה שוב לחזור אל קן הצרעות שעלולות לעקוץ אותה פעם נוספת.
2. מה זה "חסימת גלאזגו", המונח שמילצ'יק משתמש בו?
"תסיר את 'חסימת גלאזגו' עכשיו", הורה מילצ'יק המבועת במכשיר הקשר, וכך הלנה חזרה להיות הלי. מדובר מן הסתם בחסימה שמאפשרת לאדם שעבר הליך ניתוק, לעבור בנקודות המעבר בלי שיהפוך מחיצוני לפנימי (או להפך, מה שיותר מלחיץ ומעורר תהיות).
"גלאזגו" היה אחד המצבים על מסך המחשב בחדר האבטחה של קומת המנותקים. ראינו את זה בחטף כאשר דילן חיפש את מצב "תוכנית שעות נוספות" (Overtime Contingency). ההשערה הרווחת הייתה שיש קשר כלשהו למדד גלאזגו, שמעריך את רמת ההכרה של אדם (בעקבות פציעות ראש, ניתוחים וכיו"ב).
ברשימה שראינו אז על המסך היו גם "דג זהב" (אולי משהו שקשור לזיכרון לטווח קצר?), "העברת סניף" (מחיקת זיכרון של עובד לטובת העברת תפקיד? זה עשוי להסביר איך אירווינג מכיר את המעלית לקומת הבדיקות), "דף חלק" (שנשמע כמו איפוס), "כוורת" (אולי אפשרות להפעיל את כולם לטובת אותה מטרה? נשמע כמו בניית צבא), "פיל" (חיה שמפורסמת בזיכרון הארוך שלה). והיו גם "הקפאת תמונה", "שיר ערש" ו"בית פתוח".
3. מה העניין עם הסיפור שמילצ'יק מספר לחבורה?
מילצ'יק מספר לעובדי המחלקה שהם נמצאים במקום שאליו קיר איגן, מייסד חברת "לומון" והכת שצמחה ממנה, והתאום שלו, דיטר איגן, יצאו ביחד. דמותו של דיטר מעולם לא הוזכרה בעבר (השם הופיע באקראי בפרק השני של העונה על שלט חוצות: "האח של דיטר לייב, אין מינימום" - מה שנראה כפרסומת להופעה של להקה בבר) ועל פניה לא נחשבה לחלק מהקאנון של "לומון". עד כדי כך שאפילו אירווינג, שהיה חסיד אדוק, מעולם לא שמע עליו.
כל הקשקוש שמילצ'יק מספר הוא חלק ממוטיב שהעונה הזו כבר הפגינה לפני כן: כפילים. בדקות הראשונות שלה עמד איש מסתורי דמוי מארק מאחורי מארק האמיתי, בפרק השלישי דילן התראיין לעבודה מול מראיין שמזכיר אותו מאוד, והפתיח מלא בהשתקפויות שכאלה. גם הפעם, במהלך שיטוטם ביער הקפוא, החבורה ראתה כפיל של כל אחד מהם שמורה להם את הדרך (מלבד זה של אירווינג, אבל גם הוא הבליח בהמשך עם היתר). התברר גם שלמייסד החברה כולה היה תאום שגילם בו את כל הרע שקיר סולד ממנו.
זו מעשיית מוסר שבסופו של דבר היא מעין גרסה של "לומון" למאבק בין היצר הטוב ליצר הרע. בסדרה שביסודה רעיון שתי הגרסאות השונות של אותו אדם - וביתר שאת בפרק כמו זה שבו מתגלה כי דמות אחת התחזתה כל הזמן הזה לאחרת - הניסיון של קיר איגן לפסוק שיש חציצה מובהקת בין הטוב והרע, ושהרע בהכרח יקבל את עונשו, היא עוד מרכיב ברעיון הזה. מרכיב נאיבי ומגוחך, יש לציין.
ואולי יש בכך גם נבואה: בסופו של דבר, מכל הדמויות הכפולות של הסדרה תישאר רק אחת. בין אם מפני שיעשו הטמעה מחדש, כשם שעשה מארק, ובין אם מפני שיעזבו את משרתם המנותקת, ובכך הלכה למעשה גם יהרגו את בן דמותם. זה בדיוק מה שקרה עכשיו עם אירווינג.
4. מה המשמעות של אירועי הפרק להמשך?
מדובר בנקודת מפנה בעונה. מה יקרה עכשיו עם הלי, אחרי שנחשפה? האם הלנה תאפשר לה לרדת לקומת המנותקים כי זו הדרישה של מארק? סביר להניח שכן. מעבר לכך, מדובר בנקודת מפנה גם לסדרה כולה: אירווינג כבר איננו פנימי. מעניין יהיה לראות מה יעשו עם דמותו. בהתחשב בכך שאנחנו יודעים שהוא חוקר את ענייני "לומון" - מיומנות שבוודאי תרמה להסקת המסקנות שלו גם כפנימי בכל הנוגע להלי - הוא מאבד עכשיו גישה חשובה לגוב האריות.
זו העת להודות שלמעט הדקות האחרונות של הפרק, די סבלתי ממנו. למעשה, זה כנראה הפרק הכי פחות אהוב עליי בסדרה עד כה. מסוג אלה שבהם "ניתוק" מתאהבת יותר מדי באקסצנטריות של עצמה.
הפרק השליך פנימה עוד ועוד מוזרויות: שידת טלוויזיה ווידאו שמפציעה פתאום על הצוק הסמוך בלי שאיש מהם הבחין בזה קורה. גופה מרקיבה של כלב ים שהם נתקלים בה בדרכם. הכפילים המגוחכים האלה שעומדים להם באופק בלי מעיל בקור המקפיא ומצביעים בזרועותיהם (חלקם עם אפקטים לא מרשימים שניכר כי צולמו באולפן) וכהנה וכהנה.
אבל זה יותר מזה. הפרק דורש מאיתנו להשעות את ההיגיון יותר מדי פעמים. מצופה מאיתנו לקבל את העובדה שמארק מפקיד את גופו בידי ה"פנימי" שלו לפרק זמן חריג, דווקא מיד אחרי שעבר תהליך הטמעה מחדש, כשאנחנו יודעים שעליו לקחת תרופות על בסיס קבוע. אנחנו גם נדרשים להאמין ש"לומון" עצמם עושים הפוגה ארוכה בעבודה החשובה של מארק, כשכל מה שהם יכלו לדבר עליו זה עד כמה קריטי שישלים את הפרויקט בהקדם.
נוסף על כך, אנו מתבקשים להאמין שאירווינג הופקר לגורלו על ידי מנהליו בכזו קלות וחוסר אחריות. שהוא העביר לילה שלם בחוץ, בשלג, בקור אימים, בלי לפיד שיחמם אותו, בלי כובע לראשו, ובלי סימנים שהקור הותיר בו חותם כלשהו. ולא, העובדה שהוא אומר שכמעט קפא למוות לא משנה - מקרה קלאסי של "תראו, אל תספרו". ולבסוף, אנחנו אמורים לקבל את האקראיות שהובילה את הלנה לקום לפני כולם וללכת מסיבה לא ברורה אל מרגלות המפל, המקום שבו יהיה לאירווינג נוח להטביע אותה בלי שמי מהאחרים יוכל לעצור בעדו.
סופו של הפרק תמוה מאוד גם הוא. "לך אל תוך היער", מילצ'יק אומר לאירווינג כמו לפני הוצאה להורג, שזה אכן העניין גם כאן. אבל אירווינג נשאר במרחק צעדים ספורים מהמפל, מחבריו. הם יכולים לראות אותו, וכשהוא יחזור לגרסתו החיצונית הוא יוכל להסתובב ולראות אותם, מה שאסור בתכלית האיסור לעובדים המנותקים. מה הקטע?
למרות זאת, רגעי הגילוי כללו לא מעט סצנות נפלאות: עצם ההבנה של אירווינג שמדובר בהלנה כי "הלי לא הייתה אכזרית". ההיסק החכם שלו שמדובר במישהי חזקה מספיק בעולם האמיתי, כלומר נצר למשפחת איגן. ההתרסה שלו כלפי מילצ'יק כאשר גילה את שמו הפרטי מפיה של הלנה: "כן!!! תעשה את זה, סת'!". איזה קתרזיס אדיר. ולאחר מכן, כשהלי חזרה באמת, אירב חיבק אותה בזרועותיו באהבה וניחומים.
צריך לחדד את הנקודה: זו הפעם הראשונה שאנחנו רואים את הלי מאז סוף העונה הראשונה. אם אירווינג לא היה דורש את חזרתה, בעצם לא היינו נפרדים ממנה באמת. הדבר האחרון שחוותה היה כשעמדה על הבמה, חשפה את האמת על המנותקים ותוקלה על ידי נטלי. הרגע הבא שהיא מוצאת בו את עצמה הוא מתחת למים קפואים, באיזה אגם עלום בטבע הפראי, משוועת לאוויר, נשלפת החוצה בוכיה ורועדת. איזו חוויה מזעזעת.
דבריו האחרונים של אירווינג הם לדילן: "רק תזכור - תחזיק מעמד". כלומר, "Hang in There", כמו בפוסטר שתלוי בחדר המנוחה החדש של העובדים, המציג את דילן כשזרועותיו פרוסות בעודו מפעיל את "תוכנית שעות נוספות" (Overtime Contingency). הסאבטקסט בדבריו של אירווינג מובן: "תמשיך במרד".
מעל הכל, החשיפה שהלי הייתה הלנה כל הזמן הזה, בין אם ניחשתם אותה מראש ובין אם לא, משדרגת את כל מה שראינו. הופכת את סיפורה של הלנה למין גלגול מעוות של בן המלך והעני. קשה לפענח מה עובר עליה באמת. ברור שהיא ירדה בחזרה בעל כורחה לדרישת מארק. אבל עוד קודם לכן, כשהביטה במשרדה בהקלטות של המתרחש בקומת המנותקים, בנשיקה שלו ושל הפנימית שלה, נדמה שמשהו בזה קסם לה.
היא אכן בתו של מלך, היורשת של התאגיד הגדול בעולם, חברת כת מאז שנולדה, לכודה בכלוב של זהב. אביה מצטייר כתמהוני: בסרטון הווידאו שהוקרן בגאלה של איגן בסוף העונה הראשונה, הלנה מספרת איך כבר כילדה קטנה אביה לא הסכים שתלך לישון בלי שתמנה את תשעת עקרונות הליבה של קיר איגן. היא אמנם סיפרה את זה בהומור, אבל הקלילות לא באמת הסתירה את הנוקשות שבדרישה.
אחרי התקרית המביכה בגאלה, אביה נכנס לחדר והטיח בבתו במילים מאוד ארכאיות, "בובת סחבות מצחינה" (Fetid Moppet), אף על פי שלא היא זו שעשתה את המעשה. בדיעבד הרגע ההוא בפרק הראשון, החיבוק המהוסס הזה כשיצאה מהמעלית, נראה כמו תגובה למשהו כל כך זר לה. דבר שהיא לא זוכה לו לעתים קרובות, אם בכלל.
הלנה איגן משחקת את המשחק, אומרת את מה שצריך, נושאת את עצמה כמו שמישהי כמוה צריכה להיראות. אבל אנחנו יודעים מה מהו עקרון הליבה שלה עצמה. הרי ראינו אותה בגרסתה הגולמית, כהלי ר'. אישה שהדברים המיידיים שמבעבעים בה הם מרי והתרסה.
כך קורה גם הפעם, כשהיא פורצת בצחוק לנוכח הסיפור האידיוטי שמילצ'יק מקריא להם. היא כופרת באמונה שעל ברכיה גדלה, ואף עושה זאת מול עיניו של אחד מעובדיה, מנהל קומת המנותקים, שיודע מי היא באמת. אותו מילצ'יק שלפני מספר פרקים היא אמרה לו כדי לצאת ידי חובה, "תן לקיר להנחות את ידך".
למרות האופן ערל הלב שבו חווינו אותה בעונה הראשונה - אומרת לפנימית שלה "אני אדם, את לא. אני מחליטה, את לא" - ייתכן שהשהות של הלנה בקרב הפנימיים ריככה בה משהו. נראה שהיא נהנית מההרפתקאות ומחבבת את מארק. כלומר, היא שוכבת איתו בפרק הזה, זה לא משהו שהיא חייבת לעשות. היא אומרת לו שהייתה אכזרית בדבריה לאירווינג, ואחרי שהיא מתערטלת בפניו פיזית, היא כמעט עושה זאת גם נפשית: "לא אהבתי את מי שהייתי בחוץ. התביישתי".
כן, יכול להיות שכל דבריה נאמרים כחלק מהטקטיקה ובניסיון להישמע כמו הלי, למנוע ממארק להרהר בדברים ולהגיע למסקנה שיש ממש בטענות של אירווינג. אבל בסופו של דבר היא לא הייתה צריכה להגיד אותם. מארק היה אוטומטית בצד שלה, גם דילן השתלח באירב והצדיק את הלי. ובכל זאת היא הרגישה צורך לומר את מה שאמרה. היא לא אוהבת את מי שהיא בחוץ. היא מתביישת.
דווקא עכשיו, כשדמותה של הלנה נחשפת, היא גם אניגמטית בצורות הכי יפות - והופכת לאחת הדמויות הכי מרתקות בסדרה. היא מגלמת בה את הרעיון שיוצא כנגד משנתו של קיר איגן ומאתגר את מוטיב הכפילים: הטוב והרע תמיד יהיו שלובים זה בזה.
קטנה
ההטבעה של הלנה זכתה לרמז מטרים מאיים בפרק הראשון לעונה. במסגרת סרטון האנימציה המעולה שהציג לעובדים את האירועים הקודמים, הובטחו להם הטבות חדשות שאחת מהן היא אפשרות לשלות אננסים מתוך בריכת מים. דמותה המונפשת של הלי עשתה זאת בהצלחה, מה שאנחנו רואים מנקודת המבט שמתחת למים - ממש כמו במקרה של הלנה האמיתית. בכלל, נראה ש"לומון" ממש תולים את יהבם בחיבה של העובדים לאננס.
פרק חדש של "ניתוק" עולה מדי יום שישי לפנות בוקר באפל טי-וי פלוס.