אירוויזיון 2026 בווינה יגיע רק בעוד כמה חודשים, אבל קהילת המעריצים של התחרות - ואיגודי השידור המארגנים אותה - עסוקים מאוד בשאלה אחת מרכזית: האם ישראל, אחד המדינות המצליחות ביותר בתחרות לדורותיה בכלל ובשנים האחרונות בפרט, תשתתף בה גם השנה - או לא?
שורת מדינות קוראת להדיח את ישראל ברקע המלחמה בעזה והביקורת הגוברת על ישראל בעולם. מול אלה, ישנן גם מדינות אחרות שמגבות את ישראל, תומכות בהשתתפותה ומתנגדות לסילוקה מהתחרות, כשהיום (חמישי) מתכנסת בז'נבה מליאת איגוד השידור האירופי ליומיים של דיונים, שבמהלכם ייערך להיערך דיון מכריע בנושא. לכל החלטה שתתקבל שם יהיו השלכות נרחבות על תחרות המוזיקה הפופולרית, כמו גם על מעמדה של ישראל באירופה ובפורומים בינלאומיים נוספים.
אז מה תמונת המצב כרגע, מה עשוי להתרחש, מי תומך בצעדים נגד ישראל, מה עמדת איגוד השידור האירופי ומתי אם בכלל תתקבל החלטה? וואלה תרבות עושה סדר עם כל מה שצריך לדעת על סערת האירוויזיון.
מה הטענות נגד ישראל?
מאז פרוץ המלחמה בעזה עלו קולות הקוראים להוצאת ישראל מהתחרות. עם זאת, בשתי התחרויות שהתקיימו מאז ישראל השתתפה ואף זכתה בהישגים נאים. כזכור, נציגת ישראל יובל רפאל זכתה במקום השני באירוויזיון 2025 והראשון בהצבעת הקהל, ובשנה שעברה זכתה נציגת ישראל עדן גולן במקום החמישי.
בעקבות ההישגים, מדינות שונות העלו שורה של טענות על מניפולציות כביכול וניצול לרעה של שיטת ההצבעה בידי ישראל - טענות שאיגוד השידור האירופי דחה לחלוטין. הטענות הללו מצטרפות לביקורת על ישראל בשל המלחמה בעזה והאשמות ברצח עם, לכעס על הרג עיתונאים בעזה ועל האופן שבו ישראל מונעת סיקור בינלאומי מתוך הרצועה, לתלונות על התנהלות המשלחת הישראלית באירוויזיון 2024, ולפעילות המתמשכת של תנועת החרם. כמה איגודים החברים בגוף מחו תוך כדי האירוויזיון נגד השתתפות ישראל, ואחרי התחרות - קראו ביתר שאת להוצאתה ממנה.
התקדים הבולט להשעיה מהאירוויזיון הוא זה של רוסיה לאחר הפלישה לאוקראינה. בתגובה, פרשו גופי השידור הרוסיים מאיגוד השידור האירופי והיום הם אינם חברים בו. רוסיה אף יזמה הקמת אירוויזיון אלטרנטיבי.
אילו מדינות קוראות לסילוק ישראל מהאירוויזיון? ומי מתנגד לכך?
יותר מ-30 מדינות כבר אישרו את השתתפותן באירוויזיון הבא - כולל ישראל - אך זהו אישור עם כוכבית. בצל המחלוקת על השתתפות ישראל, איגוד השידור האירופי החליט להאריך את המועד האחרון לבטל את אישור השתתפות עד דצמבר - לאחר הדיון על ההחלטה סופית בנושא.
בחזית ההתנגדות לישראל עומדים כמה איגודי שידור אירופיים שאיימו לפרוש מהאירוויזיון הקרוב במקרה שישראל תשתתף בו: אירלנד, איסלנד והולנד. לאלה מצטרפת ספרד, מדינה משמעותית מאוד מפני שהיא חברה במועדון חמש המדינות הגדולות שמקומן בגמר מובטח וגם לוקחות על עצמן חלק משמעותי במימון התחרות, שבה שר התרבות קרא למדינה לפרוש במקרה של השתתפות ישראלית. איסלנד, שאיימה לפרוש מהתחרות לפני הפסקת האש, קיבלה החלטה סמלית להמליץ על הדחת ישראל - אך לא ברור אם תממש את איומה המקורי. בבלגיה, אחת המתנגדות הקולניות לישראל באירוויזיון האחרון, איגוד השידור הפלמי הביע תמיכה במדינות הפורשות - אלא שההחלטה השנה לא בידיו, אלא בידי איגוד השידור בצרפתית, ושני הארגונים צפויים להגיע להחלטה משותפת בהמשך. בעבר דווח כי גם בפורטוגל שוקלים להצטרף לגל המדינות הפורשות, אך זה היה לפני הפסקת האש.
מנגד, כמה מדינות מתנגדות לסילוקה של ישראל מהתחרות, מהן בולטת במיוחד גרמניה, אף היא חברה במועדון חמש הגדולות, שמאיימת לפרוש במקרה שישראל תודח מהתחרות. לצידה יש לציין את אוסטריה, שאיימה לוותר על האירוח השנה אם ישראל לא תשתתף בתחרות, גם במחיר של קנס כבד. גם שוויץ, לוקסמבורג, יוון, קפריסין, איטליה, אזרבייג'אן ואוסטריה המארחת נחשבות כמדינות שתומכות בהשתתפות הישראלית.
כמה מדינות יושבות על הגדר, ורבות נמנעו עד כה מהבעת דעה רשמית בנושא. נורבגיה, דנמרק, פולין וסן מרינו הבהירו כי יקבלו כל החלטה שתקבל מליאת איגוד השידור האירופי בנושא וכי אין להן כוונה להחרים את התחרות במקרה שישראל תשתתף בו, אך זה לא אומר שהן בהכרח יתמכו בהשתתפות הישראלית בדיון המכריע.
ומה עמדת איגוד השידור האירופי?
עד כה, ראשי ה-EBU דחו את כל הקריאות להדחת ישראל מהתחרות, ושם מקפידים להבחין בין הממשלה ובין גוף השידור, כלומר: בין ישראל ובין תאגיד השידור הישראל כאן 11, שהוא עצמאי.
באיגוד מזכירים כי תאגיד כאן עומד תחת מתקפה ממושכת מצד הממשלה, מה שמהווה הוכחה לעצמאותו, והוא הקפיד להוציא שורת מכתבים בנושא המזהירים כי צעדים כמו פגיעה בחטיבת החדשות של התאגיד ימנעו את השתתפות ישראל בתחרות.
האיגוד הלך כברת דרך כדי לפייס את המדינות המחרימות. בין היתר, הוכרזו שינויים משמעותיים בחוקים שרובם מהווים תגובה ישירה לטענות נגד ישראל. בין השינויים: הצבעה של השופטים גם בחצי הגמר ולא רק בגמר, החמרת ההגבלות על קמפיינים לעידוד הצבעה, הגבלת מספר ההצבעות המותרות ל-10 לכל אחד, במקום 20 כפי שהיה נהוג עד כה; והגברת פיקוח שנועד למנוע זיופים ההצבעות.
מה קורה הלאה?
דיון קודם בנושא נערך במפגש המליאה הקודם בלונדון ביולי האחרון, והסתיים ללא הכרעה כלשהי. דיון מיוחד נקבע לנובמבר, אך נדחה בגלל הפסקת האש. כעת, הדיון המכריע בנושא צפוי להתקיים במהלך המליאה שנפתחת היום ותסתיים מחר, אם כי הלו"ז עדיין אינו ברור. מנכ"ל התאגיד גולן יוכפז ועו"ד איילה מזרחי, נציגת כאן באיגוד השידור האירופי, ייצגו את התאגיד בז'נבה, ויציגו את עמדת כאן באשר לנסיונות להדיח את ישראל מהתחרות.
לא ברור לגמרי איך הדיון הזה ייראה. לכל אחת מהמדינות החברות יש זכות דיבור בדיון, אך כלל לא ברור אם תתקיים בו הצבעה. בעקבות שינוי החוקים, דווח כי הסיכויים שתהיה הצבעה על הנושא ירדו משמעותית - וכי זו תתקיים רק אם תהיה דרישה כזאת. כך או כך, בתוך 48 שעות לכל היותר נדע לאן פנינו מועדות.
אם תתקבל החלטה המדיחה את ישראל מהתחרות או מונעת מישראלים להתחרות תחת דגל ישראל - כפי שעלה באחת ההצעות שעלו בחודשים האחרונים - החשש הוא שהדבר יהפוך לכדור שלג עם השלכות מיידיות שיפגע בהשתתפות ישראל בשלל גופים בינלאומיים ותחרויות גדולות, בדומה לנידוי של רוסיה אחרי הפלישה לאוקראינה. גם התרחיש ההפוך הוא דרמטי: אם יוחלט שישראל תוסיף להשתתף באירוויזיון ומדינות רבות יממשו את איומיהן לפרוש, יכולות להיות לכך השלכות רבות אפילו על מבנה התחרות ודרכי המימון שלו, ולפצל את קהילת המעריצים הגדולה שלו.
נכון לעכשיו, ישראל - מבחינתה - אישרה השתתפות באירוויזיון 2026, והיא בוחרת גם השנה את הנציג/ה באמצעות "הכוכב הבא" בקשת 12. ערב הדיון אפילו הוכרז על שינויים בהליך בחירת השיר. אפשר רק לקוות שבמאי הבא באוסטריה, התכניות האלה גם יתממשו.