1. שבת המכה (ה-VOD של לב)
"שבת המכה", קומדיה קורעת ומרוממת רוח שהפכה לתופעה קופתית באמריקה, עוסקת במשפחה יהודית בת חמש נפשות - שני הורים ושלושה ילדים. הם נפגשים מדי שישי לארוחת שבת - באפר ווסט סייד בניו יורק, כמובן. האווירה הפעם מתוחה במיוחד, כי אחד מבני המשפחה עומד להתחתן עם קתולית, וההורים שלה מגיעים מוויסקונסין כדי לפגוש לראשונה את המחותנים, אך בשלב מוקדם מתברר כי הנישואים הללו הם האחרונה שבצרות המשפחה. הסרט נמשך 84 דקות, והקהל בהקרנה בה נכחתי שאג מצחוק לאורך כל הדרך. "שבת המכה" מציג ביצוע מלא תנופה לתסריט שנון. צוות השחקנים נפלא, וכולל בעלי מלאכה מנוסים (ויהודים) שמעולם לא הפכו לכוכבים אבל כאן הם זוהרים ומנצנצים ונהנים לנגוס בחלה המתוקה שהתסריט סיפק להם. זהו שיר הלל ליהדות, שבצד שאגות הצחוק, גם גרם לי להזיל דמעות. הוא מציג כאן את המסורת היהודית במלוא הדרה, ואת המשפחה היהודית במלוא כוחה. זה סרט שעשו היוצרים היהודים מתוך אהבה עצומה למשפחתם ולמורשתם - ומה לעשות שהמורשת הזו כוללת גם הומור עצמי אפל ופרוע.
לביקורת המלאה
עוד המלצות צפייה למלחמה מאיתנו
שכחו אותי בממ"ד: 10 סרטים מעולים לראות בבית עכשיו
יחד נגד הדיכוי: קבלו 5 סרטים איראניים שצריך להכיר
מה לראות עם הילדים בבית? הצגות והופעות לצפייה ישירה בחינם
2. הים (הוט, יס, סלקום, פרטנר, סינמטק תל אביב ואתר בתי קולנוע לב)
"הים البحر", זוכה פרס אופיר שקומם עליו לשווא את שר התרבות, מספר את סיפורו של חאלד, ילד פלסטיני צעיר מרמאללה שנערך לטיול השנתי עם כיתתו אל הים, בפעם הראשונה שבה יזכה להגיע לחוף. אבל ברגע שהאוטובוס הכיתתי מגיע למחסום, חייל חסר סבלנות עומד בפניו עם בשורה: לחאלד הקטן אין אישור לצאת מרמאללה. הוא חוזר לביתו, שבור לב ועצבני, וכשיורד הלילה מחליט שהוא יגיע לים, לא משנה איך ולא משנה כמה מסוכנת תהיה הדרך. מוחמד גזאווי הקטן והמוכשר, שזה בפרס אופיר על התפקיד הראשי, הופך את חאלד לדמות מורכבת, ומלבדו, הסרט מלא ברגעי חסד מתוקים. אמנם, הסרט אכן חוטא בפוליטיות-יתר שדווקא משטיחה אותו, אך זה לא מונע מ"הים البحر" להיות סרט יפה על ילד עם תכנית. פשוט חבל שהוא לא חכם כמו שהוא מרגש, והוא מאוד, מאוד מרגש.
(זוהר אורבך)
לביקורת המלאה
3. נדל"ן, סיפור אהבה (נטפליקס)
אנחנו רגילים לחשוב על סוג מסוים מאוד של סרטים בתור "קומדיות רומנטיות", אבל יש המון סרטים שהם טכנית קומדיות וטכנית מתמקדים במערכת יחסים זוגית בלי שיענו למאפייני הז'אנר המוכרים. "נדל"ן", סרט הביכורים של ענת מלץ שזכה בפסטיבל חיפה, הוא כזה - סרט מצחיק מאוד שגיבוריו הם בני זוג, כשבמרכז עומדת לא רק השאלה איפה הם יגורו יחד אלא גם האם הזוגיות בכלל תשרוד את החיפוש. הסיפור שכתבה מלץ משלב בצורה מבריקה בין המכשולים בהווה לקונפליקטים שמציף העתיד לבוא, בין ההיכרות שלו עם הדמויות לבין מה שהן מגלות לפתע על עצמן. הדיאלוגים בסרט פשוט מבריקים אף הם, כשכל דמות מקבלת קול מעט שונה אבל כולן מצחיקות, נוגעות ללב ומרגישות אמיתיות לחלוטין.
(נעמה רק)
לביקורת המלאה
4. התיאוריה של מרגריט (ה-VOD של הסינמטק)
על פניו, קולנוע ומתמטיקה הם שני עולמות נפרדים. מה לפופקורן ולפיתגורס? ובכל זאת, סרטים רבים עסקו בנושא, כולל מצליחים ומוצלחים כמו "סיפורו של וויל האנטינג" ו"נפלאות התבונה". לרשימה הזאת מצטרף גם "התיאוריה של מרגריט" הצרפתי של אנה נוביון. מרגריט הקדישה למתמטיקה את כל חייה, שהפכה למרכז עולמה. רגע השיא שלה אמור להגיע כשהיא מציגה את התזה שלה, אך מתממש הסיוט הגדול של כל חוקר וחוקרת: אחד הנוכחים בקהל מעיר לה על שגיאה, שמפריכה לחלוטין את כל טענותיה. באותו רגע, היקום קורס עליה, והמתמטיקאית מחליטה לפרוש מן המקצוע. רגע השפל הזה מאפשר לה להמציא את עצמה מחדש ולגלות לראשונה את תאוות החיים שמחוץ לעולם המספרים - אך בסופו של דבר גם לחזור בגדול לאהבתה הישנה, לשקם את הקריירה המתמטית שלה, ולהוכיח שלפעמים דווקא כישלונות מולידים את ההצלחות הכי גדולות. את מרגריט מגלמת אלה רומף, שזכתה על עבודתה כאן בפרס התגלית הצעירה בפרסי הסזאר, האוסקר הצרפתי. ההופעה שלה מצוינת וראויה לפרס, ובכלל הסרט מהנה ומענג, ויש בו את כל מה שהייתם מצפים למצוא בקולנוע צרפתי: קצת אינטלקטואליות, קצת אלגנטיות, קצת סקס, קצת סטייל, קצת קלאס וקצת קיטש. מה רע.
לריאיון עם כוכבת הסרט
5. על סף שבע-עשרה (נטפליקס)
30 שנה אחרי סרטי המתבגרים של ג'ון יוז, הצליחה הבמאית-תסריטאית קלי פרמין להעניק בפרויקט הבכורה שלה משמעות לדור חדש של צעירים מבולבלים בעזרת הומור שנון והרבה אותנטיות. במרכזו נמצאת ניידין (היילי סטיינפלד), תלמידת תיכון חרדתית ומאותגרת חברתית, שיוצאת למסע מלא בטעויות והחלטות אימפולסיביות ומוצאת אוזן קשבת רק אצל המורה הנרגן שלה (וודי הרלסון). הכימיה בין הדמויות נהדרת והפסקול הפופי נהדר. לסיכום: זה סרט מתבגרים חכם ורגיש, מצחיק ושובה לב, כזה שמציג קול מרתק חדש של מתבגרים מבולבלים שרק רוצים להגיע כבר לרגע שבו הכל יהיה סוף סוף ברור.
(אילן קפרוב)
לביקורת המלאה
6. אלמנטלי (דיסני פלוס)
הסרט של פיקסאר הוא סרט בורקס באנימציה, וזה לא דבר רע: הסרט מצליח לעסוק בהגירה, ברב-תרבותיות ובאהבה בין שני הפכים בצורה מקורית, והתוצאה בסך הכול מפתיעה לטובה. הגירה היא אחד הנושאים הקולנועיים הכי נדושים שיש, כך ש"אלמנטלי" עמד בפני אתגר: כיצד להציג אותו בדרך מקורית? התשובה מבריקה: כמשתמע משמו, הדמויות שבו לא מזוהות עם תפוצה אתנית מסוימת, אלא עם אחד היסודות. במקום סיפור על קוריאנית שמתאהבת בלבן, זו מעשייה על מה שקורה כשאש מתאהבת במים. הסרט צפוי לחלוטין, אבל האנימציה מהממת, ו"אלמנטלי" מיטיב להשתמש בארבע היסודות בצורה יצירתית ומלאת דימיון, ובונה עולם עשיר וייחודי, שעוד אפשר יהיה להשתעשע איתו רבות.
לביקורת המלאה
7. אינדיאנה ג'ונס וחוגת הגורל (דיסני פלוס)
אם תצפו ליצירת מופת, "אינדיאנה ג'ונס וחוגת הגורל", הפרק החמישי בסדרת הסרטים המצליחה, יאכזב אתכם. אם תבואו בלי ציפיות, או עם ציפיות ריאליות - תגלו סרט חביב, עם הרבה תשוקה להיסטוריה, ועם עוד תצוגה נפלאה של פיבי וולר-ברידג'. הריסון פורד עדיין כאן, וכשהוא בן שמונים שב לגלם את הארכיאולוג ההרפתקן פעם נוספת ואולי אחרונה. כרגיל בסדרת הסרטים, הוא נלחם בנאצים על שליטה בחפץ קריטי לעלילה. נכון, קצרה היריעה מלמנות את כל מה שלא עובד בסרט, אבל הדמויות הראשיות חזקות, ובעיקר: הוא יודע על מה הוא מדבר. מדובר בשיר הלל להיסטוריה ולמי שחוקרים אותה, ונחמד לראות את זה בימים בהם השכלה והרחבת הדעת נמצאות תחת מתקפה מכל הכיוונים. בין כל המרדפים והאגרופים, הסרט הזה מוכיח שידע הוא הכוח האולטימטיבי, ובין כל החידושים הטכנולוגיים העתידניים, הוא מזכיר לנו שלתרבות בלי עבר אין עתיד.
לביקורת המלאה
8. בייבי בוס (נטפליקס)
ותרו על ההנחה המטופשת שסרט על ילד המתקשה להתמודד עם אחיו התינוק מיועד לעוללים בלבד. מי שיסבור כך מפספס את הסרט המקסים והמבריק הזה, הממחיש מחדש איזו ממזרות עוד מסתתרת לפעמים בקולנוע המסחרי. קצרה היריעה מלפרט כאן את כל נפתולי התסריט המקורי שרקח מייקל מקולרס. נאמר רק כי התינוק, בדיבובו של אלק בולדווין (וחיים זנאתי בגרסה המדובבת) מתגלה כאיש עסקים ממולח, נציג תאגידים קלאסי עם תיק ג'יימס בונד ושעון יד, היוצא למשימה הרת גורל: למנוע מהכלבים, שיותר ויותר אנשים מאמצים אותם, לכבוש לחלוטין את לב המשפחות ולדחוק את רגליהם של התינוקות. מכאן והלאה מתחיל מסע, שהופך את "בייבי בוס" לסרט המיועד בעיקר ואולי אפילו רק לקהל בוגר, והוא אמנם עושה זאת רק כדי להגיע למסרים שמרניים להחריד כנהוג בהוליווד, ועדיין אי אפשר שלא להעריך אותו על כל היצירתיות והדמיון שיש בו בדרך לשם. חוץ מזה, הלהיט עושה חשק להביא תינוקות לעולם, אז אפשר לראות בו גם כתשדיר יעיל למען עידוד הילודה שלא רק מוכר פופקורן אלא גם דואג לדמוגרפיה העולמית.
לביקורת המלאה
9. סופרמן (HBO מקס)
הגלגול הקולנועי החדש של גיבור העל הוא המוצלח ביותר מאז שנות ה-80, לא שזה אומר הרבה, וזה אכן להיט נהדר שמספק חוויה מרשימה ומענגת, כזו שאני לא יכול לחכות כדי לראות שוב - גם אם לא מדובר באירוע קולנועי. הוא למעשה הרבה דברים, ופרו-ישראלי זה בטח לא אחד מהם, אבל יש בו כלב שהופך לפרקים לכוכב הראשי של הסרט וגונב את ההצגה מכל השחקנים האנושיים הרבים שבצידו, ויותר מכל, "סופרמן" מוכיח עד כמה מוקדמות ומגוחכות השמועות על מותו של סרט גיבורי-העל.
לביקורת המלאה
10. סורי בייבי (ה-VOD של לב)
בעולם הקולנוע מחליפים בין טרנדים כמו ממחטות חד פעמיות. האובססיה לגבי ישראל ועזה השכיחה ממנו את הטרנד הקודם שלו, ה-MeToo. יש מעטות שעוד לא שכחו, למשל התסריטאית-במאית אווה ויקטור, שסרטה המבריק "סורי בייבי" הוא לא רק יצירת מופת בכל קנה מידה, אלא אולי גם הניסיון המוצלח הראשון של הקולנוע האמריקאי לעסוק בנושא - הצלחה אתית, מוסרית, רגשית, אינטלקטואלית וקולנועית. דרך סיפור על אקדמאית המתמודדת עם טראומה בעקבות פגיעה מינית, הדרמה הקומית הזו משכילה לעורר קשת של רגשות מכל סוג - צחוק ועצב, אשמה ובושה, כעס ואופטימיות, ולפחות מנקודת המבט של אוהבי קולנוע, תחושת אופוריה, כי נדיר לפגוש סרט כל כך מושלם, כה חם וחכם ומלא תושיה, ובכל פעם שעומדת בפניו מהמורה שסרטים רבים לפניו נפלו בה בעבר, הוא תמיד מוצא דרך להתעלות מחדש.
לביקורת המלאה