לילה דרמטי באוסקר: ניצחון גדול ל"קרב רודף קרב" וזכיות היסטוריות

בצל המתיחות במזרח התיכון והמשבר בתעשייה, טקס האוסקר ה-98 התקיים הלילה (בין ראשון לשני שעון ישראל). כרגיל, זה קרה בלוס אנג'לס, ולמרות המרחק מטהרן האירוע התנהל תחת אבטחה הדוקה וחסרת תקדים, וגם באווירה אנטי-ישראלית כבדה.

הזוכה הגדול של הטקס היה "קרב רודף קרב" עם שישה פסלונים, בראש ובראשונה בקטגוריית הסרט הטוב ביותר. פול תומאס אנדרסון, שהיה אחד המפיקים שלו וכתב וביים אותו, זכה בפרסים על הבימוי והתסריט הטוב ביותר. הקולנוען המוערך היה מועמד עד כה ל-14 אוסקרים, בין השאר על "לילות בוגי", "מגנוליה", "זה ייגמר בדם" ו"ליקוריץ פיצה", ומעולם לא זכה, אבל הערב פיצה על כך עם בוננזה של פרסים. זו השנה השנייה ברצף שבה אותו קולנוען זוכה באוסקרים על סרט (כמפיק), בימוי ותסריט, אחרי שבשנה שעברה שון בייקר עשה זאת על "אנורה". יש כאן מסר ברור מצד האקדמיה לגבי איזה סוג של קולנוענים היא מעריכה כרגע.

נוסף לכך, "קרב רודף קרב" גם זכה בפרס העריכה ובפרס הליהוק, אותו חילקו השנה לראשונה. אפרופו ליהוק, האוסקר השישי הוא בקטגוריית שחקן המשנה הטוב ביותר - שון פן, שלא טרח להגיע לטקס, אבל עשה היסטוריה כשהפך לאחד השחקנים היחידים בהיסטוריה שזכו בשלושה אוסקרים על משחק. עוד על כך בהמשך.

בפרס השחקן הראשי זכה מייקל ב' ג'ורדן על תפקידו הכפול ב"חוטאים". זו הזכייה הראשונה בפרס של השחקן, כנראה כוכב הקולנוע השחור הבולט בימינו, שגבר בין השאר על טימותי שאלאמה מ"מרטי סופרים", מי שנחשב לפייבוריט במשך זמן רב. הזכייה שלו התקבלה בתשואות עצומות מצד הקהל באולם, וג'ורדן הודה בנאומו לקהל הרחב שהפך את הסרט לשובר קופות (באמריקה, לא בישראל).

"חוטאים" שבר שיא היסטורי והיסטרי עם 16 מועמדויות, יותר מכל סרט אחר בהיסטוריה. בסופו של דבר, ברוב הקטגוריות הוא לא גרף פרסים, אבל בהחלט יצא עם שלל נאה - לא רק פרסי השחקן הראשי, אלא גם בקטגוריות המוזיקה המקורית, התסריט המקורי והצילום, שבה הצלמת אוטום דוראלד הפכה לאישה הראשונה שזוכה בקטגוריה. גם על כך נרחיב בהמשך.

בפרס השחקנית הראשית זכתה כצפוי ג'סי באקלי האירית על הופעתה המרגשת ב"המנט". כמו ג'ורדן, גם אצל השחקנית האירית זו זכייה ראשונה. למרות שהזכייה היתה צפויה כמו שמש בצהרי יום בהיר, השחקנית הנפלאה התרגשה עד מאוד וחגגה את הזכייה עם נאום אישי, מרגש, יפהפה - ולמרות ההתרגשות, גם רהוט מאוד. באקלי היא האירית הראשונה שזוכה בפרס השחקנית הראשית, שנתיים אחרי שקיליאן מרפי הפך לאירי הראשון שזוכה בפרס השחקן הראשי על "אופנהיימר" (הכוונה לאירי אסלי ומלא - דניאל דיי-לואיס הוא חצי-אירי).

חאבייר ברדם הגיש בטקס את הפרס לסרט הבינלאומי הטוב ביותר. הוא עשה זאת כשהוא עונד שתי סיכות: אחת קראה ל"הפסקת המלחמה" וסיכה אחרת עם סמל המאבק הפלסטיני. את דבריו בזמן הגשת הפרס פתח בקריאה מילולית לעצירת המלחמה ואז הוסיף "Free Palestine". כצפוי, דבריו התקבלו במחיאות כפיים סוערות.

עם זאת, הזוכה בקטגוריה לא היה "קולה של הינד רג'אב" הטוניסאי והאנטי-ישראלי, אלא הסרט הנורבגי המופתי "ערך סנטימנטלי" של יואכים טרייר, שכמשתמע משמו הוא יותר סנטימנטלי ופחות פוליטי. זו הזכייה הראשונה של נורבגיה בפרס, אחרי שבע מועמדויות בעבר, כולל "האדם הגרוע בעולם" של טרייר עצמו. "ערך סנטימנטלי" פתח אצלנו את פסטיבל הקולנוע ירושלים בקיץ, אבל עדיין לא זכה כאן להפצה מסחרית.

יש לציין כי שני סרטים ישראלים קצרים היו מועמדים השנה לאוסקר, "היו ואינם" ו"כתם קצבים", ושניהם יצאו בידיים ריקות.

את הטקס הנחה קונאן אובריאן, והערב התחיל עם סרטון קומי שבו הוא נכנס לעורה של הדמות הכי משמעותית בלהיט "שעת הנעלמים", שכמוהו גם היא אדומת שיער. את הדמות הג'ינג'ית הזו מגלמת איימי מדיגן, שגם זכתה באוסקר הראשון של הערב בקטגוריית שחקית המשנה. בכך הגיעה לשיאה הלא צפוי הקריירה הארוכה של השחקנית הוותיקה, בת 75. היא השחקנית השנייה הכי מבוגרת שזוכה בפרס, אחרי פגי אשקרופט שעשתה זאת בגיל 77.

שיא הקריירה של מדיגן היה בשנות השמונים, כשהיתה מועמדת לאוסקר על "פעמיים בחיים" באמצע אותו עשור, אך לא זכתה. לאחר מכן זכתה בגלובוס הזהב על הופעתה בסרט הטלוויזיה "רו נגד ווייד", וגם כיכבה בסרט הפולחן "שדה החלומות". היא המשיכה לשחק בתדירות גבוהה, אך בפרופיל נמוך יחסית - והנה היא התקמבקה בענק וזכתה בפסלון, במה שמהווה מסלול מקצועי יוצא דופן ומעורר השראה.

מדיגן הודתה לבן זוגה, אד האריס - שהיה בעצמו מועמד לאוסקרים בעבר אבל לא זכה.

בקטגוריה הגברית המקבילה, זכה שון פן על הופעתו ב"קרב רודף קרב". הוא הצטרף בכך לרשימה מצומצמת ביותר של כוכבים שזכו בשלושה אוסקרים על משחק - מריל סטריפ, פרנסס מקדורמנד, וולטר ברנן, ג'ק ניקולסון, ודניאל דיי לואיס (נוסף לכך, קתרין הפבורן זכתה בארבעה). פן יצא מלך, ואפילו לא טרח להגיע לטקס. מגיש הפרס, קירן קאלקין, קיבל את הפסלון בשמו ואמר "שון פן לא היה יכול להגיע. או פשוט לא רצה". האוסקרים הקודמים של פן היו על "מיסטיק ריבר", גם כן בקטגוריית שחקן המשנה, ואז על "מילק" בקטגוריית השחקן הראשי.

את קטגוריות התסריט חלקו כצפוי שני הסרטים הגדולים של הערב, "קרב רודף קרב" ו"חוטאים" - פול תומאס אנדרסון זכה על התסריט המעובד של "קרב רודף קרב", המבוסס באופן חופשי על ספר של תומאס פינצ'ון, וריאן קוגלר על התסריט המקורי של "חוטאים". זהו מקרה בהחלט לא טריוואילי שבו שני הזוכים באוסקר גם כתבו וגם ביימו את הסרטים - משהו שתמיד מגביר את ההערכה כלפיהם.

שני הסרטים חלקו גם את שתי הקטגוריות "הטכניות" הכי יוקרתיות. "קרב רודף קרב" זכה בקטגוריית העריכה ו"חטאים" בפרס הצילום. הצלמת אוטום דוראלד הפכה לאישה הלא-לבנה הראשונה ולאישה הראשונה בכלל שזוכה בקטגוריה הזו, אחרי 98 טקסים! בסיום נאום הזכייה שלה היא ביקשה מכל הנשים באולם לעמוד על הרגליים ואמרה "לא הייתי מגיע לפה בלעדיכן".

בפרס הסרט התיעודי הארוך הפתיע "מר אף אחד נגד פוטין", שהוקרן אצלנו בשנה שעברה בפסטיבל דוקאביב, העוסק במורה רוסי שמעז לא להתיישר עם הפרופוגנדה והמיליטריזם של המנהיג בשמו נקרא הסרט. גיבור הדוקו הזה על הבמה וקרא "לסיים את כל המלחמות - עכשיו", כשהוא מתכוון כמובן גם למלחמות במזרח התיכון. גם מגיש הפרס ג'ימי קימל סיפק אמירות פוליטיות כשהתייחס במובהק ליריבו המושבע דונלד טראמפ ואמר - "הוא בטח כועס שאשתו לא מועמדת" הוא התכוון כמובן ל"מלאניה", הדוקו המושמץ על הגברת הראשונה שמן הסתם לא קיבל מועמדות לפרס.

ולגבי הזכייה של "מר אף אחד נגד פוטין" - זו הפעם השנייה בשלוש שנים שבה סרט על הפלישה לאוקראינה זוכה באוסקר - לפני שנתיים זה היה "20 יום במריופול". בתווך כמובן זכה "אין ארץ אחרת".

בפרס סרט האנימציה הארוך זכה כצפוי להיט הענק של נטפליקס, "ציידות השדים של הקיי פופ". סרט ההמשך כבר בדרך - האם גם הוא יזכה באוסקר? מה שבטוח, הלהיט זכה כבר השנה באוסקר נוסף, בקטגוריית השיר המקורי, וזאת על הלהיט העצום "גולדן". בקטגוריית סרט האנימציה הקצר זכתה הפנינה "The Girl Who Cried Pearls", שזמינה ביוטיוב. אחת הדמויות המרכזיות בה אגב היא יהלומן יהודי, שמוצג כאדם הכי ישר וערכי בסיפור.

בפרס הסרט העלילתי הקצר התרחשה דרמה: תיקו! הפסלון חולק בין שניים, "הזמרים" בנטפליקס והסרט הצרפתי "Two People Exchanging Saliva". למרבה הצער, אף אחד משני הזוכים לא היה הסרט הישראלי "כתם קצבים" שהיה גם כן מועמד בקטגוריה. זו הפעם השביעית בלבד בהיסטוריה בה יש תיקו בטקס. הפעם האחרונה היתה ב-2013, בקטגוריית עריכת הסאונד, אותה חלקו בזמנו "סקייפול" ו"כוננות עם שחר".

ב-"Two People Exchanging Saliva" מככבת זאר אמיר, האיראנית שיצרה יחד עם גיא נתיב את "טאטאמי" ולדברי יוצרי הסרט, לא נכחה בטקס שכן זה עתה ילדה.

גם בקטגוריית הדוקו הקצר היה מועמד סרט ישראלי - "היו ואינם" המצוין של הילה מדליה, וגם הוא יצא בידיים ריקות. הזוכה היה סרט מצוין אחר, "All The Empty Rooms" העוסק בקורבנות של אירועי ירי המוני בבתי ספר. בין הדוברות בנאום הזכייה היתה גם אימא של אחת הקורבנות הצעירות, במה שהיה אחד הרגעים המצמררים בטקס. הסרט המרגש זמין בנטפליקס.

את פרסי עיצוב התלבושות והאיפור ועיצוב השיער הגישו יחד שתיים: אן האת'וויי, כוכבת "השטן לובשת פראדה" ובקרוב גם כוכבת סרט ההמשך שלו - ואנה וינטור, עורכת האופנה האגדית שדמותה של הבוסית המרשעת מבוססת עליה. בשתי הקטגוריות זכה "פרנקנשטיין" של גיירמו דל-טורו ונטפליקס. "פרנקנשטיין" השלים זכייה משולשת כשקטף גם את פרס עיצוב ההפקה.

בפרס האפקטים זכה "אווטאר: אש ואפר". זאת הפעם השביעית בה סרט של ג'יימס קמרון זוכה בקטגוריה הזו - טרנד שהתחיל עוד בשלהי האייטיז עם "שובו של הנוסע השמיני".

ומה לגבי הקטגוריות המוזיקליות? נוסף ל"גולדן" שזכה בפרס השיר המקורי ואותו כבר ציינו, היו עוד שתי קטגוריות רלוונטיות. "חוטאים" זכה בפרס המוזיקה המקורית הודות לעבודה של לודוויג גונרסון. זו הפעם השלישית בשנים האחרונות שבה המלחין זוכה בפסלון, אחרי "הפנתר השחור" ו"אופנהיימר" - פשוט מדהים. בפרס הסאונד זכה להיט המירוצים "F1".

את הפרסים על מוזיקה מקורית וסאונד הגישו כוכבות "מסיבת רווקות", שהתאחדו על הבמה כעשור וחצי אחרי צאת הלהיט פורץ הדרך.

הטקס רשם רגע היסטורי כשלראשונה אי פעם חילקה האקדמיה אוסקר על ליהוק. את הפסלון הגישו חמישה מכוכבי הסרטים הבולטים של השנה, בהם גווינת פאלטרו ופול מסקל, והזוכה בו היתה במפתיע קסנדרה קולוקונדיס, המלהקת של "קרב רודף קרב", שהפתיע בקטגוריה הזו את "חוטאים". המלהקת היא שותפתו הקבועה של הבמאי פול תומאס אנדרסון, וליהקה לאחרונה גם את "הברוטליסט".

כמדי שנה, הרגע המרגש בטקס היה זה שבו נפרדו מן הענקים והענקיות שהלכו לעולמם במהלך השנה החולפת, והשנה הרשימה הזו היתה עצובה וארוכה במיוחד. היא כללה גם את מוחמד בכרי, שהאקדמיה הכלילה את דמותו במונטאז' המהיר שבו היא מציגה את האושיות הבולטות ביותר שנפרדו מאיתנו השנה.

לכמה מן המתים, הקדישה האקדמיה פרידה נפרדת. רייצ'ל מקאדמס ספדה לדיאן קיטון; ברברה סטרייסנד לרוברט רדפורד ושרה לזכרו את "כך היינו" מהסרט באותו שם בו כיכבו יחד; ובילי קריסטל לרוב ריינר וזוגתו ושותפתו המקצועית מישל סינגר. המחווה הסתיימה בכך שמיטב השחקנים והשחקניות שהופיעו בעבר אצל ריינר עלו על הבמה להצדיע לו.

זה היה רגע מצמרר במיוחד, שכן החשוד ברצח של השניים הוא בנם של ריינר וסינגר, ניק, ויום לפני הרצח הוא בילה עם הוריו במסיבה של קונאן אובריאן - מנחה הטקס השנה.

לעומת זאת, האקדמיה בחרה להתעלם מן המוות של בריז'יט ברדו, למרות שהיתה כוכבת כה גדולה וסמל כה איקוני של הקולנוע הצרפתי - וזאת כנראה כעונש על דעותיה הפוליטיות שחרגו מן המיינסטרים.

טקס האוסקר הערוך והמתורגם יעלה בערוץ yes MOVIES DRAMA ביום שלישי ב-21:30.

רשימת הזכיות המלאה

הסרט הטוב ביותר: "קרב רודף קרב"

הבמאי הטוב ביותר: פול תומאס אנדרסון ("קרב רודף קרב")

השחקן הראשי הטוב ביותר: מייקל בי.ג'ורדן ("חוטאים")

השחקנית הראשית הטובה ביותר: ג'סי באקלי ("המנט")

שחקן המשנה הטוב ביותר: שון פן ("קרב רודף קרב")

שחקנית המשנה הטובה ביותר: איימי מדיגן ("שעת הנעלמים")

התסריט המקורי הטוב ביותר: "חוטאים"

התסריט המעובד הטוב ביותר: "קרב רודף קרב"

הצילום הטוב ביותר: "חוטאים"

העריכה הטובה ביותר: "קרב רודף קרב"

הסאונד הטוב ביותר: "F1"

עיצוב ההפקה הטוב ביותר: "פרנקנשטיין"

עיצוב התלבושות הטוב ביותר: "פרנקנשטיין"

האיפור ועיצוב השיער הטובים ביותר: "פרנקנשטיין"

הליהוק הטוב ביותר: "קרב רודף קרב"

המוזיקה המקורית הטובה ביותר: "חוטאים"

השיר המקורי הטוב ביותר: "גולדן" מתוך "KPop Demon Hunters"

סרט האנימציה הטוב ביותר: "KPop Demon Hunters"

הסרט התיעודי הארוך הטוב ביותר: "מר אף אחד נגד פוטין"

הסרט הבינלאומי הטוב ביותר: "ערך סנטימנטלי" (נורבגיה)

הסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר: "Two People Exchanging Saliva" ו"הזמרים"

הסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר: "All The Empty Rooms"

סרט האנימציה הקצר הטוב ביותר: "The Girl Who Cried Pearls"