ימים של שלכת 2016: המדריך לעונת הסתיו הטלוויזיונית - חלק י'

(בסרטון: הטריילר של "Good Behavior")

מה: עיבוד טלוויזיוני של רשת USA למותחן הפעולה "על הכוונת" מ-2007 בכיכובו של מארק וולברג, שמבוסס בעצמו על ספר בשם "Point of Impact" משנת 1993. ראיין פיליפה מגלם את דמותו של בוב לי סוואגר, צלף מעוטר לשעבר בחיל הנחתים, המתגורר עם משפחתו בבידוד ממקום מיושב. פעולת טרור מטיחה אותו למרכזה של קונספירציית ענק.

למה כן: יש תחושה של השפעה חזקה מ-"24" בפרק הפיילוט, והדברים אמורים לגבי העונות הראשונות והטובות של הסדרה. פיליפה משכנע בתפקיד הראשי, התסריט מלא בהסתעפויות וטוויסטים ורץ בקצב מהיר קדימה. גם השימוש באפקטים נעשה ברמה גבוהה ומציג לנו ביעילות את אופן החישוב הסבוך של הצלף בכל החלטה לירות.

למה לא: אין כאן כל בשורה שלא ראינו בסרט המקורי, בסרטים כמו "מבוקש" או "הצלף", וכן גם ב-"24" ובסדרות טלוויזיה נוספות בשנים האחרונות. גם העובדה שסוואגר סוחב איתו את האופנה החדשה של גיבורי סדרות לוחמים, טראומה בשדה הקרב, לא עוזרת לכך. בסופו של דבר, גם אם הדבר לא פוגע בהכרח בהנאה מהסדרה, ההתפתחויות בה צפויות למדי.

מה: מישל דוקרי מ"אחוזת דאונטון" מגלמת אמנית עוקץ בדרמת הפשע של רשת TNT שמבוססת על ספריו של בלייק קראוץ' ("עיירה ללא מוצא"). לטי דובש משתחררת מהכלא ומנסה לשמור על ראש מעל המים, אבל כשהיא שומעת במקרה שיחה של מתנקש שנשכר לרצוח רעייה של מישהו, היא מסתבכת הרבה יותר מכפי שתכננה. HOT רכשה את הסדרה.

למה כן: לא שלא ידענו זאת קודם, אבל "Good Behavior" מאפשרת לדוקרי לזרוח ולהוכיח לכל העולם שהיא מהשחקניות הטובות בדורה. מנעד הרגשות שדמותה של דוקרי עוברת בפרק אחד הוא עצום והיכולת של דוקרי לגלם את כולו היא עצומה גם כן. כך כנראה נראה מופע סולו של שחקנית.

למה לא: דוקרי היא אולי שחקנית מעולה אבל הדמות שלה די דוחה. נכון, היא אם חד-הורית שאיבדה משמורת על בנה אבל לא ממש בא לנו כצופים לפרגן לה לאור הסמים שהיא צורכת והעבירות הפליליות שהיא צוברת די מהר. גם שאר הדמויות לא ממש זועקות סימפטיה ואמפתיה. למה אין אנשים טובים בעולם?

מה: דרמת הרפתקאות של דיסקברי קנדה בהפקה משותפת עם נטפליקס ובכיכובו של ג'ייסון מומואה. דקלן הארפ היה עובד מטעם חברת מפרץ הדסון, בעלת המונופול על המסחר בפרוות בצפון אמריקה בשלהי המאה ה-18. הוא מרד בחברה וכעת מטיל עליה אימה, מסתובב ביערות עם קבוצה המורכבת בעיקר מילידים, כורת בריתות עם סוחרי פרוות ומנסה לנשל את החברה שממנה פרש. זו במקביל משיבה מלחמה ושולחת נער צעיר להצטרף בחשאי אל שורות המחתרת, תוך איום שאם לא יעשה כן אהובתו תוצא להורג. הסדרה חודשה לעונה שנייה עוד בטרם עלתה לשידור. ב-20 בינואר תגיע העונה הראשונה (המונה ששה פרקים) גם לנטפליקס.

למה כן: על סמך שני הפרקים הראשונים מדובר בסדרת הרפתקאות כמו שכזו אמורה להיות - כיפית וסוחפת, קלאסית אבל גם רעננה, לא מסובכת למרות שהיא מציגה לא מעט דמויות ואינטרסים, ומאחר שהיא מופקת על ידי ערוץ דיסקברי הקנדי, אפשר להניח שהיא גם מדויקת מבחינה היסטורית. זה כולל אגב את הדמויות הילידיות, האינדיאניות, שמדברות בשפת אמן ולא באנגלית עם מבטא מוזר.

למה לא: כל סיפור מהסוג הזה זקוק לנבל גדול, וכזה קיים כאן בדמותו של הקפטן לורד בנטון, שמנסה להפיל את הארפ, אבל לפרקים הוא מוגזם ואכזרי מדי שלא לצורך, באופן שנראה לא חכם ולא אמין.

מה: קומדיית מסתורין של TBS בכיכובה של אליה שאקווט (מייבי מ"משפחה בהפרעה") על קבוצת בני עשרים ומשהו ניו יורקיים המרוכזים בעצמם, שמתאחדים כדי לחקור את היעלמותה של אחת מחבריהם לקולג'.

למה כן: מהתיאור ניתן לצפות לקומדיה קצת מופרעת ואקסצנטרית, אבל בפועל היא מאוד אמינה ומאוד מעוגנת במציאות. הסדרה מנצלת בפיקחות את סיפור החברה הנעלמת לחיפוש גם אחריה וגם אחר משמעות. הדמויות שלה נראות כמו היפסטרים ברוקלינאים בלתי נסבלים שהייתם מתעבים אם הייתם מכירים במציאות - קצת כמו "בנות", רחמנא ליצלן - אבל זה מאוזן הן בכך שכבר בפרק הפתיחה אנחנו מקבלים נפח יפה שלהן - הן גם עגולות וגם מעצבנות, והן עם הדמות הראשית, דורי, שאקווט מגלמת אותה נפלא, לחלוטין שונה ממה שהכרנו ממנה ב"משפחה בהפרעה" ובמקומות נוספים.

למה לא: עוד סדרה על אנשי דור ה-Y המבולבלים והתועים? די, באמת.

מה: דרמה קומית של MTV בכיכובן של אלייזה בנט וטיילר דרדן (בתו של בראיין קרנסטון). ג'ולס ואופליה הן שתי סטודנטיות שנתקלות במקרה זו בזו בקמפוס, וחוברות כדי לקחת את החוק לידיים ולנקום בבחורים שתקפו מינית נשים בלי לתת על כך את הדין. הן עושות את זה במחשכים ובזהות בדויה, ובמקביל נאלצות לשמור על איזון בחייהן הרגילים.

למה כן: בעולם שמדבר הרבה על תרבות האונס, ובארה"ב בפרט עם השיח על האונס בקולג'ים, "Sweet/Vicious" היא סדרה רלוונטית במיוחד, וזה חלק לא מבוטל מכוחה. גם מעבר לכך מדובר ביצירה שמצליחה לאזן באופן מרשים בין נושא קשה מאוד, כולל רגעים רבי עוצמה כמתבקש, לבין אווירה שקוראת על זה תיגר. לא באופן מקל ראש, אבל כזה שעוטף את המסר בבידור קולח ואפילו קצת ממכר (כולל אזכור חמוד ל"שובר שורות"), בדמויות שקל להזדהות איתן ובכימיה טובה.

למה לא: כמה מהרגעים החזקים הללו נעשים באופן מאולץ קמעה. אפשר לייחס את זה לחבלי לידה, לפני שהכל מתקת?ק, אבל אחרי שלושה פרקים עוד לא ניתן לדעת.

ימים של שלכת - חלק א': "Atlanta", Speechless", "Queen Sugar", "Mary + Jane", "Borderline".

ימים של שלכת - חלק ב': Better Things", "Quarry", "High Maintanance", "One Mississippi", "Start Up" "The Collection".

ימים של שלכת - חלק ג': "The Good Place", "Designated Survivor", "Notorious", "נשק קטלני" ו"החיים עצמם".

ימים של שלכת - חלק ד': "Son Of Zorn", "Aftermath", "Easy", "Conviction" ו"טיימלס".

ימים של שלכת - חלק ה': "No Tomorrow", "Van Helsing", "לא בטוחה", "Frequency", "Freakish".

ימים של שלכת - חלק ו': "Channel Zero", "Man With A Plan", "Falling Water", "Chance", "American Housewife".

ימים של שלכת - חלק ז': "בול", "Shoot the Messenger", "תחנת ברלין", "Travelers".

ימים של שלכת - חלק ח': "Goliath", "The Great Indoors", "God Girls Revolt", "Graves".

ימים של שלכת - חלק ט': "Eyewitness", "Pure Genius", "Stan Against Evil", "People of Earth".