הסנסציה הגדולה בתולדות האוסקר: "פרזיטים" זכה בפרס הסרט הטוב ביותר

והנה, הגענו לרגע הגדול מכולם: פרס הסרט הטוב ביותר. ג'יין פונדה האגדית עלתה על הבמה לחלק אותו, והקהל קם לכבודה ומחא לה כפיים. אחרי שהתיישב, נפתחה המעטפה שלה, והוכרז המנצח: "פרזיטים"!

זו הפעם הראשונה בה סרט שאינו דובר אנגלית זוכה באוסקר לסרט הטוב ביותר. "הארטיסט", שזכה בו בתחילת העשור, היה צרפתי - אבל גם היה אילם כמעט לחלוטין, ולמעשה לא דיבר שום שפה.

"פרזיטים" השאיר אבק למתחריו. חוץ מפרס הסרט הטוב ביותר, הוא זכה גם בשלושה פרסים נוספים - פרס הסרט הבינלאומי, פרס התסריט המקורי ופרס הבימוי לבונג ג'ון-הו, שעלה על הבמה פעם אחר פעם ושוב ושוב הבטיח שהוא הולך לשתות כל הלילה.

"1917", שנחשב למתחרה העיקרי של "פרזיטים", הסתפק בשלושה פרסים - בקטגוריות הצילום, האפקטים והסאונד. "ג'וקר" זכה בשני פרסים - שחקן ראשי ומוזיקה מקורית. "היו זמנים בהוליווד" זכה גם כן בשני פרסים - בקטגוריות עיצוב ההפקה ושחקן המשנה, וכך גם "פורד נגד פרארי", בקטגוריות העריכה והסאונד.

הטקס יהיה זמין היום ב-VOD yes ו-STINGTV, והגרסה הערוכה והמתורגמת שלו תשודר ב-yes1 וב-STINGTV בשלישי ה-11/2 בשעה 21:30.

רמי מאלק, שזכה בשנה שעברה באוסקר בקטגוריית השחקן הראשי על "רפסודיה בוהמית", העניק השנה את הפרס בקטגוריה הנשית המקבילה לרנה זלווגר על "ג'ודי - מעבר לקשת". זה האוסקר השני של השחקנית האמריקאית, אבל הראשון בקטגוריית השחקנית הראשית. קודם לכן היא זכתה בו בתחילת העשור הקודם על "קולד מאונטן" בקטגוריית שחקנית המשנה. הנאום שלה היה סולידי מהצפוי.

אוליבייה קולמן, שזכתה בשנה שעברה באוסקר בקטגוריית השחקנית הראשית, העניקה אותו השנה בקטגוריה הגברית המקבילה לחואקין פיניקס על הופעתו ב"ג'וקר". זה האוסקר הראשון של פיניקס, והשני לשחקן שגילם את הדמות הזו, אחרי הית' לדג'ר המנוח כמובן, אם כי זה היה בקטגוריית שחקן המשנה. אגב, גם שני שחקנים אחרים שגילמו את הג'וקר בעבר, ג'ק ניקולסון וג'ארד לטו, זכו באוסקר, אם כי על תפקידים אחרים. "הייתי אנוכי כל חיי, היה קשה לעבוד איתי, ואני מוקיר תודה שנתתם לי הזדמנות שנייה", הודה השחקן על הבמה, ואז החל לבכות כשבאופן נדיר למדי דיבר על מותו בטרם עת של אחיו ריבר.

הרגע הכי עצוב של הטקס, סגמנט ה"לזכרם", היה הפעם עמוס במיוחד, עם שמות כמו קירק דאגלס, קובי בראינט, אנה קרינה, ריפ תורן, פיטר פונדה, אנייס ורדה, דני איילו, טרי ג'ונס, סטנלי דונן, דוריס דיי ואחרים שמתו השנה. מי שליוותה זאת היתה בילי אייליש, בהופעה ראשונה שלה אי פעם בטקס האוסקר, שביצעה את "יסטרדיי" של הביטלס.

וואו: בונג ג'ון-הו מפתיע את סם מנדס, קוונטין טרנטינו, מרטין סקורסזי וטוד פיליפס וזוכה בפרס הבימוי על "פרזיטים". הוא הופך בכך לקוריאני הראשון שזוכה בו והלא-אמריקאי התשיעי שעושה זאת בעשר השנים האחרונות.

בונג ג'ון-הו אציל הנפש הקדיש את הפרס לכל ארבעת הבמאים שהתחרה בהם, ולסיום חזר על הבטחתו לשתות כל הלילה.

את הפרס קיבל הבמאי הקוריאני מידיו של הקולנוען האמריקאי ספייק לי, שהגיע לטקס לבוש בצבעי הלייקרס ועם הספרה 24 על בגדיו, כהוקרה לחברו המנוח, קובי בריאנט, שהוזכר מיד לאחר בסגמנט ה"לזכרם".

והגיע הזמן לנציגות הישראלית בטקס: גל גדות, הלוא היא וונדר וומן, עלתה על הבמה עם ברי לרסון, הלוא היא קפטן מארוול, ועם סיגורני וויבר, הלוא היא ריפלי מ"הנוסע השמיני", ושלושתן חילקו את הפרסים בקטגוריות המוזיקליות. "אחרי הטקס, החלטנו להקים מועדון קרב", התבדחה וויבר. "גברים מוזמנים, אבל בלי חולצה, ומי שיפסיד בקרב יקבל עונש - לענות על שאלות איך זה להיות אישה בהוליווד", הוסיפה גדות. "כל הנשים הן גיבורות-על", הכריזה וויבר, וגדות אישרה - "זה נכון".

בקטגוריית המוזיקה המקורית זכתה הילדור גואנטדור, המלחינה האיסלנדית המבריקה של "ג'וקר". היא הפכה בכך לאחת הנשים היחידות אי פעם שזוכות בקטגוריה הזו, והראשונה שעושה זאת מזה יותר מעשרים שנה.

בקטגוריית השיר המקורי, גל גדות היא זו שקיבלה את הכבוד להזמין לבמה את אלטון ג'ון, שזכה באוסקר על "I'm Gonna Love Me Again" מהביוגרפיה שלו, "רוקטמן".

זה אמנם האוסקר השני בקריירה של אלטון ג'ון, שכבר זכה בו באמצע שנות התשעים על "Can You Feel The Love Tonight" מ"מלך האריות" המקורי, אבל הראשון שהוא זוכה בו עם שותפו הוותיק ברני טופין.

הפרס הכי צפוי של הערב: פנלופה קרוז מגישה את הפסלון בקטגוריית הסרט הבינלאומי (לשעבר הסרט הזר) ל"פרזיטים" הדרום-קוריאני. זו הזכייה הראשונה של קוריאה בקטגוריה הזו, וזאת כבר במועמדות הראשונה. הבמאי בונג ג'ון-הו שוב עלה על הבמה, ושוב דיבר בקוריאנית.

לאחר שהקולנוען המוערך התקבל במחיאות כפיים חמות במיוחד, אלטון ג'ון הגיח לבמה כדי להמשיך להרים את האווירה, עם ביצוע ל-"I'm Gonna Love Me Again", המועמד בקטגוריית השיר המקורי, שלקוח כמובן מן הביוגרפיה שלו, "רוקטמן".

ג'יימס קורדן ורבל ווילסון גילו הומור עצמי והופיעו לבושים כמו הדמויות שלהם מהכישלון הידוע לשמצה "קאטס". הם גם הרשו לעצמם להתבדח שמי כמוהם מבינים את החשיבות של אפקטים מיוחדים מוצלחים, ואז העניקו את האוסקר בקטגוריה הזו ל"1917", שגבר על להיטי הענק "מלך האריות" ו"הנוקמים: סוף המשחק" וגם על "האירי". בקטגוריית האיפור ועיצוב השיער זכה, כפי שכולם ניחשו וחזו, "פצצה".

אחרי הזכייה בקטגוריית מיקס הסאונד, הגיע כצפוי פרס נוסף ל"1917", והפעם בקטגוריית הצילום הודות לעבודה הפנומנלית של רוג'ר דיקינס. זה האוסקר השני של בעל המלאכה הוותיק, שכבר זכה בו לפני שנתיים על "בלייד ראנר 2049". ומה יפה? דיקינס היה מועמד 13 פעמים בין 1994 ל-2017 ואף פעם לא זכה, והנה בשלוש השנים האחרונות הוא זוכה פעמיים.

את הפרס הגישו וויל פארל וג'וליה לואי-דרייפוס, שרוממו את הרוחות עם דיאלוג בו העמידו פנים כי אין להם מושג מה בעצם תפקידו של הצלם. השניים צוותו יחדיו כי הם משתפים פעולה ב-"Downhill", עיבוד אמריקאי לסרט השוודי "כוח עליון". הם העניקו גם את הפרס בקטגוריית העריכה, שניתן ל"פורד נגד פרארי", המשלים בכך זכייה בשני אוסקרים - לא רע לסרט שהיה בפרופיל נמוך יחסית לשאר המתחרים בטקס.

באופן תמוה למדי, במסגרת מחווה מיוחדת לכוחה של המוזיקה בקולנוע, עלה אמינם על הבמה ושר את להיטו זוכה האוסקר מהסרט "8 מייל". באיזה שנה אנחנו בדיוק? לפחות זכינו לראות את גל גדות מנענעת את הראש בהתלהבות בקהל, בשעה שמרטין סקורסזי כמעט נרדם ובילי אייליש נראית לא מרוצה.

לאחר מכן, הגיעו קטגוריות הסאונד: בפרס עריכת הסאונד זכה "פורד נגד פרארי", ובפרס מיקס הסאונד "1917".

את פרס שחקנית המשנה העניק מהרשלה עלי, שזכה באוסקר פעמיים בקטגוריה הגברית המקבילה, על "אור ירח" ועל "הספר הירוק". את הפסלון הוא העניק לשחקנית הוותיקה לורה דרן על תפקידה כעורכת דין לענייני גירושים ב"סיפור נישואים". בעלת המלאכה האהובה קיבלה את האוסקר לראשונה אחרי שתי מועמדויות כושלות, הראשונה שבהן ב-1992. היא הקדישה את הפרס להוריה, אצולה הוליוודית אמיתית - דיאן לאד וברוס דרן. בניגוד אליה, הם מעולם לא זכו באוסקר.

מבחינתה של דרן, זה היה אושר כפול, שכן האוסקר הוא גם מתנת יום הולדת לשחקנית, החוגגת היום 53 חורפים. מזל טוב! בקונטקסט רחב יותר, זו הפעם הראשונה בה סרט כלשהו של נטפליקס זוכה באוסקר בקטגוריית המשחק.

אחרי הזכייה של בראד פיט, עוד פרס ל"היו זמנים בהוליווד" והפעם בקטגוריית עיצוב ההפקה. בקטגוריית עיצוב התלבושות, כצפוי, זכה "נשים קטנות".

בקטגוריית הדוקו זכה "מפעל אמריקאי", הסרט הראשון בהפקת הזוג אובמה, שגם הופך לזוכה האוסקר הראשון שלהם. הסרט, שזמין בנטפליקס, עוסק כמשתמע משמו במפעל אמריקאי שנרכש בידי תאגיד סיני, דבר שיש לו השפעות מרחיקות לכת. ביימו אותו סטיבן בונר וג'וליה רייכרט הוותיקה, שאת המועמדות הראשונה שלה לאוסקר קיבלה עוד ב-1978 ומאז היתה מועמדת פעמיים נוספות, ואף פעם לא זכתה - עד הלילה. היה שווה לחכות 42 שנה. ועוד בגזרה הדוקומנטרית: בקטגוריית סרט הדוקו הקצר זכה "Learning to Skateboard in a Warzone".

קצת יותר מעשור וחצי לאחר שכיכבו יחד ב"באהבה אין חוקים", קיאנו ריבס ודיאן קיטון ניגשו להגיש את הפרסים בקטגוריית התסריט המקורי. הוא הוענק ל"פרזיטים" של האן ג'ין-וואן ובונג ג'ון-הו, שעקף בסיבוב את "היו זמנים בהוליווד" של חברו ומעריצו הוותיק, קוונטין טרנטינו. התסריטאי-במאי, שאינו דובר אנגלית שוטפת, דיבר בקוריאנית על הבמה - פעם ראשונה שזה קורה בטקס האוסקר.

טימותי שאלאמה ונטלי פורטמן, שניהם יהודים, הגישו את הפרס בקטגוריית התסריט המעובד. באופן שמתכתב עם יהדותם, הם העניקו את הפסלון לטאיקה וואטיטי היהודי גם כן על "ג'וגו ראביט", שעוסק בחברות בין ילד גרמני התומך בנאצים לילדה יהודית במהלך מלחמת העולם השנייה. אגב, פורטמן רקמה על שמלתה שמות של במאיות שהודרו השנה מהטקס, ובהן גם הישראלית עלמה הראל.

לאחר מכן, חולק גם הפרס בקטגוריית הסרט הקצר העלילתי. בשנה שעברה זכה בה "סקין" של גיא נתיב, והשנה - "החלון של השכנים".

פרס סרט האנימציה הארוך הוענק ל"צעצוע של סיפור 4". זו הפעם השנייה שסרט בסדרה הזו זוכה באוסקר בקטגוריה הזו, אחרי "צעצוע של סיפור 3", והאוסקר העשירי בקטגוריה של אולפני פיקסאר.

בקטגוריית סרט האנימציה הקצר זכה "Hair Love" של מתיו צ'רי, שחקן NFL לשעבר שהופך בכך לספורטאי בדימוס השני שזוכה באוסקר - אחרי קובי בראינט המנוח, שזכה אף הוא בקטגוריה הזו. בנאום הזכייה שלו, הבמאי הקדיש את הפרס לכדורסלן המנוח.

סוף סוף זה הגיע: טקס האוסקר ה-92 יצא לדרכו הלילה בלוס אנג'לס. כמו בשנה שעברה, גם הפעם מתנהל הטקס בלי מנחה.

החגיגה התחילה עם מחרוזת של שירים מקלאסיקות הוליוודיות, אותן ביצעה הזמרת והשחקנית הנפלאה ג'אנל מונה, שלמרבה הצער עומדת להיות אחת השחורות היחידות בטקס הלבנבן.

לאחר מכן הגיעו שניים שהנחו בעבר את הטקס, כריס רוק וסטיב מרטין, ושיעשעו את הקהל בחילופי דברים עוקצניים על חשבונה של הוליווד. הם גם הזמינו לבמה את רג'ינה קינג, שחילקה את הפרס הראשון של הערב - בקטגוריית שחקן המשנה. כצפוי, הזוכה בו היה בראד פיט, על "היו זמנים בהוליווד". זו הזכייה הראשונה שלו באוסקר על משחק, לאחר שבעבר קטף את הפסלון כמפיק.

נאום הזכייה של פיט התחיל בעקיצה לעבר הסנאט האמריקאי על הטיפול החפיפניקי שלו בהליך ההדחה נגד טראמפ, המשיך בתודות לשותפיו לסרט, טרנטינו ודיקפריו, והסתיים בהקדשה לילדיו - "זה בשבילכם. אני מת עליכם".

הסרט הטוב ביותר: "פרזיטים"

הבמאי הטוב ביותר: בונג ג'ון-הו ("פרזיטים")

השחקן הראשי הטוב ביותר: חואקין פיניקס ("ג'וקר")

השחקנית הראשית הטובה ביותר: רנה זלווגר ("ג'ודי - מעבר לקשת")

שחקן המשנה הטוב ביותר: בראד פיט ("היו זמנים בהוליווד")

שחקנית המשנה הטובה ביותר: לורה דרן ("סיפור נישואים")

התסריט המקורי הטוב ביותר: "פרזיטים"

התסריט המעובד הטוב ביותר: "ג'וג'ו ראביט"

הצילום הטוב ביותר: "1917"

העריכה הטובה ביותר: "פורד נגד פרארי"

עיצוב ההפקה הטוב ביותר: "היו זמנים בהוליווד"

עיצוב התלבושות הטוב ביותר: "נשים קטנות"

האיפור ועיצוב השיער הטובים ביותר: "פצצה"

האפקטים המיוחדים הטובים ביותר: "1917"

עריכת הסאונד הטובה ביותר: "פורד נגד פרארי"

מיקס הסאונד הטוב ביותר: "1917"

סרט הדוקו הארוך: "מפעל אמריקאי"

הסרט הבינלאומי הטוב ביותר: "פרזיטים" (דרום קוריאה)

סרט האנימציה הארוך הטוב ביותר: "צעצוע של סיפור 4"

המוזיקה המקורית הטובה ביותר: "ג'וקר"

הסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר: "החלון של השכנים"

סרט האנימציה הקצר הטוב ביותר: "Hair Love"

סרט הדוקו הקצר הטוב ביותר: "Learning to Skateboard in a Warzone"

השיר המקורי הטוב ביותר: "I'm Gonna Love Me Again" ("רוקטמן")