איציק כהן חוזר לבמה: "אין לי חלומות. אני חי את החלום"

(בסרטון מעל: טריילר להצגה "החיים הם קברט" של הקאמרי)

משבר הקורונה, שגרם לחבורות "זהו זה" ו"הקומדי סטור" לחזור ברעש תקשורתי גדול, הוביל לקאמבק טלוויזיוני מרגש נוסף, שדי עבר מתחת לרדאר. לראשונה מזה עשרים שנה חזר השחקן והקומיקאי איציק כהן לדמותה של ירדנה ג'עלה מ"בנות פסיה", להקת הדראג המצליחה שהיה בין מקימיה. "במהלך ימי הקורונה הקפיצו אותי לתכנית בערוץ 24 לאיזה שבועיים", אומר כהן בריאיון לוואלה! תרבות. "לראשונה מזה עשרים שנה הופעתי יומיום בדראג. הייתי צריך כל יום להעביר שעתיים עם אילתורים. אם אני חזרתי לעשות דראג אז כנראה שסוף העולם קרב".

מה דעתך על תחייתו של הדראג בעשור האחרון? הוא עכשיו עמוק במיינסטרים.

"זה נכון, הדראג הרבה יותר פופולרי היום ממה שהוא היה כשהתחלתי את 'בנות פסיה'. אני חושב שאם דראג עשוי כמו שצריך - אז זה בידור מעולה, מאוד משעשע ומאוד כיף לראות. אין לי הסבר מה גורם לדראג להתקבל יותר על ידי המיינסטרים היום. אם היו לי הסברים הייתי הולך לאקדמיה".

את המורל השפוף ירדנה ג'עלה בהחלט הרימה. עם זאת, בהיבט המקצועי בחייו של כהן זהו היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל בתקופה זאת. כמו כל תעשיית התרבות גם מספר פרויקטים שלו הוקפאו באחת בגלל הקורונה. קצת לפני שהחל משבר הקורונה, עלתה ההצגה "החיים הם קברט" בתיאטרון הקאמרי, בה מככב כהן לצד דנה פרידר ואחרים. לאחר שהספיקו להעלות ארבע פעמים בלבד, היא ירדה בגלל הקורונה. ב-5 ביולי ייפתח הקאמרי מחדש, עם ההצגה הזאת ועם ההצגה "גדר חיה". "הקורונה עצרה אותי בתקופה כזאת של עשייה יומיומית. הייתי אמור להעלות הצגות במרץ, אפריל ומאי. חווינו את העליה של ההצגה 'החיים הם קברט' ומיד היא נעצרה. גם ההצגה 'טוקטוק' שבה אני משחק הוקפאה. וגם צילומי הסדרה 'שב"ס' לכאן 11 הוקפאו. אני לא יכול להתקומם על משהו שאינו בשליטתי. בימי הקורונה הייתי בעיקר הרבה מאוד עם הילדים שלי ובמטבח, ומצב הרוח שלי היה טוב. ביליתי המון במרפסת. נשמתי המון ובישלתי המון".

הייתה מחאה נרחבת של תעשיית התרבות. איך אתה אישית התמודדת כלכלית עם המצב?

"המחאה הזאת מוצדקת. אני מבין לגמרי את הצעקה והתלונה. אני לקחתי הלוואה כדי שאני אוכל להמשיך לישון בשקט, והמשכתי הלאה. אני מאוד מקווה שנחזור לבמה כמתוכנן ב-5 ביולי".

ההצגה "החיים הם קברט", עליה חתום כבמאי וכוריאוגרף עוז מורג, כוללת שירים ממחזות זמר שעלו בקאמרי לאורך השנים ובהם "קזבלן", "סיפור הפרברים", "שיער", "כנר על הגג", "קברט" ו"עלובי החיים". הכול תחת מסגרת עלילתית המספרת את סיפורו של אלברט (בגילומו של כהן), שאוהב מחזות זמר ובעזרת אוסף התקליטים שלו נפגש עם דמויות מתוכן. "ההפקה הזאת היא שיר הלל למחזות זמר שעלו בקאמרי", אומר כהן. "מאוד שמחתי שעוז מורג הציע לי להשתתף בזה, כי הופעתי בהרבה מחזות זמר בארץ וסיקרן אותי גם איך עושים קולאז' כזה שמתחבר לערב אחד. מצאנו מין סיפור כזה על חובב מחזות זמר. אתה מתארח אצלו בסלון, וכל פעם שהוא מגלה מחזמר חדש הנאמברים מגיעים לבמה. אני חושב שתיאטרון במיטבו צריך להצחיק, לרגש, להסעיר ולתת טעם לחיים, וזה משהו שנותן את כל זה".

כמי שהשתתף במחזות זמר רבים, אילו רגעי קסם של מיוזיקלס הכי אהבת ושבו את לבך?

"אני מאוד אוהב מחזות זמר. בדרך כלל אני טס בכל שנה לפחות פעם אחת ללונדון ורואה שישה או שבעה מחזות זמר ברצף. אני מאוד אוהב את הרגע הזה שיש שקט וחושך בקהל, בהתחלה, ואז מנגנים את מחרוזת הלהיטים שהיו במחזמר. זה בדרך כלל רגע מאוד מרגש. יש לי המון תמונות בראש של רגעים מרגשים, 'מיס סייגון' בהפקה הלונדונית החדשה כל ההצגה מחזיקה ילד בידיים ומחבקת אותו תוך כדי שהיא שרה במלוא הגרון, זה הימם אותי. אין מה לעשות, בעיני החיבור בין שירה למשחק זה באמת החיבור האולטימטיבי. במחזמר 'נערות החלומות' ראיתי בפעם הראשונה מישהי שרה - זאת היתה אמבר ריילי - והקהל עמד והריע לה באמצע הנאמבר, לא בסופו, כבר באמצע. ראיתי את זה, התרגשתי, בכיתי, יצאתי, קניתי כרטיס נוסף עבור היום למחרת. ראיתי את המחזמר שלוש פעמים באותו ביקור. מחזמר זה הז'אנר שהכי מרגש אותי, יש משהו בין חיבור לנשמה שהוא חיבור ישירות לנשמה".

מאיפה נולד החיבור שלך עם מחזות הזמר?

"הפעם הראשונה שטעמתי מה זה מחזמר קרתה במחזמר הראשון ששיחקתי בו, 'איש למנשה', כשלמדתי באוניברסיטת תל אביב, בעודי נער צעיר. הבנתי שם את התרגשות הזאת של לכוונן את הנפש שלך לתוך צלילים. כשאתה לוקח חלום וכולא אותו בתוך סאגה מוזיקלית מרהיבה זה תמיד הדבר הכי טוב שיכול לקרות. אשמח לראות את 'איש למנשה' על הבמה שוב".

מה לדעתך המחזמר הכי אוברייטד בכל הזמנים?

"המחזמר הכי אוברייטד בעיני הוא 'Cats'. זה אסופה חמודה של שירים אבל החיבורים העלילתיים שם פחות דיברו אליי ולא הצלחתי להתחבר גם לסרט שעשו לאחרונה. חתולים על סקטים? בואו, עזבו, יש דברים יותר חשובים בעולם הזה".

העלאת המחזמר "החיים הם קברט", כמו מחזות זמר אחרים, באה במידה רבה ממניעים מסחריים. מה הצידוק האמנותי להעלות הצגה בידורית זו המבוססת על קטעים ממחזות זמר במקום ליצור ולהעלות מחזה מקורי חדש נוסף? ובכלל יש תחושה שהתיאטראות הרפרטוארים, הממומנים מכספי ציבור, מגזימים במינון מחזות הזמר.

"מכיוון שאני לא המנהל האמנותי של הקאמרי אני לא יכול להסביר לך מה הסיבה שהתיאטרון מעלה את זה. אני מבחינתי באתי לזה עם כל כולי. זה לא שכתבו לי טקסטים, את רוב הטקסטים אני כתבתי במקרה הזה. זה לא ברמת מילות קישור. הסיפור הזה על האיש שאוהב מחזות זמר נפרס לאורך כל הערב. מעבר לאהבה שלו הזאת יש לו גם ביוגרפיה שנכנסת לסיפור הזה. זה חלק מהריגוש של העסק. במפגש עם הקהל יש התלהבות גדולה ושמחה גדולה. לגבי מינון מחזות הזמר - השאלה אם זה עובד או לא עובד. והדבר עובד, מהדהד ומשמח. אני באמת לא בצד של להחליט מה עולה אז אין לי תשובה בנושא הזה. ובדרך כלל יש לי מה להגיד".

איזה מחזמר יכתבו על ימי הקורונה?

"אני לא יודע איזה מחזמר יעשו על הקורונה, אולי יעשו מזה הצגה ויקראו לזה 'מהומה רבה על לא דבר'. אני רק רוצה לדעת מי עושה יחסי ציבור לקורונה, כי זה מה זה תופס. זה מדהים. לא היה כזה מסע פרסום עולמי מעולם. למזלנו הגדול, ה'מחזמר' קורונה לא כל כך תפס בארץ ואני מקווה שזה ככה יימשך".

זכית להערכה רבה בעקבות תפקידך בסדרה המצליחה "פאודה" של yes. אחרי שלוש עונות, איך תסכם את יחסך לדמותך קפטן איוב - אתה מחבב אותה? כועס עליה לפעמים?

"אני לא שופט את הדמות שלי ב'פאודה'. אני מאוד מאוד אוהב את קפטן איוב. אני אף פעם לא מתייחס לעצמי בתור שכיר חרב, אני לא שחקן שאומרים לו מה לעשות והוא עושה. בתהליך הבנייה של הדמות אני מאוד מנסה שהוא יהיה אנושי וחם ועדיין מאוד פונקציונלי לתפקיד שלו, מאיים ומפחיד. הוא מורכב מכל מיני דברים. אני משתדל להוסיף בדיחות קטנות לדמות. הסדרה משודרת בנטפליקס, יש גרסאות מדובבות, בין השאר לרוסית, לצרפתית ולגרמנית. הבחור שמדובב אותי בגרסה באנגלית התקשר אליי ואמר לי - 'אני חייב לשאול אותך כמה שאלות. זה שאתה מאלתר בעברית, ניחא. אבל איך זה שאתה מאלתר בערבית, כשאתה לא יודע ערבית?' אז אמרתי לו 'במהלך העבודה על התפקיד, אני מתייעץ עם הבחור שאיתו אני עובד על הערבית, עם עוזר הבמאי ועם השחקנים שמדברים ערבית, כשאני רוצה להוסיף מילה שהיא יותר עסיסית או איזה פתגם שאני חושב שמתאים לקפטן איוב להגיד'. הוא הגיב: 'דברים שאתה אומר לא כתובים בטקסט. אתה זוכר מה אמרת?' השבתי: 'לא, אני זוכר ברגע שאני עושה את זה'. אני מאוד מחבב את קפטן איוב. יש בו דברים שמאוד קשורים אליי כבנאדם".

באיזה אופן הוא קשור אליך?

"יש לו הרבה שיחות עם הילדים שלו, האם הם אכלו ומתי הם אכלו. בנוסף להיותו איש ביטחון הוא גם אבא לחמישה ילדים. אז הוא מאוד אבהי גם לנחקרים שלו".

קפטן איוב כל הזמן נאבק במשקל שלו. באיזו מידה זה עדיין מעסיק אותך?

"אני לא נאבק במשקל, אבל אני עושה מזה בדיחות. אני משתמש בזה לטובתי. גם ב'החיים הם קברט' עם הדמות שלי אלברט, שמדבר על זה שהוא מעדיף לאכול עוגיות מאשר לעשות כל דבר אחר ושהוא מקווה שלא רואים את זה עליו".

דמותך הולכת עם מקל לאורך העונה השלישית של "פאודה", ושמעתי שזה היה רעיון שלך. מאין הוא נבע?

"תוך כדי כתיבת העונה, אבי יששכרוף פנה אליי ואמר לי, תשמע, איוב הולך להיפצע העונה הזאת. מה היית רוצה כאביזר נוסף? עלה רעיון של קיבוע לצוואר או קיבוע ליד. אמרתי לו שבתור אביזר שאני יכול להשתמש בו משחקית יותר נכון יהיה מקל הליכה, שאני אוכל לאיים בו, לנפנף בו באוויר ולהזיז דברים שלא נעימים לי. השתמשתי בכמה מתפקידיי במקל הליכה, גם בהצגה 'הצמה של אבא' וגם במחזמר 'זה אני'".

אתה מכיר את מי ששימש השראה לדמותו של קפטן איוב, אלוף במילואים יואב (פולי) מרדכי, שכיהן בין השאר כמתאם פעולות הממשלה בשטחים?

"אני לא מכיר אותו, לא פגשתי אותו. הוא השראה לכתיבה של הדמות, הוא לא השראה בפועל לאיך שאני מגלם את איוב. אני ממעט מאוד לעשות תחקירים לפני גילום דמות, אני יותר עושה את זה בתוכי, מתוך העבודה ומתוך ההתעסקות שלי עם הטקסט".

מתי הקהל ייחשף לבני המשפחה של הדמות?

"אני לא חושב שזה יקרה. זה לא חלק מקו העלילה".

הדמויות הפלסטיניות בעונה השלישית מאוד עגולות ומעניינות. מה התגובות שאתה מקבל מפלסטינים ומהעולם הערבי על הדמות שלך?

"אני מקבל המון תגובות מהעולם הערבי, בעיקר דרך האינסטגרם והפייסבוק שלי. אני מקבל המון פניות מדובאיי, כוויית, איחוד האמירויות, כורדיסטן. אנשים מאוד אוהבים את קפטן איוב ומאוד אוהבים את הסדרה ומתחברים אליה. הזמינו אותי לביקור ממלכתי באיחוד האמירויות אבל אני כמובן לא יכול לעשות את זה".

ראיתי שבאחרונה חילטרת בקטנה דרך האתר האמריקאי Cameo, באמצעותו ניתן לרכוש בתשלום ברכות וידאו אישיות מסלבס, ובהם לא מעט פרצופים מוכרים מסדרות וסרטים בינלאומיים. מי שמעוניין במזל טוב מקפטן איוב יכול לקבל זאת במחיר של 93 דולר.

"כן, זה התחיל לפני כחודש. מדי פעם פונים אליי לצלם ברכות, זה שעשוע נחמד, לא מעבר לזה. זה לא משהו שמסדר אותך כלכלית".

המחזמר "זה אני" בכיכובך ספג ביקורות שליליות על כך שפיאר ורומם את שיריו של אייל גולן. פרשת הקטינות של גולן לא דעכה גם לאחר עליית המחזמר - בשנה שעברה פורסמו בתקשורת עדויות נוספות, שטענו כי גולן ביקש ממעריצות קטינות "לפנק" את חבריו. בפרספקטיבה של קצת יותר משנה מאז שעלה המחזמר, אתה חש חרטה או לפחות אי נוחות על השתתפותך בו?

"אם אני מרגיש איזושהי אי נוחות לגביי משהו, אני לא עושה אותו. זה אמנם השירים של אייל גולן אבל הוא לא כתב ולא הלחין אף אחד מהם, וזה גם לא סיפור חייו. המחזמר מתייחס לפס הקול הזה, שהוא אמנם עומד בראשו, אבל הוא לא כתב ולא הלחין אותו. זה לא שיש לו איזשהו רווח כלשהו. תראה, אני מבין שיש לו כמובן רווח שהוא מקבל המון הערכה וזה, אבל אין לי שום בעיה עם זה ולו הקטנה. לו היתה לי, לא הייתי משתתף בזה".

במסגרת המחאה הציבורית נגד המחזמר שלח דרור קרן, שחקן ובמאי "הקאמרי", מכתב מחאה חריף לראשי התיאטרון ובו כתב בין השאר כי "זאת יריקה בפני הקורבנות של אייל גולן ובפרצוף של כל מי שחושב שזה פסול".

"מותר לדרור קרן להביע ביקורת ולהגיד מה שהוא רוצה. אם אתה שואל אותי אם לי יש בעיה לשחק בזה, אני אומר לך שלא, אין לי שום בעיה".

בשנה שעברה יצא הסרט "עכביש ברשת" בבימוי ערן ריקליס בו כיכבת לצד בן קינגסלי ומוניקה בלוצ'י. איך היה לשחק לצדם באנגלית ומה למדת מהם?

"כמובן שזה היה מאוד מרגש לשחק מול אחד השחקנים הכי טובים שקיימים היום בעולם. הוא איש מאוד מרשים בדרך העבודה שלו. הוא הגיע לחזרה הראשונה כשהוא כבר יודע את כל התפקיד הענקי שלו בעל פה. האיש הזה הוא השראה. היה מאוד כיף ולא נלחצתי מזה. כשבאתי אליו בתור הדמות שלי, סמואל, לתת לו בראש, זה לא כל כך עניין אותי שהוא בן קינגסלי".

הבמאי ריקליס סיפר בריאיון שקינגסלי הגיע עצבני כי הקראוון שלו לא מספיק גדול ולקח לו זמן להתניע.

"כן, כן, בכל זאת הוא בן קינגסלי. כלומר הוא סר בן קינגסלי. הוא מבקש שיקראו לו תמיד 'סר בן' או 'סר'. רק ככה אפשר לפנות אליו".

קינגסלי שיחק פעם את גנדי. אתה היית משחק את גנדי הישראלי, רחבעם זאבי?

"אני משחק כל דמות שתמצא חן בעיני. אין לי אג'נדות כאלה ואחרות".

יש דמות שלא היית מוכן לגלם בשום פנים ואופן?

"לא. אני לא יכול לסמן מראש משהו שאני לא אעשה, כמו שאני לא מסמן מראש איזה תפקידים אני כן אעשה. אין חלומות כאלה על דמויות שאני חייב לגלם. אין דבר כזה".

על מה אתה מתחרט?

"עשיתי פעם איזו הופעה טלוויזיונית שלא אהבתי בדיעבד, אבל לא מעבר לזה. אין לי שום חרטות על הקריירה שלי".

בתך דניאל התקבלה באחרונה ללהקה צבאית ועוד קודם הלכה בעקבותיך. איך מתיישב הרצון של אב לגונן על ילדיו, על רקע ההיכרות הטובה עם תחלואי התעשייה, מול הרצון לתת לה את החופש שלה?

"הבת שלי גם שיחקה בתפקיד ראשי במחזמר 'ג'יפסי' בתלמה ילין. אין לי שום צורך לגונן עליה. כל ימיי המקצועיים חוויתי את התיאטרון והעשייה המקצועית כדבר מבורך. הרבה פעמים אומרים לי שאני כאילו לא קשור לתעשייה. כשמישהי ראיינה אותי לקראת צילום לאיזה סרט על שחקנים היא אמרה לי: 'אין לך שום תלונות'. אמרתי, 'נכון, אין לי שום תלונות על המקצוע הזה'. זה המקצוע הכי טוב בעולם מבחינתי. אני עושה הצגות, אני אוהב את ההוויי, אני אוהב הכל. אז היא אמרה לי: 'אם אין לך תלונות, אנחנו לא יכולים לראיין אותך בסרט הזה'. אמרתי לה, טוב, אני מצטער שאני הורס לכם את כל הקוטריות הכללית, אבל אני לא שם".

איזה יעד, פסגה או חלום אתה עוד מסמן לעצמך?

"אמרתי לך, אין לי חלומות. אני חי את החלום. אני לא צריך לחלום אותו".