רגע, יש השנה אוסקר?
אכן, זה נשמע תלוש מהמציאות; אך בתומה של אחת השנים הקשות בתולדות תעשיית הקולנוע, אם לא הקשה מכולן, טקס האוסקר ה-93 יתקיים בתחילת השבוע, בלילה שבין ראשון לשני שעון בישראל.
הודות להתקדמות מבצע החיסון בארצות הברית, הטקס יתקיים באופן פיזי בלוס אנג'לס. רשימת המוזמנים והמוזמנות צומצמה ל-170 בלבד, והם לא יידרשו לעטות מסיכות בזמן שמצלמים אותם. בין מפיקי האירוע אפשר למצוא את סטיבן סודרברג, והוא הבטיח שלל הפתעות וגם כי האירוע יהיה "סרט בפני עצמו". כיוון שמדובר באחד הקולנוענים המוכשרים באמריקה, סביר להניח שאפשר לסמוך עליו.
כך או כך, זה מן הסתם יהיה אחד מטקסי האוסקר המשונים בהיסטוריה, אם לא המשונה שבהם. מנקודת מבט מקומית, הנסיבות מוזרות במיוחד - אף אחד מן הסרטים המתחרים עדיין לא הופץ אצלנו מסחרית, ובמקרה של רבים מהם, זה כבר לא יקרה לעולם. לפיכך, הקהל המקומי לא בהכרח בקיא בחומר הנלמד, אז לפני שניגש לשלב התחזיות המסורתי (ונתבזה בו), נפתח עם מדריך קצר - מי הם, לעזאזל, המועמדים בקטגוריית הסרט הטוב ביותר?
המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר
"ארץ הנוודים": סרטה של קלואי ז'או הוקרן לראשונה במסגרת התחרות הרשמית של פסטיבל ונציה, זכה באריה הזהב ובכך התחיל את המסע המופלא שלו, שהמשיך גם עם גלובוס הזהב ועם עוד שלל פרסים וכנראה יסתיים גם באוסקר. מדובר בדרמה עלילתית עם אלמנטים כמו-תיעודיים, העוסקת באמריקאים שהפכו לנוודים, מבחירה או בגלל נסיבות החיים. בתפקיד הראשי: פרנסס מקדורמנד.
איפה אפשר לראות: כרגע לא זמין בארץ באופן חוקי, אבל הוא אמור לעלות כאן בהפצה מסחרית בהמשך השנה.
"משפט השבעה משיקגו": סרטו של ארון סורקין, העוסק במשפט הראווה שהתנהל נגד מפגינים אנטי-מלחמתיים באמריקה של ניקסון. מככבים: סשה ברון כהן, אדי רדמיין וגברים לבנים אחרים.
איפה אפשר לראות: בנטפליקס.
"אישה צעירה מבטיחה": סרטה של אמרלד פנל, שהופיעה ב"הכתר" בתור קמילה פרקר-בואלס וכאן מציגה את הסרט העלילתי הארוך הראשון שלה כבמאית. קשה להגדיר את הז'אנר, קשה גם לדבר על העלילה בלי לחשוף את התפניות שלה, ונאמר רק כי היא עוסקת בתקיפה מינית, בגבריות רעילה ובנקמה. מככבת: קארי מליגן.
איפה אפשר לראות: כרגע לא זמין בארץ באופן חוקי, אבל הוא אמור לעלות כאן בהפצה מסחרית בהמשך השנה.
"האבא": סרטו דובר האנגלית של פלוריאן זלר, המבוסס על מחזה מצליח פי עטו, ועוסק בגבר שתודעתו משתבשת בשל אלצהיימר. בתפקיד הראשי: אנטוני הופקינס.
איפה אפשר לראות: כרגע לא זמין בארץ באופן חוקי, אבל הוא אמור לעלות כאן בהפצה מסחרית בהמשך השנה.
"הבלוז של מא רייני": פרק נוסף בסדרת העיבודים בהפקת דנזל וושינגטון למחזות של אוגוסט ווילסון המנוח. את הסרט ביים ג'ורג' סי.וולף, והוא נקרא בשם זמרת בלוג אגדית המגיעה עם כל הגינונים שלה לסשן הקלטות בשיקגו של שנות העשרים, ופוגשת בו עסקני מוזיקה לבנים, נגנים ותיקים וחצוצרן צעיר ושאפתן שהאמוציות שלו ילהיטו עוד יותר את האווירה החמה מלכתחילה. מככבים: ויולה דיוויס וצ'דוויק בוזמן, שהלך לעולמו לאחר הצילומים.
איפה אפשר לראות: בנטפליקס.
"מינארי": סרטו של לי אייזק צ'אנג, שגדל בארקנסו של סוף שנות השבעים כבן למשפחה של מהגרים קוריאנים. על בסיס סיפורו האישי, הוא מציג כאן את קורותיו של גבר קוריאני שמגיע לאמריקה בתקווה לפתח בה קריירה חקלאית, וגורר עמו את זוגתו, את אמא שלה, את בתו ואת בנו, שסובל מפגם בלבו. מככבים: סטיב יאון ויון יו-יונג.
איפה אפשר לראות: כרגע לא זמין בארץ באופן חוקי, אבל הוא אמור לעלות כאן בהפצה מסחרית בהמשך השנה.
"צלילי המטאל": סרטו של דריוס מרדר על מתופף מטאל שהולך ומאבד את שמיעתו, ומתחיל ללמוד להעריך את קולה של השתיקה. מככב: ריז אחמד.
איפה אפשר לראות: באמזון וב-VOD של הפלטפורמות השונות אצלנו החל מסוף השבוע הבא (כלומר, ב-HOT, יס, פרטנר וסלקום).
"מאנק": סרטו של דיוויד פינצ'ר, המבוסס על תסריט שאביו המנוח כתב בעבר. הדרמה הזו, שצולמה בשחור-לבן, מתחקה אחר הנסיבות שהובילו לעשיית "האזרח קיין". באופן מפתיע, היא לא מפנה את הזרקור לעבר הדמות שמזוהה באופן כמעט בלעדי עם הקלאסיקה - הבמאי, המפיק והכוכב אורסון וולס. תחת זאת, מי שנעמד במרכז הבמה מתגלה כהרמן ג'יי מנקייביץ', הקולנוען שכתב את הגרסה הראשונה לתסריט של היצירה הקאנונית. מככבים: גרי אולדמן ואמנדה סייפריד.
איפה אפשר לראות: בנטפליקס.
"יודה והמשיח השחור": סרטו של שאקה קינג, האיש עם השם הכי נהדר בטקס. כמו "משפט השבעה משיקגו", גם הסרט הזה מתרחש בסוף שנות השישים, אחת התקופות הסוערות בהיסטוריה האמריקאית, אבל הפעם הפרספקטיבה אחרת - הגיבור הוא עבריין שחור שה-FBI מגייס כדי לחדור לשורות הפנתרים השחורים. מככבים: דניאל קאלויה ולקית סטנפילד.
איפה אפשר לראות: הסרט לא יופץ מסחרית בארץ ולא יהיה זמין בסטרימינג, אבל יעלה ב-VOD של הפלטפורמות השונות אצלנו בסוף השבוע הבא (כלומר, ב-HOT, יס, פרטנר וסלקום).
מי הפייבוריטים בקטגוריות המרכזיות?
נחלק את הקטגוריות הבולטות לשלוש: כאלה שבהן זהות הזוכה כמעט סגורה הרמטית, וכל תוצאה אחרת תהיה סנסציה אדירה; כאלה שבהן נדמה כי הקרב הוכרע, אבל יש סיכוי סביר להפתעה; וכאלה שפתוחות לגמרי.
"ארץ הנוודים" אמור להיות הזוכה הגדול של הטקס ולקטוף, בין השאר, את פרסי הסרט, הבימוי, התסריט המעובד והצילום. "נשמה", כרגיל אצל פיקסאר, הוא הפייבוריט הברור בקטגוריית סרט האנימציה הארוך וכנראה ייקח גם את פרס המוזיקה המקורית, וקשה לראות מי לוקח את האוסקר לשחקן המשנה מדניאל קאלויה.
בקטגוריית שחקנית המשנה, יון יו-יונג הקוריאנית היא המועמדת המובילה, אך מריה בלקובה הבולגריה מ"בוראט 2" עשויה להפתיע אותה, ואי אפשר לפסול את האופציה של גלן קלוז, שמועמדת על "יומני האפלצ'ים", אבל אם תזכה זה יהיה כסוג של פרס מפעל חיים, לאחר שהפסידה את הפסלון בשבע הפעמים הקודמות שהיתה מועמדת.
בקטגוריית השחקן הראשי, צ'דוויק בוזמן אמור להפוך לשחקן השלישי שזוכה באוסקר לאחר מותו, אחרי פיטר פינץ' והית לדג'ר, אבל גם כאן לא ניתן לשלול לחלוטין אופציה אחרת - זכייה של אנתוני הופקינס, שעושה ב"האבא" את אחד מן התפקידים הכי טובים בקריירה המפוארת שלו
בקטגוריית התסריט המקורי, נראה כי ידו של "אישה צעירה מבטיחה" על העליונה, אבל "משפט השבעה משיקגו" יכול לחטוף לו את הפסלון, ולו כי ארון סורקין הוא מן התסריטאים המוערכים בהוליווד. בקטגוריית הסרט התיעודי, רוב התחזיות הולכות עם "מורתי התמנונית", אבל בשנים האחרונות זו תמיד אחת הקטגוריות הכי תחרותיות, כך שגם ל"זמן" ול"קולקטיב" יש סיכוי.
בקטגוריית הסרט הזר, "עוד סיבוב" הדני קטף את כל הפרסים האפשריים השנה ונראה בדרכו לניצחון נוסף, אבל "לאן את הולכת אאידה" הבוסני מחכה לו בסיבוב. בוסניה כבר חוללה בעבר הפתעה שכזו: "שטח הפקר" שייצג אותה הדהים את העולם כשזכה על חשבונו של "אמילי" בתחילת המאה הנוכחית, והמדינה הקטנטנה אך ההישגית בהחלט יכולה לעשות זאת שוב.
הקטגוריה התחרותית מכולן היא השחקנית הראשית. חוץ מוונסה קירבי ("קרעים של אישה"), כל ארבע האחרות הן אופציות ריאליות לחלוטין: פרנסס מקדורמנד ("Nomadland"), שכבר זכתה בקטגוריה הזו פעמיים; ויולה דיוויס ("הבלוז של מא ראייני"), שזכתה באוסקר, אך בקטגוריית שחקנית המשנה; וגם אנדרה דיי ("ארצות הברית נגד בילי הולידיי") וקארי מליגן ("אישה צעירה מבטיחה"), שטרם התכבדו בו.
אז מי תזכה? בכנות - אין לי מושג. הקרב צמוד מדי, יש טיעונים חזקים בעד כל אחת מן השחקניות, וגם החזאים האמריקאים שאפשר לסמוך עליהם חלוקים בדעתם. אם אין ברירה, אהמר על קארי מאליגן, גם כי היא עצמה אהובה ומוערכת, זו הזדמנות טובה מבחינתה של האקדמיה להוסיף סוף כל סוף את האוסקר לארון התארים שלה; וגם כי הסרט בו היא משחקת אהוד ומוערך, אך לא יסתייע להעניק לו את רוב הפרסים האחרים, וזו תהיה הזדמנות לפרגן לו.
נציין כי גם בקטגוריה המיותרת והפחות איכותית מכולן, השיר המקורי, התחרות תוכרע בפוטו-פיניש. אהמר על השיר מ"תחרות הזמר של האירוויזיון", אבל גם השירים מ"כל החיים לפניו" ומ"לילה אחד במיאמי" עשויים לזכות.
השיאים שעשויים להישבר
קלואי ז'או כנראה תהפוך לאישה הלא לבנה הראשונה שזכתה בפרס הבימוי (והשנייה בסך הכל, אחרי קתרין ביגלו על "מטען הכאב").
אם היא וסרטה "ארץ הנוודים" יזכו באוסקרים גם בקטגוריות הסרט הטוב ביותר והתסריט המעובד, היא תהפוך בכך לאישה השנייה בלבד בהיסטוריה שזוכה בשלושה אוסקרים באותו טקס, לאחר פראן וולש שעשתה זאת על "שר הטבעות: שיבת המלך", שזכתה בזמנו כמפיקה, כתסריטאית ומחברת השיר המקורי
אם "ארץ הנוודים" של ז'או יזכה בקטגוריית התסריט המעובד, ו"אישה צעירה מבטיחה" של אמרלד פנל יזכה בקטגוריית התסריט המקורי, זו תהיה הפעם הראשונה בהיסטוריה של האוסקר שרק נשים זוכות בקטגוריות התסריטאות
אם האוסקרים יילכו לצ'דוויק בוזמן, דניאל קאלויה, יון יו-יונג ולויולה דיוויס/אנדרה דיי, זו תהיה הפעם הראשונה שכל הזכיות בקטגוריות המשחק הן של שחקנים לא לבנים ושחקניות לא לבנות.
אם פרנסס מקדורמנד תזכה באוסקר לשחקנית הראשית, היא תהיה השחקנית הפעילה היחידה שזכתה בו שלוש פעמים - אפילו מריל סטריפ לא עשתה זאת (קתרין הפבורן המנוחה זכתה ארבע פעמים).
אם ויולה דיוויס תזכה בו, היא תהפוך לשחורה הראשונה שיש ברשותה שני אוסקרים בקטגוריות המשחק
אם אנתוני הופקינס יפתיע ויזכה בקטגוריית השחקן הראשי, הוא יהפוך בגיל 83 לשחקן הכי מבוגר שזכה באוסקר (וישבור בכך את השיא של כריסטופר פלאמר, שזכה בגיל 82 והלך לעולמו השנה).
"הבלוז של מא ראייני" יכול לקטוף שני פרסים בקטגוריות המשחק, ואמור גם לזכות בקטגוריות האיפור ועיצוב השיער ועיצוב התלבושות (אם כי אני כאן מהמר על "אמה"). "מאנק" פייבוריט בקטגוריית עיצוב ההפקה, ו"משפט השבעה משיקגו" עשוי לזכות באוסקרים בקטגוריות העריכה ו/או התסריט המקורי. כל זה אומר כי נטפליקס יכולה לזכות בחמישה-שישה פסלונים לפחות, שיא לשירות סטרימינג, וחשוב מכך - הדבר יסמן את הפעם הראשונה בה נציג של עולם הסטרימינג קוטף יותר פרסי אוסקר מכל אולפן הוליוודי קלאסי.
הנקודה הישראלית
בתי הקולנוע המסחריים בישראל סגורים, רובם ככולם, מאז מרץ האחרון; אף סרט ישראלי חדש לא יצא לאקרנים בזמן, ותרבות הסרטים המקומית דממה כמעט לחלוטין - ובכל זאת, גם בסיטואציה הזו, יש השנה נציגות כחולה-לבנה באוסקר.
מדובר ב"עין לבנה" של תומר שושן, המועמד בקטגוריית הסרט העלילתי הקצר. נזכיר כי לפני שנתיים, גיא נתיב זכה בקטגוריה הזו, אם כי זה היה עם סרט שמתרחש בארצות הברית - "סקין". הפעם, מדובר בדרמה דוברת עברית המתרחשת בתל אביב.
מולה, אפשר למצוא גם את "המתנה" של הבמאית הפלסטינית פראח נאבלוסי, בכיכובו של סלאח בכרי כגבר המתעמת עם חיילים ישראלים במחסומים. במחילה, זה סרט חיוור ומשמים מבחינה אמנותית, שגם חוטא בייצוג קריקטורי של הדמויות, והוא לא רק אנטי-ישראלי אלא גם אנטי-קולנועי. "עין לבנה" טוב ממנו בהרבה.
אך כדי לא להישמע פטריוט ומוטה, אצהיר כי מבין חמשת המועמדים, המועדף עליי אינו הישראלי, אלא סרט אמריקאי אפקטיבי להפליא בשם "זרים מוחלטים", שזמין בנטפליקס. מעניין לציין כי כמו ב"עין לבנה", גם פה עומד במרכז העלילה גבר שחור שנכנס לסחרור מסוכן על לא עוול בכפו. מעניין גם כי בניגוד לסגנון האינטנסיבי והריאליסטי של המועמד הישראלי, כאן הבמאים טרבון פרי ומרטין דזמונד רו לוקחים את העלילה לכיוון ז'אנרי, שמזכיר קומדיות לולאות זמן כמו "פאלם ספרינגס" ו"לקום אתמול בבוקר", אם כי דווקא במקרה זה הטרגדיה בסופו של דבר מתגלה כגדולה הרבה יותר.
כך או כך, גם בשל האיכות שלו וגם בשל העיסוק שלו בסוגייה בוערת בסדר הגודל של אלימות משטרתית נגד השחורים בארצות הברית, "זרים מוחלטים" נחשב למועמד המוביל. להערכתי, הוא גם יזכה, מה שיספק לאוסקר עוד שיא אחד: טרבון פרי יהפוך בכך לשחור הראשון שזוכה בקטגוריה הזו.
גיזרו, שימרו ותצחקו עליי - התחזית המלאה
הסרט הטוב ביותר:
"ארץ הנוודים"
הבמאית הטובה ביותר:
קלואי ז'או ("ארץ הנוודים")
השחקן הראשי הטוב ביותר:
צ'דוויק בוזמן ("הבלוז של מא רייני")
השחקנית הראשית הטובה ביותר:
קארי מליגן ("אישה צעירה מבטיחה")
שחקן המשנה הטוב ביותר:
דניאל קאלויה ("יהודה והמשיח השחור")
שחקנית המשנה הטובה ביותר:
יו יונג-יון ("מינארי")
התסריט המקורי הטוב ביותר:
"אישה צעירה מבטיחה"
התסריט המעובד הטוב ביותר:
"ארץ הנוודים"
הצילום הטוב ביותר:
"ארץ הנוודים"
העריכה הטובה ביותר:
"צלילי המטאל"
עיצוב ההפקה הטוב ביותר:
"מאנק"
עיצוב התלבושות הטוב ביותר:
"אמה"
האיפור ועיצוב השיער הטובים ביותר:
"הבלוז של מא רייני"
האפקטים הטובים ביותר:
"טנט"
הסאונד הטוב ביותר:
"צלילי המטאל"
סרט הדוקו הארוך:
"מורתי התמנונית"
הסרט הבינלאומי הטוב ביותר:
"עוד סיבוב" (דנמרק)
סרט האנימציה הארוך הטוב ביותר:
"נשמה"
המוזיקה המקורית הטובה ביותר:
"נשמה"
הסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר:
"זרים מוחלטים"
הסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר:
"A Love Song for Latasha"
סרט האנימציה הקצר הטוב ביותר:
"Burrow"
השיר המקורי הטוב ביותר:
"Husavik" - "תחרות הזמר של האירוויזיון: סיפורה של Fire Saga"
הטקס יועבר בשידור ישיר בלעדי ב- yes וב-STINGTV בלילה שבין ראשון לשני (26-25.4) ובגרסה ערוכה ומתורגמת ב-yes וב-STINGTV ביום שלישי (27.4) בשעה 21:00