וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ילידית חירשת וקטועת רגל: הסדרה הזו הכניסה הכל ובכל זאת מתקשה להרשים

עודכן לאחרונה: 15.1.2024 / 8:30

הסדרה שמתמקדת בסיפורה של דמות שולית למדי ביקום המורחב, עושה זאת עם שורה של כוכבים אהובים מ"כלבי שמורה" וקונספט מעניין שמתחבר למקורותיה של הדמות. אלא שהביצוע שטחי ונטול השראה עם כתיבה חלשה שיחד לא מצדיקים את ההשקעה בסיפור הזה

טריילר הסדרה "אקו"/דיסני פלוס

לא מעט תלונות מלוות את היקום המורחב של מארוול בשנים האחרונות, הן מצד המעריצים והן מהצד הביקורתי. את רובן אפשר לסכם בכך שהמודל של שרשרת אינסופית של תכנים הקשורים אלה באלה, פשוט לא אפשרי לאורך זמן. הוא מייצר תלות גדולה של כל יצירה להדהד לאחיותיה ולקדם את הבאות אחריה, מייצר עובדות בשטח שיוצרים נאלצים להתמודד איתן גם אם הן מפריעות לסיפור שרצו לספר, אבל לא פחות מכל אלה: הן פשוט מתישות את הצופים. הניסיון לזכור את אינספור הפרטים וההקשרים הפך את מה שהיה אמור להיות כיף אסקפיסטי לסוג של שיעורי בית. מועדון סגור שבו או שאתם שולטים בכל הפרטים, הדמויות והרפרנסים, או שתוותרו מראש.

כחלק מהניסיון להתמודד עם הקושי הזה, הודיעה מארוול על הקמתו של פרויקט חדש - "ספוטלייט". הרעיון הוא להעתיק את מודל ספיישלי הקומיקס אל הטלוויזיה. בחוברות הגיבורים, מקובל לייצר קשת עלילתית של מספר גליונות קטן שמוקדשת לדמות או עלילת צד. כך יכולים היוצרים להעמיק ולהרחיב בדמויות ובסיפורים היקרים לליבם, והמוצלחים שבהם ניתנים אחר כך לחיבור עם עלילות גדולות ומתמשכות. הקונספט הזה אפשר למארוול לפנות לכל חובבי הז'אנר המבולבלים שבסך הכל רצו לראות סיפור קומיקס בלי להרגיש אבודים, ולהכריז שהנה ניתן סוף סוף לעשות את זה.

"אקו" היא היצירה הראשונה בתוך הפרויקט הזה, והבחירה בה היא בלתי שגרתית. מתוך הגלריה העצומה שעומדת לרשותה של מארוול, היא בחרה להפנות זרקור דווקא אל דמות נבל מינורית מסדרה שבעצמה עוררה מעט מאוד גלים: "הוקאיי". הדמות, מיה לופז (אלקווה קוקס), שימשה כמנהיגת כנופיית מאפיה שלחמה בשני הגיבורים הראשיים, כשהמאפיין הייחודי שהבדיל אותה מכל נבל גנרי אחר היה העובדה שהיא חירשת.

גיבורי על עם מוגבלות הם תת ז'אנר מסקרן בפני עצמו. אחד כזה, דרדוויל, הוביל ככל הנראה את סדרת הטלוויזיה הטובה ביותר של מארוול בגלגולה הנוכחי. ובכל זאת, דמותה של לופז לא הביאה למסך שום דבר שהזכיר את המורכבות הגדולה של מאט מרדוק (עורך הדין העיוור שדרדוויל הוא האלטר אגו שלו), שהעניקה לסדרה שעסקה בו את המטען הרגשי שהפך אותה ליקרה לליבם של מעריצים רבים.

כאן צריך להיכנס לרקע של קוקס עצמה. מלבד היותה שחקנית חירשת וקטועת רגל, היא בת לשבט ילידים אמריקאי וגדלה בשמורה ילידית בוויסקונסין. בכך קיבלתם ייצוגיות משולשת (לחירשים, לילידים אמריקאים ולאנשים עם מוגבלות). בתוך הנוף האולטרה פוליטיקלי-קורקטי בהוליווד, זאת כנראה הייתה הזדמנות קורצת מכדי לוותר עליה עבור מארוול.

וינסנט ד'אונופריו, הסדרה "אקו". מארוול/דיסני,
מי זה האיש הזה בכלל? וינסנט ד'אונופריו, "אקו"/מארוול/דיסני

אז כוונות טובות ככל הנראה היו כאן, לפחות בניסיון להקל על הצופים. יחד עם זאת, קשה לומר שההבטחה מתממשת במציאות: לא באמת ניתן לצלול אל תוך "אקו" ללא כל ידע מוקדם ולהבין הכל כאילו התחלתם את הסיפור עם כולם. אמנם נכון שסדרות גיבורים הן לא מדע טילים ולא קשה להבין מי הרע והטוב אם ממש תרצו בכך, אבל חלק מאוד מרכזי בסיפורה של לופז ומה שמוביל אותה לחזור הביתה אל השמורה של ילדותה - הוא, מה לעשות, סיפור שדורש היכרות עם יצירות קודמות.

שיעורי הבית רק מסתבכים כשנכנסים לעומקו של הסיפור המקדים הזה. לופז עבדה בשירותו של וילסון פיסק (וינסנט ד'אונופריו), הידוע בכינויו "קינגפין". אלא שכדי להבין מיהו פיסק ומה בדיוק הוא רוצה מחיינו, יש צורך לחזור אל אותה "דרדוויל", שם פרץ כנבל איקוני עם סיפור רקע אפל. ואם כבר דרדוויל, גם הוא מפציע כאן לסצנה אחת מדוברת, כך שאם אינכם מבינים מי זה האיש עם החליפה הוורודה והקרניים, זה כנראה מכיוון שבכל זאת היה צריך שמישהו יעשה ביניכם את ההיכרות.

כלומר, לא רק ש"אקו" לא עומדת בהבטחה שלה, היא דורשת היכרות עם סדרות שנוצרו במנותק מהיקום המורחב של מארוול. אמנם נכון שהפרק הראשון מציג סוג של תקציר אירועים קודמים, אבל מעבר לעובדה שהוא כולל סצנות חדשות לגמרי - אם לא צפיתם ב"דרדוויל" הסדרה לא עושה דבר כדי להסביר מיהו האיש העצבני בחליפה הלבנה או האיש בחליפת הגוף הוורודה, שמפציע פתאום ונלחם עם לופז.

אבל נחזור ל"אקו". בסיומה של "הוקאיי" מגלה לופז שפיסק, שלקח עליה חסות בצעירותה כיתומה בודדה בניו יורק והפך אותה למכונת המלחמה האימתנית שהיא, היה גם מי שהרג את אביה - פושע קטן באימפריית הרשע שלו. היא מחליטה להתנקם ויורה בו בפניו מטווח קצר, ולאחר מכן עוזבת את ניו יורק וחוזרת אל השמורה בוויסקונסין. מכאן, העלילה של "אקו" מחברת את העבר שכן הכרנו מ"הוקאיי" (עם פיסק) לזה שלא הכרנו (חייה ובגרותה בתוך שמורת שבט הצ'וקטאו בוויסקונסין).

עוד בוואלה!

"הסופרנוס": הסדרה ששינתה את הטלוויזיה לנצח

לכתבה המלאה
אלקווה קוקס, הסדרה "אקו". מארוול/דיסני,
הופעה כריזמטית שרק מדגישה את תחושת הפספוס. אלקווה קוקס, "אקו"/מארוול/דיסני

סיפור מוצלח מאוד על גיבורים ילידים אמריקאים מהתקופה האחרונה הוא "כלבי השמורה" הנפלאה של רשת FX (בישראל היא זמינה באותה דיסני פלוס), שהצליחה לשזור את הקסם, המסורות והדמויות הייחודיות של הילידים עם סיפור התבגרות שובר וגם מחמם לב. לא מפתיע שרבים מכוכבי "כלבי השמורה" נבחרו לככב גם כאן. אלא שכרמז מטרים לחלק מהבעיות של "אקו", השימוש בדברי ג'ייקובס, זאק מקלרנון וגרהם גרין (בהתאמה: אלורה, השוטר ביג ומקסימוס) ואחרים, נעשה לרוב באופן שטחי מאוד. לדמויות שלהם כאן אין עומק אמיתי, מלבד כדי עלילתי לקדם את סיפורה של לופז.

הקשר הבעייתי עם אביה המנוח שהותיר בה חלל שמולא לאחר מכן בזעם, הפרידה מבת דודתה וחברתה הקרובה ביותר על רקע מות אביה, אפילו הקשר שלה עם פיסק שנכנס לתוך הוואקום הזה וניצל אותו למטרותיו - כל אלה לא מקבלים מספיק זמן מסך בתוך המסגרת הקצרה של "אקו" (חמישה פרקים בני פחות מ-45 דקות), והמטענים הרגשיים שנובעים מהם נפתרים בקיצור נמרץ ומאכזב. בדרך כלל היעדר מריחה בסדרות הוא עניין מבורך, אבל אלו בדיוק הדברים שהיו אמורים להפוך את לופז לדמות מעניינת מעבר למאפייניה החיצוניים או מוגבלותה.

אלא שגם אם היה נכון להקריב את כל דמויות המשנה ומערכות היחסים של לופז, בשביל להכיר אותה טוב יותר - לא בטוח ש"אקו" עומדת גם בכך. הגיבורה שלה מעוניינת להפוך לברונית פשע כמו פטרונה, אבל לא ממש ברור למה או איך. זה יותר טנטרום מאשר שאיפת חיים, וכך זה גם מוצג בדיאלוגים שהיא מנהלת עם אחרים. לזכותה של הסדרה ייאמר שהאלטרנטיבה שמוצעת לה, דווקא מפתיעה ולפרקים אפילו מרגשת.

באמצעות חיבור למקורות הילידיים, "אקו" למעשה הופכת את שמה למטאפורה עבור מטרת הגיבורה שלה: נציגת הדור הנוכחי שכוחה הוא תוצר של הדהוד ממי שבאו לפניה. גבורה שהיא חיבור של כל המאבקים והניסים של מי שסללו עבורה את הדרך. והעובדה שזהו הדהור רוחני מאפשרת לו להתגבר גם על העובדה שלופז לא יכולה לשמוע אותו. זו מחשבה מעניינת על סיפור, מעין חיבור של פולקלור עם פנטזיה, שהיה יכול להפוך את "אקו" להבטחה שהיא ביקשה להיות: סיפור מקורי ומעמיק בדמות שרובנו לא באמת חשבנו שנרצה להכיר.

קוקס עצמה רק מגבירה את תחושת הפספוס. ההופעה שלה כאן כריזמטית ואפקטיבית, הן בסצנות האקשן והן ביכולת להביע רגשות מבלי להידרש למילים. במובנים רבים, ההצדקה הגדולה ביותר לצפות ב"אקו", היא לחוות את הייחודיות הזו של שחקנית עם מוגבלות להפיח חיים בגיבורה, כפי שהרבה שחקנים רגילים לא היו מצליחים.

אלא שכמוצר שלם, "אקו" פשוט לא מספיק טובה או מעניינת כדי לשאת את המעטפת הזאת. מרבית הדמויות שלה שטוחות ונטולות משמעות רגשית אמיתית, היא פותרת לא מעט שאלות באופן שטחי ועצל ואחרות נותרות פתוחות לחלוטין (כמו איך פיסק שרד ירי בפניו וסיים אותו עם צלקת חמודה ורטייה), בעודה שופכת על צופים חדשים לא מעט זנבות של סיפורים קודמים שאין שום סיכוי שיכירו. הקרבות סבירים, אבל שום דבר יוצא דופן. אין שום דבר שמצדיק בראייה לאחור את ההחלטה להתמקד דווקא בדמות ובסיפור הזה. השאלה היא האם למארוול אכפת, ולא בטוח שאנחנו רוצים לדעת את התשובה.

seperator

כל חמשת פרקי "אקו" זמינים בדיסני פלוס.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    6
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully