האם יש ילדים שמשקרים כשהם מספרים שניצלו אותם מינית? התשובה הקצרה היא "כן", התשובה המקיפה והמפחידה יותר היא "כמעט ולא". על פי מחקרים שנערכו בשנים האחרונות בארצות הברית, בין 2 ל-8 אחוזים בלבד מהתלונות של ילדים שמספרים על ניצול מתבררות כבדויות. במילים אחרות, כשילד מתלונן על תקיפה מינית, הציפייה המוצדקת היא לכך שהוא דובר אמת.
והנה תרגיל בלוגיקה: אם זה אכן המצב, מה קורה כש-12 ילדים מדווחים על כך שלא פחות מ-18 מבוגרים אנסו אותם, ביצעו בהם מעשי סדום ומספקים עוד תיאורים נוראיים שמטלטלים את הדמיון ומסעירים את התודעה? הרי הסבירות שזה קרה וכל ה-18 היו שותפים למעשים היא כמעט 100 אחוז. "כמעט" היא המילה הנכונה.
"פרשת אוטרו: העיוורון" (The Outreau Case: A French Nightmare) הוא דוקו בן ארבעה פרקים שעלה לאחרונה בנטפליקס וחוזר לאחד מהמקרים המזעזעים ביותר שידעה צרפת. בין 1997 ל-2000 התרחשה בעיירה אוטרו שבצפון המדינה סדרת אירועי פדופיליה מזעזעים. ב-2001 נחשף מקרה על ידי רשויות הרווחה, שהוביל לחקירתם של יותר מ-50 אנשים ולמאסרם של 18 מהם. העובדות, לכאורה, היו ברורות: ילדים דיווחו על מעשים מגונים ותקיפות מחרידות של הוריהם וחבריהם, הרשת המפלצתית רק הלכה וגדלה. התיאורים של הילדים היו דומים, כך שהיה יסוד להאמין שהעיירה כולה נגועה בפדופיליה. לפרשה מונה שופט חוקר, ובסופו של דבר כל הנאשמים הועמדו למשפט.
יעניין אתכן גם:
"בנות לנצח": איזה מזל שנטפליקס הצילה את הסדרה האדירה הזו. עכשיו אין תירוץ לא לצפות בה
"הג'נטלמנים": קומדיית הפשע של נטפליקס מוכיחה שהקסם של גאי ריצ'י לא אבד
מתכננים לצפות ב"אווטאר: כשף האוויר האחרון"? יש לנו המלצה אחרת במקומה
"יום אחד": קמתי אל יום שחור במיוחד, התיישבתי שבע שעות מול הסדרה הזו ונגאלתי
תפסיקו לצנזר לנו את התרגום בטלוויזיה, אנחנו לא ילדים קטנים
כל הסדרות השוות שעולות החודש בטלוויזיה
סדרות מומלצות בנטפליקס: המדריך הגדול
24 הסדרות שאנחנו הכי מצפים להן ב-2024
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
כפי שנרמז כבר בתחילת הסדרה, לא מדובר בהרשעה גורפת מובהקת. במה כן? במערכת משפט עם שיטה מאוד בעייתית, בהליכים שערורייתיים שנגועים בדעות קדומות, ובהוכחה נוספת לכך שגם אנשי חוק מהמעלה הגבוהה ביותר לא חומקים מהטיה קוגניטיבית.
ראשית, יש להבין כיצד פועלת מערכת המשפט בצרפת. במדינה מונהגת השיטה האינקוויזיטורית, ואם זה נשמע לכם מפחיד - זה אכן מעורר דאגה, אבל לא מהסיבות שחשבתם. אף אחד לא עולה על גלגל עינויים או מוצב על סד שירטש את איבריו אט-אט. אינקוויזיציה בפירושה הפשוט היא חקירה. על פי השיטה, במקרים מורכבים ממונה שופט שתפקידו אינו לשמוע את הצדדים ולהכריע, אלא הוא עובד אקטיבית כדי למצוא ראיות ולקבוע האם אכן ראוי להעמיד את הנאשמים למשפט. השופט, ראוי לציין, אינו מתפקד כתובע או כסנגור. הוא כן חוקר להוביל לאמת. לפרשת אוטרו מונה פבריס בורגו, שופט צעיר, שהחליט שיש די בעדויות שהונחו לפניו כדי להביא לדין את כל 18 הנאשמים. כנראה שגם הוא לא הבין איזו סערה תיצור החלטתו ולא ידע שהמקרה הזה יכונה בעתיד "צ'רנוביל של מערכת המשפט".
"פרשת אוטרו: העיוורון" אינו דוקו קל לצפייה, ולא רק בגלל התיאורים המחרידים של מקרי האונס שבוצעו בילדים, אלא גם בשל היותו מונוטוני בחלק ניכר משלביו, עם ראיונות ארוכים ומשמימים, כפי שקורה לא אחת בסדרות מסוג זה. עם זאת, שווה לצפות בסדרה משום שהיא מעלה לא מעט תובנות באשר למה שאנחנו יודעים ולא יודעים על עולם המשפט, ולא רק הצרפתי, ממחישה את המורכבות שבחקירת ילדים ובהעלאתם לדוכן (המחשבה על הפרכת עדות של ילד שמספר כי נוצל מינית כמעט בלתי אפשרית, ועל כך מדברים גם הסניגורים של ההורים) ומציירת שלל מקרי בוחן שמזינים כבר שני עשורים את תחום הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית.
ואי אפשר, במיוחד במציאות שהתקבעה פה עד 6 באוקטובר והפציעה שוב בשבועות האחרונים, שלא להתייחס לנקודת המבט הישראלית בסיפור. המקרה של אוטרו הוא סוג של הוכחה ניצחת הן עבור תומכי הרפורמה המשפטית והן עבור מתנגדיה - הכול תלוי בפרספקטיבה. אלה המצדדים בה יכולים להצביע על כך שיש לעקור מהשורש כל אקטיביזם שיפוטי ולתת לשופט לפסוק על פי עובדות בלבד בלי פרשנות, בעוד המתנגדים יטענו שהדוקו רק מחזק את השיטה האדברסרית המונהגת במערכת המשפט הישראלית, ובה תפקיד השופט מלכתחילה הוא להחליט ולכן ממילא לאקטיביזם השיפוטי יש מגבלות רציניות.
כך או אחרת, פרשת אוטרו זעזעה את צרפת והובילה לחשבון נפש נוקב ולקרע בין האומה לבין מערכת המשפט שלה. מה באמת השתנה מאז והאם ניתן להבטיח שמקרים כאלה לא יישנו בעתיד? ההיסטוריה מוכיחה שלא כדאי לבנות על זה.
כל פרקי "פרשת אוטרו: העיוורון" זמינים בנטפליקס.