לקראת הפרקים החדשים של "בנות לנצח" ("Girls5eva") צפיתי שוב בעונה השנייה כדי לרענן את הזיכרון, מה שהתחוור גם כחוויה פוקחת עיניים. בתחילתה תיארה הסדרה כיצד להקת בנות משלהי הניינטיז, ששמה כשם הסדרה, מתאחדת בימינו וחוזרת לפעילות אחרי שהלהיט הגדול שלה חוזר לתודעה. בעונת ההמשך, כאשר כבר יש בידי הנשים חוזה תקליטים חדש, עקבנו אחר הנסיונות שלהן לכתוב שירים לאלבום קאמבק (שהיו סופר-קליטים ונחלו הצלחה רבה בלהתנחל באוזן).
Girls5eva היו חמש במקור אבל רק ארבע שרדו ובהן מתמקדת הסדרה: דון (שרה בארליס, שפשוט לא אפסיק להשתומם מעד כמה היא מוצלחת בתפקיד הקומי הראשון שלה), גלוריה (פולה פל, שבגיל 60 זורחת בתפקיד משחק מרכזי אחרי שנים של כתיבה קומית), סאמר (ביזי פיליפס) וכמובן היהלום שבכתר בסדרה ובמציאות, רנה אליס גולדסברי ("המילטון", "האישה הטובה").
אף שאהבתי מאוד את עונה 2 בצפייה הראשונה (מספיק כדי שנשבץ אותה כאן במקום ה-26 בדירוג הסדרות של 2022), הייתי מעט מסויג כלפיה כי היא נראתה לי מעט פחות מגובשת ושלמה מעונת הבכורה המושלמת (מקום 9 בדירוג הסדרות של 2021). בצפייה הנוכחית לא הבנתי מה לעזאזל אני של לפני שנתיים רוצה. אם היה חוסר גיבוש כלשהו, הוא התבטא במעשיהן של הגיבורות, לא של הסדרה עצמה: מתנסות לראשונה בקריירה שלהן ליצור מוזיקה בעצמן, בלי להיות בובות פופ הנתונות לחסדי מפיקים סקסיסטיים בתוך תעשייה סקסיסטית. עוברות מעוד הרפתקה לעוד הרפתקה בניסיון לקדם את השירים החדשים, לשמר את המומנטום ולקנות מחדש אחיזה בתעשייה שהן כבר לא ממש מכירות. זה היה גאוני, קורע מצחוק ולא פעם גם מאוד מרגש. בדיוק כמו בעונה הראשונה.
יעניין אתכן גם:
"הג'נטלמנים": קומדיית הפשע של נטפליקס מוכיחה שהקסם של גאי ריצ'י לא אבד
מתכננים לצפות ב"אווטאר: כשף האוויר האחרון"? יש לנו המלצה אחרת במקומה
"יום אחד": קמתי אל יום שחור במיוחד, התיישבתי שבע שעות מול הסדרה הזו ונגאלתי
תפסיקו לצנזר לנו את התרגום בטלוויזיה, אנחנו לא ילדים קטנים
כל הסדרות השוות שעולות החודש בטלוויזיה
סדרות מומלצות בנטפליקס: המדריך הגדול
24 הסדרות שאנחנו הכי מצפים להן ב-2024
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
כך הייתה "בנות לנצח" וכך היא גם בעונה החדשה, שעלתה לאחרונה בנטפליקס. שתי העונות הראשונות, ששודרו בשירות הסטרימינג פיקוק ובישראל ביס והוט, עברו מתחת לרדאר - לא רק של הצופים אלא גם של טקסי הפרסים. רק המבקרים העניקו לה אהבה. זה יוצא דופן בהתחשב בכך שמדובר בסדרה בהפקת טינה פיי ורוברט קרלוק, והיא נושאת את טביעות האצבע של השניים כפי שעבדו בשלמות ב"רוק 30" ו"קימי שמידט" (באחרונה גם צמחה יוצרת "בנות לנצח", מרדית סקרדינו). המשמעות היא כמות בדיחות מטורפת מעדות מצמצת-פספסת, אבסורד שתמיד אורב בשוליים, סאטירה משוננת על תרבות הפופ, וב"בנות לנצח" אולי אפילו יותר מאשר בקודמות - עומק גדול וארבע גיבורות שמאוד קל להזדהות איתן. כמתבקש, חלק גדול מזה מתבטא גם בלהיטי פופ מקוריים, קליטים ומבריקים שהסדרה בוראת.
אחד מהשירים החדשים באלבום של הלהקה (כמו בעונות הקודמות, יש פסקול רשמי שכולל את כולם) מסמן את העיר פורט וורת' שבטקסס כמקום הטוב ביותר בעולם, מה שהופך אותו ללהיט בעיר. נקודת טובה עבורן להתחיל בה ולהשיק ממנה סיבוב הופעות, אלא שהנשים מוצאות את עצמן מתמכרות לנוחות של האהדה המקומית ופחות דחוף להן להמשיך הלאה.
העונה הזו לא מושלמת. כן, אמרתי את זה גם על העונה הקודמת, אבל הפעם יש סיבות סובייקטיביות שגורעות משהו מהותי מהסדרה. עד כמה שמשמח שנטפליקס הושיעה את הסדרה בעת צרה, יש במקרה הזה יותר מדי בדיחות נטפליקס שרובן די מיותר. מעבר לכך, ענקית הסטרימינג מסתפקת הפעם בשישה פרקים בלבד, לעומת שמונת הפרקים בכל אחת מהקודמות. הקיצוץ הזה, לצד העובדה שהעלילה מתרחשת כעת בדרכים, חותכת מהסדרה כמה מדמויות המשנה המשמעותיות שלה - הגברים שכבר הכרנו. הם אמנם מגיחים בקטנה, אבל ממש לא כמו בעבר.
זה בסדר במקרה של סקוט (דניאל בריקר), בעלה של דון, ובמקרה של "אדון הצהריים" (צ'אד ל' קולמן), כפי שמכנה וויקי את בן זוגה הטרי, פשוט העם, שעובד כאיש קפיטריה בבית ספר. זה ממש לא בסדר במקרה של קווין, הפרוד הטרי של סאמר, במשחק קומי תזזיתי אדיר של אנדרו רנלס ("בנות"). קווין היה חלק מכריע מהטירוף בחייה של סאמר, בהיותו גם כוכב להקת בנים בדימוס שנאלץ להמציא את עצמו אחרי הסוף הבלתי נמנע, להתחתן עם אישה כדי להסתיר את נטיותיו, וליצור איתה ילדה ותוכנית רשת מוסרנית בהגשה זוגית. מה שמצער במיוחד הוא שבסוף העונה הקודמת, קווין נאלץ לראשונה בחייו להיות אב נוכח לגמרי לבדו לבתם המשותפת, סטיביה, עם עזיבת סאמר לסיבוב הופעות. זה קו עלילה שראוי מאין כמוהו לזרקור בפני עצמו, והוא נמנע מאיתנו (רנלס זוכה להכי פחות זמן מסך משאר גברי הסדרה, כך שסיכוי טוב שזה קשור גם ללו"ז של השחקן העסוק).
אבל גם עם ההסתייגויות האלה ולמרות רוחב יריעה קטן יותר מאשר בעבר, "בנות לנצח" נותרת אחת הקומדיות האדירות בטלוויזיה. על היעדרם של הגברים המוכרים מפצה העונה באמצעות שניים חדשים, שהמשמעותי מהם הוא בהחלט תוספת מצוינת: ג'ון לאץ (לאץ מ"רוק 30"), שהיה פעם קורבן קבוע לתוכנית מתיחות אכזרית של הבנות, הפך לפחדן נוירוטי וכעת זוכה מהן לסליחה ופיצוי כעוזר בסיבוב ההופעות.
החשובות מכל הן כמובן הבנות לנצח עצמן, שלא מפסיקות להתקדם ולהתפתח, והסדרה מפליאה גם הפעם להציג את משיכות החבל באישיותיהן. המצב החדש מוצא אותן בחיבוטים טריים: דון, שנמצאת בהיריון שני טרי, מתמסרת קצת יותר מדי להיעדר ההתחייבויות המשפחתיות. סאמר מוצאת את עצמה לראשונה בחייה כאדם ברשות עצמו - בלי להיות תחת כנפיהם המגוננות והשמרניות של הוריה או בנישואים נוצריים כאילו-מושלמים לכוכב פופ שבפועל מתברר כהומו - וכעת עליה להבין מיהי בעצם. גלוריה הייתה תמיד אישה של אישה אחת, ועכשיו עיקר דאגתה הוא לשכב עם כל סוג אפשרי של נשים - יש לה רשימה בפועל והיא כמובן מצחיקה מאוד. בין היתר: יודעת להקשיב (עם ציצי גדול); יודעת להקשיב (עם תחת גדול); לוהטת בצורה קלאסית, כאילו היא הראשונה שתמות בסרט אימה; לוהטת בצורה מסתורית, כאילו היא האחרונה שתמות בסרט אימה; דמוית קורטני קוקס טרום "חברים"; דמוית קורטני קוקס בזמן "חברים"; דמוית קורטני קוקס פוסט "חברים".
וכאמור, על כולן מתעלה גולדסברי. היא מגלמת את וויקי הנרקיסיסטית, הביונסה של Girls5eva, בצורה כל כך טוטאלית וכל כך נפלאה, עד שהיא מנקזת אליה את החמצן כמעט בכל סצנה שהיא נמצאת בה. גולדסברי מרוממת בדיחות טובות לכדי אדירות, ומקרינה מתוכה את הדמות הטוטאלית בשלמות כזו עד שקשה לדמיין דינמיקה אחרת בין ארבע הנשים האלה אפילו מאחורי הקלעים, כשהן מתקראות שרה, ביזי, פולה ורנה.
את סכנת ההגזמה הטמונה בדמותה, העונה השלישית מונעת באמצעות נבירה במקורותיה של וויקי. יציאתן של הנשים לדרכים מאפשרת לסדרה להגיע גם לעיר הולדתה של הכוכבת ולהפריך כמה דברים על אודותיה. זה איזון מושלם, חכם ופוקח עיניים, שבאמצעותו "בנות לנצח" מקרקעת את הבלון הפורח שהוא וויקי, עם האש התמידית הדולקת בה ומזינה את האוויר החם, והופכת אותה לאנושית ואף חמודה.
בכך בדיוק טמונה גדולתה של הסדרה מאז ראשית ימיה: היכולת שלה לתאר עולם בצורה כה קריקטורית, מופרכת ומצחיקה-בואכה-היסטרית, אבל להזין אותו באמת עמוקה ומפוכחת על הפער שבין התהילה לבין ההתרסקות, על הקושי של נשים צעירות לעמוד ברשות עצמן בתעשייה, כל תעשייה, ועל האופן שבו הפרספקטיבה הבוגרת של כל אדם מסייעת לו להתמודד עם עבר לא מושלם. וגם, ואולי הכי מכריע: עם אהבה גורפת כלפי גיבורותיה.
לראשונה מספקת להן "בנות לנצח" גם תובנות משככות, מביאה אותן אל מקום שלם ושליו יותר שבלית ברירה עשוי להיות נקודה מספקת לעצור בה. עם זאת, אחרי עוד עונה כה מצוינת, קשה לא לייחל שהגאולה על ידי נטפליקס תאפשר לסדרה להגיע אל קהל גדול (מה שנדמה שעדיין לא קורה). ואם לא, תמיד יהיו לנו הצפיות החוזרות. מתברר שהן משמעותיות לא פחות.
שלוש העונות של "בנות לנצח" זמינות בנטפליקס.