בסתיו 2013 געשה ספרד. גופתה של אסונטה בסטרה, נערה בת 13 ממוצא סיני, נמצאה במחוז גליסיה על ידי שני עוברי אורח שיכורים, זמן קצר לאחר שהוריה המאמצים אלפונסו בסטרה ורוסאריו פורטו דיווחו למשטרה על היעלמותה. כפי שקורה בכל חקירת רצח, האנשים שיוצרים קשר עם המשטרה הם החשודים המיידיים, במיוחד אם הם בני משפחה. בדומה למקרים אחרים בעלי פרופיל גבוה, גם כאן החקירה, ההליך, פסק הדין וההתרחשויות שלאחר מכן הותירו את הספקות על כנם.
לאחרונה עלתה בנטפליקס "אסונטה" ("The Asunta Case"), סדרה בת שישה פרקים המשחזרת את שרשרת האירועים מהפרשייה. בניגוד ל"לעשות רוצח" או "צל של אמת", אמנם מדובר בסוגת פשע אמיתי, אך לא בדוקו המשלב ראיונות ומציע פתרונות חלופיים, אלא בסדרה עלילתית שמתיימרת לדייק בשחזור האירועים ומשאירה את הפרשנות בעיני הצופה.
הקושי הגדול ב"אסונטה" הוא בצליחת הפרק הראשון. האקספוזיציה מעט מסורבלת ואיטית, אולם לא תצטרכו לבחון את הסבלנות שלכם זמן רב מדי, משום שלקראת סיום הפרק כבר תיכנסו לעניינים. המשחק של קנדלה פניה בתפקיד רוסאריו ושל טריסטן אולואה כאלפונסו מרגיש לעתים מעט אובר-דרמטי, אך השניים עושים את העבודה והתיאום ביניהם מייצר עניין, כשגם הצוות המסייע מקדם היטב את העלילה.
יעניין אתכן גם:
"שוגר": פתאום בפרק השישי מגיע טוויסט מטורף. אפילו הוא לא עוזר לסדרה
"פולאאוט": כשהדמות אמרה "לא בטוח שיהיה שבוע הבא", הסדרה והמציאות יישרו קו
ריפלי: בואו ניקח את הסיפור המחרמן והמותח הזה ונהפוך אותו לסדרה עייפה ומשעממת
"בנות לנצח": איזה מזל שנטפליקס הצילה את הסדרה האדירה הזו. עכשיו אין תירוץ לא לצפות בה
כל הסדרות השוות שעולות החודש בטלוויזיה
סדרות מומלצות בנטפליקס: המדריך הגדול
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
כמו בכל סרט או סדרה בז'אנר, גם כאן היוצרים (הבכיר שבהם הוא רמון קמפוס, "גראן הוטל") ממקדים את הזרקור על מערכת המשפט. דמות המשנה הבולטת ביותר היא זו של השופט החוקר מלוואר, אותו מגלם חאווייר גוטיירס הנפלא. הבעייתיות בשיטה האינקוויזיטורית, שבה ממונה שופט כדי לבדוק את הראיות ולהחליט אם בכלל יש עילה למשפט, צפה לאחרונה בדוקו הצרפתי "פרשת אוטרו: העיוורון", שגם הוא עוסק באלימות נגד ילדים. מלוואר מוצג כשופט גס רוח, מוטה ואטום, שמנווט את דרכו באמצעות הדלפות לתקשורת ומצייר מטרה סביב החיצים שירה. הוא גם סובל מחוסר כבוד קיצוני מצד הסנגורים, מה שרומז על המוניטין הרעועים שלו.
יש הרבה נקודות מעניינות ב"אסונטה", אולם כמו בכל סרט או סדרה שבמרכזם פשע נגד ילדים, הנושא הרחב ביותר לדיון אינו הרצח עצמו אלא השאלות שעולות ממנו. בין אם אלפונסו ורוסאריו נמצאו אשמים ובין אם לאו (את זה תגלו בעצמכם), שאלה שעולה לא אחת בסדרה היא האם ניתן לאהוב ילד מאומץ באותה מידה שבה אוהבים ילד ביולוגי.
הסוגייה הזאת מציפה את הרשת כבר שנים רבות. על פי מחקר שנעשה ב-2007 בארצות הברית, החשיפה של ילד מאומץ להתעללות גבוהה פי 40 מילד ביולוגי, והסבירות לרצח היא פי 140. בקרב הילדים המאומצים עצמם, אגב, רווחת הדעה כי משפחתם לעולם לא תקבל אותם באופן טוטאלי, כשלעתים קרובות הווייב הזה מגיע מההורים המאמצים עצמם, שמרגישים נחותים ביחס להורים ביולוגיים.
אלא שבמציאות, כמובן, רבים מהילדים המאומצים נאהבים ביותר, בוודאי שלא נרצחים על ימין ועל שמאל. אילו זה היה המצב, המקרה של אסונטה היה מתקבל כאירוע שבשגרה ולא מייצר הד כל כך גדול. נדמה שבעצם השאלה יש עוול שהופך את כל ההורים המאמצים לחשודים בעל כורחם, במיוחד בהתחשב בעובדה שהנרטיב השלילי לא רק מכתיב את תחילתה של החקירה, אלא עולה גם בריאיון של המושבעים לפני בחירתם לתפקיד.
האם המערכת המשפטית בספרד משוחדת? האם פרקטיקת החקירה נאותה? האם היו די ראיות להרשיע או לזכות את אלפונסו ורוסאריו? את כל השאלות הללו מציגה "אסונטה" באופן די יעיל. אמנם הסדרה לעתים פשטנית מדי, אולם כבר נוכחנו בעבר שעיסוק יתר בפרוצדורות לא עובר טוב בטלוויזיה. גם העובדה שאין קתרזיס מוחלט קצת מורידה, אבל חובבי סדרות משפטיות ואנשים שרוצים לשמוע מלא פעמים את המילה "לוראזפאם" בהיגוי ספרדי איטי וחושני צפויים ליהנות במידה זו או אחרת מ"אסונטה" - אולי לא המסמך הטלוויזיוני הכי גדול של השנה, אך בהחלט סדרה מעניינת ומעוררת מחשבה.
כל פרקי "אסונטה" זמינים בנטפליקס.