בקיץ 2022 עלה בדעתי שבעוד שנתיים ימלאו 30 שנה לבכורת "חברים". כבר כתבתי על הסדרה בעבר, בחגיגות ה-20 שלה, כולל התייחסות לעובדה שהיא ממשיכה לסחוף דורות חדשים כל פעם מחדש (כולל למשל האחיינית שלי, כיום בת 16). הפעם החלטתי לעשות משהו הרבה יותר שאפתני, שבישראל רק "חברים" יכולה להתאים לו מבחינת עניין לקהל יחסית רחב: דירוג של כל 236 פרקי הסדרה, כולל נימוקים ופירוט לכל אחד מהם. פתחתי קובץ אקסל עם מספר פרמטרים שלפיהם דירגתי כל פרק: עד כמה הוא מצחיק, חכם, עומד במבחן הזמן, מקסים, כולל רגעים קלאסיים וכן הלאה.
השקלול הניב תוצאות שבחלקן הפתיעו אותי, למשל, היה לי ברור שחלקה הראשון של הסדרה אהוב עליי הרבה יותר מחלקה השני. התאהבתי בה כבר בעונה הראשונה, ולמעשה כבר בפרומואים ששודרו לקראתה בערוץ 3, ויצא שבעבר צפיתי בעונות המוקדמות יותר מאשר במאוחרות. הרעיונות בדמדומי ימיה גירדו לפעמים את תחתית החבית, הדמויות נעשו הרבה יותר קריקטוריות והשחקנים נראו שבעים מדי. אבל ככל שהמשכתי בצפייה הנוכחית הופתעתי מעד כמה חיבבתי את העונות האלה, כמכלול. כנראה עם הזמן הסדרה הפכה למכונה משומנת יותר, כזו שהקומדיה, הדינמיקות והלב בה פעלו היטב ובסנכרון 99 אחוזים מהזמן.
עם פרסום ששת החלקים של הדירוג בשבועות האחרונים בוואלה תרבות, כל אחד מהם - וגם שאר הכתבות בפרויקט - זכו לתגובות שקשורות ל"סיינפלד". פשוט מדהים עד כמה אנשים מתקשים לשחרר מההשוואה בין הסדרות גם שלושים שנים אחרי כן. למקרה שצריך לומר את זה בפירוש: "סיינפלד" הייתה חשובה יותר, מבריקה יותר, ולטעמי גם מצחיקה הרבה יותר מ"חברים". בלי "סיינפלד" ספק אם הייתה "חברים" - שתי סדרות נטולות עלילה של ממש מעבר לעובדה שגיבוריה הם חברים שגרים בניו יורק. העובדה שהסדרה של ג'רי סיינפלד ולארי דיוויד הייתה להיט ענק סייעה הן לעצם קיומה של סדרה עם קונספט דומה, על פניו, והן להצלחה שלה: "סיינפלד" היא זו שהרימה את "חברים" ברייטינג החל מהעונה השנייה, כש"חברים" שובצה אחריה (בעונה הראשונה "חברים" שודרה אחרי "משתגעים מאהבה" והרייטינג היה אחלה, אבל לא יותר מזה).
אבל ההבדל הקריטי בין הסדרות הוא שאני לא רוצה לצפות שוב ב"סיינפלד", לא באמת. ואני כנראה לא היחיד. עשרים שנים וארבעה חודשים אחרי שהסתיימה, "חברים" עודנה תופעת תרבות במידה רבה, בזמן ש"סיינפלד" נותרה תוצר של זמנה. תוצר עדיין מצחיק מאוד רוב הזמן, עדיין מצוטט וגאוני, עדיין שווה מאות מיליוני דולרים בשידורים חוזרים ובסטרימינג - ובכל זאת כזה שלא שומעים על קהלים חדשים רבים שמגלים אותו.
לכן בסופו של דבר אני גם לא בטוח ש"חברים" - שבדיוק היום, 22 בספטמבר, מלאו 30 שנים לבכורתה - חשובה פחות מ"סיינפלד". כן, האחת לא הייתה קיימת אילולא האחרת, אבל ההשפעה של "חברים", זו שמלאה בקומדיה טובת לב, ניכרת בטלוויזיה של ימינו הרבה יותר מאשר הציניות של "סיינפלד". קומדיה מטבעה מתיישנת, וזו של "חברים" מלכתחילה סבלה מכמה רגעים מביכים מרוב שהם כתובים רע, אבל תמיד הייתה שם רוח נוספת שחיברה הכל לכדי משהו שקשה לעמוד בפניו.
הכימיה החד-פעמית בין השחקנים, הנשמה שלה, החן הגדול - הם אלה שמרוממים גם את החלקים הפושרים של "חברים", מיישרים את קמטיה והופכים אותה לירוקת-עד. אותה נשמה שפעמה אז, לפני שלושים שנה, פועמת גם היום. בין אם הצופים הם בני נוער שמייחלים לחופש, מבוגרים שמביטים אחורה בערגה או צעירים בני אותו גיל של הדמויות - "חברים" מציגה גרסת פנטזיה מצודדת, כמו אז גם עכשיו, על שנות העשרים לחיים; חבורה של צעירים ויפים שמתגוררים בדירות שוות במנהטן, מחפשים את דרכם ונשענים זה על זה. חשוב לא פחות: מבדר ככל שהיה העולם שהציגה, כיפי ואסקפיסטי לחלוטין כשם שהיה, הוא תמיד היה נטוע חזק והדוק ברגשות אנושיים אמיתיים שמצודדים לא פחות מהפנטזיה. החומר המשמר שלה.
הנה ששת החלקים של הדירוג:
דירוג כל הפרקים - חלק 1, הפרקים הגרועים: הראשון, ג'ואי ורייצ'ל מתחממים, פרקי הלקט ועוד
דירוג כל הפרקים - חלק 2: השיניים של רוס, הריצה של פיבי, ברוס וויליס, בראד פיט ועוד
דירוג כל הפרקים - חלק 3: בעיות מגדריות, הפרק הראשון המצחיק של הסדרה, האורח האנדרייטד ועוד
דירוג כל הפרקים - חלק 4: הפינאלה של הסדרה, הצעת הנישואין של מוניקה וצ'נדלר ועוד
דירוג כל הפרקים - חלק 5: ה-pivot של רוס, הקינוח של רייצ'ל, האמבטיה של צ'נדלר ועוד
דירוג כל הפרקים - חלק 6: 40 הגדולים של "חברים"
