אמזון פריים וידאו
פליבג (Fleabag)
מספר פרקים: 12 (שתי עונות בנות ששה פרקים)
באחד המהלכים המוצדקים של טקס האמי לדורותיו, הסדרה הכי טובה של השנה זכתה באחד משני הפרסים המשמעותיים בו - הקומדיה הטובה של השנה. בהחלט כן. כבר ב-2016 התמוגגנו כאן מהעונה הראשונה של "פליבאג", שגם הייתה אמורה להיות האחרונה, ושובה מוקדם יותר השנה בעיקר עורר חשש ותהייה על הצורך לגעת ביצירה שלמה ומושלמת. אבל הפרקים החדשים פשוט העלו את הסדרה כמה דרגות למעלה. כבר מהפרק הראשון והמופתי שלה, המתרחש כולו בארוחת ערב משפחתית במסעדה, ועד האחרון שחותם את הסדרה באופן מושלם.
הסדרה, שיצרה פיבי וולר-ברידג' עבור BBC במקור, עוקבת אחרי אישה צעירה, פרועה ואבודה המנסה להסתדר בלונדון על רקע טרגדיה שחוותה. היא עושה את זה באמצעות מפגשים מיניים תכופים, אוננות מופרזת, התעללות רגשית בבן זוג שלה, הרצאות על פמיניזם ויחסים סבוכים במיוחד עם אביה ואחותה. הגיבורה מקפידה לשבור את הקיר הרביעי על כל שעל, לדבר ישירות אלינו הצופים ולפרשן את חייה. מדובר בסדרה שנונה מאוד, מצחיקה, נוגעת ללב ומשתמשת בשבירת הקיר הרביעי בצורה גאונית ומיוחדת, גם בעונה הראשונה וביתר שאת בעונה השנייה.
הקומדיה האלוהית: לא ציפינו שהעונה השנייה של "פליבג" תהיה כל כך מושלמת
לצפייה ב"פליבג" באמזון פריים וידאו. אין תרגום לעברית אבל יש כתוביות באנגלית.
הבנים (The Boys)
מספר פרקים: 10 (עונה אחת, חודשה לעונה שנייה)
מי שרווה מכל סרטי וסדרות גיבורי-העל שצבאו על המסכים בעשור האחרון, עשוי למצוא שותפים למיאוס שלו דווקא בסדרה הזו, שעוסקת גם היא בגיבורי-על, אבל מציגה אותם - לפחות את חלקם - כייצוגים של מסחרה וסיאוב. בעולמה של "הבנים" גיבורי-העל הם גם סלבריטאי-על. יש לא מעט מהם, ובראשם "השבעה", בניהולו של תאגיד עשיר ורב-עוצמה. השבעה הללו הם חבורת גיבורי-העל הפופולרית והנערצת ביותר על ידי ההמון, א-לה "הנוקמים" או "ליגת הצדק". הגיבורים שיתר בעלי הכוחות חולמים להצטרף לשורותיהם, שמערך שלם של יח"צ ושיווק מנהל בדקדקנות את המותג של כל אחד מהם, שמתארחים בתוכניות לייט נייט ויש על שמם מרצ'נדייז מכל סוג.
בראש הגיבורים עומד הומלנדר (בגילומו של אנתוני סטאר, "באנשי"), גיבור-העל החזק מכולם, מין גרסה אפילו-יותר-אמריקאית-פטריוטית מאשר סופרמן, כולל גלימת פסים וכוכבים ובלורית בלונדינית מלוקקת. דמותו הייתה עלולה להיות בקלות דמות חד-ממדית, אבל "הבנים" צוללת לפסיכולוגיה שלו ואילו סטאר מגלם אותו בווירטואוזיות ובחדווה שהופכת אותו לגיבור מרתק ומזרה אימה. למעשה הומלנדר מייצג מושלם את האופן שבו "הבנים" משתמשת במוסכמות הז'אנר בצורה שגם מנצלת אותן וגם חותרת תחתן. היא רוקדת על שתי החתונות בעונג, בפיקחות ובניואנסים, מספקת אמירה חדה על מוסד הסלבריטאות ועל הקלות שבהם אנשים עם כסף וכוח חומקים מעונש.
איזהו גיבור: "הבנים" היא סדרת גיבורי-על לאנשים שלא אוהבים גיבורי-על
לצפייה ב"הבנים" באמזון פריים וידאו. יש תרגום לעברית.
נטפליקס
אהבה, מוות ורובוטים (Love, Death + Robots)
מספר פרקים: 18 פרקים קצרים (עונה אחת, חודשה לעונה שנייה)
נדמה שעומס הבינג'ים דחק את הסדרה הזו אל השוליים - בהתחלה דובר בה לא מעט אבל מאז היא נשכחה, כי זה העולם שאנחנו חיים בו כיום. אם טרם התוודעתם, מדובר בסדרת אנתולוגיית אנימציה למבוגרים מהיוצרים טים מילר ("דדפול") ודיוויד פינצ'ר ("מועדון קרב"). כל פרק נוצר על ידי צוות הפקה אחר, והתוצאה היא שלל סיפורים בסגנונות שונים של אנימציה ושל סוגה, כולל מד"ב, אימה ופנטזיה - רובם מבוססים על סיפורים קיימים. כמו בכל סדרה מהסוג הזה, הפרקים אינם אחידים ברמתם. לחלקם יש רעיון מעולה אבל הביצוע מאכזב או סתמי, אחרים דשים בקונספט לעוס ועדיין מצליחים להיות מקסימים, וישנן גם כמה יצירות קטנות ומעולות. יש אף כאלה שהם כה נפלאים עד שחבל שאינם זוכים לגרסאות ארוכות יותר (האגדה הסינית הקסומה של "ציד מוצלח", "כשהיוגורט השתלט" המצחיק).
מקורותיה של "אהבה, מוות ורובוטים" נובעים ממגזין המד"ב שטוף הזימה Heavy Metal משנות השבעים, ואת האירוטיקה הזו ניתן למצוא כאן בשפע, בין אם בעירום נדיב וסצנות סקס ובין אם סתם פטמות מזדקרות. הסקספלויטיישן של אז פחות עובר ב-2019, ולמעשה עלול לפעמים להסיח את הדעת מהיצירתיות האדירה של הסדרה, אבל בסופו של דבר ידו של הכישרון היא על העליונה. למען האמת, ההישג של "אהבה, מוות ורובוטים" עצום. קשה לא לבהות בה לכל אורכה בעונג - גם פרקים חלשים יותר לא פוגמים במכלול, לא מעט בשל אורכם הצנוע. האנימציה המגוונת ועותקת הנשימה (כמה מהעולמות והדמויות כאן נראים אמיתיים לחלוטין), ובעיקר רגעי ההשראה הרבים שלה ושל הסיפורים, הופכים את הסדרה לחוויה מענגת, מקורית ועתירת דמיון.
לצפייה ב"אהבה, מוות ורובוטים" בנטפליקס
כוכב הלכת המופלא (Our Planet)
מספר פרקים: 8 (עונה אחת)
יצירה שמתאימה ביותר ליום שבו על האדם למרק את מצפונו, וכמו "פליבג" גם היא זכתה לאחרונה בפרס האמי - סדרת הטבע לוקחת את הצופים למסע חסר תקדים בכמה מבתי הגידול הטבעיים הייחודיים ביותר בעולם. לא בכדי הוסיפו בתרגום לשם בעברית את המילה "מופלא" - זו שוב ושוב המילה שעולה על הדעת במהלך הצפייה. מי שראה את סדרות הדגל של מחלקת הטבע ב-BBC - ממנה חמסה נטפליקס את כל הצוות, כולל דיוויד אטנבורו כמגיש - כבר יודע למה לצפות: יצירה עותקת נשימה ביופיה, עם המוני רגעים מרתקים, מבדרים ומוזרים שמותירים רושם עז. נדידת אלפי אפרוחי פלמינגו במדבר, ריקודי חיזור משונים ונהדרים של ציפורים צבעוניות ביערות הגשם, קרחונים נמסים ועוד ועוד. הכל מצולם ממספר זוויות על הקרקע ובאוויר ובכל טכנולוגיה אפשרית - כמו מצלמות בחשיפה מהירה שמציגות על המסך בשניות תהליכים של ימים ומצלמות זעירות המתמקדות בנמלים הנופלות לתוך מלכודת פרח. סצנות אדירות נתפסות בפרוטרוט ובמלוא הדרן, פעם אחר פעם תשאלו את עצמכם איך לעזאזל הם צילמו את זה.
"כוכב הלכת המופלא" לא מסתפקת בתיעוד פלאי תבל - היא גם מהווה תמרור אזהרה וקריאה לפעולה. בעודה מציגה את החיות האקזוטיות מכל רחבי העולם, עורמת הסדרה נתונים מבהילים על יערות גשם שאבדו בעשורים האחרונים, על זנים שעומדים על סף הכחדה בשל מעשי ידי האדם בפרק זמן כה קצר, לפעמים רק 20 שנה, ובלתי אפשרי להישאר אדישים לנוכח התיעוד הבלתי ייאמן של קרחוני ענק נמסים ודובי קוטב שדופים. התיעוד המרהיב שלה נראה בעצם כמו מעין גלעד עצוב של עולם הולך ונעלם, מסמך שהדורות הבאים יראו בלב נחמץ ויקללו אותנו על שלא עשינו מספיק כדי לעצור את זה.
לצפייה ב"כוכב הלכת המופלא" בנטפליקס
יוטיוב
Impulse
מספר פרקים: 10 (העונה השנייה תעלה ב-16 באוקטובר)
הזדמנות פז לנצל את העובדה שהעונה הראשונה זמינה בחינם, תמורת הפסקות פרסומות מדי פעם, ושגם ככה שירות הפרימיום של יוטיוב נכנס לאחרונה גם לישראל ומאפשר צפייה בתכנים סגורים תמורת סכום חודשי לא גדול (אחרי חודש ראשון חינם). במקרה של "אימפולס", הבמאי דאג ליימן ("זהות כפולה", "מר וגברת סמית'") חוזר אל אחת האכזבות הגדולות שלו, על פי עדותו - הסרט "ג'אמפר". מדובר בסיפור חדש לחלוטין שמתרחש באותו עולם של אנשים שמסוגלים לעבור ממקום למקום כהרף עין, ועוקב אחר נערה קשוחה, הנרי (מאדי הסון), החיה עם אמה, חברה החדש ובתו בת העשרה בעיירה קפואה בצפון מדינת ניו יורק. הנרי סובלת מהתקפי עילפון אקראיים, ומגלה כי היא ניחנת בכוחות טלפורטציה בדרך הנוראית ביותר שניתן להעלות על הדעת.
התוצאה היא פחות מותחן גיבורי-על שגרתי, ויותר דרמת יחסים עתירת כנות ואמינה בצלה של תקיפה מינית ומשפחות שכולן דפוקות בדרכן, הומות מדמויות פגועות ופגיעות. הקשירה בין היכולת של הנרי לבין רגעיה השבריריים ביותר היא כנראה המהלך החכם ביותר של "אימפולס", כי היא יוצקת כל כך הרבה אנושיות בתוך הממד העל טבעי, והופכת אותם למקשה אחת לופתת, ואת הנרי לדמות שאי אפשר לא להזדהות איתה. האנושיות של הסדרה היא זו שעומדת במרכז הבמה. היא זו שהופכת אותה למרגשת מאוד, חסרת פשרות ורבת עוצמה. בלי סנסציות מיותרות על אף ההפתעות לאורך הדרך, ועם משחק מעולה, בעיקר של הסון, המעבירה את כל קשת הרגשות המורכבים בצורה משכנעת.
לצפייה ב-"Impulse" ביוטיוב. אין תרגום לעברית אבל יש כתוביות באנגלית.
קוברה קאי (Cobra Kai)
מספר פרקים: 20 (שתי עונות בנות עשרה פרקים)
נדמה לפעמים שהטלוויזיה של השנים האחרונות הפכה בעיקר לזירת ריבוטים ותחיות מחודשות של יצירות עבר אהובות. "קוברה קאי" היא הדוגמה המושלמת והנדירה למה שקורה כשגרסה עדכנית כזו עושה את הכל נכון. הסדרה של יוטיוב לקחה על עצמה להביא אל המסך הקטן את ההמשך לאחד הסרטים האיקוניים והזכורים של שנות השמונים - "קראטה קיד". עשורים אחרי עלילת הסרט ואלה שבאו אחריו, היא שוב מציבה אחד מול השני את הגיבור ואת הנבל - דניאל לרוסו וג'וני לורנס (ראלף מאצ'יו ו-וויליאם זבקה), אלא שהנבל כלל לא נבל.
בפיקחות רבה מציבה הסדרה במרכזה דווקא את ג'וני החבוט, מציגה את הסיפור הנושן מנקודת מבטו ובונה מחדש את היריבות מפעם באמצעות הדור הבא, הילדים של שניהם. באופן הזה "קוברה קאי" מציפה שוב את הקונפליקט המוכר בין שני הגברים הכעת-מבוגרים, ובכל זאת שומרת אמונים לסוגת המקור - דרמת נעורים. דור צעיר חדש שלא ידע את המקור יכול ליהנות ממנה כיצירה בפני עצמה, ואילו הדורות שגדלו בשנות השמונים זוכים לסדרה שמתחת לה רוחשים הזיכרון, הנעורים, הילדות, הפוטנציאל העצום של חיינו. זה ניכר יותר מתמיד ברגעים שבהם "קוברה קאי" קופצת בפלאשבק אל קטעים מתוך הסרטים, כאשר מאצ'יו וזבקה ואנחנו היינו צחי פנים. זהו ערך נוסטלגי שאין לו שני בטלוויזיה, והוא מלא חמלה, אהבה וגעגועים שמשקפים היטב את האמת הגדולה של "קוברה קאי" - יש לה נשמה אדירה.
לצפייה ב-"קוברה קאי" ביוטיוב. אין תרגום לעברית אבל יש כתוביות באנגלית.
ברחבי הרשת
Ramy
מספר פרקים: 10
עד שירכשו אותן בישראל, הנה שתי המלצות הכרחיות על סדרות שעוד לא עשו את דרכן אלינו, וחבל מאוד. הראשונה היא קומדיה של הולו בכיכובו של הקומיקאי המצרי-אמריקאי ראמי יוסף ("מר רובוט"), שגם נמנה על יוצריה וביסס אותה בחופשיות על חייו. יוסף מגלם צעיר מוסלמי שחי עם הוריו ואחותו בארצות הברית. הוא אדם מאמין שמנסה להיות מוסלמי טוב ואדם טוב, למצוא בחורה מוסלמית טובה בעצמה ולצאת מבית הוריו לדירה משלו. עם זאת, בינתיים הוא יוצא עם אחרות ולא בדיוק שומר על כל חוקי השריעה.
השילוב בין ריבוי הסדרות חסר התקדים לבין פוליטיקת הזהויות שמבקשת לכלול אוכלוסיות שונות בשיח התרבותי, מביא עמו לא מעט יצירות מסקרנות ולו מעצם העובדה שהן מפנות זרקור אל עולם פחות מוכר. "ראמי" החמודה היא אמנם אחת מהן, אבל גם כזו שמתעלה על עצם החידוש, פשוט כי היא משופעת כישרון. יוסף מחזיק בחן גדול את הסדרה על כתפיו, הופך את חוויותיו האישיות (ושל אמו ושל אחותו) לקורנס שעמו הוא מנתץ בעדינות אך בעיקשות סטריאוטיפים לגבי מוסלמים ואסלאם, ועושה זאת בלי להיות מטיפני, דידקטי ומעיק. אף שמדובר בקומדיה מובהקת, "ראמי" מקפידה לא להקריב את האנושיות והעקביות שלה לטובת פאנצ'ים. להפך - היא משתמשת בהומור ככלי שמצד אחד מאפשר לדמויות להיות נגישות ומלבבות, ומצד שני מאיר כמה מהפינות האפלות של סביבתו של הגיבור.
This Way Up
מספר פרקים: 6
יש לא מעט דמיון בין "This Way Up" לבין "פליבג" - דרמה קומית מפוכחת, יוצרת שגם מככבת, גיבורה מעורערת, יחסים מקסימים בין אחיות - אבל הצבתן של שתי הסדרות זו לצד זו, כמו כמעט כל דבר שיועמד כנגד יצירת המופת של פיבי וולר-ברידג', לא עושה חסד עם היצירה החדשה. בהיעדר השוואות, "This Way Up" פשוט מתוקה.
אשלינג בי האירית יצרה את הסדרה ומככבת בה לצד שרון הורגן ("קטסטרופה") ואסיף מנדבי. היא מגלמת את אניה, בחורה המנסה לשקם את חייה אחרי "התמוטטות עצבים קטנטונת", ועושה זאת מצוין. כובשת הן מצד עצמה והן - וכנראה בעיקר - כשהיא באינטראקציות עם אחרים: אחותה הדואגת, קבצן חולה נפש ברחוב, אב יחידני חמור-סבר השוכר את שירותיה ללמד את בנו אנגלית (טוביאס מנזיס הנפלא-תמיד, "רומא", "זרה", לורד אדמור טאלי מ"משחקי הכס") ואחרים. בכך נסמכת "This Way Up" על מערכת יחסים מאשר על סיפור עם שדרה חזקה, ואף על פי כן מגניבה פנימה התקדמויות ליניאריות מוצלחות בפני עצמן. מסקרן לראות לאן היא עוד עשויה להגיע אם יהיו לה עונות נוספות, בפרט מאחר שהעונה הראשונה רק הולכת ומשתבחת ככל שהיא מתקדמת.