"לא ידעתי שתברח, לא ידעתי שתעוף רחוק כל כך, לא ידעתי שאותי תשכח". אם יש מישהו שחשב להקדיש את המילים האלה מהשיר "הנה הנה" למתי כספי, שביצע והלחין אותן - אז אין צורך. נכון, מתי אמנם עף רחוק כל כך, כשעזב את ישראל לפני כשנה וחצי לחו"ל; ונכון שגם בחר לא לקיים הופעות בגלל מגבלות הקורונה ואפילו לא הופעות ברשת; אבל הוא לא באמת שכח את הקהל שלו. ועכשיו יש בשורה מרגשת: המוזיקאי הגאון יקיים הופעה - לראשונה מאז התפרצות המגפה לפני כשנתיים. זה יהיה מופע סטרימינג שיועבר מפריז באמצעות סקרינז לייב, ביום שלישי 15 בפברואר, ב-21:00 זמן ישראל. כרטיסים ניתן לרכוש כאן.
מתי, לעלות על הבמה אחרי שנתיים שבהן לא הופעת - נדמה לי שלא קרה מעולם שלא הופעת תקופה כל כך ארוכה - זה מעלה חששות או שזה כמו לרכב על אופניים?
"נכון, אף פעם בחיי לא קרה שלא הופעתי תקופה כל כך ארוכה", אומר כספי לוואלה! תרבות ממקום מושבו בקופנגהן דנמרק, לשם עבר אחרי שהות ארוכה באיטליה. "תראה, הייתי צריך לחזור לעצמי. עם ההחלטה לעשות מופע שכזה התחלתי להתאמן. בדיוק כמו רקדן בלט שרוקד שנים ופתאום עשה הפסקה כזאת, הוא יעשה כל בוקר חימום כמו טירון. וזה מה שאני עושה. אני מנגן הרבה, שר הרבה ומקווה להגיע משומן לקראת המופע הזה. ההתרגשות הפעם תהיה חלק בלתי נפרד. בדרך כלל אני לא מתרגש גם במופעים ראשונים. אני דואג שהכל יעבוד כמו שצריך מבחינה טכנית. אבל הפעם נוספת לה ההתרגשות כי שנתיים לא הופעתי. מאוד מרגש להופיע אפילו בפני קומץ קטן של אנשים כי אני חייב להיות במיטבי וזה מאוד קשה אחרי שנתיים".
למה בעצם לא הופעת אפילו בלייב ברשת במהלך הקורונה, כפי שנהגו המונים בתעשיית המוזיקה בארץ ובעולם?
"זה מצב בלתי נסבל מבחינתי, כי זה לוותר על החצי השני שיושב מולי בשעה שאני מופיע. זה מאוד קשה. אמן צריך את הקהל, הוא לא יכול להופיע מול קיר. לכן זה מאוד קשה. מצאתי את הפתרון הזה בינתיים. למקום שממנו זה ישודר יבואו כמה חברים כדי להוות קהל בשביל התחושה הטובה, אבל אני יודע שאני אהיה בביתם של הרבה מאוד אנשים בתאריך הזה".
אתה כבר יודע עם איזה שיר תפתח את ההופעה?
"אני בונה את המופע לאט לאט. אמרתי לעצמי, אני עומד מול הקהל, ומה אני עושה? עם איזה שיר אתחיל? ופתאום בא לי לראש 'ימי בצורת'. זה שיר קצבי. זו ההתחלה בעצם. ומשם אני מתחיל לשאול את עצמי באופן אמנותי מה בא לי לשיר אחרי? וככה לאט לאט אני בונה את הרפרטואר שאשיר. יהיו הרבה שירים, זה לא פשוט להרכיב את זה אחרי כל כך הרבה זמן, כשאני אמור לרצות לא רק את הקהל אלא גם את עצמי במה שאני רוצה להעביר ולתת. אני שואף לזה שההופעה לא תהיה משעממת, זה הדבר הכי חשוב לי, לא לשעמם".
מה יותר יוצא דופן ומוזר מבחינתך - להופיע לראשונה מזה שנתיים בלייב סטרימינג או להופיע ברפת מול פרות כמו שעשית בקליפ המיתולוגי לשירך "לא טוב היות אדם לבדו"?
"להופיע ברפת. זה היה דבר מטורף שחשבתי עליו. אני באמת שואל את עצמי למה עשיתי את זה? זה גם היה בטייק אחד, אי אפשר היה לחזור על זה. למרות שהפרה מאחורי התחילה לשפשף את הראש הכבד שלה בגב שלי, ועמד מאחורי משקל של מאות קילוגרמים, אמרתי לעצמי - אני ממשיך לשיר ולא מעניין אותי, אסיים את השיר הזה. וכך היה. אבל זה היה דבר מטורף".
באוקטובר 2020 נודע כי כספי עוזב את הארץ לאיטליה בעקבות משבר הקורונה. הוא כתב בעמוד הפייסבוק שלו: "לאור המצב העגום שממשלת ישראל יצרה כלפי אזרחיה וכלפי התרבות, בחרנו אני ומשפחתי להתנתק למען בריאותנו הנפשית. לקחתי פסק זמן מכל התוהו ובוהו, בתקווה שהמצב יתהפך ויחזור למצבו הקודם הנורמלי והשגרה תחזור להיות כבימים עברו".
בשנה לאחר מכן כספי תכנן לשוב ולהופיע בארץ, אבל ביולי 2021, בעקבות מתווה התו הירוק, הודיע כפי כי הוא מבטל את כל ההופעות שתכנן לקיים בישראל. "לא אופיע אם תהיינה הגבלות שלא יאפשרו לחלק מהקהל שלי לבוא להופעותי. לא אשתף פעולה עם דיקטטורה או פאשיזם", כתב בפייסבוק. "אני מעדיף לאכזב את עצמי ולא להופיע, מאשר לאכזב אפילו שני אנשים שירצו לבוא להופעותיי ולא יתאפשר להם כי לא התחסנו. אגיע להופעות אך ורק אם יוסרו כל ההגבלות ויתאפשר לכל מי שירצה בכך לבוא להופעותיי. או כולם או אף אחד. לא תהיה איפה ואיפה. גופינו ברשותינו ולא ברשות העריצים". (הערת מערכת וואלה! תרבות: תקנות התו הירוק לא מנעו מאנשים שבחרו שלא להתחסן להגיע להופעות, אלא דרשו מהם להציג בדיקה שלילית)
בראשון בחצות נכנסו לתוקפן תקנות הקורונה החדשות, שמבטלות את הדרישה להצגת "תו ירוק", למעט במקומות ובאירועים שבהם קיים סיכון גבוה להדבקה כולל מוסדות תרבות עם הופעות שאינן בהושבה בלבד. אז אתה שוקל לחזור?
"אני שמח מאוד שיש התעוררות כזאת. ברגע שיבטלו את התו הירוק ולא תהיה אפליה בין כאלה שלא התחסנו לאלה שהתחסנו - אני בוודאי אשמח לבוא. זה יקרה אחרי שאנשים יוכלו לראות ביחד הופעה. אני מקווה שהכול ייפתח ושישראל תחזור למצב שבו היא הייתה ב-2018 ו-2019, כשהכול היה נורמלי. כרגע עושים את זה רק באופן חלקי וזה נראה לי קצת הזוי. לך תשאל את החקלאי אם הוא רוצה למשל לרסס רק חלק מהשדה, הוא יגיד לך לא. כדי למנוע משהו אני ארסס את הכל".
בעוד שבישראל הקלו מאוד על מגבלות התו הירוק, דווקא באיטליה שאתה עדיין מגדיר כ"בסיס" שלך, הוחרפו מאוד מגבלות הקורונה באחרונה. במדינה נדרש להציג בדיקת קורונה שלילית בטווח של 48 שעות כדי להיכנס לבנקים ולסניפי הדואר. וכל איטלקי מעל גיל 50 מחוייב להתחסן - ואם לא יעשה זאת הוא עלול לקבל קנס של 100 אירו. אז למה אתה שם ולא כאן?
"תראה, אני מאמין שהתקשורת בישראל מעבירה רק מה שמבקשים ממנה להעביר. אני נמצא גם באיטליה וגם בקופנהגן. אנשים מתחילים להתעורר. באיטליה יש מצב שהממשלה נמצאת בבועה, מנחיתה כל מיני תקנות חדשות ועניינים, והאיטלקים בשלהם. כמובן שבכל המדינות יש כבשים שנוהגים כפי שאומרים להם ולא שואלים שאלות. אבל אלה ששואלים שאלות, ואני ביניהם, לא מתנהגים ככה, וחיים את חייהם בין הטיפות אבל באופן חופשי. האזרחים שהם לא כבשים ואני ביניהם יודעים לחיות גם עם התקנות האלה מבלי למלא אותם. את התקנות האלה הם מלווים בקללות איטלקיות עסיסיות".
זה יכול להישמע כמו שירה, קללות איטלקיות. למדת כמה מהן?
"נכון, זה נשמע מאוד יפה. אני לא מנבל את הפה, אבל אני מבין איטלקית".
למה אתה מתגעגע במיוחד בישראל?
"אני מתגעגע לקהל בעיקר. ולאוכל. בישראל יש אוכל טוב. בעשרים השנים האחרונות ישראל התקדמה מהבחינה הקולינרית לדרגות בינלאומיות ממש טובות. כנ"ל לגבי יקבי היין שמשגשגים בישראל ויוצרים יין נפלא. אלה הדברים אליהם אני מתגעגע שעולים במוחי כרגע".
בספטמבר 2020 סיפר כספי בריאיון לחדשות 12 כי נדבק בקורונה והחלים מבלי ללכת לבית חולים. "יש קורונה, אבל זו שפעת רגילה לחלוטין", אמר אז, "אין מגפה בכלל, ואם תרוץ לכל בית חולים, אל מחלקת הקורונה, אתה תראה שהיא ריקה לגמרי".
למה אתה מתנגד לחיסונים? הרי חיסונים הצילו המוני בני אדם בעולם, למשל בפוליו או במגפות אחרות. מאין נובעים הפחד ותיאוריות הקונספרציה שלך?
"כשאני הייתי ילד, לווריאנט המונגולי מאיסטנבול קראו שפעת. כל הילדים חלו בשפעת והבריאו, מי לאט ומי מהר. כשהייתה חצבת היו מקרבים את כולנו לילד שחלה בחצבת על מנת שנידבק, חלינו, והבראנו, ויותר מעולם לא תהיה לנו חצבת. קיבלנו חיסונים למחלות איומות, ולא חלינו יותר בהם אף פעם, כי קיבלנו חיסון אמיתי. אבל החיסונים האלה זה לא חיסון, עשו זריקה, בוסטר, לא יודע איך קוראים לזה, שמחייבים אותך לקחת כל כמה חודשים. זה כמו שאני אחייב אותך לקחת את הויטמינים שאני לוקח כי אם אתה לא תיקח הויטמינים שלי לא ישפיעו עליי. אתה מבין את האבסורד? אותו דבר פה, אלה שהתחסנו - למה להם לשים מסיכה? הרי החיסון אמור להגן. אבל הם נדבקים עוד פעם. אז נותנים להם עוד חיסון ועוד חיסון.
"עכשיו מי הבעלים והנביא של פייזר ומודרנה? ביל גייטס. (הערת מערכת וואלה! תרבות: ביל גייטס אינו הבעלים של פייזר או מודרנה) זה כמו צ'רלי צ'פלין ששלח את הילד לשבור חלונות, ואז הוא הגיע כזגג לתקן את החלונות. פה זה אותו דבר, זה אותו משל בדיוק. הילד זה עושה דברו של ביל גייטס, ד"ר פאוצ'י, שהשקיע מיליונים במעבדות בסין, ואז לכאורה התפרץ איזה וירוס שהוא כמו כל שפעת רגילה, ואז פייזר ומודרנה נכנסו לשוק וזה על חשבון האזרחים והמדינות, כל העולם קונה את זה, וביל גייטס הוא העשיר המופלג ביותר. עבור חברות התרופות הברכה 'תהיה בריא' נחשבת לקללה כי הם רוצים אותך מאריך ימים וחולה. אז אני לא לוקח תרופות ומטפל בעצמי מהטבע. אני לא הולך כמו כבשה תמימה ועושה מה שאומרים לי. אני דואג לעצמי. ועובדה שעד היום אני בריא לחלוטין, והכול בסדר. אני בקבוצת סיכון כמו שאומרים, אני בן 72, ואני יודע שאני אהיה גם בן 73".
אני לא מסכים עם הרבה מהטענות והקונספירציות שאתה משמיע, ומזכיר שהרבה מאוד מחקרים ובדיקות הראו שוב ושוב שחיסוני הקורונה יעילים מאוד בהגנה ממחלות קשות וממקרי מוות.
"והרבה מאוד מחקרים מראים שהם לא יעילים אלא מזיקים לטווח הארוך - לא הראו. (הערת מערכת וואלה! תרבות: המחקרים - כמו התוצאות בשטח - מוכיחים שהחיסונים יעילים מאוד במניעת תחלואה קשה ומוות, ואף מפחיתים תופעות של לונג-קוביד) אבל אני חוקר ושואל, ויש הרבה מאוד רופאים שהושתקו, מפני שהם אמרו דברים אחרים. אבל בתוכנה כמו טלגרם, שבניגוד לווטסאפ לא שייכת לפייסבוק, ולכן שם כן מעבירים את המאמרים האלה של הרופאים עם הוכחות. לצערי אני יודע שהרבה אנשים שלקחו חיסון ראשון ושני מתחילים להתלבט אם זה הגיוני ולא הגיוני. לצערי היום אני פחות מאמין לרופאים ממה שהאמנתי פעם. זה לא באשמתם, יש מעליהם נטל של פרנסה והם חייבים לשתוק".
אתה חוזר ואומר שהקורונה היא כמו שפעת. אבל כשאתה רואה את המספרים הכל כך גבוהים של המאושפזים בבתי החולים בגלל הקורונה - אתה באמת חושב שאין מגיפה?
"אין מגיפה. מגיפה זה דבר אחר. כשאמרו 'מתים נופלים ברחובות' בתחילת הדרך עשיתי דבר פשוט, נסעתי לבתי קברות וראיתי שהכול מתנהל רגיל, אין לחץ ואין שום דבר, ואף אחד לא בדק את מחלקות הקורונה שהוקמו, שהיו ריקות. שום דבר לא קורס, הכול בסדר. אם תאמין לתקשורת אתה תחשוב שזה דבר נוראי". (הערת מערכת וואלה! תרבות: נכון לפרסום הכתבה מתו 9,226 ישראלים שנדבקו בקורונה).
העימותים של מתנגדי החיסונים עם שאר הציבור מגיעים למקומות מאוד מתלהמים ותוקפניים לפעמים, משני הצדדים. גם אתה ספגת תגובות מאוד קשות.
"נכון, אבל ברגע שאני מסתכל על ההיגיון, וברגע שאני מזהה שההתלהמות הזאת באה כתוצאה מחוסר הבנה ברפואה בכלל, ושזו התלהמות של אנשים שהולכים עם העדר, אז זה עובר לי מעל הראש. אני לא נעלב מזה ולא שום דבר, ומבין שיש אנשים עם דעות שונות, ואני מכבד כל אדם באשר הוא, גם אם הדעות שלו לא דומות לשלי".
ניל יאנג דרש להסיר את כל שיריו מספוטיפיי במחאה על שידור הפודקאסט הפופולרי של ג'ו רוגן, שמעודד מאזינים לא להתחסן נגד קורונה, ובעקבותיו נהגה כך גם ג'וני מיטשל ואמנים נוספים. מה חשבת על זה?
"שיהיה להם לבריאות. ג'ו רוגן צודק והם לא. אם ג'ו רוגן מתנגד לכל העניין הזה - אז זו גם דעתי. ואם הם בעד החיסונים (בטון ציני) כי כנראה שהם חקרו ולמדו קצת רפואה - שיהיה להם לבריאות. אל תדאג, הם מתפרנסים יפה מאוד".
אמנים רבים מאוד חוששים להביע את דעותיהם בנושאים שונים, לכאן או לכאן - מקורונה ועד פוליטיקה. למרות שדעותיך קוטביות לניל יאנג, אתה עדיין מעריך את זה שאמן משתמש במוזיקה שלו כדי לקדם אג'נדות ושלא חושש לבטא את דעתו?
"אמנם אני אומר את דעתי בלי לחשוש אבל אני מבין את חבריי האמנים שלא אומרים את דעתם. אבל בחדרי חדרים אני יודע את דעתם. כי יש להם נטל של פרנסה, לחצים והם לקחו בלית ברירה חיסונים כדי שיוכלו לעבוד. אני מבין את זה בהחלט, מכבד אותם ולא כועס עליהם. אם לא היה לחץ של פרנסה, לחץ של השלטונות ולחץ חברתי, אני בטוח שיותר אמנים היו אומרים את דעתם".
אתה חושב שזה הוגן למנוע מהקהל לשמוע את המוזיקה שלך בשם אג'נדה? מה שגם ניל יאנג במקרה ספוטיפיי וגם אתה בביטול הופעותיך בארץ, ושניכם אמור מסיבות הפוכות.
"אמרתי כבר בהתחלה שאם שני אנשים בקהל שלי לא יוכלו להיכנס להופעה שלי - אני לא אעשה אפליה, ולא אופיע".
בחודשים האחרונים, כאמור, כספי נמצא בדנמרק, לשם עבר על רקע פרויקט מוזיקלי חדש. "הבסיס שלי נשאר איטליה, אני נמצא בקופנהגן בין לבין כחודשיים-שלושה, כי אני בפרויקט מסוים של שיתופי פעולה עם אמנים מכל העולם, ובין היתר הגעתי גם לדנמרק. מעניין אותי קצת לחדור לנבכי המוזיקה הדנית העממית, זה נראה לי משהו שאני לא מכיר. זה מסקרן".
מה אתה יכול לגלות לנו על הפרויקט הזה?
"עשיתי דואט עם בונגי דומא, זמר מדרום אפריקה, הוא שר בזולו ואני בעברית, וצילמנו קליפ. לאחר מכן עשיתי דואט עם הקומיקאי הצרפתי גד אלמלח, הוא שר בצרפתית מתובלת במרוקאית ואני בעברית. הוצאתי גם קליפ שהוא שיתוף פעולה ביני לבין מיקי רפאל, נגן מפוחית הבלוז מנאשוויל. התברר שהוא כוכב ענק שם, ורק אני לא ידעתי. הוא נגן נהדר. הקלטתי דואט נוסף, שעוד לא יצא, עם זמר שרק בדיעבד התברר לי שהוא מאוד מפורסם בהודו, שמו לאקי עלי, בדואט הוא שר בהינדי ואני בעברית. וכן הלאה, אני ממשיך".
נראה שבשנתיים של הקורונה אתה נמצא בשפע יצירתי מאוד גדול. יכול להיות שדווקא בקורונה ובחו"ל אתה פורח יותר יצירתית?
"האמת היא שמהרגע שעזבתי את ישראל לאיטליה היתה לי עדנה. אני מרגיש כמו בגיל 30 מבחינת היצירה. בגיל מסוים אמן מגיע למיצוי היצירה שלו. וככה הרגשתי על עצמי ביותר מעשר השנים האחרונות. ופתאום בגיל 70 ובשנתיים שחלפו מאז התחלתי לכתוב כאילו אני בן 30, אני פורה בצורה בלתי רגילה. אני יושב, מנגן וכותב עוד שירים שעוד לא הוקלטו. וזו הרגשה נפלאה".
בתקופה האחרונה הוצאת כמה וכמה שירים שכתב לך דני רובס, אחרי שליווית אותו בתחילת הקריירה שלו. מה משמעות הקשר הזה ביניכם?
"נכון, הפקתי לדני רובס את התקליט הראשון שלו. מערכת היחסים בינינו לדעתי הגיעה לשיא שלה עם הפגישה הראשונה. זאת אומרת, הפכנו לידידים טובים. אני מעריך אותו מאוד, הוא אדם חיובי ומוכשר מאוד. אנחנו משתפים פעולה בכך שהוא כותב את הטקסטים למוזיקה שלי בשנתיים האחרונות, ויש מאחורינו יבול של מעל 20 שירים. וזה הולך ומתרחב כל הזמן. אני מאוד נהנה מהיצירות המשותפות שלנו".
השנה מציינים 40 לצאת אלבומך "מתי כספי שר סשה ארגוב", שהיה שיתוף הפעולה הראשון מתוך שני אלבומים שהוצאת ללחניו של ארגוב. מה היה במוזיקה של ארגוב שסחף אותך?
"אני הערצתי את סשה ארגוב בנעוריי, והחלום שלי היה מתישהו לשיר שירים שלו, ואכן מימשתי את החלום. כל כך נהניתי מכל רגע בחברתו של סשה. גם הופענו ביחד בסופו של דבר, הוא ליווה אותי בנגינתו בפסנתר ואני רק הייתי בתפקיד הזמר, שנותן רסיטל מהמוזיקה של סשה".
תאריך עגול נוסף הוא 30 שנה לצאת אלבום שירי הילדים וקלטת הוידאו "בובה מתי", שיצאו בשנת 1992. היו לך שירים מופלאים לילדים גם מחוץ לאלבום הזה. היית רוצה להקליט שירים חדשים לילדים?
"כל שיר חדש שלי הוא גם לילדים. אני לא עושה הפרדה במוזיקה בין הילדים למבוגרים. שיר מתבטא בכך שהוא לילדים בעזרת המילים, אבל המוזיקה היא אותה מוזיקה. אני לא אגיד לעצמי - עכשיו אלחין מוזיקה יותר קלה ויותר טיפשית מפני שהיא פונה לילד. נהפוך הוא, הילדים קולטים הרבה יותר מהר ממבוגרים. הילד סופג, ואסור להלעיט אותו בשטויות, מוזיקה צריכה להיות אמיתית ועמוקה, הילד קולט את זה. לא צריך לתת לילד משהו אחר ויותר פשוט. מוזיקה היא לא מתמטיקה, היא רגש, וברגש אתה צריך לתת את המקסימום".
בשבת נבחר הנציג הישראלי לאירוויזיון, שיתקיים במעוזך בשנה וחצי האחרונות - איטליה. מה שמזכיר שהלחנת את השיר "אמור שלום" למילות חברך אהוד מנור ובביצוע שוקולד מנטה מסטיק, שייצג את ישראל באירוויזיון ב-1976 בהולנד, ואפילו ניצחת על התזמורת באותה תחרות. מה זכור לך מאותו אירוע?
"זה היה מאוד מרגש. זאת פעם ראשונה שבה ניצחתי על תזמורת גדולה. וזאת גם הייתה פעם ראשונה שלי בחו"ל. אבל ההתרגשות פגה אחרי השנייה הראשונה בחזרות עם התזמורת. מיד הבנתי שכולנו בני אדם, הסברתי מה הייתה הטעות והמשכנו הלאה. ואז הכול עבר בשלום, וההתרגשות פגה".
על רקע שיתופי הפעולה הבינלאומיים שלך והעובדה שהאירוויזיון יהיה השנה באיטליה - יעניין אותך לייצג את איטליה בתחרות?
"לא. אני כותב מה שאני רוצה ולא מה שהם רוצים".
כשראיינתי אותך לידיעות אחרונות באוקטובר 2006 גילית לראשונה איך הפקת כוכב נולד ניסתה להטות את דעתך כשופט, וגם אמרת: "הגל הזה של בוגרי כוכב נולד הוא כל כך נבוב. אני מקווה שהגל הזה של הכוכבים הנולדים יחלוף, ותחזור הבינה לאנשים". מאז חלפו יותר מ-15 שנה, וגל תכניות הריאליטי לא רק שלא חלף כמו שקיווית אלא אף התעצם. מבאס?
"חבל לי על כל אלה שנמצאים במצב של סינדרלה, שבשעת חצות חוזרת למציאות. אמן אמיתי לא יכול לדלג על כל כך הרבה שלבים, ושיקפיצו אותו למעמד שיא. זה לא הגיוני. הוא חייב לעבור על בשרו את תלאות ההתקדמות והאמנות, לטעות הרבה טעויות, ללמוד ולהפיק לקחים - ולרכוש ניסיון במה אמיתי. בתכניות האלה אין רכישה של ניסיון במה אמיתי. רק מתי מעט מיוצאי תכניות הריאליטי המוזיקלי התגלו כאמנים אמיתיים שהמשיכו ופועלים עד היום. השאר לא. לכן אני לא חוזר בי ממה שאמרתי. וחבל שזה ככה".
על מה אתה מתחרט?
"עשיתי הרבה שטויות בחיים שלי שלמדתי מהם לקח. וכשאתה לומד לקח אתה מחכים. זאת אומרת, חכמת החיים הרבה יותר חשובה מחוכמה שנרכשת בלמידה. כי אתה צריך להיות מעשי. גם אם קיבלת תעודה שאתה דוקטור במשהו, אתה צריך לעסוק בזה בשביל להיות הרבה יותר חכם לאחר מעשה. וזה הדבר החשוב".
קיים פער בין המעמד המיתולוגי שלך והקלאסיקות הרבות שעליהן אתה חתום לעובדה שבשנים האחרונות אתה לא מקבל את מלוא הכבוד המגיע לך. פעם אמרת לי: "השירים שלי כנראה חיים יותר ממני. עובדה שלא נס ליחם - וליחי נס פה ושם". התחושה הזאת עדיין מלווה אותך?
"לא כל אחד אוהב את מה שאני עושה, זה עניין של טעם. אני לא מוותר לעצמי. כשאני כותב איזשהו שיר ואני מתרגש ממנו מאוד, גם אם הוא מצחיק אגב, ואני מזמזם אותו במשך שבוע ימים, אז אני יודע שהשיר הזה הוא טוב כי אני אוהב אותו מאוד. וזה הדבר הראשון, קודם כל אני. אחר כך, אם אתה יוצר ויש לך לפחות שני אנשים שאוהבים את מה שאתה עושה - יש לך קהל. אתה צריך להיות נאמן לעצמך, ואז הקהל הזה יהיה נאמן לך. וכך הקהל הזה יגדל. אמנם זה לאט אבל זה לא נעלם, זה רק גדל וגדל כל הזמן. בהופעות שלי יכולתי לראות בחניון עגלות של תינוקות, כלי רכב ואמבולנסים".
אני מקווה שמוזיקאי, זמר ויוצר ענק כמוך יישאר איתנו עוד 72 שנה לפחות. ולאחר יום הדין, מה היית רוצה שישמיעו בהלוויה שלך, ומה היית רוצה שיכתבו על המצבה שלך?
"לא חשבתי על זה, אבל מה שכן חשבתי עליו שיכול להיות כנס פעם בשנה סביב הקבר שלי, לאכול טוב, לנגן מוזיקה טובה ולספר בדיחות".