זה הולך להיות כיף: "ציפור אלוהים שבשמיים", "האימה" ועוד סדרות לראות בחופשת פסח

שם מקורי: Quiz
איפה לראות: הוט
אורך: 3 פרקים בני 60 דקות

הבמאי סטיבן פרירס מנצח על סיפורה של שערוריה אנגלית למדי במיני-סדרה בת שלושה פרקים שכתב ג'יימס גרהם ("Brexit: The Uncivil War") על פי מחזה שלו באותו שם, וחוזרת אל סיפור ניסיון ההונאה ב"מי רוצה להיות מיליונר", כאשר צ'ארלס ודיאנה אינגרם הואשמו כי רימו את דרכם אל הפרס הגדול. את בני הזוג מגלמים מתיו מקפיידן ("יורשים") ושאן קליפורד ("פליבג"), ולצדם מייקל שין ("הטובות לקרב", "בשורות טובות") המגלם את המנחה כריס טראנט.

כמו שניתן לצפות, "Quiz" מהנה ומעניינת, נהנית ממשחק מצוין ובימוי סוחף ונוצץ. התסריט של גרהם בונה את הסיפור כמעשה נוכלות עם כל המרכיבים של הז'אנר, כולל השנינות המתבקשת והאווירה הקלילה - בכל זאת, אף אחד לא מת כאן, בסך הכל מדובר במבצע עוקץ. אבל בה בעת גרהם מערים גם עלינו הצופים, כמו קוסם שגורם לנו להתרכז בידו האחת כדי לשטות בנו באמצעות האחרת.

בכך "Quiz" מעוררת מחשבה לא רק בנוגע למקרה האמיתי שהיווה לה השראה, אלא גם לכוחו של הספקטקל הטלוויזיוני, זה שהפך את "מיליונר" להצלחת ענק, וכנגזרת ממנו גם כוחו של השואו בבית המשפט המשמש כמסגרת לעלילת הסדרה. עד כמה קל להציג משהו או מישהו בצורה מסוימת ולהתעלם לחלוטין מיתר המורכבויות שלו. ובעיקר, בין השורות ומעליהן, בפיקחות רבה מזכירים גרהם ו-"Quiz" עד כמה רצוי לקחת בערבון מוגבל את המשפט "מבוסס על מקרה אמיתי".


מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר

שם מקורי: This Is Going to Hurt
איפה לראות: יס, הוט
אורך: 6 פרקים בני 45 דקות

הסדרה "זה הולך לכאוב" נועדה לקרות. היוצר שלה, אדם קיי, עזב את עבודתו כרופא בשירותי הרפואה הבריטיים לטובת קריירה ככותב קומי בטלוויזיה. הספר באותו שם שכתב קיי על חוויותיו כמתמחה (ויצא גם בישראל בהוצאת מודן, וכך גם המשכו) הפך ללהיט ענק. מלבד העובדה שהיה מבדר, מצחיק ושנון, הוא גם סיפק מבט מבפנים על כמה כשלים בסיסיים וחמורים בשירותי הרפואה הלאומיים, ועל העול הפסיכולוגי שרופאים נאלצים לא פעם להתמודד איתו בלי שיקבלו תמיכה מספקת. השילוב הזה בין קריירה בטלוויזיה לבין רב מכר ספרותי סלל כמובן את הדרך לסדרה שתיווצר לפיו, ואכן כזו עלתה מוקדם יותר השנה אל ה-BBC, וכעת גם מגיעה גם ליס והוט בישראל.

עיבוד שכזה מוכרח היה להיות שונה בתכלית מהספר. המקור מורכב מסיפורים קצרים על אירועים קצרים ומצחיקים, שבין לבין שוזרים את המציאות הלא פשוטה שמתמחים מתמודדים איתה, עד שהוא מגיע אל ההחלטה של קיי לשנות את הכיוון בקריירה. על העיבוד היה להפוך את זה לסדרה מגובשת יותר שתשמר את מה שעבד בספר - רובד מצחיק המחפה על שכבה מרה, מפוכחת, לפעמים טראגית. להמתיק את הגלולה, מה שנקרא; אפילו אם מדובר במחלקה כמו זו שהגיבור בוחר לעבוד בה, גינקולוגיה ויולדות, שבה חלק ניכר מהעבודה הוא להביא תינוקות ואושר לעולם.

קיי טורף את הסיפור שלו ובונה אותו מחדש, רוב הזמן בהצלחה. היוצא מן הכלל הוא סיפור מתמשך שבמסגרתו אדם מנסה להבין מי הלשין עליו - קו עלילה לקוי ואף מקומם. ביתר הזמן "זה הולך לכאוב" ממזגת מצוין בין המצחיק לשובר הלב. ההצצה ש"זה הולך לכאוב" מקנה אל מעמקי שירות הבריאות פוקחת עיניים. עבור הצופה הישראלי היא כמובן מהדהדת למה שקורה בישראל, שתושביה זוכים לאותו ביטוח בריאות כללי ועובדי המערכת סובלים מאותם תנאים לקויים.

בן ווישו התמיד-נפלא (סרטי ג'יימס בונד האחרונים, "שערורייה אנגלית למדי"), מעולה גם הפעם בתפקיד הגיבור, בן דמותו של קיי - עוטה את האיפוק האנגלי וההומור הדק שמחפה לא פעם על תהומות של חושך. הסדרה בוראת דמויות מוצלחות נוספות שסובבות את אדם, בראשן המתמחה הצעירה והפעורה שרוטי (אמביקה מוד), שאחראית על חלק גדול מהנשמה של הסדרה, הבוס הציני והנהדר מר לוקהרט (אלכס ג'נינגס, "הכתר") ואמו הצוננת של הגיבור (הרייט וולטר).

שם מקורי: The Good Lord Bird
איפה לראות: סלקום טיוי
אורך: 7 פרקים בני 46-57 דקות

אית'ן הוק יצר את המיני-סדרה (לצד הסופר מארק ריצ'רד) ומככב בה בתפקיד הראשי העסיסי בתפקיד ג'ון בראון, אדם אמיתי, אקסצנטרי מאין כמוהו, נביא זעם במלוא המובן של שתי המילים, שהיה עוד בחייו המנהיג האגדי של התנועה למען ביטול העבדות בשנים שלפני מלחמת האזרחים. בסדרה הוא אוסף נער עבד שהוא טועה לחשוב כי הוא ילדה, ובעיקר מבעד לעיניו אנו רואים את השתלשלות האירועים שבסופו של דבר הובילו למלחמת האזרחים האמריקנית.

זהו סיפור נהדר גם בשלד הכי בסיסי שלו, אבל "ציפור אלוהים שבשמיים" - המבוססת על ספר באותו שם שבעברית יצא בהוצאת מטר - הופכת אותו לעונג צרוף ומבריק, המשדך בין פיוט וחימה לבין צחוקים רועמים. כי מה שניכר מאוד מהר בסדרה הוא שעל אף הנושא המאוד רציני שלה, המספק לאורכה כמה וכמה רגעים ותפניות טראגיים ושוברי לב, מדובר באחת הסדרות הכי מצחיקות ששזפו את המסך השנה.

הוק פשוט מדהים בתפקיד בראון, לא ברור איך אפילו לא קיבל מועמדות לאמי על תפקידו כאן. הזעם הקדוש וצדקת האמונה נוטפים ממנו, עד שאפשר כמעט לראות את השובל שהוא מותיר אחריו. הוא משית את האישיות התמהונית של בראון על הסדרה כולה, שחלקים ניכרים ממנה הם קומדיה לשמה. בכך לא זאת בלבד ש"ציפור אלוהים שבשמיים" מגוללת מעשייה מוכרת באופן חדש, אלא גם מקנה גאולה מסוימת לעבדים, שתיאורם פה צובע אותם בצבעים אנושיים מאוד ספציפיים שלא נתקלים בהם כל יום.

שם מקורי: You, Me And The Apocalypse
איפה לראות: פרטנר טיוי
אורך: 10 פרקים בני 43 דקות

באיחור קל של שבע שנים הגיעה לארץ לראשונה הסדרה המאוד חמודה הזו, דרמת אנסמבל קומית בריטית-אמריקאית, בין היתר בכיכובם של ג'נה פישר ("המשרד"), רוב לאו ("הבית הלבן") ומייגן מולאלי ("וויל וגרייס"), המגוללת את הימים המובילים אל סופו של העולם מפגיעת כוכב שביט. בסופה (זה לא ספוילר) תשרוד קבוצת גיבורים זרים - בהם בחור בריטי שנחשד כהאקר מסוכן, אם אמריקאית אפרורית שנכנסת לכלא מסוכן ונזירה איטלקיה המגיעה לעבוד בוותיקן - שהתרכזו מכל העולם אל מיקום תת קרקעי תחת העיר סלאו בבריטניה.

מאז שהיא עלתה בנכר ב-2015, המון סדרות שמתארות עולם אפוקליפטי שזפו את מסך הטלוויזיה, וזה כולל גם גרסאות אופטימיות יחסית כמו "תחנה אחת עשרה" המעולה ו"סוויט טות'" החביבה, אבל ב-2015 "אתה, אני והאפוקליפסה" לא הייתה דומה לאף אחת אחרת. הרבה דברים בולטים בה לטובה, כמתבקש מקאסט שכולל אישים כאלה, אבל מה שנוצץ במיוחד הוא הכתיבה. מצד אחד בלי הבומבסטיות והאימה המאפיינות יצירות מהסוג הזה, ומצד שני בלי מופרעות קיצונית א-לה סרטי סוף העולם של חבורת סת' רוגן וכנופיית סיימון פג. "אתם, אני והאפוקליפסה" מתנהלת איפשהו בקו שבין הקצוות האלה - מיקום אמין, עם הרגליים על הקרקע ככלות הכל, שניחן בהומור בריטי דק, שנון, חכם ומצחיק, אבל גם ברגעים נוגעים ללב.

הסדרה אמנם בוטלה כעבור עונה אחת קצרה בת עשרה פרקים, ואי אפשר לומר שלא נשארו בה קצוות פתוחים, אבל אפילו ככה היא שווה צפייה.

שם מקורי: Barry
איפה לראות: יס, הוט וסלקום טיוי
אורך: 16 פרקים בני 30 דקות

שלוש שנים אחרי העונה הקודמת, בשבוע הבא היא חוזרת סוף סוף עם עונה שלישית, וזו הזדמנות פז לרענן את הזיכרון או להשלים את שתי קודמותיה של דרמת הפשע הקומית השחורה והנהדרת של HBO, בכיכובו של ביל היידר ("סאטרדיי נייט לייב"). זהו סיפורו של מתנקש שנקלע ללימודי משחק אצל גורו משחק נרקיסיסט (הנרי ווינקלר) ומחליט לעשות שינוי קריירה. הדיכוטומיה בין שני העולמות האלה היא זו שמזינה את "בארי", השאיפה של הגיבור לנורמליות ולאמת שהוא נתקל בהן בחוג למשחק, אבל הרי גם שם אין נורמליות ואמת, זוהי הוליווד המזויפת האולטימטיבית.

מה שיפה ומיוחד ב"בארי" הוא ההבדל העצום שלה מגיבורהּ. גיבורה כל הזמן נקרע בין העולמות בעל כורחו, לא סגור על עצמו, ואילו הסדרה פשוט יודעת מי היא ובטוחה במה שהיא עושה עד לניואנסים הכי קטנים. זו גם הסיבה שדמויות המשנה שלה כה אדירות, בפרט נוהו האנק (אנתוני קריגן), הגנגסטר הכי חמוד בטלוויזיה. ההתמסרות של "בארי" לפנים הרבים שלה ולהתפתחות הסבירה של העלילה בכל המישורים, היא הדבר שמלכד את מרכיביה המעולים - הפשע, הדרמה, הקומדיה - לכדי שלם שאפילו עולה על סך חלקיו.

שם מקורי: Gentleman Jack
איפה לראות: יס, הוט וסלקום טיוי
אורך: 8 פרקים בני 60 דקות

גם במקרה הזה, הזדמנות להשלים או לרענן את הזיכרון לקראת העונה החדשה שמגיעה בשבוע הבא, אחרי הפוגה בת שלוש שנים. זוהי דרמה תקופתית בריטית שיצרה סאלי ויינרייט ("עמק האושר" המעולה) עבור ה-BBC ו-HBO, על פי יומניה האמיתיים של גיבורת הסדרה, אן ליסטר. אשת עסקים דעתנית וחזקה, לבושת שחורים ונטולת מורא ביורקשייר של 1832 - אפילו בעיניים מודרניות אן ליסטר נראית ככוח טבע מרתק, הגם שכמו יתר הנשים של התקופה גם היא נפלה קורבן לאופנת שיער מזעזעת. היא מבריקה, חריפה, חסרת מורא, מתעלמת מכל מוסכמה חברתית כדי לחיות את חייה כפי שהיא רוצה לחיות אותם, בין אם בעסקים ובין אם בחייה האישיים.

קרוב לוודאי שדמותה של אן לבדה הייתה מחזיקה את הסדרה, אבל כמעט הכל בה מוצלח. היא מפיחה חיים אמינים למראה בתקופה שבדרך כלל זוכה לעיבודים מלאכותיים, מדודים מדי. השחזור התקופתי, הבימוי הסוחף, התמהיל בין הכריזמה לרגש להומור. ומעל הכל - סורן ג'ונס ("ויג'יל", "דוקטור פוסטר"). היא מגלמת את אן ליסטר בעזות פיזית - בימינו ההליכה הגברית הייתה מרמזת מיד על זהותה המינית - ומנטלית, מאפשרת לה להיות רבת עוצמה כשצריך ופגיעה כשנדרש.

כנראה אפשר היה לוותר על שבירת הקיר הרביעי הספורדית, וכנראה אפילו על הקריינות. הם אמורים ליצור אינטימיות בינינו לבין אן אבל בפועל מסיחים את הדעת, ואפילו חותרים תחת רעיון היומן - היא כתבה אותו לעצמה, לא כדי לקרוץ לנו הצופים. אך אפילו עם ההסתייגות הזו, "ג'נטלמן ג'ק" מצוינת ומרתקת כמו הגיבורה שבמרכזה.

שם מקורי: The Terror
איפה לראות: אמזון פריים וידאו
אורך: 10 פרקים בני 43-57 דקות

מעטים מדי מכירים את אחת הסדרות הטובות של השנים האחרונות - מותחן אימה יפהפה בן עשרה פרקים המבוסס בחופשיות על אירועים אמיתיים, בכיכובם של ג'ארד האריס ("מד מן") ושני פליטי "רומא" ו"משחקי הכס" - טוביאס מנזיס (מרקוס ברוטוס/אדמור טאלי) וקירן היינדס (יוליוס קיסר/מאנס ריידר). הסדרה מגוללת את מסעו המסוכן של הצי המלכותי הבריטי אל עבר טריטוריה לא ידועה ב-1845, בניסיון לגלות את המעבר הצפון מערבי בין האוקיינוס האטלנטי לשקט. בעודם ניצבים בפני תנאים מחרידים, אמצעים דלים, תקווה אוזלת ופחד מפני הלא נודע, מגיעים אנשי הצוות אל סף הכחדה כשהם קפואים, מבודדים ותקועים בקצה כדור הארץ - ואז גם יצור לא מוכר צד אותם.

שתי ספינות הרכיבו את המשלחת הזו, "ארבוס" וזו שנתנה לסדרה את שמה - "האימה". שתיהן לא נמצאו מעולם כאשר החלה הפקת הסדרה, ושרידי שתיהן התגלו במהלכה שקועים במים, ואילצו את ההפקה להתאים כמה פרטים קטנים לחשיפות החדשות. ספרו של דן סימונס התבסס על כל מה שהיה ידוע על המשלחת על סמך החקירות והממצאים בשטח שקדמו לכך, בכללם שימוש בשמותיהם האמיתיים של אנשי הצוות, וכן הידיעה שסבלו ממחלות ספציפיות ושגעונות. הגישה הדקדקנית מגולמת גם בנטורליזם של "האימה", שמציגה בפנינו לא פעם מראות מדממים, אבל באורח קליני ורפואי המדגיש את האנושיות ששורה שם למרות הכל, ולמרות הגורם העל טבעי שבחוץ.

זה מה שהופך את הסדרה ליפה כל כך. מצד אחד הרוע שבה לא מגיע ממפלצת אלא מרעל חרישי, מבני האדם, חלקם עם גומות חן שובות ועיניים בורקות. מצד שני, מאזן אותו טוב הלב של רבים אחרים; הרעות בין הגברים, החמלה, החרטות, הכנות, העדנה - תכונות שיוצאות מאדם כאשר הוא סבור שקצו קרב. אף שסופו של הסיפור ושל דמויותיו לכאורה ידוע מראש, סימונס בספרו, ויוצרי הסדרה דיוויד קייגניץ' וסו יו בעיבוד שלהם, מצליחים להפתיע שוב ושוב, ולאזן תדיר בין מה שמזדחל מתחת לעור לבין מה שחודר ללב. יחד עם הצילום, השחזור התקופתי, האפקטים המיוחדים והמשחק המדהים של כל הקאסט, ובפרט האריס, מדובר בסדרה שהייתה צריכה לקבל הרבה יותר תהודה מכפי שזכתה לה.

כל זה, יש לציין, חל על העונה הראשונה בלבד. על זו שהגיעה אחריה, ומגוללת סיפור חדש עם דמויות ושחקנים חדשים, אפשר לוותר.

שם מקורי: Resident Alien
איפה לראות: יס והוט
אורך: 18 פרקים בני 45 דקות

בעוד העונה השנייה נמצאת בפגרה לקראת שמונה פרקים נוספים בקיץ הקרוב, הזדמנות טובה להשלים את הסדרה הזו: דרמה קומית שהיא מעשייה קלאסית על דג מחוץ למים - גבר שנאלץ להתייצב לתפקיד של רופא בעיירה קטנה מרוחקת, קפואה וציורית, כשיד ימינו במרפאה היא אישה מהשבט הילידי המקומי. עד מהרה הקהילתיות הכובשת של התושבים המקומיים ממסה את ליבו של הגיבור, עד שמטרתו הראשונית כמעט מתעמעמת, ובסוף מושמע השיר "My Town" אייריס דימנט. התיאור הזה לא חל (רק) על "תושב חוץ" אלא גם על אחת הסדרות הנפלאות בתולדות הטלוויזיה, "חשיפה לצפון". הדמיון בין שתי הסדרות, שהולך ומתעצם ככל ש"תושב חוץ" מתקדמת, הוא רק אחת הסיבות לכך שהיא משרה קסם.

במקרה הזה סיפור העלילה קיצוני בהרבה: הגיבור, בגילומו של אלן טודיק האדיר ("פיירפליי"), הוא חייזר שהגיע כדי להשמיד את האנושות. החללית שלו התרסקה בסמוך לעיירה אמריקנית צפונית קפואה, ולכן הוא הורג את הרופא המקומי ונוטל את עורו ואת זהותו. אבל קיצונית ככל שתהיה, יש ב"תושב חוץ" אנושיות מתוקה ומאירה שמטביעה את האפלוליות, ומנגד אותה אפלה מקנה לסדרה את העוקץ שמונע ממנה להפוך לסכרינית. איזון מושלם. מעל הכל, טודיק כל כך מצחיק בתפקיד האאוטסיידר שלגמרי לא מבין את המין האנושי שעליו לכלות.

התוצאה אמנם עדיין לא באמת נפלאה כמו "חשיפה לצפון", אבל "תושב חוץ" חמודה מאוד ומשתפרת ככל שהיא מתקדמת - גם בדומה לסדרה הקלאסית - ובהחלט יכולה להפוך למשהו גדול מזה.

שם מקורי: For All Mankind
איפה לראות: אפל טיוי פלוס
אורך: 20 פרקים בני 48-76 דקות

לטוב ולרע, וכמתבקש משמה, "עבור כל האנושות" מקנה תחושה כבדת ראש, מסיבית, לעתים איטית ואולד סקול. תכופות הסדרה, שמדמה מציאות חלופית שבה הרוסים הקדימו את האמריקנים לחלל ב-1969, מרגישה כאילו היא עצמה נוצרה בתקופה שעלילתה מתארת. כמו בדרך כלל ביצירות על אסטרונאוטים העשויים ללא חת, ובוודאי שביצירות על הנסיונות של ארצות הברית להוביל את העולם קדימה, לא פעם היא פומפוזית. אבל, וזה חלק מהיופי והפיוט הקוסמי של "עבור כל האנושות", הסדרה מתעלת את האסטרונאוטים שמאכלסים אותה: מצד אחד משתרכים לאיטם בחליפת חלל מסורבלת באפס כבידה, מצד שני עושים זאת בריחוף המדמה להם קלילות של בלרינה.

ככל שהסדרה מתקדמת (כרגע יש שתי עונות, השלישית תגיע ביוני הקרוב), כך מתברר עד כמה היא מיטיבה להביט על הדברים מנקודות מבט שונות, להיות דבר אחד ובמקביל דבר אחר. מצד אחד חולשת על עשורים שלמים, ומנגד נאמנה לאופן שבו גיבוריה מתפתחים ומביטים על הדברים באופן שונה עם חלוף הזמן. אבל מה שעושה את "עבור כל האנושות" הוא הצורה שבה היא רותמת את גיבוריה לטובת הסיפור הגדול, בקשר בלתי נפרד שמקרין עליה עצמה. בניואנסים היא מתארת איך האנושות, על פגמיה ושאפתנותה, ניתקת מהקרקע ושועטת אל החלל, מביאה לשם את אותם מטענים נפיצים, תרתי משמע, ואת ההיסטוריה הפרטית והקולקטיבית. כמו אותם אמיצים שיצאו אל הריק השחור והגדול, כך גם הסדרה חוקרת טריטוריות חדשות, מעוררות השראה וחרדה בה בעת, הן בשמיים והן על הארץ.

שם מקורי: The Office
איפה לראות: נטפליקס, אמזון פריים וידאו
אורך: 195 פרקים בני 22 דקות

מאז שעלתה בנטפליקס באוקטובר האחרון, ניתן להיתקל בצופים רבים שדגמו את הקלאסיקה הזו - העיבוד האמריקאי לקלאסיקה-בפני-עצמה של ריקי ג'רבייס - ופרשו אחרי מספר פרקים. אז אנחנו כאן כדי להגיד: אתם עושים טעות. הטעות היא שאתם לא מדלגים על העונה הראשונה, ששת פרקי הפתיחה, ומתחילים מיד מהשנייה.

במקור "המשרד" שודרה בין 2005 ל-2013 והפכה לסדרה המצליחה של NBC באותה עת, אבל בשנים האחרונות התגלתה על ידי דור חדש באמריקה שהפך אותה לסדרה הכי נצפית בנטפליקס שם עד שירדה מהשירות. לא בכדי. ההתחלה מקרטעת מפני שהיא מסתמכת על ההומור הבריטי הבוטה והמביך יותר. זה לא עבד ולא היתרגם טוב, אז בעונה השנייה גרג דניאלס, שיצר את העיבוד, שינה כיוון: דמויות הרבה יותר חביבות ואהובות.

מייקל סקוט בגילומו של סטיב קארל עדיין היה מביך מאין כמוהו, אבל גם הפגין פגיעות רבה עד שקשה היה לא לסלוח לו על הכל. סיפור האהבה בין פאם וג'ים (ג'נה פישר וג'ון קרזינסקי) היה רוב הזמן מופת לאופן שבו צריך לגולל עלילת will-they-won't-they, והמלחמה המתמדת בין דוויט שרוט (ריין ווילסון) לג'ים הניבה קלאסיקות קומיות אדירות. שאר האנסמבל - שכולל גם את מינדי קיילינג, אד הלמס ואחרים - הפך את המקום האפרורי הזה למלא אנושיות מכל סוג, רעה וטובה, אבל כזו שכיף ומצחיק לשהות במחיצתה. הסדרה אמנם סבלה מעייפות חומר בשלביה המאוחרים (בניגוד לתפיסה הרווחת, זה התחיל עוד לפני שסטיב קארל עזב את הסדרה), אבל בכללותה היא עדיין נפלאה.