התאונות, המפגשים, החקירות והעימותים: הרגעים הגדולים של "סמוך על סול"

ביום רביעי הבא חוזרת הסדרה הכי טובה בטלוויזיה, "סמוך על סול", לעונה השישית והאחרונה שלה (חלק ראשון בשלב הזה, חלק שני החל מיולי) ביס, הוט וסלקום טיוי, ולמחרת גם בנטפליקס. לקראת בואה, גם כדי להגביר את החשק וגם כדי לרענן את הזיכרון, מנינו את 12 הרגעים הגדולים בחמש העונות הראשונות שלה. החל מהשבר שנפער במייק ועד להתעמתות שומטת הלסת של קים מול לאלו הרצחני. בתווך: ג'ימי משפיל את אחיו, צ'אק הורס את ביתו, קים נוזפת בהווארד ועוד ועוד.


מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר

בפרק שהוקדש כולו לרקע של מייק אנו נחשפים לנסיבות מותו של בנו - שהלך בדרכי אביו והפך לשוטר עד שנורה במילוי תפקידו - ואז גם לנסיבות מותם של שני שותפיו לכוח המשטרתי. מאט ארמנטראוט היה נקי כפיים בשעה שכולם סביבו היו מושחתים, שוטרים שלקחו בקביעות כסף מפשיטות סמים. ואם אתה לא איתם - אתה נגדם.

כשמאט הטירון התקשר לאביו וסיפר לו על כך, לזעזועו מייק חשף בפניו שגם הוא עצמו לקח כסף בקביעות כשהיה שוטר. האב הפציר בבן לקחת את הכסף כדי לא לעורר בעמיתיו חשדות ואנטגוניזם, אבל - כפי שמייק מספר לכלתו סטייסי בדמעות - זה לא הספיק. מאט נעתר ולקח את הכסף שהציעו לו שותפיו הרקובים, אך ההתנהלות המהוססת שלו שכנעה אותם שאי אפשר לבטוח בו. "שכנעתי את מאטי לקחת את הכסף, והם הרגו אותו יומיים אחרי כן", סיפר לה מייק, מקונן על כך שהכתים את בנו, הפך אותו לפחות טוב, וכך הוא מת.

זמן לא רב אחרי כן, מייק נקם את מותו. בבר שבו שני עמיתיו הרוצחים של מאטי שתו הוא ניגש אליהם שיכור כלוט ואמר, "אני יודע שאתם עשיתם את זה". השניים התנדבו לקחת אותו הביתה, אבל אז סטו אל מתחם מבודד וחשוך כדי להשלים את המלאכה גם איתו. רק אז גילו שמייק הערים עליהם. פיכח לגמרי הוא כיוון אליהם אקדח. אחד מהם עוד ניסה לירות במייק באקדח שלקח ממנו, אך אז גילה שהוא ריק מכדורים. מייק ירה בו ואז בעמיתו.

זה היה שיאו של קו עלילה מרהיב בניואנסים שלו ומייצג כל כך את "סמוך על סול". קרוב לוודאי שזו הסדרה היחידה כרגע על המסך שיכולה לרקוח סיפור כה נוקדני, שבמסגרתו דמות אחת משנה פרט קטן על שורת מסמכים, ולהקים ממנה יריבות ואיבה כה עזות שאף מובילות את אחד הגיבורים אל מותו.

זה מה שעשתה "סמוך על סול". בשיטתיות נעזר ג'ימי בדבק, מספריים, פינצטה ומכונות צילום כדי לשנות את המספר 2016 ל-2061 במסמכים שהיה על צ'אק להגיש כדי לפתוח סניף חדש של מסה ורדה, הלקוח שלשיטתו של ג'ימי אמור היה אמור להיות של קים, לא של "המלין המלין מקגיל". המזימה שלו עבדה, ומול הפקידים הרשמיים שהיו אמורים לאשר זאת, התבררה הטעות והפכה את ההליך הפורמלי השגרתי הזה לרגע שפל בקריירה של צ'אק.

הוא הבין מיד שג'ימי עומד מאחורי העניין. האופציה שהוא עצמו שגה פשוט לא באה בחשבון. הוא הבין מתי עשה את זה ואיך עשה את זה, ולמרות מצבו הרפואי שלא מאפשר לו להיות בסביבת חשמל, הוא נסע אל חנות הצילום שסבר (וצדק) כי ג'ימי השתמש בה כדי לתחקר את המוכר. מה שהוא לא ידע, אם כי כמובן הבין מיידית, זה שג'ימי היה שם לפניו ושכנע את הבחור להכחיש שאי פעם היה שם, ואף למחוק את מצלמות האבטחה. כל זה קרה בעוד ג'ימי צופה חרישית מהצד השני של הרחוב. הוא ראה את צ'אק הנרעש, מוקף במכונות פועלות, אורות בוהקים וחוטי חשמל רוחשים, נכנע לסערת הנפש שלו וקורס, ראשו נחבט בחוזקה בדלפק שיש.

המפגש בין שתיים מהדמויות הגדולות של "שובר שורות" היה מרגש לא רק בגלל ההיכרות שלנו עם השותפות האיקונית העתידית בין מייק וגאס, אלא בשל כל מה שהוביל אליו. תצוגת תכלית של שכלם החריף של שני האישים, שניסו להתל זה בזה אך נחשפו על ידי האחר תוך זמן קצר.

בסופה של העונה השנייה, כאשר מייק כיוון רובה צלפים אל ראשו של הקטור סלמנקה, הוא שמע פתאום מרחוק רעש בלתי פוסק של צופר. הוא הבין שמדובר ברכבו שלו, וכשהגיע אליו גילה פתק על השמשה הקדמית: "Don't". מייק הבין שמישהו הצמיד לרכבו מכשיר איתור, ובסיקוונס מפורט וארוך כמו שהסדרה אוהבת, במשך שעות הוא פשוט פירק את רכבו, רכיב אחר רכיב, בניסיון למצוא אותו. כאשר מצא אותו לבסוף (חבוי בתוך מכסה תא הדלק), הוא הוציא את הסוללה ורוקן אותה כדי שיגיעו להחליף את מכשיר האיתור, ואז החליף אותה בעצמו בסוללה חדשה כך שיוכל לעקוב אחר המכשיר בעודו נלקח משם.

גם גאס עלה על כך עד מהרה, ובעוד מייק עוקב מרחוק אחר אנשיו, הוא הגיע אל כביש שומם ומצא עליו את מכסה תא הדלק ועליו טלפון. רגעים ספורים אחרי כן יצא מאחד הרכבים הבוס, איש רציני, רזה וממושקף. מייק הרים את הפתק שהושאר על מכוניתו ושאל, "תרצה להסביר?". תחילתה של שותפות נפלאה.

אחרי ההודאה המוקלטת של ג'ימי על זיוף המסמכים שהגיש צ'אק למסה ורדה, ואחרי שפרץ לביתו בזעם, צ'אק הצליח להביא לשימוע של אחיו בפני לשכת עורכי הדין. אלא שבחקירה הנגדית, שבה ג'ימי עצמו תשאל את אחיו, הוא הצליח להפוך דווקא את צ'אק למוקד העניין.

ג'ימי ידע כבר מהעונה הראשונה שהבעיה של צ'אק היא בעיקר פסיכולוגית. כאשר האח אושפז והצהיר על הרגישות שלו לפעימות אלקטרומגנטיות, "אלרגיה לחשמל", הרופאה בבית החולים המחישה לג'ימי ולקים שהוא לא סובל מזרם חשמלי כאשר אינו מודע לכך שהוא פועל. בשעתו ג'ימי לא נעתר להפצרותיה שצ'אק יטופל על ידי רופאי נפש, אלא התעקש לשחרר את אחיו הביתה כדי שיוכל להחלים שם בלי שיהיה אפוף בחשמל. במקרה הזה, כאשר השניים מצויים במלחמה, הוא נכון להשפיל את צ'אק קבל עם ועדה.

לבקשת ג'ימי מסביר צ'אק לנוכחים בשימוע מה משמעות המחלה שלו - הוא סובל מכאבים עזים כאשר הוא בקרבת מקור של חשמל, לדבריו. אולם אז ג'ימי שולף את הקלף שלו: בכיס חולצתו של צ'אק הייתה סוללת טלפון טעונה כל הזמן הזה, לאורך כמעט שעתיים, מאז שצ'אק נתקל מחוץ לאולם בגבר שאינו מכיר - ההיכרות הראשונה שלנו עם היול מהסדרה האם.

רגעי "תפסתי אותך" הם לחם חוקם של דרמות בית משפט טובות, ולימים של סול גודמן, אבל מה שעשתה כאן "סמוך על סול" היה שימוש במכשיר התמיד-מבדר הזה לטובת נקודת מפנה בחייה. באותו רגע צ'אק איבד לחלוטין את קור רוחו, זעם וצעק על ג'ימי תוך שהוא שוכח שעיני כולם שם מביטות בו. זה היה קו פרשת המים של צ'אק. הוא הבין סוף סוף שהמחלה הזו היא בעיקר בראשו, ובה בעת היחסים הנפיצים בינו לבין ג'ימי הגיעו לשפל חסר תקדים. הגילוי הזה הוביל להשתלשלות האירועים שרמסה את נשמתו של צ'אק והביאה אותו לעשות את המעשה הנורא כל כך, האחרון בחייו.

העריכה ב"סמוך על סול" היא הטובה בטלוויזיה. זו סדרה שמלאה בהמוני מונטאז'ים ותרגילים קולנועיים מעוררי התפעלות, ואחד כזה מבריק במיוחד הגיע במקרה הזה. בעונה השלישית קים פרשה מ"המלין המלין מקגיל" לטובת דרך עצמאית וטיפול בלעדי בבנק מסה ורדה, שפתח עוד ועוד סניפים באזור. העבודה הייתה תובענית ואפשרה לקים מעט מדי שעות שינה, אם בכלל. באחת הפעמים ראינו אותה מגיעה לפגישה מספר דקות לפני הזמן, ממשיכה לשבת במקומה ברכב ומכוונת לה טיימר של חמש דקות כדי פשוט לנמנם במהלכן. היא הניחה את השעון, נשענה לאחור ועצמה עיניים - ואז בקאט מהיר השעון צפצף, הקפיץ אותה מהשינה שהייתה שרויה בה. חמש הדקות עברו.

כאשר קווין ווכטל, הבוס של מסה ורדה, ביקש מקים לסייע משפטית לחבר שלו, איל נפט שנקלע לתסבוכת בירוקרטית בין שתי מדינות, זה כבר התברר כיותר מדי עבורה. אחרי הפגישה הראשונה איתו היא הכינה עבורו את המסמכים הדרושים ויצאה לדרך. היא נהגה, משננת דברים שעליה לומר, ומספר שניות אחרי כן השתתקה ונהגה בלי מילים. ואז בום - קאט מהיר שוב קפץ קדימה בזמן. פניה של קים פתאום הוכו על ידי כרית האוויר. הרכב התרסק אל תוך סלע בשוליים המשופעים בצד הנגדי של הכביש. קשה להעלות על הדעת סצנת תאונה שהועברה בצורה כל כך אפקטיבית ומייצגת. שימוש מינורי בכלי קולנועי בסיסי ופשוט שנוצל בצורה מהממת, בכל מובן. אפרופו, הנה הריאיון שלנו עם סקיפ מקדונלד, העורך של "סמוך על סול" וסדרות נוספות.

אחת ההתפתחויות הכי קשות לצפייה בתולדות "סמוך על סול" לא כרוכה כלל בענייני קרטל, סמים, נשק או מוות, אלא במזימה שרוקח ג'ימי כדי לבודד קשישה אחת מחברותיה כדי שיוכל להרוויח את כספו. דחוק במזומנים, כל מה שהוא רוצה זה שהתביעה הייצוגית נגד רשת בתי האבות סנדפייפר, שבעונה הראשונה הוא היה ההוגה שלה והשותף לרקימתה, תסתיים בפשרה שעמדה על הפרק באותו רגע ותשלשל לכיסו מאות אלפי דולרים. העניין הוא שמלבדו שאר עורכי הדין מעדיפים להמתין - קרוב לוודאי שהסכום המוצע עוד יצמח ובהתאם העמלה שלהם תתפח. אך מי שמחליטים הם התובעים עצמם, ובראשם התובעת הראשית, איירין לנדרי, קשישה חביבה שלא מבינה בעצמה בכל הסיפור ומעדיפה לא להיות אקטיבית.

בלי ידיעתה, ג'ימי מקים על איירין את חברותיה, מסמן אותה כתאבת בצע שרק רוצה שהסכום יתפח ושלא אכפת לה מצרכיהן של חברותיה. למרבה המזל, בסופו של דבר הוא מבין שהרחיק לכת ומתקן את העוול, במחיר של שריפת יחסיו עם הקשישות והקשישים, אבל כל מה שקדם לכך הוא באמת אחד הרגעים הנלוזים ביותר של ג'ימי אי פעם, וההצצה הראשונה שהסדרה מקנה לנו לצדו המרושע.

מאז ועד היום, אגב, המשפט נגד סנדפייפר עוד לא הסתיים.

היחסים בין ג'ימי לאחיו הגדול והמוצלח צ'אק היו ליבה של "סמוך על סול" לאורך שלוש העונות הראשונות שלה. בשלב הזה צ'אק היה מובס. ג'ימי וקים הוכיחו בשימוע מול לשכת עורכי הדין שהמחלה של צ'אק אינה באמת מחלה. חברת הביטוח של "המלין המלין מקגיל" דרשה להעלות בגלל מצבו את תעריפיה במקרה של רשלנות מקצועית, ולכן שותפו הוותיק הווארד דחק אותו אל מחוץ לחברה, גם במחיר של תשלום פיצוייו - מיליוני דולרים - מכיסו הפרטי.

לצ'אק לא נשאר הרבה בחייו, ואת המעט שכן, הוא הקפיד לשרוף. ראשית - יחסיו עם אחיו. אף שג'ימי גמר אומר לנתק איתו את הקשר, פיטוריו מהחברה הדאיגו אותו. הוא הגיע לביתו והתחנן שייתן לו להיכנס. צ'אק הציג חזות של נורמליות. האורות היו דלוקים, הכל בסדר. כשג'ימי ביקש לוודא שזאת לא הצגה, צ'אק שוב עלב באחיו, ולבסוף חתם את דבריו: "האמת היא שאף פעם לא היית חשוב לי יותר מדי". זה היה מעין אקט אובדני שמקדים את הדבר האמיתי. ואכן, כמעט מיד אחרי כן, צ'אק נסוג בחזרה אל תהומות נשמתו, מכבה את כל האורות, הפעם לתמיד.

אחרי ששילח את ג'ימי מעליו, צ'אק נסוג שוב אל המחלה שלו. "אלרגיה לחשמל". הוא הרס את קירות ביתו בשיטתיות בחיפוש אחר זרם חשמלי חמקמק שהמשיך לזרום, ברקע התנגן פסקול שהלך ונעשה יותר ויותר קקופוני, ועם כל רגע שעבר היה ברור שאנו חוזים בהריסות נפשו. על כן התיאור המפורט הזה - שבע דקות תמימות - היה כל כך משמעותי. זו הייתה כרוניקה מדוקדקת של אובדן שפיות דעת, שבסופה הבחירה של צ'אק נראתה סבירה, אפילו בלתי נמנעת. הוא הפיל את העששית על ערימת העיתונים, שרף את הבית, את תכולתו ואת יושבו.

אחרי מותו של צ'אק, הווארד קרס תחת רגשות אשמה. הוא זה שהביא לעזיבתו מהחברה שעזר להקים, מהלך שבעקבותיו צ'אק שם קץ לחייו. ג'ימי, שהיה אחראי על המהלך הראשון שהוביל לאותה "פרישה", שמח לאפשר להווארד לשאת לבדו את הנטל הזה; אך מאז ועד היום, עבור ג'ימי, הווארד מגלם בו את נקיפות מצפונו שלו, ובהתאם ג'ימי שונא אותו בכל מאודו.

בשלבים הראשונים שאחרי המוות הווארד ניסה להיות יעיל. הוא הסדיר את הירושה של צ'אק, שכמו בחיים השאיר לג'ימי מעט מאוד. קים כבר לא יכלה לשאת את זה. מתוסכלת מהאקט של צ'אק, מהפגנת הרגשות המינימלית של ג'ימי ומההתנהלות של הווארד - היא הוציאה על האחרון את כל מה שבליבה. בזעם שהלך והתעצם היא הוכיחה את הבוס שלה לשעבר על כך שהעלה את הסברה שצ'אק בחר להתאבד בייסורים, לשרוף את עצמו למוות; על הרעיון שלו להציע לג'ימי לעבור על החפצים ששרדו בשריפה כדי שייקח מה שהוא רוצה; על ההצעה שג'ימי יהיה חלק מהוועדה שתעניק מלגה לתלמידים מצטיינים - מלגה שצ'אק עצמו בחיים לא היה נותן לו. בעצם קים אמרה את כל מה שג'ימי מעולם לא אמר, את מה שאנחנו, הצופים, תמיד רצינו שמישהו יגיד, ועשתה את זה בצורה הכי רותחת ומבעבעת שניתן היה לבקש.

מעולם לא ראינו כך את קים לפני כן. היא תמיד הייתה מאופקת, תמיד אסופה. מעבר לדברים שהביעה,
הרגע הזה היה אולי העדות הגדולה ביותר שקיבלנו עד אז לאהבה שלה כלפי ג'ימי, וזה חלק ניכר ממה שהפך אותו למעולה כל כך.

מותו של ורנר זיגלר היה מרהיב כשם שהיה שובר לב. הקבלן הגרמני החביב היה אמון על בניית המעבדה התת-קרקעית עבור גאס, בפיקוחו של מייק, אבל ככל שהעבודה התארכה, כך געגועיו לאשתו הרחוקה השתלטו עליו. לבסוף הוא עשה מעשה ונמלט לכמה ימים - או לפחות זה היה התכנון - מהמתחם המפוקח שבו התגוררו הוא ועובדיו.

כאשר למחרת בבוקר מייק גילה את דבר היעלמותו, המצוד אחריו התחיל. לאלו, שעקב אחר אנשיו של גאס, הבין שמשהו קורה והתחקה אף הוא אחריהם. הוא אפילו הצליח להבין שהעניין נסוב סביב אדם בשם ורנר זיגלר. בעודו האחרון ממתין לאשתו על שפת בריכה בבית מלון באלבוקרקי, הטלפון צלצל ומעבר לקו היה לאלו, שהתחזה לאיש של גאס וגישש כדי להבין מה תפקידו של ורנר. הגרמני נפל בפח ואמר כמה דברים יותר מדי, עד שהגיע מייק וניתק לו את הטלפון.

גורלו נגזר. בדרך נידחת על רקע השמיים זרועי הכוכבים של ניו מקסיקו, מייק עוד ניסה להתמקח עם גאס בטלפון, אך ההוראה הייתה ברורה. מישהו יגיע לטפל בזה, אמר גאס, אבל מייק התנדב לעשות את זה במו ידיו. לוורנר עוד נדרש רגע כדי להבין שזה מה שקורה. הוא אפילו חשב שעדיין יעלה בידו לפגוש את אשתו ולחזור לעבודה בתחילת השבוע, אך מייק הבהיר לו שהוא קורא את הסיטואציה לא נכון. הוא מאפשר לו שיחה אחרונה לרעייתו, שכבר נחתה בשדה תעופה מקומי, כדי לשלח אותה בחזרה הביתה. כדי לשכנע אותה ורנר נאלץ לצעוק עליה, "אני לא רוצה לראות אותך! חזרי הביתה מיד!".

לאחר מכן, כדי להקל על חברו מייק, אמר ורנר שבדעתו לפסוע קצת כדי לראות טוב יותר את הכוכבים. מייק פסע אחריו, האקדח בידו. ורנר נעמד והביט למעלה. מייק, במרחק מספר מטרים מאחוריו, פשט את הזרוע והוציא להורג את רעו.

עונה שלמה אחרי מותו של צ'אק, תקופה שבמהלכה ג'ימי פקק את רגשותיו ויגונו, הסדרה החזירה אותו פתאום רגע לפני הסוף. זה היה פלאשבק לערב חגיגת ההצלחה של ג'ימי במבחני הלשכה. כל החברים מ"המלין המלין מקגיל" הגיעו לחגוג לו במועדון קריוקי. גם צ'אק היה שם, ואחרי שידולים הוא נעתר ועלה לשיר עם ג'ימי, ששחט בזיופיו את "The Winner Takes it All" של אבבא. קולו של צ'אק היה ערב בהרבה, ועד מהרה הוא השתלט על המיקרופון ועל השיר.

זה היה רגע סמלי למאזן הכוחות של השניים, החריקות של האחד כנגד ההרמוניה של האחר, ובמקביל, וזו הגדולה של הסצנה הזו - היא הייתה כה מרגשת ומחממת לב. ייצוג מושלם, חכם כל כך, של מערכת היחסים המורכבת כל כך בין השניים. מאוחר יותר באותו ערב ג'ימי השיכור כלוט לווה על ידי צ'אק אל ביתו של האחרון. הוא חלץ לו נעליים, שכב לצדו במיטה ושאל מה להכין לו לארוחת בוקר. ג'ימי השיכור, שוכב במיטה, שוב התחיל לזייף את השיר, וצ'אק שוב הצטרף אליו.

זה היה משהו שהיה עלינו לראות בשלב הזה של הסדרה כדי לחדד מחדש את הקשר המסובך של האחים, אחרי עונה שלמה שבה ג'ימי ניתק את עצמו מזכרו של צ'אק. זה הרחיק לכת עד כדי כך שג'ימי חיבל לעצמו בשימוע שאמור היה להחזיר לו את רשיון עריכת הדין שלו - הם ציפו שיאזכר את שמו של אחיו בצורה זו או אחרת, ובדעתו זה בכלל לא עלה, לכאורה. אבל השילוב בין היחס של צ'אק כלפיו והמצפון הפועם על מותו הרחיקו את ג'ימי אל הכיוון ההפוך. אפילו השיר המשותף ששרו כבר איבד מהתרוממות הרוח של היום ההוא, יום נצחונו וחיבורם, ועבור ג'ימי הפך למוטו של התרסה: המנצח לוקח הכל.

הפרק השלישי בעונה החמישית נפתח עם צי של נמלים שצבאו על גלידת המנטה פצפוצים שג'ימי נאלץ להשליך על הקרקע פרק קודם לכן, כאשר נאצ'ו אילץ אותו להיכנס לרכב ולנסוע איתו להיפגש לראשונה עם לאלו - מפגש שבעקבותיו הכל השתנה. זה היה כמו סרט טבע פתאום באמצע "סמוך על סול". במשך דקה ו-55 שניות תמימות עקבנו אחריהן. קודם נמלה אחת שמגיעה אל הגלד הנמס ומטפסת עליו ואל חודו של הגביע. ואז הגיעו עוד, ועוד ועוד, עד שכבר אי אפשר היה לראות את הגלידה. רק אז המצלמה התרחקה והציגה את המדרכה הכבושה על ידי החרקים, הולכי רגל עוקפים אותם.

אלה לא היו אפקטים מיוחדים אלא נמלים אמיתיות, 2000 מהן, ליתר דיוק. המצלמה תיעדה אותם מקרוב ובענק, הכל כדי להמחיש לנו כיצד מעט התמימות שעוד נותרה לג'ימי מק'גיל נאכלת ונעלמת. מספר פרקים לאחר מכן, בסוף העונה, קים הכינה לה ולג'ימי גלידה. הוא ביקש שתשים הכל, ואז נמלך בדעתו: "בעצם, בלי המנטה פצפוצים".

לאורך כמעט חמש עונות ראינו את ג'ימי ומייק פועלים איש איש במתחמי העלילה שלו, ורק מדי פעם משיקים להרפתקה משותפת. ואז פתאום, בלי התראה, דרכיהם הצטלבו בבת אחת - וכך גם גורלותיהם. ג'ימי נשלח על ידי לאלו אל מעבר לגבול, להביא עבורו את 7 מיליון הדולר הנדרשים כדי לשחרר אותו בערבות. המסירה בוצעה בהצלחה וג'ימי נסע בחזרה על דרך העפר המדברית הארוכה והמפותלת שמובילה אל הכביש. ואז פתאום הגיח מאחוריו רכב. ואז שני רכבים נוספים הגיעו מחזיתו. בעיקול הכביש הוא נעצר, חמושים יצאו משלושת הרכבים, לקחו את הכסף וכיוונו אקדח לראשו.

פתאום נשמע הבום. דם השפריץ על ג'ימי. מרחוק מישהו ירה בזה אחר זה בחמושים, הם מצדם ירו בתתי-מקלע לכיוונו של הצלף, ג'ימי ירד לקרקע והסתתר מאחורי הסוזוקי אסטים שלו, מבועת ונרעד. זו הייתה סצנת אקשן מדהימה, מפחידה ומפורטת שכמעט לא ראינו כמוה בסדרה קודם לכן (וכשראינו זה היה מטופש להפליא, ע"ע הפלישה של האחים סלמנקה על כנופיית אספינוסה בעונה הרביעית). מאות קליעים ותרמילים רעמו ושרקו מעל לראשו של ג'ימי עד שלבסוף השתרר שקט והצלף שהציל את חייו התקרב והתברר כמייק.

הסיקוונס הזה היה יריית הפתיחה (חה) לחוויה הקשה המשותפת ומשנת החיים - בעיקר במקרה של ג'ימי - שעברו השניים במדבר ביממה שלאחר מכן, כשלרשותם מעט מדי מים ותרמילים כבדים. סצנה רועמת ובלתי נשכחת במה שהוא כנראה הפרק הכי טוב של "סמוך על סול" עד כה, ובוודאי הייחודי שבהם.

כל התקרית הזו במדבר לא התיישבה ללאלו. הסיפור שג'ימי סיפר לו היה שהמכונית שבקה חיים (מה שנכון) ולכן הוא נאלץ ללכת במדבר עם התרמילים הכבדים שעליו. אולם לאלו היסודי הלך לבדוק את השטח ומצא את הרכב של סול מושלך בנקיק ומחורר מכדורים. למרות שהיה עליו לחצות את הגבול כדי להימנע מאישום על רצח, לאלו חזר על עקבותיו ונקש בדלת דירתם של קים וג'ימי.

כדרכו המשלבת בין צ'ארם עצום לנוכחות מפחידה, הוא התעקש ששלושתם ישבו בנחת על הספה בעוד ג'ימי מספר לו שוב ושוב מה קרה, הגרסה המצונזרת. אחרי מספר פעמים כאלה, ג'ימי כבר התחיל להיסדק ולרגע היה נדמה שהוא אף עומד לספר לו את האמת. אלא שאז קים התערבה. היא התקרבה אל לאלו ונזפה בו בכעס על כך שהוא מטיל אימה על האדם היחיד שבא לעזרתו וביצע עבורו את המשימה - מה שבעליל מעיד על כך שלאלו אינו סומך אפילו על אנשיו שלו. היא אף הגדילה ואמרה ללאלו שעליו לעשות בדק בית אם זה המצב, ושיעשה טובה ובפעם הבאה שיצטרך עזרה, שלא יפנה לג'ימי. לאלו עזב בשתיקה.

כל כך הרבה היה ברגע הזה. לא רק העובדה המרגשת שקים חוצצת בגופה בין ג'ימי לבין הסכנה, פשוטו כמשמעו, ואגב כך מבליטה את עצמה, אלא זה היה שיאו של תהליך שעברה לאורך כל העונה, כל הסדרה. בדיוק כמו שג'ימי השיל מעליו את הדברים המזוהים איתו - הרכב החבוט, הכוס שקים נתנה לו, שמיכת המילוט שצ'אק תמיד השתמש בה - כך עשתה גם היא. התפטרה מעבודתה, נפרדה ממסה ורדה וכמדומה גם מהערכים שלה. מתחת לאף שלנו התחוור שלא רק ג'ימי ומייק עושים דרך אל החושך, אלא גם האישה שכמעט תמיד נדמתה כהתגלמות המוסר והצדק.

השיחה הזו השפיעה גם על לאלו. מיד אחריה הוא מצרף אליו את נאצ'ו לנסיעה אל המתחם המבוצר במקסיקו, לפגישת קידום עם דון אלדיו. זו בחירה שבסופו של דבר התנקמה בלאלו - נאצ'ו, המאוים על ידי גאס מאז שהבין שהוא אחראי למצבו של הקטור סלמנקה, פתח את שער המתחם לחוליית מתנקשים, רק שזו כשלה במשימתה. לאלו נשאר בחיים והוא יודע שנאצ'ו בגד בו.