שימו לב, הכתבה שלפניכם עוסקת בפרק פתיחת העונה השנייה של הסדרה "ניתוק" ("Severance") של אפל טי-וי פלוס. ככזו היא מלאה בספוילרים ומומלץ לא לקרוא אם עדיין לא צפיתם בפרק.
"ניתוק" חוזרת סוף סוף עם עונה שנייה: מה צריך לזכור לפני הצפייה?
מה לראות החודש בטלוויזיה: כל הסדרות השוות שעולות בקרוב
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
1. נקודת מבט פנימית בלבד
כשחושבים על זה, מפתיע שלא היה עד כה פרק שמובא כולו מנקודת מבט מנותקת, בלי לבדוק מה קורה בחוץ, אבל ההמשך לאירועי סוף העונה השנייה הוא הזדמנות מעולה לעשות זאת. להכניס אותנו אל נעליו של הגיבור, שעדיין נסער לחלוטין אחרי זעקת "היא בחיים!", ושנייה אחרי כן מוצא את עצמו שוב במעלית היורדת אל קומת המנותקים. איך ייתכן שאחרי החשיפה המטורפת הזו מארק שוב כאן? מאחר שהפעם אנחנו רואים הכל מנקודת המבט שלו - גם לנו אין מושג.
2. מה המניעים של לומון?
אחרי הטלטלה הגדולה של העונה הקודמת, סביר היה להניח שיקרה כך: הלי, שהתגלתה בעצם כהלנה איגן, לא תחזור לעבודתה כמנותקת. זהותה האמיתית נחשפה בפני הפנימית שלה, ונדמה שתפקידה של הלנה כמנותקת הושלם גם ככה אחרי הגאלה של סוף העונה הקודמת. הגיוני גם שאחרי מעשיהם של יתר הגיבורים - מארק, אירווינג ודילן - לומון תמנע מהם לחזור אל זירת הפשע והם יפוטרו לאלתר.
אולם זה לא מה שקורה. מארק בכל זאת חוזר. הגיוני מדוע הוא עצמו ירצה - אם גילה שאשתו בחיים ונמצאת כל הזמן הזה כמנותקת ובזהות אחרת, הוא יבקש לחקור ולרדת לעומק הדברים. אבל למה שלומון תסכים להחזיר אותו? יותר מזה, כאשר מארק ממשיך להתמרד ולבסוף גם יוצר מיוזמתו קשר אסור עם חבר המנהלים, הם נעתרים לדרישתו ועמיתיו מוחזרים לו.
3. חמישה חודשים ועיתון מגוחך
על אף שמבחינת מארק חלפו רגעים ספורים, בעולם שבחוץ עברו חמישה חודשים, על פי מילצ'יק. בהתאם, הכל השתנה גם בקומת המנותקים. קובל כבר לא מנהלת, למרות שהיא זו שנטרלה את האירוע, ומילצ'יק מחליף אותה. את תפקידו הקודם ממלאת ילדה (על כך בהמשך) וצוות חדש מחליף את הלי, אירווינג ודילן.
מילצ'יק מעדכן את מארק שהתרגיל שלו ושל חבריו נחל הצלחה גדולה שם בחוץ, וגרם ללומון לעשות שינוי כולל בקומת המנותקים. הוא מציג בפניו גיליון ישן של "קיר כרוניקל", העיתון המקומי (קיר הוא גם שמה של העיירה שבה מתרחשת רוב העלילה, וקרויה כמובן על שמו של מייסד לומון, קיר איגן). חלק גדול מהטקסט בו מצונזר, אבל הדברים ברורים: העמוד הראשי כולו מוקדש לאירועי סוף העונה הקודמת.
"'פנימיים' חושפים עוולות", מכריזה הכותרת, והמאמר מפרט כי פחות משבוע עבר מאז שארבעה עובדי לומון הביאו את רעיון רפורמת הניתוק לתשומת לבו של העולם, ובתמורה נערך לכבודם מצעד הוקרה. על פי הדיווח, כל הארבעה נשאו נאומים ושיבחו את אומץ לבם של הפנימיים שלהם, והודו ללומון על ההתאמות שביצעו בתגובה. בנוסף, כך על פי הדיווח, ד"ר ריקן הייל (גיסו של מארק), מחבר רבי מכר כמו "האתה שאתה" ו"ערכים אלה תשעה: איך איפשרתי לקיר להיכנס" (הארכאיות במקור - "These Values Nine: How I Let Kier In"), נשא ברכה לכבוד הארבעה.
אפשר להבין למה מארק לא יזהה את ערימות הבולשיט, לא כל שכן כשהוא עדיין מאוד נסער. עם זאת, אפילו האזעקות בראשו היו צריכות לפעול לנוכח התמונה שמתנוססת מעל כל זה: הוא ושלושת חבריו עומדים בתוך רכב פתוח וזוכים לכבוד מהקהל במצעד - דמויותיהן המודבקות בפוטושופ גרוע נחתכו מהתמונה הקבוצתית שניצבה בעבר על שולחנו של כל אחד מהם. במילים אחרות, אי אפשר לסמוך על אף מילה של מילצ'יק.
4. האמת על זיקוק הנתונים
אם העיתון היה רגע מובהק של כדאי-ללחוץ-על-כפתור-הפאוזה, הפריים המהיר המשמעותי באמת הגיע בסופו של הפרק - ואולי הוא גם מסביר את הסיבה לכך שלומון החזירו את מארק ונכנעו לדרישותיו. מארק מול המחשב, מבצע את עבודתו, מוצא את המספרים שיש להעביר אל הפחים המיועדים להם. הוא כבר הגיע ל-68 אחוזים. ואז להרף עין מגיעה התמונה הזו.
על מסך טלוויזיה במעגל סגור מתנוססת תמונה של ג'מה, אשתו של מארק שעד לאחרונה נחשבה למתה, תחת הכותרת של "נמל קר" (Cold Harbor), ועם אותם 68 אחוזים שזה עתה ראינו את מארק משיג. הנתונים המרכזיים על המסך הם ניטור המדדים שלה. כולם בגדר התקין:
קצב נשימה: 18
ריווי חמצן: 97
פחמן דו-חמצני: 32
טמפרטורה: 98.6 מעלות פרנהייט (36.7 בצלזיוס)
קצב לב: 80
לאורך רוב העונה הראשונה תהינו מהי בעצם עבודתם של הגיבורים, מה הוא הזיקוק הזה. דילן סבר שהם מנקים את האוקיינוס לטובת התיישבות אנושית בו, אירווינג התם האמין שהם מצנזרים קללות מסרטים. היו גם תיאוריות מרתקות שצמחו מחומרי עזר רשמיים של הסדרה - במקרה הזה פוצצה משאית של חברה מתחרה רגע אחרי שעובדת זיקוק נתוני-מאקרו הגיעה ל-100 אחוזים, מה שעשוי להיות צירוף מקרים.
כעת מגיעה הפעם הראשונה שנדמה כי יש קשר הדוק בין המלאכה שלהם לבין אותם מנותקים שלעולם לא עוזבים את המקום. ג'מה/מיס קייסי היא כמובן אחת מהן, אך קרוב לוודאי שיש רבים אחרים: כאשר פיטי, חברו הטוב של מארק בעבודה שנעלם במפתיע יום אחד (והלי החליפה אותו), הגיע אל מארק החיצוני בתחילת הסדרה, הוא בישר לו על המנותקים האומללים האלה.
ג'מה לכאורה נהרגה בתאונת דרכים לפני כשנתיים. האירוע שבר את מארק. הוא התפטר ממשרתו כמרצה להיסטוריה בקולג' הסמוך, שם גם עבדה ג'מה כמרצה לספרות רוסית, והצטרף אל לומון במשרת מנותק כדי להשכיח את האבל עליה, ולו לשמונה שעות ביום. עכשיו, בהתחשב בגילוי החדש, מעניין יהיה לדעת באילו נסיבות בדיוק הוא גויס למשרה הזו, כי ספק אם ההשתלשלות הזו מקרית.
5. מסדרונות בלתי נגמרים
בדקות הפתיחה של הסדרה, אי אז ב-2022, עקבנו אחרי מארק במשך יותר מדקה בזמן שהתהלך בנחת מהמעלית אל מחלקת זיקוק נתוני-מאקרו. מה שקורה בתחילת הפרק החדש הוא מין תמונת מראה מעוותת לכך: בשוט אחד (או דמוי שוט אחד) מרהיב באדיבות הבימוי של בן סטילר המחונן, תוך תעייה רבה, מארק רק באמוק במסדרונות כמו עכבר במבוך. נדמה שהוא פשוט לא מצליח למצוא את המחלקה של עצמו, אולי ההנהלה שינתה והחליפה מקומות. אלא שאז מתברר שהוא ניסה להגיע אל אגף הרווחה הנפשית, לבדוק אם יוכל למצוא את מיס קייסי - את אשתו.
6. הקץ לרווחה הנפשית
אולם המקום עומד ריק. על הקיר שבו היה תלוי שלט הכניסה יש רק עקבות חיוורות. בפנים הספסלים הירוקים עוד שם, אבל העציצים הגדולים אינם, מהקירות הוסרו יצירות האמנות של מחלקת אופטיקה ועיצוב, והכי ביזארי - שתי הדלתות שהובילו למשרד של מיס קייסי אינן. כאילו לא היו שם מעולם. במקומן יש קיר לבן ורק הריפוד על הקיר מעיד שמשהו שם לא מסתדר.
7. האיש המסתורי
בזמן שמארק עומד שם ותוהה, דמות של גבר עומדת הרחק מאחוריו, מחוץ לחדר. נראה שמדובר גבר לבן, שחור שיער, בחליפה כחולה ועניבה תכולה. בהמשך הפרק אין אף אחד שנראה כמוהו. מי זה יכול להיות?
8. מחלקה חדשה
בעונה הקודמת מארק הציג בפני הלי מחלקות ריקות ומרוהטות עם כיסויי ניילון מעליהם, ואמר לה שבקרוב צפויה התרחבות וגם החללים האלה יאוכלסו. הוא מן הסתם לא ידע את הפרטים, אבל קרוב לוודאי שבחיים החיצוניים למעלה, הנהלת לומון רק מחכה לוודא שהחוק נגד הליך הניתוק לא יעבור, כדי שיוכלו להביא עוד כוח אדם ולהרחיב את המחלקות.
הפעם, במהלך הריצה של מארק אל אגף הרווחה הנפשית, הוא חולף על פני מחלקה ריקה שנראה כי תהיה מוכנה לשימוש בקרוב. אין ניילונים בנמצא, החלל מואר, התאים המשרדיים מסודרים עם כיסאות ליד כל שולחן. רק מחשבים חסרים. בשונה מפלטת הצבעים שראינו עד כה, שהייתה בעיקר ירוקה, הצבע השלט במחלקה הריקה הזו הוא סגול לגווניו. האם המשמעות היא שלומון עדיין אופטימית לגבי אכלוס המחלקות, למרות אירועי סוף העונה הקודמת?
9. רוחה של קובל
שמו של הפרק הוא "שלום, מיס קובל", בחירה מאוד מעניינת בהתחשב בכך שהדמות בכלל לא נמצאת בו. זהו הכיתוב שמופיע על מסך המחשב של מילצ'יק, למורת רוחו, מה שאולי מרמז על כך שלא ייפטרו ממנה כל כך מהר. לחילופין, אולי המשמעות היא שאותה אכזריות שמילצ'יק מייחס לקובל - עדיין נוכחת במלוא עוזה גם בלעדיה. שם הפרק הבא, אגב, מתכתב עם זה של הנוכחי: "להתראות, גברת סולוויג".
10. למה את ילדה?
שאלה מצוינת ששואל מארק וו' את מיס הוואנג, האחראית על קומת המנותקים במקום מילצ'יק, שקודם לתפקיד המנהל. מילצ'יק לא היה מנותק כשמילא את התפקיד הזה, אך מה הסיכוי שמיס הוואנג לא עברה את ההליך? הרעיון עוכר שלווה. לומון עושה הרבה דברים איומים, אבל מינויה של ילדה לתפקיד רגיש במשרה מלאה - בין אם היא מנותקת ובין אם לא - הוא ללא ספק אחד המטרידים שבהן, ומן הסתם לא חוקי מעצם היותו.
11. דילן ואירווינג
הסצנה הנפלאה בפרק היא זו שבין דילן לאירווינג. הכל בה יפהפה. הדיאלוג, התפיסה של אירווינג הכבוי בנוגע לאיחוד עם ברט, הקרבה הפיזית הזו בין שני החברים שיוצרת אינטימיות אפלטונית מרגשת, ולבסוף המשפט "אני ההטבה האהובה עליך". שלמות.
פרק חדש של "ניתוק" עולה מדי יום שישי ב-10:00 באפל טי-וי פלוס.