שלושה דברים הופכים את "Toy" לאירוע: השיר אולי רגיל אבל המבצעת שלו מיוחדת, ריקוד התרנגולות שבו והעובדה שהוא מגלם את רוח התקופה וההעצמה הנשית. בנוסף: האלבום החדש של דודו טסה קצת חסר תנופה, ואילו עלמה זהר חוזרת עם אי.פי עמוס ממתקים
חשוף ופגיע בשירים אחדים, קשוח ואגרסיבי באחרים - קנדריק לאמאר נותן את כל מנעד הצדדים המורכבים שבו, טורף את הבמה הגדולה עליה הוא מופיע, יושב על כל ביט ומילה באופן טכני ומדויק, מספק לקהל כמעט את כל הלהיטים שלו שהוא אוהב. מערפל חושים כמו מטיף בכנסייה
הגם שהאלבום החדש שלו לא הותיר בנו רושם רב, דני רובס מוכיח את עצמו ככותב רגיש ומוכשר והשיר לאמו הוא אחד היפים ביותר שנכתבו השנה; אלבום האוסף של ירמי קפלן מאכזב בעיקר מה שאין בו; ועינב ג'קסון כהן בשלה וטובה יותר ככל שהזמן חולף
