אוסקר 2017: כל מה שאתם צריכים לדעת לקראת הטקס

מתחילים מוקדם, מאוד מוקדם. כבר לפני 11 חודשים שמנו את נפשנו בכפנו, וניסינו להמר מראש מי יהיו הסרטים הבולטים של השנה. במה צדקנו ובמה נפלנו, והאם יש סיכוי שידענו כבר אז מה יהיה הסרט הגדול של השנה? לכתבה המלאה.

והנה אנחנו כאן שוב, חכמים יותר ומפוקחים אחרי שנה שבה כל ההימורים הברורים נזרקו לפח, ובכל זאת היצר להמר חזק מאיתנו. האם "לה לה לנד" יהפוך לסרט המעוטר ביותר בתולדות האוסקר? האם במאי צעיר יעשה היסטוריה ומי יזכה בקרב הגדול על תואר השחקן הטוב ביותר? לכתבה המלאה לחצו כאן.

"אף ש'מאחורי המספרים' רחוק מלהיות אחד הסרטים הגדולים של השנה או משהו בסגנון, הוא בהחלט ראוי, מעניין וסימפטי. גם בגלל תצוגות המשחק המעולות, גם בגלל שהעובדות המדעיות מוצגות בצורה מפורטת ומורכבת אך בכל זאת נגישה ובעיקר בגלל עובדה פשוטה אחת: הסיפור שמתואר בו מרתק, מיוחד ומאיר עיניים…". להמשך הביקורת לחצו כאן.

"'אור ירח' הוא מעין סרט מסע, בו היעד הסופי הוא הזהות האישית, ובדרך אליה צריך לעבור באחד משדות הקרוב הסבוכים מכולם: המלחמה המתמדת בינינו לסביבה הקרובה והרחוקה, במאבק על הזכות להגדרה עצמית...אם כך, הוא סרט רלוונטי, עמוק ומעמיק, ובעיקר הכל חוץ מטריוויאלי. גם בתכניו, גם בסגנון עשייתו, הוא יצירה שונה – בדיוק כמו הגיבור שלו…". להמשך הביקורת לחצו כאן.

"למרות הופעה מלאכותית מדי של ניקול קידמן ושאר מגרעות, "סארו -הדרך הביתה" מתבסס על סיפור מסעו של ילד הודי אבוד באופן יפה והוגן, שמצליח גם לעורר מתח ולסחוט דמעות". להמשך הביקורת לחצו כאן.

"הוא לא ארוך, אלא ארכני, נמרח ונסחב, ובכל זאת, למרות מרחב התמרון שיש לדרמה, עיצוב הדמויות בה בוטה, גס ולפעמים גם שטחי – בעיקר בכל הקשור לדמויות הנשיות". להמשך הביקורת לחצו כאן.

"ככל שהוא הולך ומתקדם, עוסק הסרט יותר ויותר בפער בין מה שיש ומה שהיה יכול להיות. לכן הוא גם נהיה מלנכולי, שכן הדבר היחיד שעצוב יותר מלהתגעגע למה שהיה וחלף, זה להתגעגע למה שאף פעם לא היה מלכתחילה. המלנכוליה מנכשת ממנו כל זכר לשמאלץ ולקיטש, ותחת זאת הופכת אותו ליצירה בוגרת ושלמה, שממלאת את הלב וגם שוברת אותו". להמשך הביקורת לחצו כאן.

"'ג'קי' מתגלה כתרגיל שלא עלה יפה. החולשה המרכזית של הסרט פשוטה ובסיסית: הוא משעמם להחריד. למעשה, מזמן לא השתעממתי כל כך, ועוד ביצירה שהנושא שלה מעניין. אין בהכרח פסול בכך שבמאי מתייחס לתסריט כהמלצה בלבד, ויש אפילו שוחרי קולנוע המתענגים על סרטים בהם לא קורה כלום. אך כאן, גם לא עושים שום דבר משמעותי וגם לא אומרים דבר מהותי". להמשך הביקורת לחצו כאן.

"אמנם "זוטרופוליס" הוא לא יצירת מופת שאותה ילמדו, יצטטו ויחקרו רבים בעתיד לבוא, אבל הציפייה שכל סרט אנימציה טוב יהיה כזה היא מעט מופרכת. בבסיסו מדובר בסרט יפהפה ומחמם לב, עם שני גיבורים אהובים ומסרים שחשוב לדבר עליהם, גם אם הם נדחפים באגרסיביות יתרה". להמשך הביקורת לחצו כאן.

"מי שחיפש עוד הסברים למהפך שהתחולל בארה"ב בנובמבר האחרון, או בכלל לנפש המורכבת שפועמת בקרביה - ימצא את כולם ב"או.ג'יי סימפסון: תוצרת אמריקה". יצירה שעוסקת באומה שממשיכה לרדוף אחרי החלום, בעודה בורחת מהמחירים הקשים שמובילים אליו". להמשך הביקורת לחצו כאן.

"...אלא ש"היא" מתפתח באופן לא צפוי. על פניו מדובר במותחן, ולכן אפשר היה להניח שיהיו בו שלל טוויסטים, אבל ורהובן מוותר על התפניות העלילתיות שמאפיינות את הז'אנר, ודווקא בשל כך התוצאה הרבה יותר מפתיעה. נסו לנחש בדקה הראשונה מה יקרה בדקה החמישים ובדקה החמישים מה יקרה בדקה התשעים, ולבטח תעלו חרס בידיכם". להמשך הביקורת לחצו כאן.

לרגל יציאתו של מה שהוגדר על ידי מבקרים רבים כ"סרט השנה", סיפרה במאית הסרט הגרמני הנהדר לאבנר שביט על ההשראה מאביה, הפסקול הטינאייג'רי וההשראה לשם הסרט. לקריאת הריאיון לחצו כאן.

הרבה לפני שהפכה לפייבוריטית הגדולה לאוסקר, הייתה אמה סטון ילדה חרדתית עם חלומות גדולים. הכשלונות, האכזבות וגם הוויתור על צבע השיער שלה, הובילו אותה לבסוף אל היעד שהציבה לעצמה: לרקוד על גג העולם בעיר הכוכבים. לקריאת הכתבה לחצו כאן.