סיכום 2020 בטלוויזיה

נותנות בראש, לא בטוחה, האנה: מצעד סדרות 2020 של וואלה! תרבות: מקומות 40-31

מצעד סדרות 2020 של וואלה! תרבות ממשיך, הפעם תיאור יוצא דופן של חברות מתמוטטת, שתי קומדיות מענגות בכיכובם של בני מהגרים, סדרת הדוקו-פשע על ההשפעה של דוקו-פשע, סדרת מד"ב מרתקת ומעוררת מחשבה, וגם ביטול מצער במיוחד של נטפליקס

טריילר לסדרה "נותנות בראש" (Teenage Bounty Hunters) של נטפליקס (נטפליקס)

מפחי הנפש הגדולים של 2020 | הסדרות החדשות הכי טובות שלא שודרו בישראל ב-2020 | מצעד סדרות 2020: מקומות 50-41

לא מסכימים עם הבחירות שלנו? הצביעו לסדרות השנה שלכם בקבוצת הטלוויזיה שלנו בפייסבוק, שידור חופר

40. רוצח נעלם בחשכה

שם מקורי: I'll Be Gone in the Dark
גוף שידור: HBO (בישראל ב-yes, HOT וסלקום tv)

אפילו יותר מאשר מדובר ביצירת פשע אמיתי נוספת, "רוצח נעלם בחשכה" היא גם סיפורה של העיתונאית והסופרת המנוחה, מישל מקנמרה, שחקרה את הפרשה שבמרכזה. האופן שבו הסדרה מתארת את הסיפור הוא בעזרת אותן השקפות ונקודות מבט של הכותבת - עם הפיכתן של קורבנות האנס והרוצח להרבה יותר מאשר שמות מתחלפים בחקירה משטרתית. תוך חיטוט בטראומה ובהשפעתה עליהן ועל הקרובים שלהן, כולל בני הזוג שלעתים קרובות הותקפו גם הם על ידי האנס (אף שלא מינית), מתגלים רמזים שמקרבים את מקנמרה לפתרון התעלומה, ומצד שני מטביעים אותה בעומק האובססיה.

בשילוב בין סיפורה של מקנמרה לבין החקירה שהתמסרה לה, "רוצח נעלם בחשכה" מתארת כיצד הדי הטראומות האלה מגיעים ונוגעים גם באנשים שנוברים בהן. הרי אי אפשר להישאר בלתי מושפע לנוכח מעשים כה אפלים וטורדי מנוחה, והאובססיה הלא-בריאה של מקנמרה ללא ספק גבתה מחיר אולטימטיבי גם ממנה ומהקרובים לה ביותר - בעלה ובתה הקטנה. זו זווית שלא תדבר בהכרח אל כל חובב סדרות פשע אמיתי, אבל היא ללא ספק מחדירה המון אנושיות ולב במקום שזקוק לכך, ועושה זאת בצורה יוצאת דופן.

עוד בוואלה!

מצעד סדרות 2020 של וואלה! תרבות: מקומות 50-41

לכתבה המלאה
הדי הטראומות נוגעים גם באנשים שנוברים בהן. פאטון אוסוולט, אלמנה של מקנמרה, "רוצח נעלם בחשכה" (צילום: HBO)

39. אקדמיית המטרייה

שם מקורי: The Umbrella Academy
גוף שידור: נטפליקס

נורמליות מבורכת שרתה בעונה השנייה של סדרת הקומיקס. כזו שאיפשרה לה להתנער מהשפע המוגזם של מאפיינים אקסצנטריים שגדשו את המסך בעונה הראשונה. אתם יודעים, האחוזה הקודרת בלב שכונת מגורים, השימפנז האנושי, האם הרובוטית, המתנקשים בתחפושת והלוק הווינטג'י הכללי. במקום המצאות מקושקשות - אף שיש כאלה גם הפעם, במידה פחותה בהרבה - בנתה "אקדמיית המטרייה" סיפורים קטנים עבור הגיבורים לחיות בהם, מוקפים בדמויות מן השורה: משפחה בחווה מרוחקת עם ילד אוטיסט, פעילי זכויות השחורים, חובב תיאוריות קונספירציה חמוד וכן הלאה.

החיבורים בין אלה לבין הגיבורים פעלו היטב במספר מישורים. בראש ובראשונה, הדמויות החדשות עגולות בפני עצמן, רוב הזמן חפות מקלישאות, והסיפורים שלהן מעניינים ונוגעים ללב. כך, כאשר הסכנה המקפידה לרדוף את האחים התדפקה על הדלת, חששנו גם לגורלם של האנשים שרק הכרנו. זו אנושיות גדולה שהחליפה את הציעצוע הרועש של העונה הראשונה והקפיצה את הסדרה מדרגה. על אף הדמיון הנרטיבי בין שתי העונות, הפעם טעמנו מהעולם שהגיבורים מבקשים להציל. הקשרים שנטוו בינם לבין הנוכחים יוצרים הרבה יותר סיכונים קטנים בתוך הסיכונים הגדולים, והובילו לשיאים רגשיים יפים.

נוסף לכך, הדמויות הללו האירו באור חדש את הגיבורים המוכרים. עד כה חברי אקדמיית המטרייה הוגדרו בעיקר באמצעות הדינמיקה המשפחתית המקרטעת שלהם, ורק בשוליים נחשפנו אליהם בפני עצמם. הפעם היחס הוא הפוך, וכל שיטוט עם אחד מהם מענג ומעניין בפני עצמו.

עוד בוואלה!

הסדרות החדשות הכי טובות שלא שודרו בישראל ב-2020

לכתבה המלאה
אור חדש על הגיבורים המוכרים. "אקדמיית המטרייה" (צילום: Christos Kalohoridis / Netflix)

38. נותנות בראש

שם מקורי: Teenage Bounty Hunters
גוף שידור: נטפליקס

בשנה שבה בוטלו לא מעט סדרות בגלל הקורונה, המשמעותית שבהן היא "גלואו", דווקא הביטול של "נותנות בראש" הצליח לצבוט בלב. הקטע הוא שהסדרה, העוסקת בצמד תאומות שמתחילות לעסוק בציד ראשים, רחוקה מלהיות מושלמת. העלילה בה נדמית לפעמים קופצנית - קטעים שלמים שמדלגים עליהם פתאום ורק מספרים עליהם בדיעבד; רגעים מלאכותיים שבהם המוזיקה המושמעת במקום נפסקת בסצנות שיא ואז מוחזרת; אפקטים גרועים של נוף הנשקף מתוך מכונית נוסעת וכהנה וכהנה. בנוסף, חלק מהאפיון הבסיסי של האחיות הוא נטייתן לפטפט בלי הרף, מה שלא מגובה בכתיבה מספיק שנונה.

ולמרות כל זה, יש ב"נותנות בראש" קסם עצום שמחפה על הכל. הוא נובע בעיקר מהחיבור בין האחיות, הכימיה והאהבה הגדולה והכובשת ביניהן, כולל רגעי טלפתיה שמומחזים במפורש פעם אחר פעם. מעלה נוספת שלה היא יכולתה לבסס דיסוננס מעניין בין האמונה הנוצרית של הדמויות, בראשן סטרלינג, לבין הרצון שלהן לחטוא, לקיים יחסי מין וכו'. ואם יש משהו שהסדרה באמת מיטיבה לעשות, זה ללהטט בפערי הידע של הדמויות ושלנו. לא פעם יצירות מציגות בראשיתן סוד גדול שאנחנו יודעים והדמויות עדיין לא, מה שמביא להמתנה שהמובן מאליו יקרה והכל יתפוצץ. זה נעשה גם כאן אבל בדרכים שאינן מעיקות ועם שלל טוויסטים מוצלחים.

בסופו של דבר, למרות הביטול ועל אף שהיא מסתיימת בקליף-האנגר, שמונת הפרקים המיותמים של "נותנות בראש" שווים את הזמן. הלוואי שהיא תיגאל על ידי גוף שידור אחר.

עוד בוואלה!

שמרו על ריחוק: מפחי הנפש הגדולים של 2020 בטלוויזיה

לכתבה המלאה
איזה באסה שבוטלה. "נותנות בראש" (צילום: נטפליקס)

37. האנה

שם מקורי: Hanna
גוף שידור: אמזון פריים וידאו
במצעד 2019: מקום 29

בתור סדרה שנוצרה כעיבוד לסרט קולנוע, "האנה" המשיכה להוכיח גם בעונתה השנייה שיש רוח רבה במפרשיה ושעוד יש לה סיפור לספר. יש יופי ופיקחות בדרך שבה העונה בונה את יחסיה של הגיבורה (אסמה קריד-מיילס) עם האנשים שאכפת לה מהם, מפצה על ההיעדר הרגשי בעקבות מאורעות סוף העונה הראשונה. ראשית ישנה קלרה, שהאנה מילטה ממוסד הכשרת הנערות הקטלניות, ובהמשך גם מריסה (מיריי אינוס), הסוכנת המסוכנת שדלקה אחרי האנה לאורך העונה הראשונה ועכשיו מכה על חטא בשל כל מעשיה המחרידים במסגרת הפרויקט. כמתבקש, האנה לא בדיוק סומכת עליה, והריקוד הזה ביניהן מלבה תחושות הפכפכות לאורך העונה.

זה הדבר שעוזר ל"האנה" להפוך לאופציית צפייה מוצלחת. היא מלאת מתח, אקשן ותהפוכות כמו סדרות הספרים והסרטים שהיא בעליל שואבת מהן השראה - אלה של ג'יימס בונד וג'ייסון בורן - ובמקביל קושרת את כל זה עם סיפורי זיקה משפחתית שמניבים רגשות חזקים. במוסד החדש שאליו הן נלקחות, הבנות שגודלו כחיילות זוכות להיסטוריה מומצאת שמקנה להן לראשונה משפחות וילדות נורמלית - וזה מאוד נוגע ללב, ומקרין כמובן גם על הגיבורה שנאלצה לגדול מבודדת עם אביה ביער נידח. באמצעות הפריטה הזו מוודאת הסדרה שמעשיה של האנה נובעים תמיד מתוך נגיעה אישית, סוחפת אותנו פנימה הן באמצעות האקשן והן בעזרת האמוציות.

עוד בוואלה!

"ברידג'רטון": היה שווה לחכות לסדרה המענגת של נטפליקס

לכתבה המלאה
סיפורי זיקה משפחתית מניבים רגשות חזקים. "האנה" (צילום: אמזון פריים וידאו)

36. לא בטוחה

שם מקורי: Insecure
גוף שידור: HBO (בישראל ב-HOT, yes וסלקום tv)
במצעד 2018: מקום 48

העונה הרביעית של הדרמה הקומית הייתה חכמה במיוחד, והציגה בפיכחון ובפרוטרוט משהו שלא רואים כל יום בטלוויזיה: התפוררות היחסים בין שתי חברות טובות. איסה (איסה ריי) ומולי (איבון אורג'י) היו תמונות מראה זו של זו, כל אחת מהן ראתה באחרת את הפגמים של עצמה. כל אחת הזכירה לאחרת בפירוש או בעצם נוכחותה את מי שהייתה לפני כן, לפני שהתפתחה והתבגרה. עצם העובדה שאיסה לכודה בתכונות של מולי מהעבר, ומולי לכודה בבעיות של איסה של פעם, קושרת את שתיהן אל אותם מקומות שהן כל כך מנסות להשתחרר מהם, לא מאפשרת להן ליישר קו.

במעגלים החברתיים שלהם, כשהליכה למסעדה יכולה לכפות עלייך להישיר מבט אל משהו שאת לא רוצה לראות (איסה נתקלת בקונדולה ולורנס, או עושה אחורה פנה כשהיא רואה את מולי יושבת לדלפק במסעדה האתיופית) - כל אירוע כזה, כל מערכת יחסים, היא כמו שיעור עבור שתי החברות. היחסים עם אנדרו ולורנס לא היו שוליים או נטולי חשיבות, אבל בסופו של דבר הובילו אל לבה האמיתי של העונה - הקשר בין איסה למולי. כי אם זו היא בבואה של זו, הקרע שהן חוות ביניהן הוא בעצם תהליך פסיכולוגי אישי שכל אחת מהן עוברת. בסופה של העונה (ספוילר) שתיהן כנראה רווקות וחכמות אפילו יותר, יושבות סוף סוף זו מול זו במסעדה האתיופית. איזה יופי של סדרה.

עוד בוואלה!

עליית טיק טוק, שובה של המסורת ונקמת הראפר: סיכום 2020 במוזיקה הבינלאומית

לכתבה המלאה
מתרחקות. "לא בטוחה" (צילום: HBO)

35. אמת או חובה

שם מקורי: Never Have I Ever
גוף שידור: נטפליקס

מינדי קיילינג אוהבת ליצור טייקים משלה על ז'אנרים מוכרים. "אמת או חובה" היא סדרת התבגרות שעושה וי על רשימת המלאי המתבקשת - לאו דווקא של שנות הנעורים, יותר של היצירות המתארות אותם. השתייה במסיבה, הסודות הגדולים שסופם להתגלות, המריבה הקשה עם החברות, המשולש הרומנטי, הרגעים המביכים מול כל החברים וכן הלאה.

אבל "אמת או חובה" היא מעבר לסתם אסופת קלישאות. מייטריי רמאקרישנן נפלאה בתפקיד הראשי, ולא בכדי נבחרה מקרב 15,000 נערות שנבחנו. היא מצחיקה, נוגעת ללב, אמינה ומעבירה היטב את חוכמתה של דבי. הגיבורה, וגם כל הדמויות שסובבות אותה, מתחילות מנקודת מוצא מאוד אנושית ופגיעה, לפעמים אפילו טראגית. דבי היא הציר שסביבו חגים כל היתר, לפעמים בצורה שהופכת את דמותה לאנוכית להפליא, ואגב כך בוראת את עולמם של האחרים. האפיונים הללו הופכים גם עלילות מוכרות יותר להרפתקאות כובשות, מתוקות ומצחיקות. לא תמיד זה מושלם, רחוק מזה. משיכות החבל בין האמיתי למהונדס ניכרות מדי פעם, בעיקר בחלקה האחרון של העונה, אבל רוב הזמן הכנות של "אמת או חובה" מנצחת.

עוד בוואלה!

להתמכר ללב המתפרע, לדמיון המתפקע: "המנדלורי" עולה כל הציפיות בעונה שנייה נהדרת

לכתבה המלאה
מעבר לסתם אסופת קלישאות. "אמת או חובה" (צילום: נטפליקס)

34. בלגרביה

שם מקורי: Blegravia
גוף שידור: ITV (בישראל ב- yes וב-HOT)

כשם שהספר המקורי של ג'וליאן פלוז (יוצר "אחוזת דאונטון") מילא את החלל שהותירה אחריה הדרמה התקופתית בלבבות המעריצים, כך עושה הסדרה המבוססת עליו - היא פשוט מנחמת להפליא. מטמיעה אותנו בתככים של לונדון באמצע המאה ה-19, עם המלבושים, התסרוקות, הכובעים, הכרכרות, הגנים המעוצבים להדהים וכיוצא בזה. הדמויות, רובן ככולן חד-ממדיות כמיטב המסורת של הז'אנר ושל פלוז, אבל כל זה לא משנה. הן נקלעות לסיפור גדול מהן שמעניין גם אם הן אינן מתפתחות במהלכו. עוזר כמובן שהמשחק מצוין. בין היתר טמזין גריג נוגעת ללב בתפקיד אן טרנצ'רד, אליס איב נהדרת בתפקידה כלתה החתרנית, וכך גם אדם ג'יימס בתפקיד הנבל הערמומי ג'ון בלסיס.

פלוז, בעל מלאכה מיומן, חושף בפנינו בהדרגה את הסיפור המסועף, הכולל לא מעט דמויות בעלות אינטרסים. חיבתו לעיסוק בפערי מעמדות ניכרת גם כאן, אם כי בניגוד ל"אחוזת דאונטון", במקרה הזה האצולה רחוקה מלהיסדק, והאפשרות לאדם לטפס מלמטה אמנם קיים, אך תוך כדי שיזכה למבטי בוז ובלי באמת להיות חלק מהמעמד הגבוה. ללא יומרות לעומק או רבדים, פלוז כדרכו משאיר את הדברים על פני השטח, אבל מאחר שפני השטח האלה עשויים לעילא, "בלגרביה" כובשת וממכרת.

עוד בוואלה!

החיים נותנים לימונים: לא ציפינו לכזה אגרוף בבטן מפרק הפתיחה של "שטיסל"

לכתבה המלאה
מנחמת להפליא. "בלגרביה" (צילום: ITV)

33. ראמי

שם מקורי: Ramy
גוף שידור: הולו (בישראל ב-yes)
במצעד 2019: מקום 8

כבר בעונת הבכורה שלה לכדה "ראמי" את נקודת המבט של סיפור המהגרים: חלום אמריקני מפוכח שמחליף את הבית בפרברים עם הגדר הלבנה והמדשאה, ברצון להשתייך ולהשליך את הזרות - אבל גם לא לוותר על האופי הייחודי של הדורות הקודמים. אם בעונה הראשונה לקח ראמי יוסף, יוצר וכוכב "ראמי", את הגיבור שלו לקיצוניות הראשונה של הוללות ושטחיות, העונה השנייה לוקחת אותו אל הקוטב השני - עם החיפוש אחר גאולה בהתקרבות אל הדת.

בעוד ההצטרפות של זוכה האוסקר מהרשלה עלי, בתוך השייח' שאליו פונה ראמי לשמש לו דמות אב, מרשימה כצפוי - אלו דמויות המשנה של "ראמי" שגונבות את ההצגה גם הפעם. בדיוק כשם שהפרק מאשתקד שבו אמו של ראמי, מאיסה (היאם עבאס), הופכת לנהגת "ליפט", חפר בחכמה ביחס של החברה האמריקנית לזר והחלש - כך גם העונה שומרת הסדרה את הנשק החזק דווקא לדמויות שמקיפות את ראמי.

בין אם זה הפרק התשיעי על הסוד שמסתיר דודו האקסצנטרי של ראמי, נאסים (לאית' נאקלי), החמישי על החרדה הקיומית של אחותו, דינה (מיי קלאמאווי) או השמיני המופתי על אביו המינימליסט, פרנק (עאמר וואקד), שהותיר את חלומותיו מאחור בחיפוש אחר עתיד טוב יותר - "ראמי" מוכיחה שהיא יודעת ללטף פרות קדושות וגם לשחוט אותן. ובכלל, יש מעט מאוד סצנות שמזקקות יותר את 2020 מאשר מהגרת שבטקס ההשבעה של אזרחים אמריקנים נשבעת להצביע החוצה את ה"חרא המזוין" מהבית הלבן, כי היא עצמה לא מתכוונת לזוז. מי אמר שאין סופים טובים לשנה הזו.

עוד בוואלה!

צריך להיזהר עם המילה "מושלמת", אבל "חזרות" של כאן 11 כמעט כזו

לכתבה המלאה
נשבעה להעיף את הנשיא, והצליחה. היאם עבאס, "ראמי" (צילום: הולו)

32. Devs

גוף שידור: FX בהולו (טרם שודרה בישראל)

מי שמכיר את יצירותיו הקודמות של אלכס גרלנד, בין היתר במאי "אקס מכינה" ו"העולם שאחרי: הכחדה", כבר יודע למה לצפות מ-"Devs": דרמת מדע בדיוני מאופקת, מעוצבת, מחושבת, מעוררת מחשבה וכתובה היטב. עלילתה עוקבת אחר מהנדסת מחשבים צעירה המתחילה לחשוד במניעים של מחלקת הפיתוח המסתורית בחברת ההיי-טק שבה היא עובדת. במסגרת הזו מרכיב גרלנד שרשרת של מסתורין, אבל לא משאיר אותנו תלויים באוויר לאורך זמן. נקודה אחר נקודה הוא מפיג אותו, אך גם מקים אחר תחתיו - חושף חידות חדשות או נדבך מתעלומה גדולה יותר. בתוך כך, השקט והדריכות המתמדת של "Devs" הופכים את הסצנות הדרמטיות שלה למדהימות ולופתות.

את כל זה מרפד גרלנד בתהיות פילוסופיות שהן פיוטיות כשם שהן מעניינות, בפרט בסוגיית הדטרמיניזם. זה פן מעניין במיוחד לנוכח הסמלים הנוצריים המפורשים והמתעתעים שהסדרה מנוקדת בהם, מלבים את הפולמוס עתיר היומין בין בחירה חופשית לבין גורל שנחרץ מראש. כמו בכל יצירת מד"ב מוצלחת באמת, הטכנולוגיה המתקדמת ש-"Devs" מציגה במרכזה מעניינת בעיקר כי היא מתעלת בה רגש אנושי בסיסי ומוכר, במקרה הזה יגון, שממיס את הכפור הנובע ממנה ומהתפרצויות של אימה ואכזריות. כל זה הופך את "Devs" למרתקת, לפעמים אפילו ממגנטת, יצירה שמסקרן לראות איך היא פוסעת לא פחות מאשר לאן היא פוסעת.

עוד בוואלה!

הסדרה "אחד על אחד" לא תהפוך ללהיט כמו "חזרות". לא בטוח שהיא רוצה זאת בכלל

לכתבה המלאה
תהיות פילוסופיות פיוטיות כשם שהן מעניינות. "Devs" (צילום: FX)

31. סיפור אהבה

שם מקורי: Love Life
גוף שידור: HBO Max (בישראל ב-yes)

"סיפור אהבה" (למה לא "חיי אהבה" ההרבה-פחות-בנאלי?) - סדרה על צעירה ניו יורקית שמנסה למצוא אהבה, וכל אחד מעשרת פרקי הסדרה מתמקד בפרטנר שונה שנקרה בדרכה עד האחד שאיתו היא מתיישבת - נשמעת על הנייר כמו קומדיה רומנטית קלאסית, עם המון סכריניות וקרעי-סצנות של צעירים שמפלרטטים אחד עם השני בחמידות. בפועל היא בדיוק כזו, מבלי לחרוג מילימטר מגבולות הגזרה של ז'אנר הקומדיות הרומנטיות.

ובכל זאת, זה חמוד להפליא. לא ברור אם רק בזכות אנה קנדריק, שמככבת בעונה הראשונה וגם מפיקה את הסדרה, או גם בגלל היוצר סאם בויד (שאחראי לסרט "In a Relationship") ונוכחותו המסוימת של פול פיג ("מסיבת רווקות", "מכסחות השדים"), המשמש כאן כמפיק. זו סדרה שמרגישה כתובה אבל לא מתוסרטת, ויחי ההבדל הקטן, שכן הסיטואציות שבה זורמות באופן טבעי במקום להיות מאולצות, והכימיה בין קנדריק הנהדרת לבין כל אחד אחר פשוט זורחת ומלבבת (יצוין במיוחד ג'ין הא, שהפליא גם ב-"Devs"). נכון שהסדרה היא לא הדבר הכי מקורי בעולם, אפילו בתוך הז'אנר של עצמה, אבל את המטרה שלשמה נוצרה היא משיגה בצורה קולחת וכיפית, מבלי להתלהב מעצמה או מהדמויות שלה יותר מדי (ראו ערך "נאמנות גבוהה").

מרגישה כתובה אבל לא מתוסרטת. "סיפור אהבה" (צילום: יח"צ)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully