כמעט משעשע לחשוב על אמזון במובנים של אנדרדוג. ענקית הקמעונאות האגרסיבית מחזיקה באתר הקניות החזק ביותר בעולם, שירותי הענן הפופולריים בעולם, הרמקולים החכמים הנמכרים בעולם והרשימה הזו רק מתחילה. ובכל זאת, בכל הנוגע למלחמת התרבות הגדולה, או אם נדייק יותר - מלחמת ענקיות הדיגיטל שמתנהלת בשוק הסטרימינג - אמזון ובעיקר ג'ף בזוס רואים את עצמם כנגררים מאחור. זאת לא תמיד הייתה הגישה, לפחות לא בתחילת הדרך. שירות הסטרימינג פריים וידאו היה עוד סיבה להצטרף לשירות אמזון פריים. ההצלחות הגדולות שלו היו דווקא יצירות נישה או סרטים עם ניחוח אינדי, והיתר, כמיטב המסורת של אמזון, היה קצת מהכל. סלט של תכני ספרייה עטוף בממשק מסורבל, שהיה שם למקרה שהייתם צריכים להעביר שעתיים מול המסך.
אלא שבזוס, כמו בזוס, לא יכול היה לשאת את העובדה שהחברה שלו מסתפקת במקום נישתי בתוך העולם הכל כך מתוקשר ומדובר של טלוויזיה. לכל אחת מהיריבות הגדולות שלו היה התוכן שגרם לאנשים לדבר עליה בעיניים בורקות, לשוחח עליו במפגשים של האלפיון העליון כמו גם באלו של 99 האחוזים הנותרים. כל אלה הביאו את אמזון להתחיל לחפש בקדחתנות אחר "משחקי הכס" שלה. פרנצ'ייז שיהפוך את אמזון למי שנמצאת בזירה לא כברירת מחדל. אולם בזוס עשה את הטעות שהרבה אנשים עם כסף גדול עושים: במקום לייצר תשתית שתייחד את העשייה של אמזון, בדומה למה ש-HBO ובשנים האחרונות גם אפל טיוי פלוס בונות, הוא פשוט שפך כסף על הבעיה.
רבע מיליארד דולר לזכויות עבור "שר הטבעות: טבעות הכוח" ועוד לפחות סכום זהה לטובת יצירת ושיווק העונה הראשונה של "טבעות הכוח", הולידו מוצר שלא סיפק את הסחורה המבוקשת. לא רק שהסדרה החדשה לא הפכה ללהיט הגדול שאמזון ציפתה לו, אלא היא הצליחה בעת ובעונה אחת לעורר זעם עצום בקרב מעריצים ותיקים שהציפו את הרשת בטרוליזם על חשבונה, ובמקביל לא להצליח למשוך אליה צופים חדשים שיתפסו את מקומם. על פי נתונים שפורסמו בהוליווד ריפורטר, רק 37% מצופי הסדרה בארה"ב השלימו את שמונת הפרקים הראשונים שלה, ובזירה הבין-לאומית המספרים השתפרו רק מעט ל-45%. בשני המקרים מדובר בנתונים מאכזבים לכל סדרה, בוודאי כזו שהושקעו בה מאמצים ושאיפות כה רבות.
העיניים והאצבעות המאשימות מופנות בעיקר אל ג'ניפר סאלקי, שעומדת בראש אולפני אמזון. ובעוד סאלקי חוזרת וטוענת שהלקחים מהעונה הראשונה והבעייתית של הסדרה הופקו ושהפוטנציאל בה עדיין גדול לקראת העונות הבאות, גורמים בתעשייה טוענים שהבעיה גדולה יותר מסדרה כזו או אחרת. בחברה שבה כסף לא מהווה מכשול, לא נראה שישנו חזון ברור או יד מכוונת שמלווים את הפיתוח של תכנים מהסוג שבזוס היה רוצה לראות. "מחזור כישור הזמן" הייתה אף היא רחוקה מאוד מלהצדיק את ההשקעה בה, "דייזי ג'ונס והסיקס" השיגה תוצאות סבירות אבל בוודאי לא הפכה להצלחה שמצופה מהשקעה של כ-150 מיליון דולר. וכל אלה הם רק המתאבן למה שנראה כהימור עצום נוסף של סאלקי ואמזון, וגם הוא נראה לפחות בתחילת הדרך בעייתי, בלשון המעטה.
"סיטדל" ("Citadel"), ששני פרקי הפתיחה שלה יעלו באמזון פריים וידאו ביום שישי הקרוב, נולדה כפרויקט בחברת ההפקות של האחים אנתוני וג'ו רוסו, שבימוי "הנוקמים: סוף המשחק" ו"הנוקמים: מלחמת האינסוף" הפכה אותם לשניים מהיוצרים המבוקשים והמוערכים בהוליווד. קל לראות למה חברות סטרימינג גדולות, ובוודאי אמזון של בזוס, יתעניינו בו. מדובר במותחן ריגול גלובלי, שבמרכזו סוכנות ריגול מרובת זרועות המציעה את שירותיה למרבה במחיר ומתפרסת על פני העולם כולו. השינוי הוא שבמקרה הזה סדרת הדגל בנויה על גבי שורה של יצירות מקומיות. במילים אחרות: "סיטדל" היא לעולם מותחני הריגול מה ש"הנוקמים" הייתה לעולם גיבורי העל: אירוע ענק שמאחד לתוכו אירועים ודמויות שמתפתחים ביצירות נפרדות, ומגיעים לשיא במפגש שמאחד אותם. במקרה הזה הפוטנציאל גדול אפילו יותר, שכן בניגוד לעולם המורחב של מארוול, "סיטדל" תוכננה להתפרק לגרסאות מקומיות שירחיבו ויעמיקו בה, ובכך יוסיפו קהלים חדשים שיתחברו מאוחר יותר לגרסה שמאחדת את כולם יחד.
על פניו, בהחלט מדובר ברעיון מהפכני, ולא פחות חשוב מכך: מקורי. הסדרות והסרטים המקומיים אמורים לעבוד בנפרד זה מזה כיצירות בפני עצמן ולבנות קהל יעד, והחיבור שלהן יחד מייצר אירוע גלובלי שאמור להביא את אמזון סוף סוף לטריטוריה הנכספת של מותג תרבות בין-לאומי עצום. בתור התחלה, אמזון התחייבה מראש לשלוש גרסאות של שלוש עונות נפרדות: איטלקית, הודית וספינת האם האמריקאית. התסריטאים ג'וש אפלבאום ואנדרה נמק (כותבי "משימה בלתי אפשרית: קוד הצללים") הובאו כשואוראנרים, וההפקה של העונה הראשונה יצאה לדרך עם תקציב של 160 מיליון דולר. כאן, כפי שבטח כבר ניחשתם, התחילו הבעיות.
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
יעניין אתכם גם:
"יהלומים": הסדרה של היוצרים הישראלים בנטפליקס לא בטוחה מה היא רוצה להיות
הצלחת הענק של "האהבה היא עיוורת" הביאה אליה את כל המופרעים בעונה הרביעית
"בוגרי 2007" מבדרת, מעצבנת ומוכיחה שהאפוקליפסה יכולה להיות גרועה משחשבנו
הגרסה הראשונה שהוצגה לראשי אמזון התקבלה באכזבה גדולה. גם צפיות מבחן שנעשו לה בפני קהל הובילו לתוצאות דומות. התחושה הייתה שהסדרה רצה קדימה בלי לפתח את הדמויות שלה ולייצר חיבור רגשי שיקשור את הקהל אליהן ואל גורלן. סאלקי החליטה להנחית את האחים רוסו, שהיו עסוקים באותו זמן בבימוי "האיש האפור" עבור נטפליקס, כדי לתקן את המעוות. הראשון לשלם את המחיר היה אפלבאום, שאחריו עזבו גם בראיין קירק שביים חמישה מתוך שבעת הפרקים המתוכננים, ושורה של גורמים נוספים בהפקה. על פי אחת העדויות מאחורי הקלעים, כמעט 50% מצוות ההפקה התחלפו במסגרת המהפכה. חלקים נרחבים מתוך החומר המצולם נגנזו, וצילומי השלמה נרחבים ועריכה מאפס הובילו את התקציב להתנפח לכדי 300 מיליון דולר, מה שהופך אותה לסדרה השנייה היקרה אי פעם (אחרי "טבעות הכוח").
לזכות ההפקה ייאמר שחלק מהעלויות נגרמו בגלל תקנות הקורונה שחלו בעת הצילומים, אבל גם בלעדיהם מדובר בתקלה חמורה. האחים רוסו הביאו איתם כותב חדש, דיוויד ווייל ("ציידים") ובמאים חדשים שפיקחו על ימי הצילום החדשים. העונה הראשונה של הסדרה, שתוכננה במקור למנות שמונה פרקים, קוצרה לשישה פרקים בני כ-40 דקות כל אחד. ובעוד אמזון כבר חידשה את הסדרה לעונה נוספת, גורמים בהפקה טוענים שגם כעת ישנן מערכות יחסים ומוטיבציות לא ברורות בקרב חלק מהדמויות. יחד עם זאת הם טוענים: "ג'ן והרוסואים מאמינים בסדרה".
אף שגם "משחקי הכס" הגדולה החלה את דרכה עם פיילוט מזוויע שנגנז ואחריו הפכה להצלחה בין-לאומית עצומה, "סיטדל" מגיעה בסיטואציה שונה לגמרי. אין לה קהל מעריצים מבוסס ונלהב שמגיע איתה ממדיום אחר ויכול להוות בסיס שעליו ניתן לבנות לקראת ההמשך. בנוסף, בניגוד ל-HBO, היא עדיין לא הוכיחה שהיא יכולה להתמודד בהצלחה עם תכנון, ניהול וביצוע של סדרת ענק. כל אלה לא מבטיחים כמובן שהסדרה תיכשל, אבל הם בהחלט מעמידים שורה של סימני שאלה. בתור התחלה "סיטדל" תנסה להבליט את שרשרת הכוכבים שמובילים אותה, ובהם סטנלי טוצ'י, ריצ'רד מאדן (אותה "משחקי הכס") ופריאנקה צ'ופרה ג'ונאס ("קוונטיקו"), וכמובן את נוכחותם של האחים רוסו מאחורי הקלעים. יש לה את הכסף והאמצעים לייצר חוויה ויזואלית מרשימה, אבל האם כסף גדול ושמות גדולים מספיקים כדי לקנות את ההצלחה שבזוס חולם עליה?
עושה רושם שגורלה של "סיטדל" ישפיע לא מעט גם על ההתנהלות בפריים וידאו עצמו. עד כה בזוס הפגין לא מעט סבלנות כלפי סאלקי והצוות שלה, בעודם שורפים הון עתק בניסיון למצוא את סדרת הזהב שלה. אחרי שהסדרה היקרה בעולם לא הביאה איתה את הכבוד וההערכה שציפה להם, לא בטוח בכלל שאם גם השנייה היקרה אחריה תאכזב, הסבלנות הזאת תאריך ימים.