המוזיקאי והמפיק המוזיקלי הוותיק והמוערך עופר מאירי כל כך מיואש מהמצב, עד כדי כך שהחליט להפסיק ליצור בשפת הקודש. "המצב עכשיו כל כך מחורבן, וזאת אחת הסיבות לזה שפחות בא לי ליצור שירים בעברית", הוא מודה בריאיון לוואלה! תרבות. "שירים, לפחות השירים שלי, לא יכולים לתרום ואפילו לא יכולים להיות מחוברים לאווירה, כי האווירה פה היא אווירה כאוטית כרגע ברמה שלא חשבתי שזה יקרה אי פעם בחיים שלי. אני מזועזע ברמה כזאת שממש לא בא לי עכשיו לעשות שיר בעברית ולשלוח לתחנות הרדיו. אין פה אווירה כזאת עכשיו. אין לזה מקום.
"יש אצלנו בלהקה את הקלידן הספרי, שיש לו את ההרכב WC. אני מאוד מקנא בהם שיש להם את היכולת לשיר שירים פוליטיים כאלה. לי אין את היכולת הזאת לנסח בצורה בוטה, חזקה ואינטליגנטית כמו שהם עושים את זה. אני יותר במופנמות. המוזיקה כרגע, מבחינתי, מהווה סוג של בריחה, יותר מאי פעם. כשאני יוצא החוצה אני פשוט לא מאמין. מבחינתי מה שאני עושה עכשיו מוזיקלית זה אסקפיזם כזה. יכול להיות שבעתיד אני כן אגע בשירים שלי בנושאים פוליטיים. אבל זה לא הזמן לזה עכשיו. שירים לא יעזרו עכשיו".
עם או בלי קשר להפיכה המשטרית, כשמטרופולין תחזור לבמה, למי תקדיש את להיטך "חזירים"?
"יש בן אדם אחד ספציפי שאחראי לכל הבלאגן הזה, די ברור מיהו, אז אני אקדיש לו את השיר 'חזירים' בהזדמנות הקרובה, זה רעיון טוב".
הרכב הרוק פופ האלקטרוני של עופר מאירי הוציא השבוע את "ANOTHER LIFE", שיר ראשון מתוך אלבום חדש שכולו באנגלית. בשיר מתארחת הזמרת דניאלה תורג'מן, שגם כתבה את המילים, והוא משתלב בסדרה החדשה "Drops of God" בבימוי הישראלי עודד רסקין, שעלתה בשבוע שעבר באפל טי.וי פלוס. השיר יוצא בליווי קליפ עוצמתי בבימוי אריאל פרידן המשלב אנימציה ופורטרטים של חברי הפרויקט ונעזר בבינה מלאכותית. באלבום החדש ישתתפו כמה מוזיקאים שהיו חלק מהפרוייקט גם בעבר כגון דנה עדיני, ברק גביזון וצליל דנין.
ההרכב מטרופולין נולד בשנת 2005 וכונה בתקשורת "התשובה התל אביבית לפרויקט של עידן רייכל". הוא זכה להצלחה גדולה, הוציא שלושה אלבומים וכלל בין השאר את הלהיטים "לא אומרת כלום" , "לישון בלי לחלום" ו"אין לי מקום". בריאיון במרץ 2005 אמר מאירי לידיעות: "תמיד הייתי צריך להתחשב באמנים שאיתם עבדתי, אבל הפעם מדובר שמשהו שהוא לגמרי שלי. פתאום אני מצטער שלא עשיתי את זה כבר לפני כמה שנים. לא נעשיתי מוזיקאי רק כדי להפיק אלבומים לאחרים או להלחין ג'ינגלים".
הצטערת שהתחלת בשלב מאוחר בחייך את הפרויקט, שזכה להצלחה. אז למה הוא נכנס להקפאה עמוקה של עשר שנים בין האלבום השלישי לסינגל שהוצאת בינואר 2022, ולהקפאה נוספת של שנה ושליש מאז ועד השיר החדש?
"אתה יודע איך זה, יש לך מחשבות - והחיים מתנהלים. בסופו של דבר, כשאתה מזכיר את הזמן שעבר מאז הדבר האחרון שהוצאנו זה נראה לי מטורף. אבל הזמן רץ לי מהר מדי. יש לי עוד כל כך הרבה דברים לעשות חוץ ממטרופולין. אני הכי נהנה לעשות את מטרופולין".
יש אמנים שנשמעים אותו דבר עשרות שנים, ויש אמניות כמו מארינה מקסימיליאן שעבדת איתה - שכל הזמן ממציאות את עצמן מחדש. מטרופולין עכשיו לראשונה בגרסה באנגלית בלבד. מוזיקלית איפה ההרכב נמצא בין שמירה על הקו המוכר להתחדשות?
"האלבומים משתנים, הווייב משתנה אבל עדיין יש את טביעת היד שלי. הצליל שמזוהה עם ההרכב זה משהו שאני עושה בלי לדעת כנראה. הפעם אני עושה את זה באנגלית. מבחינתי זאת התחלה חדשה לגמרי. אנגלית היא השפה שהכי קל לי לכתוב בה. לא בגלל שאני דובר אנגלית שפת אם אלא בגלל שהמוזיקה הזאת מקושרת יותר לאנגלית מאשר לעברית, לפחות מבחינתי. תמיד רציתי לעשות דברים באנגלית, אני חושב פשוט שהיום העולם פתוח קצת יותר לקבל דברים מהעולם כולו ויותר קל להגיע. השוק בארץ זה לא בדיוק הדבר החם עכשיו".
העניין של מאירי בהצלחה מעבר לים אינה חדשה ובלטה כבר לפני כעשרים שנה. הוא יצר עם דוד ד'אור את השיר "להאמין" לאירוויזיון 2004, באותה שנה יצר עם תומר אדם לנצינגר גרסה החדשה לשיר של אייר שהופץ על ידי וירג'ן, ובהמשך יצר עם יועד נבו שיר ל"כוכב נולד" ההולנדי.
האלבום החדש באנגלית, ששיר ממנו נכנס לסדרה של אפל טי.וי פלוס, מרמז שהחלום המתמשך שלך להבקיע גולים מעבר לים הוא עוצמתי במיוחד? זה יקרה בגדול הפעם?
"אין לי שום ציפיות. אני שולח את זה עכשיו רחוק, וזה כמו לזרוק בקבוק עם הודעה לים, והוא יגיע או לא יגיע. אני חושב שאין לי סיבה לא לנסות את זה. כי המוזיקה עצמה לא נשמעת יותר ישראלית או יותר בינלאומית. זאת מוזיקה שאתה יכול לשמוע בשפות אחרות. וגם משהו בעברית הוא כבד. רוב התקיעות שלי לאורך השנים, והזמן שעובר עד שמגיע אלבום, זה עם העברית. זאת שפה מאוד כבדה ומשמעותית. זה אמנם מאתגר אבל זה ממש קשה לצאת טוב בעברית, לפחות מבחינתי, ביכולות שלי. באנגלית יותר קל לי. משהו בשפה יותר עגול, יותר מתחלק. אני חושב שהמוזיקה שלי מתאימה יותר לאוזניים מערביות".
הפרויקט מטרופולין התחיל כניסיון לעבד פסקול של החיים בתל אביב. מאז תל אביב השתנתה מאוד, התמלאה גורדי שחקים והפכה לאתר בנייה מייגע. גם המוזיקה ששומעים בה שונה ממה ששמעו ב-2006. מול השינויים האלה, מה השתנה בתהליך העבודה של פרויקט מטרופולין?
"תהליך העבודה של מטרופולין די נשאר אותו דבר, לא משנה מה הסביבה. הסביבה היא עוד אלמנט. יוצא לי לכתוב את השירים בכל מיני סיטואציות. אין יותר מדי קשר למצב. באלבום הראשון באמת היו הרבה יותר דיבורים על האורבניות ודברים כאלה. ומאז כל שיר ופרויקט הוא לגופו. אני מנסה לעשות ממש מה שבא לי, ולא להתחשב באלמנטים מסחריים ודברים כאלה. לא תמיד זה קל אבל אני משתדל. הפרויקט הזה הוא הבייבי שלי, הפאן שלי".
באלבום הראשון היו הקלטות אווירה של העבריים ועובדות פיליפיניות. באלבום השני הקלטות של צרצרים, ציפורים וגשם. אילו הקלטות אווירה יהיו באלבום החדש - אורבניות או טבע או משהו אחר?
"לא יהיו יותר מדי הקלטות אווירה הפעם. זה אלבום מאוד אלקטרוני, יותר ממוקד בסינקים ופחות אווירות".
באלבום הבכורה של מטרופולין לא חשש מאירי להמר על זמרים אנונימיים. ההימור השתלם אחרי שלרוב הלהיטים היו אחראיים אמנים פחות מוכרים בשעתו - שרונה נסטוביץ ("לא אומרת כלום"), ברק גביזון ("חזירים") ורוני אלטר (ששרה את הפזמון ב"לישון בלי לחלום"). באלבומים השני והשלישי כבר הוסיף זמרים מוכרים כמו אביב גפן, עברי לידר, ארקדי דוכין, מיכה שטרית, ברי סחרוף ומוניקה סקס. את הפרויקט הבא הוא פותח עם הזמרת המעולה דניאלה תורג'מן, שעוד לא כל כך מוכרת. "דניאלה ההיא אחת היוצרות המדהימות שיצא לי לפגוש. מאוד מקל עליי שיש לי שותפה כזאת בכתיבה של האנגלית. יש בקול שלה משהו פרשי. תמיד אהבתי קולות פרשיים, בשילוב מישהו שהוא מוכר שאני מלביש אותו על פלייבק שהוא פחות מהעולם שלו. בזמן שאני עובד על שירים אין לי שום מחשבה על מי ששר אותם, מעבר לקול שלו, זה לא משנה לי אם הוא מפורסם או לא. מה שמדבר אליי באולפן ובהקלטות זה הווקאל".
המפיק המוזיקלי הוותיק משה לוי העלה מופע אישי שבו הוא באופן יוצא דופן גם שר. שרת כמה שירים בפרויקט אבל תהילתך נותרה כמפיק ויוצר ולא כזמר. זה משהו שהיית רוצה לעשות יותר, לשיר סולו?
"הרבה מהשירים מתחילים מזה שאני משמיע לזמרים סקיצות לשירים אז אני שר בדרך כלל את השיר. כמובן שהוא אחרי זה מאוד משתנה. אני מודה שאני אוהב לשיר אבל פחות נהנה לשמוע את עצמי ממה שאני נהנה לשמוע אחרים. נורא פשוט. אני חושב שהיכולת הווקאלית שלי היא מוגבלת. מלהיב אותי לשמוע אנשים ששולטים בקול שלהם בצורה יפה ומרגשת הרבה יותר מלשמוע את הצרחות שלי. אין לי חלום כזה, לשיר. החלום שלי זה לעשות מוזיקה. לשיר - פחות".
באמצע שנות התשעים עיבדת מספר שירים לעפרה חזה, בהם "לאורך הים". מה חשבת על השיר החדש והשנוי במחלוקת "כאן ולעולם", המבוסס על בינה מלאכותית, כביכול בקולם של עפרה חזה וזוהר ארגוב המנוחים, עליו חתומים תאגיד כאן וחברת Session42?
"זה מקריפ לחלוטין. נחלק את זה לשתיים. יש שם בעיה עם הקולות, הם לא נשמעים עדיין מספיק טוב. אני מניח שעם הזמן דברים כאלה ישתפרו. הלחן נשמע גנרי לגמרי, לא מתוחכם, לא מבריק, רגיל. אני בטוח שהדבר הזה יילך ויחמיר. בקליפ לשיר שהוצאנו עכשיו השתמשנו בבינה מלאכותית. אתה מלמד את המחשב איך אני נראה, ומאותו רגע הוא עושה את זה. זה די מדהים".
עוד הפקה מאוד בולטת שלך לאחרים היתה האלבום "עד הקצה" של דנה ברגר, אחד השיאים של הקריירה שלך. מהצד שלך, מה היה כל כך מיוחד בעבודה על האלבום הזה שהוא התפוצץ כל כך? ולמה ברגר לא הצליחה לשחזר את הבום הזה אחר כך?
"יש דברים בחיים שזה עניין של טיימינג, שכל מיני דברים מתאספים. היתה לי תחושה שדנה ברגר הולכת להתפוצץ. היא היתה מאוד נכונה, כי היא הייתה בחורה צעירה, אחרי שני אלבומים, היה נראה שהיא חייבת להצליח. האם אפשר לשחזר את זה? תשמע, יש כל כך הרבה אלמנטים שלא קשורים רק לכתיבה ולהפקה אלא קשורים גם לאיך שהבן אדם נראה ולאיזה סוג של מחשבות יש לו כשהוא כותב עליהם שירים. יש אלבומים שאתה עושה והם מצליחים, ויש אלבומים שאתה חושב שהם יצליחו והם לא מצליחים. בשלב שלפני אתה לא יכול להיות יותר מדי חכם. במקרה של דנה היתה לי תחושה שזה יצליח, גם במקרה של מארינה מקסימיליאן היה לי נראה שזה יצליח, אבל במקרה של מטרופולין לא חשבתי שהאלבום הראשון יצליח. אולי בגלל שזה שלי. והיו גם אלבומים שחשבתי שיצליחו ולא הצליחו. הלוואי ויכולתי תמיד לדעת".
הבן שלך, יובל מאירי, הוא מוזיקאי. מה למדת ממנו? ומה הוא למד ממך?
"אני למדתי ממנו מלא דברים. גם בשיר החדש הוא עזר לי בהפקה המוזיקלית. הוא בתוך ההיפ הופ ופתח לי עולם חדש ואני מאוד נלהב מזה. הוא משמיע לי כל הזמן מוזיקה חדשה. זה כאילו מין עדכון אוטומטי שנעשה לי. ומה הוא קיבל ממני? אני מקווה שאת מה שיש לו. אף פעם לא שמתי לב כמה שהוא מוכשר כמו שאני רואה עכשיו. זה לא שלימדתי אותו, זה לא שעשיתי הפסקות ואמרתי בוא נלמד, הוא פשוט היה לידי תוך כדי הדברים ולא ראיתי כמה שהוא בולע את האינפורמציה, הוא פשוט יודע אותה, זה מדהים. תחושה מאוד מספקת".
בשבוע שעבר הלך לעולמו יהונתן גפן, אגדת תרבות ישראלית וגם אביו של חברך, אביב גפן.
"זה באמת עצוב. יצא לי להכיר אותו בקטנה, כי אני חבר של אביב, ועם השנים שיתפתי אותו בקטנה בכל מיני דברים. יהונתן גפן איש מבריק, נחמד וללא ספק אחד הכותבים הכי גדולים שהיו פה. פשוט מדהים לשמוע את כמויות השירים שלו ואת האינטליגנציה שיש בהם. כישרון שלא יאומן. כמה שכל יש בשירים שלו. ממש כואב הלב".
על מה אתה מתחרט?
"אני מתחרט על מלא דברים שעשיתי ועל מלא דברים שלא עשיתי. אני מתחרט גם על הפקות שעשיתי וגם על הפקות שחשבתי שלא מתאים, ואחרי זה פתאום התחרטתי, ובצדק. כל הזמן יש לי חרטות. אתה כל הזמן חושב שאתה בדרך הנכונה, ובדיעבד אתה אומר, וואלה לא הייתי צריך לעשות את זה פה. יש לא מעט כאלה, גם בחיים האישיים, כמו שיש לכל אחד. טעויות זה חלק מהדרך שלנו ללמוד. אני מניח שאם לא הייתי עושה טעויות או דברים אני פחות אוהב, נגיד הפקות שפחות התחברתי אליהן ועשיתי, לא הייתי במקום שאני נמצא בו היום. יש כל כך הרבה פרמטרים, וקשה לדעת מה נכון ומה לא בזמן אמיתי. אני מתחרט לא מעט".
אתה אומר שיש הפקות מוזיקליות שאתה מתחרט שלא לקחת. האם זה כולל את הפקת אלבום הבכורה של נינט, עליה בחרת לוותר?
"על נינט אני לא מתחרט. זה היה אלבום שממש רק התחלנו את הדיבורים ולא ממש התחלנו לעבוד עליו, אז לא היתה לי סיבה להתחרט. זה עוד לא יצא. היו על זה הרבה דיבורים כי אז היו הרבה דיבורים על האלבום הראשון של נינט. אבל מעבר לדיבורים לא עשיתי שום דבר באלבום. אני לא יכול להתחרט על משהו שלא היה שלי".
מאירי, אם כן, בריאיון הנוכחי די מאופק, מרומז ותמציתי בתשובה לשאלה מדוע החליט לפני תחילת העבודה שלא מתאים לו להפיק עם אביב גפן את אלבום הבכורה של נינט, לאחר ששניהם כבר הוחתמו להפיק את האלבום. אולם כשראיינתי אותו במרץ 2007 לידיעות אחרונות אמר באופן ברור יותר: "פרשתי בגלל שהיו לי השגות מקצועיות ורציתי להתמקד באלבום של מטרופולין". כששאלתי אותו אז, מה דעתו על האלבום שנינט הוציאה בסוף, השיב בגילוי לב: "חששתי שיקרה בדיוק מה שקרה. לא נעשתה באלבום של נינט עבודה טובה, בזה אין ספק. גם אביב יודע שאני חושב ככה. הבעיה העיקרית באלבום הייתה שנינט לא באה לביטוי בשירה שלה כמו שהיא באה בשיר 'ים של דמעות' בכוכב נולד. שם אפשר לשמוע שהיא זמרת ענקית. האלבום שלה, לעומת זאת, בגלל סוג הכתיבה וסוג השירים שנבחרו, היה יותר דאונרי. הוא לא היה אמיץ מבחינת הביצועים של נינט כזמרת".
לאורך השנים הלחנת ג'ינגלים רבים לפרסומות, בין השאר את "אין כמו במבה", "תעמיס לי ביסלי", "תפוזינה" ו"תמיד איתך שוקולד פרה". שאלתי את עצמי: איך אותו מוזיקאי ויוצר מוכשר, שהפיק דברים מדהימים אמנותית למשל לרוני אלטר ולמארינה מקסימיליאן, גם אחראי על הג'ינגלים המייגעים והמסחריים האלה? איך זה קרה שמדובר באותו בן אדם?
צוחק. "בייסיקלי, אני מאוד אוהב לעשות פרסומות. אני אוהב את הצד המקצועי, המקצועני, של מוזיקה, שאומרים לך אנחנו צריכים להכניס את זה בשלושים שניות, לעשות את זה קליט ולענות על כל מיני קריטריונים שהם לא מוזיקליים אלא קריטריונים כלכליים או שיווקיים. אני אוהב את זה. זה מחזיק אותי, זה כמו כושר. אחרי שאני עושה הרבה ג'ינגלים, גם יותר קל לי עם המוזיקה שאני עושה, היא יוצאת לי יותר מהר ויותר מסודר. אתה עושה כל מיני סגנונות בפרסומות. שומר על כושר. וממש אין לי בעיה עם זה, אני מאוד נהנה לעשות מה שמבקשים ממני בפרסום. אני לא משווה את זה למטרופולין בשום צורה, כי זה כאילו צד אחר, אבל הצדדים שלי משלימים אחד את השני. יש בי את הצד הזה. כילד, אהבתי את להקת אבבא ואת הפופ המתוק הזה של הסבנטיז, שיכול להיות שזה מה שהביא את האפשרות ליצור פרסומות קליטות. אני באמת שמח על זה כי זה מחזיק לי את המצב הכלכלי בצורה הרבה יותר בטוחה".
ועם זאת, בעבר נשאלת אם יש ג'ינגלים שאתה מתחרט עליהם ואמרת "כל הז'אנר של הלחנת מספרי טלפון, שהיה לי את הכבוד המפוקפק להיכנס אליו. 400־400־800־1 איי. איי. ג'י זה לחן שלי. זה משהו שאני אומר עליו 'אופס'".
"לא נכון להגיד שאני מתחרט. אני התחרפנתי מזה איזושהי תקופה, שבה עשיתי את 400־400־800־1 איי. איי. ג'י, זה מאוד הצליח, ומאותו רגע כל מי שעבדתי איתו רצה שאני אלחין לו מספרי טלפון והייתי מגיע כל יום לעבודה והטקסטים שהייתי מקבל היו מספרי טלפון שהייתי צריך להלחין. היתה תקופה שזה חירפן אותי. אבל שמע, זה נראה לי גם כמו כישרון מטומטם כזה, להלחין מספרי טלפון, אני שמח שאני יכול לעשות מזה כסף. לא יודע אפילו איך להסביר את זה. (צוחק) איך הגעתי לדבר הזה?".