האקדמיה לקולנוע פרסמה הערב (שלישי) את הרשימות הקצרות בתשע קטגוריות: הסרט הבינלאומי, הסרט התיעודי, צילום, איפור ועיצוב שיער, פסקול מקורי, שיר מקורי, סאונד, אפקטים והליהוק הטוב ביותר - קטגוריה חדשה שמופיעה השנה לראשונה בטקס. מתוך הרשימות הקצרות הללו ייבחרו בהמשך חמישיות המועמדים הסופיות שיוכרזו ב-22 בינואר.
עם פרסום הרשימות התברר כי נציג ישראל, "הים البحر" של שי כרמלי-פולק, לא נכנס לרשימה הקצרה בקטגוריה של הסרט הבינלאומי הטוב ביותר, שהרשימה הקצרה שלה כוללת כ-15 סרטים. הסרט עוסק במסעו של ילד פלסטיני מאזור רמאללה שנמנע ממנו לעבור את המחסום ולהצטרף לחבריו לטיול אל הים. ישראל הייתה מועמדת בעבר תשע פעמים לפרס ולא זכתה מעולם. "פוקסטרוט" הוא הסרט הישראלי האחרון שהעפיל לשורטליסט ב-2017, אך הוא לא הצליח להשתחל אל החמישייה הסופית.
עם זאת, שני סרטים ארוכים אחרים על ישראל דווקא כן יהיה שם: "דו-קיום בתחת שלי", העוסק בקומיקאית הישראלית נועם שוסטר אליאסי, וגם "לאחוז בליאת", העוסק במאבק להשבת החטופה ליאת אצילי, מופיעים ברשימה הקצרה של הפרס לסרט הדוקו הטוב ביותר. בשנה שעברה זכה בפרס "אין ארץ אחרת", סרט על מאבקן של קהילות פלסטיניות בגדה המערבית נגד פינויין בידי צה"ל, שבין יוצריו שני פלסטינים ושני ישראלים.
שתי מועמדויות ישראליות מופיעת גם ברשימות הקצרות של קטגוריות נוספות. "כתם קצבים" של מאיר לוינסון בולנט מאוניברסיטת תל אביב, שכבר גרף שבחים באוסקר של הסטודנטים, נמצא ברשימה הקצרה של הסרט הקצר הטוב ביותר. סרט תיעודי של הבמאית הישראלית הילה מדליה, "Children No More: Were and Are Gone", מועמד בקטגוריית הסרט התיעודי הקצר.
התחרות השנה בקטגוריית הסרט הזר נחשבת לאיכותית במיוחד, עם ארבעה מועמדים שזכו לשבחים מקיר לקיר ועשויים לקטוף גם מועמדויות בקטגוריות המרכזיות: "ערך סנטימנטלי" הנורבגי של יואכים טרייר, "זו הייתה רק תאונה" הצרפתי-איראני של ג'עפר פאנאהי, "הסוכן החשאי" הברזילאי של קלבר מנדוסה פילהו ו"אין ברירה אחרת" הקוריאני של פארק צ'אן-ווק. ארבעתם אמורים, אם לא תתרחש הפתעה חריגה במיוחד, לתפוס כמעט את כל המקומות בחמישייה הסופית.
ברקע אירועי השנתיים האחרונות, שלושה סרטים שעוסקים בנושא הפלסטיני ובסכסוך ארוך השנים עם הציונות העפילו אף הם להיכנס לשורטליסט. בראשם בולט הסרט הטוניסאי "קולה של הינד רג'אב" של כאותר בן הנייה, שעוסק בילדה שהפכה לסמל סבלם של ילדי עזה במלחמה. הסרט משתמש בהקלטות המקוריות של הילדה, שהתחננה לחילוץ מרכב שנפגע מאש צה"ל ואותרה ללא רוח חיים כמעט שבועיים לאחר מכן. הוא זכה לשבחים בפסטיבל ונציה, ודמויות הוליוודיות בולטות כמו חואקין פיניקס, בראד פיט, רוני מארה, ג'ונתן גלייזר ואלפונסו קוארון הצטרפו אליו כמפיקים. עוד נכנסו "פלסטין 36", המייצג את הפלסטינים בתחרות, שעוסק במרד הערבי הגדול של 1936, והסרט הירדני "כל מה שנשאר ממך", שעוסק בסיפורה של משפחה פלסטינית מהנכבה ועד היום.
מועמד נוספים שהעפילו הם "Sirât" הספרדי, "צליל של נפילה" הגרמני, "Left-Handed Girl" הטיוואני, "Kokuho" היפני, "The President's Cake" העיראקי, "Belén" הארגנטינאי, "Homebound" ההודי, ו"Late Shift" השוויצרי.
רוב שאר הקטגוריות הן טכניות וגוררות עניין בעיקר בתוך התעשייה עצמה, להוציא את השיר המקורי הטוב ביותר - קטגוריה שמלאה באבק כוכבים, כשעל המועמדות מתחרים השנה שמות כמו מיילי סיירוס ("אווטאר: אש ועפר"), אד שירן ("F1"), ניק קייב ("חלומות רכבת"), אריאנה גרנדה וסינתיה אריבו ("מרשעת 2") - וכמובן "ציידות השדים של הקיי-פופ", שהשיר "Golden" מתוכו נחשב למועמד המוביל לזכייה.
"התחושה יוצאת דופן, אני רועד"
מאיר לוינסון-בלונט, במאי "כתם קצבים" שנכנס לרשימה הקצרה בפרס הקצר הטוב ביותר, אמר בתגובה לוואלה תרבות: כי "התחושה יוצאת דופן, אני רועד. רגע של סטודנט באוניברסיטת תל אביב שעושה סרט וזה נותן לי הרגשה שאנשים רוצים לצפות בסרטים שלי. מעבר למשמעות האישית, זו יצירה משותפת של ערבים ויהודים. אני חושב שהסרט מנסה ליצור דיאלוג בנושא מורכב, מנסה ליצור גשר מכבד, שנוכל להסתכל אחד לשני בעיניים. אני חושב שזה מה שתפס אנשים".
לוינסון בולנט עלה לישראל לפני עשר שנים, וזהו סרטו הקצר הראשון. הוא עוסק בקצב ערבי שמואשם לשווא בתלישת פוסטרים של חטופים בסופרמרקט שבו הוא עובד, ומנסה להוכיח את חפותו.
הסרט הישראלי הנוסף, "Children No More: Were and Are Gone" של הילה מדליה, עוסק בנשים שהתנגדו למלחמה בעזה ומחו על מות הילדים בה. לאחרונה שודר הסרט ברשת SKY. "מברכת על ההכרה בסרט וגאה בהזדמנות שניתנה לי להאיר זרקור על יוזמה חברתית של חבורת נשים אמיצות שמגלמת בתוכה אנושיות וחמלה במציאות מורכבת, ודורשת להישיר מבט לילדים ש'היו ואינם'. תחושת השליחות שליוותה אותי ואת צוות הסרט לאורך העשייה התיעודית תמשיך לשמש לנו מצפן גם בהמשך הדרך", מסרה מדליה.
הסרט התיעודי "דו קיום, בתחת שלי!" ליווה את שוסטר אליאסי, קומיקאית ואקטיביסטית, לאורך חמש שנים. הסרט הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל סאנדנס 2025 וזכה בפרס חבר השופטים לחופש הביטוי. מאז הוקרן בכ-70 פסטיבלים ברחבי העולם ויצא לאקרנים במגוון ארצות. את הסרט ביימה והפיקה אמבר פארס, וכתבה רחל לאה ג'ונס ורבאב חג' יחיא.
"כשהתחלתי עם המופע שלי בעיקר רציתי לפרק את ולצחוק על המונח 'דו קיום' דרך הסיפור האישי שלי", מסרה שוסטר אליאסי. "אתם בטח שואלים את עצמכם מי אני לעזאזל ולמה יש סרט עלי. גם אני. צוות הדוקו שהתלווה אליי בשנים האחרונות והמאתגרות שעברו על כולנו יצר סרט מרגש ונוקב שהוא על הרבה יותר מרק עליי ועל המופע שלי. אני מקווה שכמה שיותר אנשים במקום הזה, ישראלים ופלסטינים, יצפו בו ויצחקו ויבכו וייראו על המסך הגדול שיש אלטרנטיבה".
רחל לאה ג'ונס ("לאה צמל, עורכת דין"), אחת מיוצרות הסרט, מסרה: "בעוד נועם ייחודית במרחב היא לא לבד. יש לא מעט אנשים בישראל/פלסטין שחושבים ומרגישים כמוה ואנחנו שמחות להביא את הסרט לארץ ולהציג אותו בפני קהל במגרש הביתי".