פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      קשוב מאוד 107: סיכום שנת תשע"ה במוזיקה הישראלית

      זאת היתה טובה מאוד להיפ הופ, לזמר המזרחי וגם לאינדי הישראלי. לא ניתן לתשע"ה לפנות את מקומה בלי למנות את האלבומים שעשו אותה

      בסך הכל, היתה שנה לא רעה בכלל למוזיקה הישראלית. היא בוודאי היתה טובה יותר מקודמתה. אפשר לחשוב על לא מעט מגמות חיוביות: תשע"ה תיזכר כשנה טובה מאוד להיפ הופ הישראלי, למשל. ז'אנר שנראה מת לחלוטין, ורק לפני חצי שנה פיללנו להתעוררותו וכמעט כל מה שקיווינו לו בא – הקהל, הלהיטים, הרדיו שאימץ והאמנים המבטיחים שהתגלו. גם המיינסטרים המזרחי, שעבר כמה שנים של חיפוש עצמי, מצא פתאום את עצמו מחדש עם כמה להיטי ענק בסדר גודל שלא היה פה מזמן, כמו "דרך השלום", "טרמינל 3" ו"שישי בצהריים", שעליהם חתומים, באופן זה או אחר וממש לא במקרה, אבי אוחיון ואסף צרויה המוכשרים. גם לאינדי הישראלי, אגב, זאת הייתה שנה לא רעה בכלל.

      הנה עשרה אלבומים שנצצו מעל לכל השאר, והם מסודרים לפי א"ב של שם האלבום ולא לפי סדר חשיבות כלשהו. מתחתם מצורפים עוד 15 שהיו מוצלחים באופן מיוחד, ועוד כמה פרסים.

      1. הקליק - "אני לא בפסקול"

      במשפט אחד: קאמבק מרהיב וחסר בושה של הרכב הניו ווייב מהאייטיז, שעושים בית ספר לרוק הישראלי המשועמם מעצמו.

      בשיר אחד: "סוף המסע"

      מתוך הביקורת: "הקליק היא היום הלהקה החשובה בישראל, ולעומת קוריוזים אחרים של להקות שמתאחדות ומתקשות לשחזר את רגעי הקסם, 'אני לא בפסקול' הוא פרק מפואר בהיסטוריה מפוארת של להקה גדולה" (לביקורת המלאה).

      "זה לא רק אלבום בועט, נוקב, עם מסרים פוליטיים ואישיים אינטליגנטיים וביקורתיים, אלא גם קליט למדי, במקום עם סצנה תרבותית רוחשת ואמיתית, האלבום הזה היה הופך לאירוע" (לביקורת המלאה).

      2. נצ'י נצ' - "ברוכים הבאים לפתח תקווה"

      במשפט אחד: האם זה המשיח של ההיפ הופ הישראלי? הראפר שהוא כבר מזמן הרבה יותר מהבטחה, נושא את הבשורה של העיר המושמצת ביותר בישראל.

      בשיר אחד: "חסידה צחורה"

      מתוך הביקורת: "אם המבחן הגדול של אלבום כזה הוא האם הייתי רוצה לשתות בירה עם הראפר ששר אותו, נצ'י נצ' עובר אותו בהצלחה. הוא כיפי ואפילו מרגש לפרקים" (לביקורת המלאה).

      3. דיקלה - "ואם פרידה"

      במשפט אחד: אוסף של שירי פופ מעולים מתחברים לרגע הגדול של אחת מזמרות הפופ הטובות בישראל.

      בשיר אחד: "ואם פרידה"

      מתוך הביקורת: "האלבום של דיקלה, 'ואם פרידה' הוא פשוט אלבום הפופ של השנה, אולי אפילו יותר מזה. זמרת שלא צריכה להעמיד פנים שהיא דיווה, לא צריכה להעיף מניירות כדי שיידעו שהיא זמרת, שלא מתביישת במה שהיא: זמרת פופ, יוצרת מזרחית, אישה עם נוכחות - ושיישרפו כל מי שזה לא מתאים להם. אלבום ששומר על שילוב בריא של קצב, רגש וחושניות, דרמה ומודעות" (לביקורת המלאה).

      4. פאר טסי - "כוחה של אהבה"

      במשפט אחד: הוא סומן מיד כהבטחה הגדולה של הפופ הים-תיכוני, אבל אפילו הוא לא האמין למה שקרה אחר כך.

      בשיר אחד: תנחשו לבד.

      מתוך הביקורת: "פאר טסי, אם תרצו, הוא לא רק זמר אדיר עם סרעפת מטורפת שאוחז גם בכישרון כתיבה והלחנה. נכון להיום, רגע לפני מערכת בחירות נוספת, נוכח הקיטוב הבלתי ניתן לגישור בין ימין לשמאל, הוא גיבור לאומי" (לביקורת המלאה).

      5. דניאלה ספקטור - "כל הדברים היפים באמת"

      במשפט אחד: היוצרת הצעירה ממשיכה באופן עקבי לזקק יופי, כאב ותחכום, ומוכיחה לשמחתנו שהיא כאן כדי להישאר.

      בשיר אחד: "לווייתן".

      מתוך הביקורת: "גם ביום רגיל ספקטור שייכת בקלות לליגה הכי גבוהה של כותבים, מלחינים ומבצעים בדור שלה, והופכת להיות אחד הקולות הצעירים הבודדים שמחכים למוצא פיהם" (לביקורת המלאה).

      6. אביב בכר והדס קליינמן - "מעט פשטות"

      במשפט אחד: המוזיקאי המתבודד מהגליל והצ'לנית של המוג'וז בלקט תפילות קטנות ומרגשות לשקט ולטבע.

      בשיר אחד: "בימים שיעברו עלינו".

      מתוך הביקורת: "יצירה שאתם חייבים לשמוע. שם האלבום עושה חסד עם היצירה של בכר וקליינמן. זה קסם שנבנה ממעט פשטות, והוא מתפרץ בכמויות גדולות" (לביקורת המלאה).

      7. עמיר בניון - "סופה"

      במשפט אחד: כשבניון לקח הפסקה מגרגמל ומפוליטיקה, הוא נזכר שהוא עדיין אחד המוזיקאים הכי מוכשרים שפועלים כאן

      בשיר אחד: "סופה".

      מתוך הביקורת: "אלבומו ה-11 של עמיר בניון מתרחש בלילה, כשמרקו, גרגמל ואחמד ישנים, וכשבחוץ, בדומה למה שקורה עכשיו, משתוללת סופה... השירים הסבירים הופכים פתאום, אחרי שבניון מודה שנגמרו לו השפנים בכובע, ליצירות מרתקות ומורכבות. הכנות שבהם נגלית במלוא הדרה. אלבום שמגדיר בצורה מושלמת את היוצר שלו" (לביקורת המלאה).

      8. אלון עדר ולהקה - "סיכום החיים עד עכשיו"

      במשפט אחד: האיש הכי קול באינדי הישראלי והיורש של שלומי שבן לוקח עוד צעד קדימה כדי לכבוש את מי שעוד לא נפל ברשת.

      בשיר אחד: "קצת אהבה לא תזיק".

      מתוך הביקורת: "האלבום 'סיכום החיים עד עכשיו' הוא משובח ממש. המוזיקה שלו נינוחה, הוא לא רץ להוכיח שום דבר לאף אחד ולא עושה עניין מעצמו גם כשהלב שלו מונח על השולחן" (לביקורת המלאה).

      9. הילה רוח - "רופאה במערב"

      במשפט אחד: הגיבורה החדשה והכריזמטית להדהים של הרוק הישראלי כתבה אלבום-אהבה לתל אביב, והוא יפה באופן מהמם.

      בשיר אחד: "אלנבי".

      מתוך הביקורת: "תקליט שהוא לא רק אחד מאלבומי הרוק הנשי המשמעותיים ביותר שיצאו כאן בשנים האחרונות, הוא כנראה גם אלבום השוליים הטוב ביותר שיצא השנה בכלל. סוד כוחה של רוח מצוי בקולה הנדיר ובמיומנות הנדירה שלה לעשות בו ככל העולה על רוחה. כל זה בנונשלנט מוחלט. 'רופאה במערב' לוקח את הילה רוח צעד אחד קדימה, מהבטחה גדולה - לדמות שמצפים ממנה לגדולות" (לביקורת המלאה).

      10. שי צברי - "שחרית"

      במשפט אחד: פשוט נזכיר שהאלבום הזה הגיע למקום השני (!) במצעד האלבומים הגדולים של חמש השנים האחרונות, סבבה? מאסטרפיס נולדה.

      בשיר אחד: "לווי אותי".

      מתוך הביקורת: "אחד האלבומים המצופים ביותר בעשור האחרון. המילים חודרות והצלילים מוצאים את הדרך הנכונה ללב, ובאור הזה 'שחרית' הוא אחד מהאלבומים הטובים שיצאו כאן לאחרונה" (לביקורת המלאה).

      "צברי הוא התגלמות כל מה שהמוזיקה הישראלית מבקשת מעצמה - מנעד מוזיקלי ממרקש ועד ניו אורלינס דרך ירושלים, שירי משוררים מדויקים לצד ברכות, שירים שלא מתביישים ברגש שלהם וקול אחד ענק" (לביקורת המלאה).

      עוד 15 אלבומים ששווה לקחת מהשנה הזאת:

      שרון רוטר – "נושמת לאט", נתי חסיד – "זה מה יש", רונית שחר משירי לורן מילק - "אהובתי נהר", A-WA – "Habib Galibi", דאנה איבגי – "ID", טונה – "גם זה יעבור", תמר אייזנמן – "לימבו", שרית חדד – "שרית חדד", ועדת חריגים – "השיעמום שוקע", קמילה – "אדמה", ריקי גל – "ענבים כחולים", דידה – "Modern Love Songs", איתמר רוטשילד – "בין שקיעה לבין זריחה", חוה אלברשטיין – "סרנדה", קרני פוסטל ורועי ירקוני – "רחוק מדי".

      ועוד כמה פרסים לא מנומקים:

      שיר השנה הפרטי שלי: "בימים שיעברו עלינו" – אביב בכר והדס קליינמן.

      השיר הגרוע של השנה: "מסתובב" – אביב גפן ומתי כספי.

      האלבום הגרוע של השנה: "רצינו להיות" - עידן עמדי.

      איחוד השנה: אינפקציה בבארבי.

      אנשי השנה במוזיקה הישראלית: אבי אוחיון ואסף צרויה.