השבוע פורסם כי אשת ראש הממשלה שרה נתניהו דרשה להדיח את יו"ר יד ושם דני דיין מכיוון שזעמה על כך שבחר בזמרת קרן פלס, המזוהה כתומכת במחאה נגד המהפכה המשפטית, להופיע בטקס יום הזיכרון ביד ושם. כמה מהקולגות של קרן פלס הביעו תדהמה מהפרסום. "הם פשוט ירדו מהפסים", אמר חנן יובל לוואלה! תרבות. "דני דיין הוא איש שלהם בהגדרתו. הוא היה ראש מועצת יש"ע, הוא היה קונסול מצוין בניו יורק, הוא איש נעים הליכות. הוא מצליח מאוד. הוא לא איש שמאל 'חלילה וחס'. נדמה לי שמישהו שם תפס את עצמו ברגע האחרון ושהם הבינו שהם הגזימו. מה אני אגיד לך, המקפצה כבר היתה כנראה מאוד גבוהה ופחדו לשבור את הראש וחזרו בהם".
"בגדול, אני חושב שמרקס צדק כשאמר: 'בשביל שיהיה יותר טוב צריך להיות הרבה יותר גרוע'", אמר יהלי סובול, "אם זה ככה, הולך להיות כאן ממש גן עדן מדהים בקרוב, לפי השיטה של מרקס".
שותפו ללהקת מוניקה סקס, שחר אבן צור, הוסיף: "במציאות שלנו אנחנו כבר לא באמת מופתעים משום דבר. זה תמיד מעיר אותנו שוב, וגורם לנו פשוט להזדעזע כל פעם מחדש, אבל אנחנו כבר לא מופתעים. כולנו יודעים שחופש האמנות וחופש הפרט הם בין הדברים הכי חשובים לנו כבני אדם. הרי המחשבות שלנו הם החופש היחידי שנותר לנו בעצם. מבחינתי, זה דבר פסול לחלוטין, בכל צורה ודרך, לפסול כל אדם בגלל דעותיו".
"לאדם מותר להביע את דעתו בלי שיחרימו אותו ובלי שיפטרו מישהו אחר בגלל זה", אומרת שירה גבריאלוב, "אני יכולה לספר משהו על עצמי. הופעתי באיסטנבול חודשיים אחרי שהייתה תקרית המשט הטורקי. השיר שלי התנגן שם ברדיו והגיע למקומות הראשונים במצעדים. וכמו שהטורקים אמרו, אין קשר בין הדברים. אז גם במקרה הזה לא צריך להיות קשר, אם אמנות היא טובה ומשרתת את המטרה. ובטח כשמדובר ביד ושם ובעניין של זיכרון ולא בעניין של פוליטיקה. הזעם לא הופנה למקום הנכון בעיני".
האמנים אמרו את הדברים במהלך מסיבת העתונאים של פסטיבל הפסנתר של תל אביב-יפו שהתקיימה אתמול במוזיאון תל אביב. הפסטיבל, החוגג השנה חצי יובל להיווסדו, יתקיים ב-24-30 באוקטובר, יכלול 60 מופעים בהשתתפות יותר מ-250 אמנים, נגנים ויוצרים וייערך באולמות מוזיאון תל אביב, בקאמרי, בבית אריאלה, במשכן לאמנויות הבמה, במרכז ענב ובהיכל התרבות של תל-אביב. המנהלת האמנותית של הפסטיבל היא אתי אנטה שגב ועל הפקתו חתומים המחלקה למופעים בעיריית תל אביב, בשיתוף המון ווליום וזאפה.
שני אמנים מובילים יעלו בפסטיבל הפסנתר השנה, בנפרד, מופעים המבוססים דווקא על שירים לא מוכרים שלהם - דני סנדרסון ועברי לידר. סנדרסון האגדי יעלה את המופע "הולכים על הלא נודע - מיטב השירים הפחות מוכרים". במהלך הקריירה שלו, כתב והלחין סנדרסון מעל ל-300 שירים. כ-100 מתוכם הפכו ללהיטים ורבים מהם קלאסיקות ישראליות. אחת לכמה שנים, חוזר סנדרסון אל שיריו הידועים פחות, ובהם "לא זז מכאן", "איפה היא עכשיו", "שחו לעולמים" ו"סיפורים מבית שחי".
דני, איזה שיר לא מוכר שלך אהוב עלייך במיוחד והיה לתחושתך אולי ילד זנוח מדי, ואיזה מוכר שלך לפעמים קצת נמאס לך לשיר?
"כל שיריי הם ילדיי, מה שנקרא. בטח שירים שאני עושה היום שהם להיטים. אין לי בעיה. אני מאוד שמח לראות את הקהל מתלהב. בערב המסוים הזה לא מדובר בשירים זנוחים. תראה, לא כל השירים יכולים להצליח, נקודה. זה בלתי אפשרי מתמטית. יש יותר מדי. וזה כיף להעביר את הקהל איזשהו תהליך של לגלות כל מיני דברים שבעיני הם - אני לא רוצה להגיד פנינים, כי זה קצת חסר צניעות, אבל הם באמת שירים שבעיני לא פחות טובים מחלק מהלהיטים. אנחנו עושים את זה כל כמה שנים. זה אירוע חד פעמי במובן הזה שיש לזה קהל מוגדר".
בנובמבר ימלאו 50 שנה לצאת האלבום המיתולוגי "סיפורי פוגי" של כוורת. איזה סיפור פחות מוכר על "סיפורי פוגי"?
"בקרוב נוציא אלבום ויניל מחודש של 'סיפורי פוגי'", חושף סנדרסון ומוסיף: "זה התחיל עם חבורה מקסימה שצמחה בלהקת הנח"ל עם מירי אלוני, תמי עזריה ומנחם זילברמן, שם היו הניצנים הראשונים של כוורת. עם אלון, גידי, אפרים ופניגשטיין בתור פוגי, ולימים כמובן הצטרפו יוני ויצחק. אבל זה התחיל אז באיזה צריף צופים בגני יהודה עם טייפ ביתי. וזה מה ששומעים. זה התקליט. התקליט הוא בעצם הקלטה ביתית, שלימים הפך למה שהפך".
באלבום "סיפורי פוגי" של כוורת נכלל הלהיט הענק "ילד מזדקן" שכתב אלון אולארצ'יק והלחין סנדרסון. שנים רבות לאחר מכן אולארצ'יק כתב, הלחין ושר את השיר "תהיה ילד". בפסטיבל הפסנתר השנה יעלה שוב המופע המוזיקלי-תיאטרלי לילדים באותו השם המבוסס של שירי אולארצ'יק, ובו הוא עצמו יתארח בעצמו לשלושה-ארבעה שירים. בנוסף, אולארצ'יק יתארח בפסטיבל בהופעתה של רונה קינן, "עיר בלי געגוע", בעקבות אלבומה השביעי באותו השם שזכה לביקורות טובות.
"את ילד מזדקן כתבתי בגיל 23, כשהייתי ילד", נזכר אולארצ'יק. "נדמה לי שהטקסט הוא כמו השירים הראשונים של אביב גפן. יש בו בוסר מרדני. הוא אומר שהילד רוצה למות. והיום יש לזה משמעות אחרת כשאני שר את זה בהופעות, ממרומי גילי, אני מרגיש את הטקסט הזה אחרת. מדובר על איש מבוגר שמזדקן או על מדינה שהיא כבר לא צעירה והיא מזדקנת והכל עובד לי אבל אחרת".
לאור המציאות של משרד החינוך בממשלה הנוכחית, אולי זה לא כל כך פשוט להיות פה ילד. אולי לילדים בארץ יש פחות תקווה היום?
"נכון, קשה להיות ילד בארץ היום. ואפילו יותר קשה להיות מבוגר תכל'ס, כי אתה מבין יותר דברים. או שאתה לפחות חושב שאתה מבין יותר דברים. אתה מבין את הנזק הפוטנציאלי של המהלכים של הממשלה, ואתה לא ילד אז יש לך עניינים אחרים להתעסק בהם. אני מנסה להתרחק מכל הדבר הזה, חוץ מלהיות בקפלן כל שבוע".
בנוסף לסנדרסון, אמן נוסף שיחזור בפסטיבל הפסנתר לשיריו הפחות מוכרים לאורך השנים הוא עברי לידר, במופע המיוחד "B-Side". "תוך כדי עבודה על המופע, אני נזכר עכשיו בהרבה שירים פחות מוכרים", אומר לידר. "נגיד, עשינו חזרה אתמול, ניגנו את 'אסתר אוכלת פחמימה', נהניתי כל כך ונזכרתי בבר בניו יורק שבו כתבתי את השיר הזה. וגם השירים 'הדרכים הארוכות' ו'כבשים', זה מין מסע כיפי לדברים שעשיתי לפני הרבה שנים".
בתחילת החודש שעבר, לאחר שפרצה סערת מימון הופעת אייל גולן על ידי משרד התרבות, הודיע עברי לידר על ביטול השתתפותו במיזם, שבו היה אמור לבצע דואט עם גולן ולהופיע לצדו. לידר כתב אז באינסטגרם שלו: "בימים האחרונים התפרסמו ידיעות על השתתפותי בפרויקט הכולל סדרת הופעות עם אמנים נוספים. אכן נעשתה אליי פניה ולמרות חשיבותו של הפרויקט, לא אוכל לקחת בו חלק הפעם". רמי קליינשטיין ביצע את הדואט עם גולן במקומו של לידר.
עברי, אני חושב שנקטת בצעד אמיץ. ראוי להעמיד זמר גם במבחן מוסרי ולא רק במבחן הפלילי, ולדעתי נשאר בפרשה הזאת כתם מוסרי.
"אני חייב להגיד שכל האירוע הזה מורכב. כל הדבר הזה קצת יצא משליטה. כל הקונסטלציה של הערב. הם פרסמו נורא מהר שאני עושה. זה עוד לא היה סגור. קצת כפו עליי משהו שאני לא הייתי בו. הכל קרה שם מהר מדי".
מצד אחד נראה שנקטת עמדה, מצד שני נדמה שאתה לא אומר את הביקורת שלך בצורה מפורשת.
"שמע, זה לא שאני לא אומר בצורה מפורשת, העמדה פשוט הרבה יותר מורכבת. כל האירוע היה מורכב מהרבה דברים, שבסוף החלטתי שהם לא משהו שאני רוצה לעסוק בו. בסוף החלטתי שאני לא רוצה לעשות את כל האירוע".
לאחר שחנן יובל חלק במה לפני מספר חודשים באופן מתוקשר עם קובי פרץ, הפעם יחלוק במה עם קובי אחר - אפללו, שיתארח בהופעתו הנושאת את השם "שנינו ביחד וכל אחד לחוד". באופן מפתיע, זאת השתתפותו הראשונה של יובל בפסטיבל הפסנתר.
חנן יובל, למרות תרומתך העצומה למוזיקה הישראלית, באופן מפתיע לא הופעת בפסטיבל הפסנתר עד לחגיגות חצי היובל שלו. איך זה קרה?
"נכון, זאת פעם ראשונה בחיי שאני מופיע בפסטיבל הפסנתר. זה הרגע. כנראה שפשוט לא יצא. לא הייתי ועכשיו אני פה. אני תמיד אומר לאנשים דתיים, מה תעשו כשיגיע המשיח? למה יהיה לצפות? אבל הייתי בקהל ומחאתי כפיים לאחרים. התחלתי בשנה שעברה לחגוג בהופעות יובל וחצי לחיי. הייתי יובל וחצי לא רק בגלל הגיל אלא גם בגלל שהייתי מאוד שמן, אבל קצת הורדתי מאז".
במסיבת העיתונאים פגשנו שלושת רבעי מלהקת מוניקה סקס - יהלי סובול, פיטר רוט ושחר אבן צור (רק ספי אפרתי היה חסר), שיופיעו בנפרד במופעים שונים בפסטיבל הפסנתר. אני אומר להם שהשנה מציינים לא רק 25 שנה לפסטיבל הפסנתר הראשון אלא גם 25 שנה להתגלות פרשת מוניקה לוינסקי, כזכור השערורייה הפוליטית מינית שבמרכזה הנשיא לשעבר ביל קלינטון ויחסיו המיניים עם המתמחה לוינסקי.
לטובת הדור שלא יודע, האם לפרשת מוניקה לוינסקי יש קשר למוניקה סקס?
"כרגיל, הקדמנו את זמננו", צוחק שחר אבן צור. "אני יכול לספר לך שזמן שהפרשה התפוצצה, אנחנו במוניקה היינו אחרי האלבום הראשון, ממש בשיא ההצלחה, עזבנו את הארץ ונסענו לנסות להצליח בניו יורק בתמימות יתרה עם המון אנרגיה חיובית. ומה שקרה שבניו יורק הופענו כמעט שנה בשם מוניקה סקס. ואז פתאום התפוצצה הפרשה. וכך, גם בארצות הברית היו כותרות בתקשורת של 'מוניקס סקס', וגם בארץ היו כותרות של 'מוניקה סקס'. בהחלט השם שלנו הקדים את זמנו".
אבן צור יעלה בפסטיבל את המופע "אגדה חיה" שבו יארח את יוני בלוך. הוא מוגדר כ"מופע מוזיקלי זואולוגי" לכל המשפחה, ובמהלכו אבן צור והלהקה מגלים את בעלי החיים השונים בטבע דרך שירים מקוריים בשלל סגנונות מוזיקליים, והוא נעשה בשיתוף מוזיאון הטבע.
יהלי סובול יעלה בפסטיבל מופע מחווה עם המלחין גיא מינטוס לאלבום "ברלין" של לו ריד, במלאת 50 ליציאתו. "לו ריד זה אמן שאני מאוד מאוד אוהב, ו'ברלין' זה אחד משני האלבומים שחרשתי עליהם הכי הרבה בחיים", אומר סובל לוואלה! תרבות, "יש בו משהו מאוד שונה מרוח הזמן הנוכחית, במובן הזה שהוא מתעסק בנושאים שהיום פחות מתעסקים בהם. הוא מאוד אמיתי, מאוד אפל, ואני אוהב את האפלולית הזאת. מעניין אותי איך היא נשמעת ב-2023, זה בדיוק יובל לאלבום. כמו אלבומים חשובים אחרים של לו ריד, זה אלבום שכשהוא יצא הוא לא הצליח, ואחרי כמה שנים הוא נהיה אבן דרך בתולדות הרוק, וזה שמור רק לאלבומים גדולים באמת, הטריק הזה".
חבר נוסף של להקת מוניקה סקס שיופיע בערב מחווה אחר בפסטיבל הפסנתר הוא פיטר רוט, שיתארח שבהופעה "מאור כהן שר שארל בודלר". אלבום הסולו השני של כהן, "פרחי הרע", התבסס על שירי המשורר הצרפתי בודלר והופק על ידי רוט. ההפקה תחזור לבמה אחרי כמעט שני עשורים. "חוזרים לבודלר, אלבום שהיה לי עונג להפיק", אומר רוט. "אני זוכר רגע קסום מההקלטות של האלבום הזה. נסענו לרומניה להקליט תזמורת סימפונית שסבא שלי ניצח עליה".
פיטר, בקרוב ימלאו עשר שנים למותו של אריק איינשטיין שהפקת שניים מאלבומיו. מה לדעתך אריק היה אומר על מה שקורה היום במדינה, חוץ מאשר מילות להיטו "יושב מול הנייר": "אוי ארצי מולדתי את הולכת פייפן"?
"זהו, שאריק כבר הקדים את המודה, כמו שאומרים ב'מציצים'. אני חושב שהיה לו מאוד קשה לשאת את זה, כמו שלכולנו קשה לשאת את זה. פשוט לא נעים לאף אחד".
פגשנו במסיבת העתונאים גם הזמרת שירה גבריאלוב, בתו של מיקי גבריאלוב שהלחין את "יושב מול הנייר" ויצר ועבד עוד הרבה עם איינשטיין. "אריק היה אדם עם המון הילה מסביבו וקסם שאי אפשר להסביר, לא משנה באיזה שלב", אומרת גבריאלוב. "אני בטוחה שאם אריק היה חי הוא מצד אחד היה אוהב מה שקורה כאן מבחינה אמנותית, ומצד שני אולי לא היה אוהב את זה שהמדינה באמת הולכת פייפן. וזיכרונות מאריק? הייתי ממש פיצית. זה יותר עניין של צחוקים וסיגריות".
לצד האמנים הידועים הרבים, בפסטיבל יופיעו גם שמות פחות מוכרים, חלקם בפעם הראשונה בפסטיבל. אחת מהן היא הזמרת הצעירה מיקה משה, פיינליסטית התכנית "בית הספר למוזיקה" משנת 2020, שכבר הוציאה דואט עם מירי מסיקה, "יש לך אותך" שמו, ועובדת על אלבום בכורה. "זו פעם ראשונה שלי בפסטיבל הפסנתר וגם פעם ראשונה בהופעה שלי עם מכירת כרטיסים, עם כל השירים שלי שאספתי בתקופה של איזה ארבע השנים מאז שסיימתי את 'בית ספר למוזיקה'. זה מתנקז למופע מאוד מרגש עם עיבודים מאוד מיוחדים. הוא יהיה מאוד רגוע ואמיתי, אני מספרת את הסיפור שלי, על הילדה מקיבוץ כפר בלום בצפון, על הבית שלי, החברים שלי והנעורים שלי".
אחרי ששי המבר עברה מ"בית ספר למוזיקה" ל"הכוכב הבא", נאמר לי שאת עומדת להשתתף ב"הכוכב הבא". מה שמזכיר שאנחנו לא רק 25 שנה לפסטיבל הפסנתר אלא גם 25 שנה לזכייה של דנה באירוויזיון. תלכי בעקבותיה?
"אני לא יכולה להגיב לזה. האמת שאני מאוד אוהבת אירוויזיון. נראה, אני לא שוללת את זה בכלל".
במלאת 25 שנה לפסטיבל הפסנתר, ביקשנו מכמה ממשתתפיו לחזור לרגע בלתי נשכח שחוו לאורך השנים בפסטיבל, בין אם כמבצעים ובין אם כקהל.
דני סנדרסון: "ב-2010, בסוזן דלל, אני עושה את 'היא התיישבה ליד פסנתר'. זה שיר מורכב, מהיר, עם הרבה טקסט. ואני נתקע באמצע. כל הרעיון של השיר זה לעשות אותו מהר ולא להתקע. טעיתי באמצע. לא עשיתי את השיר הרבה זמן. אמרתי לקהל, טוב, חבר'ה, זה לא עסק, אני חייב לעשות את זה עוד פעם. אני עושה את זה עכשיו בפרנציפ. כולם במתח אדיר. ואיכשהו עשיתי את זה בפעם השנייה. אפשר לצפות בזה ביוטיוב, ואנשים שנהנים לראות מישהו מתייסר יכולים להנות מזה".
עברי לידר: "לפני שהוצאתי את התקליט 'זה לא אותו דבר', עשיתי אותו במופע סולו בפסטיבל הפסנתר. ניגנתי את כל התקליט לפני שהוא יצא ולפני שאנשים הכירו את השירים. שזה מבחינתי דבר שאתה יכול לעשות רק בפסטיבל הפסנתר, וזה היה מאוד מאוד מרתק כי זה הרגיש כמו קונצרט בעצם. בגלל שאנשים לא מכירים את השירים ולא יכולים לשיר איתך וזה ממש מוזיקה חדשה בשבילם. זכורה לי שהייתה בזה אווירה מאוד שונה ממופע רגיל. זה היה מאוד מהנה".
אלון אולארצ'יק: "לפני הרבה שנים השתתפתי בפסטיבל הפסנתר בפרוייקט בשם 'פעם בגליל', שבו ניגנתי פסנתר. הכל היה אינסטרומנטלי והשתתפו בזה נגנים נהדרים. מישהו הקליט את זה, וזה היה כל כך טוב, לפחות בעיני, אז זה יצא כדיסק. אחר כך רצתי עם זה שנה ונסענו לאפריקה ולפולין עם הדבר הזה. אז מבחינתי זה היה פיק רציני בעבודה שלי".
שירה גבריאלוב: "ראיתי הרבה רגעים יפים בפסטיבל הפסנתר, ובהם הופעות מקסימות של אביתר בנאי ושלומי שבן. אני באתי ממוזיקה קלאסית אז כל הניגונים על פסנתר הכנף שובים אותי".
איתי פרל: "הרגע שלי היה כשהשתתפתי ב'יוני רכטר והאורקסטרה'. אני סאונדמן של הרכב האורקסטרה יותר מ-16 שנה, ועם רכטר אני שר בערך אותו מספר שנים. לכן כשהם התחברו הייתה דילמה אם אני סאונדמן או שאני שר. הוחלט שאני אשיר".
יהלי סובול: "כשעשיתי פה הופעה של האלבום 'ריצות ארוכות' כשהוא יצא, עם פסנתרן מדהים - שאול בסר. ואז אמרתי, אני בפסטיבל הפסנתר - אז אני צריך לנגן פסנתר. ואני בחיים לא ניגנתי פסנתר בהופעה בשום דבר שאני עשיתי. אמרתי לבסר, אני מתחלף איתך בשני שירים ומנגן פסנתר. באחד מהם ניגנו בארבע ידיים. וזה היה רגע מאוד מרגש בשבילי, לשבת ולנגן פסנתר בהופעה היה אחד הרגעים המלחיצים והמרגשים היו לי על במה".
שחר אבן צור: "פסטיבל הפסנתר כבר מלווה אותנו ואותי כל כך הרבה שנים. אירוע מדהים ונפלא. היה לי מין ריטואל כזה של להופיע על במת חוצות שנמצאת מחות לפסטיבל. זה היה הספוט שלי במשך שנים. לפעמים אני נסחף עם ההופעה. אני זוכר פעם שבה התחלתי ללכת עם המיקרופון האלחוטי, והלכתי רחוק רחוק, ודיברתי לקהל המרוחק, עד שהמיקרופון איבד קליטה. עד שנזכרתי שאני צריך לחזור לבמה".